תפארת ישראל על ברכות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · תפארת ישראל · על ברכות · ג · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין[עריכה]

משנה א[עריכה]

מי שמתו מוטל לפניו:    ל"ד. דאפילו אינו לפניו. ואפילו אינו מוטל עליו לקברו עכ"פ מדחייב להתאבל עליו. פטור:

פטור מקריאת שמע מן התפלה ומן התפילין:    ה"ה דפטור מכל המצות. רק קמ"ל אפילו הנהו דיש בהן עול מלכות שמים אפ"ה פטור ובשבת חייב בכל. ונ"ל דבמדינתינו שדינא דמלכותא לבלי לקבור תוך ג' ימים מהמיתה חייב בכל מצות שבתורה בהימים שבין מיתה ליום הקבורה. ובפרט כשיש אחרים שמשתדלין בצרכי קבורה. שי"א דבכה"ג אם רוצה להחמיר רשאי [כא"ח ע"א ועי' י"ד שמ"א ס"ד. ועי' מג"א קמ"א סק"ח]: ובנב"י י"ד רי"א ראיתי דמתיר רק כשיסתמו ארונו עליו ביני ביני. וכשמתחילין להשליך עפר בקבר. ועדיין לא עבר זמנו. יקרא ויתפלל. וברכת השחר לא יאמר שבשעת חיובו פטור היה וגם ברכת ק"ש לא יאמר כשנקבר אחר שליש היום [א"ח ע"א]:

נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן:    כך רגילין להתחלף. מדהכל רוצים לזכות במצוה:

את:    ר"ל בין אותן שלפני וכו':

שלפני המטה:    המזומנים לנשאה כשיגיע אצלן:

ואת שלאחר המטה:    נ"ל דר"ל אף דעבדי תרתי הלוויה ומזומנים לנשאה:

את שלמטה צורך בהן פטורין ואת שאין למטה צורך בהן חייבין:    דלוי' אינה טרדה ולא עסק כ"כ דלפטר ע"י מק"ש. שא"צ כוונה רק פסוק ראשון ובקל יקראנה מהלך:

אלו ואלו פטורים מן התפלה:    דלאו דאו'. ולרמב"ם דס"ל דאו'. עכ"פ כוונה יתירתא בעי:

משנה ב[עריכה]

קברו את המת חזרו אם יכולין להתחיל ולגמור:    אפילו רק פסוק ראשון ונ"ל דמה"ט לא נקט בקיצור אם יכולין לגמור. אלא בעי לאשמעינן דהאי לגמור לאו אכולה ק"ש קאי אלא אהתחלה קאי. וה"ק אם יכולין לגמור התחלת הק"ש דהיינו פסוק א':

עד שלא יגיעו לשורה:    שהאבל עובר ביניהם וא"ל המקום ינחמך:

יתחילו:    ורשאים להפסיק אחר כך מפני הכבוד לומר המקום וכו' [עמג"א]:

ואם לאו לא יתחילו:    דתנחומי אבלים הו"ל ג"ח דאו'. ואפילו לרמב"ם דס"ל דרבנן. נ"ל דעכ"פ גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת בשב ואל תעשה [כברכות ד"כ]. מיהו באין שהות לקרות אח"כ. חייב:

העומדים בשורה הפנימים:    שסמוכים לאבל וצריכים לדבר עמו:

פטורים והחיצונים:    שאינם מדברים עמו. והתאספו רק לכבוד האבל. שיראה רבוי עם סביבו:

משנה ג[עריכה]

נשים ועבדים:    ר"ל עבדים כנענים שמלו וטבלו ופטור בכל מ"ע שהזמן גרמא כאשה:

וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין:    אף דבכל עשה שהזמן גרמא. נשים פטורות. קמ"ל הנהו. ק"ש אף דהיא קבלת עול מלכות שמים. ותפילין אף דאתקוש למזוזה דחייבים בה. אפ"ה פטירי. ובקטן קמ"ל אף דהגיע לחנוך בשארי מילי [ודו"ק] אפ"ה פטור מק"ש. מדרגיל לישן אז. ופטור גם מתפלין עד שידע לשמרם בנקיות. מיהו אפ"ה כולם יאמרו עכ"פ פרשה ראשונה. מדהיא עיקר קבלת עול מלכות [כא"ח סי' ע']:

וחייבין בתפלה:    אף דקי"ל תפלה דרבנן [א"ח ק"ו] מדרחמי נינהו חייבים. אמנם אפילו למ"ד דאו'. והו"ל עשה שאין הזג"ר. עכ"פ בפ"א ביום סגי להו. ובדיעבד בבקשה א' קטנה יוצאים. דמדאו' סגי בהכי. וקטן נמי דוקא בהגיע לחנוך. מיהו מותר לאכול קודם תפלה רמג"א שם [וזמן חנוך כל חד לפום חורפי' כמג"א שמ"ג]:

ובמזוזה:    אף דאתקש מזוזה לת"ת אפ"ה חייבין בה מדשכרה אריכת ימים:

ובברכת המזון:    ס' דאו' ס' דרבנן:

משנה ד[עריכה]

בעל קרי:    אפילו ראה לאנסו. אסור בתורה עד שיטבול. משום פרישות:

מהרהר:    ק"ש ואע"ג דקי"ל הרהור לאו כדיבור דמי [כא"ח מ"ז ס"ד]. בשעת הדחק יצא בהרהור [כא"ח ס"ב ס"ד]. ומה"ט הורה ע"ר אאמ"ו הגזצוק"ל. דהרוצה לשתות בלילה ואין ידיו נקיות יהרהר הברכה בלבו. ונ"ל דכוונת ע"ר זצוק"ל דלא דמי לברכת ק"ש דהוא ג"כ מד"ס. ומה"ט לא התירו הרהור. י"ל דדוקא בבעל קרי גזרו בד"ס. כדי שלא יהיו רגילין אצל נשותיהן [ברכות דף כ"ב א'] משא"כ בצמא בלילה שלא פשע:

בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה:    אפילו בהרהור. מדהן מד"ס:

ועל המזון מברך לאחריו:    בהרהור:

ר' יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם:    בפה: וקיי"ל דחייב בכולן [כא"ח פ"ח] דמדלא נתפשטה תקנה זו. יש כח לב"ד אחרון לבטל דברי ב"ד ראשון [כע"ז דל"ו]:

משנה ה[עריכה]

היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר:    כל ברכה וברכה יאמר רק פתיחתה וחתימתה. וברכות ק"ש אפילו בהתחיל פוסק ובק"ש עצמה. בנזכר באמצע שהוא בעל קרי. יגמור השאר בהרהור:

ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה:    מדמצוה מהמובחר לקרותה אז:

יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים:    דוקא במים עכורים. ואם לבו למעלה מהמים. אפילו בצלולים שרי. וכ"כ בהפסיק א"ע בזרועותיו מהני אבל כסוי יד על לבו. לא מהני. וכ"כ לא מהני כשמכסה ראשו בידו. אלא צריך שיכסה ראשו במטפחת כשיאמר דברי קדושה [א"ח ע"ד]:

אבל לא יתכסה לא במים הרעים:    סרוחי' או מי רגלים:

ולא במי המשרה:    שנשרה שם פשתן שג"כ מסריחים:

עד שיטיל לתוכן מים:    אמי רגלים לחוד קאי. וצריך רביעית לכל הטלה והטלה של מר"ג:

וכמה ירחיק מהם:    ממי רגלים:

ומן הצואה:    צואת אדם:

ארבע אמות:    ממקום שכלה הריח לאדם שמריח. ואע"פ שהוא חולה ואינו מריח. ודוקא לאחוריו. ולשאר צדדיו צריך מלוא עיניו ואפי' בלילה שאינו רואה. מיהו רשויות מפסיקות. ואפילו תוך ד"א והפתח פתוח. כשאינה נראה ואין ריחה מגיע אליו שרי. ובהפסק כותל. י"א אפילו ריחה מגיע אליו. שרי [א"ח ע"ט]:

משנה ו[עריכה]

זב שראה קרי:    ר"ל אף דטבילת קרי אינו מטהר לזב קודם ז"נ. וכ"כ טבילת פולטת אינה מטהר לנדה:

ונדה שפלטה שכבת זרע:    תוך ג"י לשימושה. דדינה כרואה קרי דאסור בתורה ולקרות ק"ש ותפלה או לברך שום ברכה. ונקט הנך וה"ה טמא מת דטמא טו"ז וראה קרי: רק נקט הנך לרבותא. אף דזוב וקרי מקור משחת א' לשניהן וכ"כ באשה. ועוד דהרי איירי אפילו בשעה שהזב רר בשרו מזובו עדיין. והנדה בשעה שפי' התחתון מלא דם וסד"א דהו"ל כטובל ושרץ בידו. קמ"ל דאפ"ה מהני ליה טבילה. וכ"ש טמא מת שבשעה שטובל אינו נוגע במת:

והמשמשת שראתה נדה:    אף שלא פלטה. ולרבותא דר"י נקטה. דלת"ק. ק"ו מהנך דרישא הוא. דהכא חיוב טבילה רמי עליה מקודם. וה"ה בעל קרי שראה זיבה. רק אגב אורחא קמ"ל דמשמשת דינה כרואה קרי. כך נ"ל:

צריכין טבילה:    לתורה ולתפלה ואע"ג דנשים אינן בעסק התורה [כתו' ברכות ד"כ ע"ב ד"ה נשים] עכ"פ הרי שייכים בלימוד תורה במצות דידהו [כי"ד רמ"ו ס"ו]. והרי מה"ט ג"כ מברכין ברכת התורה [א"ח ססמ"ז] ונקט הכא דאסורות בק"ש אע"ג דבל"ז פטורות מק"ש [כמ"ג] אפ"ה קמ"ל דאם קורין צריכין טבילה:

ורבי יהודה פוטר:    אכולהו פליג. ואף דלר"י בל"ז בעל קרי א"צ טבילה כמ"ח. זהו דוקא לברכות אבל לתורה מודה. [כש"ס דכ"ב א']:

בועז[עריכה]

הלכתא גבירתא[עריכה]