משנה ברכות ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ח | >>

חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון, קורא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הרוצה ליטול את השםטז, יטול.

משנה מנוקדת

חָתָן, אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן – קוֹרֵא.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם – יִטֹּל.

נוסח הרמב"ם

חתן, אם רצה לקרות את שמע בלילה הראשון - קורא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם, יטול.

פירוש הרמב"ם

עניין דברי רבן שמעון הוא אומר, כי כשיקרא, יביטו אליו בני אדם בעין הידור וכבוד, ושהוא חסיד מדקדק במצוות, ואפשר שיהיה מעשהו לפנים ולא לשם שמים.

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא כל הרוצה ליטול את השם יטול — אם לא הוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין [זה] אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו, ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וחזינן לקצת מרבותינו דאמרי דהאידנא כל אדם יקרא קריאת שמע בלילה הראשון, שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים, אם לא יקרא בלילה ראשון מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה:

פירוש תוספות יום טוב

רשב"ג אומר לא כל וכו'. עיין משנה ה' פ"ד דפסחים:

השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על המשנה) השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חתן אם רצה:    כו' סתמא דמתני' כר"ג דלעיל הכי אמרי' בירושלמי ואיתא נמי בירושלמי פ"ק דשבת ורשב"ג בריה ס"ל דחיישינן ליוהרא אם לא היה אדם מפורסם בחסידות כר"ג אביו שקרא ק"ש לילה הראשון. וע' בפסחים פ' מקום שנהגו. ובגמ' דתענית פ"ק דף יו"ד אמר רשב"ג תלמיד אינו עושה עצמו יחיד בדבר של שבח כגון לפרוס סודר וכיו"ב. אבל לדבר של צער כגון להקדים להתענות על הגשמים בכלל היחידים עושה. וכתב התוס' ז"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה וכן פסק ר"ח. ומיהו אנן שבשום פעם אין אנו מכוונים היטיב גם חתן יש לקרות דאדרבא נראה כיוהרא אם לא יקרא וכו' ע"כ. וכתב הרי"ף ז"ל בפ' גט פשוט שאינו מוסכם אותו כלל. גם הר"ן ז"ל כתב דלא קיי"ל כההוא כללא דאמוראי נינהו אליבא דר"י כדאמרינן בפרק זה בורר ואיכא טובא דלית הלכתא כותיה ע"כ. וגם בתשובת הרשב"א ז"ל סי' מ' כ' אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בהם חוץ ומש"ה גבי עורות לבובים פ"ב דע"ז מ"ג פסקו בגמ' הלכה כרשב"ג שאין סומכין לפסוק כמותו אלא במקום שיש ראיה או דמסתבר טעמיה. ובפ' המדיר תנן רשבג"א בד"א במומין קטנים אבל במומין גדולים כופין אותו להוציא. ואתמר עלה בגמ' אר"י הלכה כרשב"ג ור"נ אמר הלכה כחכמים וקי"ל הלכתא כרב נחמן בדיני. ובפ' הכותב תנן רשבג"א אם מתה יירשנה ולא קיי"ל כוותיה דבדבר שבממון תנאו קיים. ע"כ. והכא במתני' נמי לית הלכתא כותיה וכמ"ש ר"ע ז"ל והוא פסק הרי"ף והרמב"ם ז"ל אכן ר"ח והרא"ש ז"ל פסקו בכאן כרשב"ג (וטעמא דמאן דפסק כת"ק וגם טעמא דמאן דפסק כרשב"ג מפורש בב"י שם סי' ע') ובזה"ז אפי' הפוסקים כרשב"ג מודו כמ"ש:

ליטול את השם:    כתב במכלול עלה כ"ד. ועם הלמ"ד מצאנו רז"ל שנשתמשו בחסרון פ"א הפעל באמרם לטול למול לפול וזולתם ע"כ. פי' לטול במקום לנטול שהיא פ"א הפעל ששרשו נטל. למול במקום לנמול ששרשי נמל לפול במקום לנפול ששרשו נפל וכן הרבה זולת אלו. ופי' ליטול את השם לקנות שם טוב לעצמו שהוא חסיד:

תפארת ישראל

יכין

חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא:    דאע"ג דאמרי' לעיל [מ"ה] דפטור וכל הפטור ועושה נקרא הדיוט [ירושל' פ"ב דשבת] אפ"ה ק"ש שאני א"נ י"ל כמש"ל סי' ל':

רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם:    שם טוב שמדקדק במצות. והו"ל יוהרא: [ב] וקי"ל [א"ח ע'] דבין ביום בין בלילה פטור. ונקט הכא בלילה. משום מעשה דר"ג. מיהו אנו דבל"ז אין מכוונים. קי"ל דחייבים:

בועז

פירושים נוספים




קיצור שנות אליהו

חתן אם רצה וכו' – עיין בירושלמי כאן, "דלמא ר' יסא" וכו' עד "יכיל אנא פתר כרבן גמליאל", משמע דלדידן אין רשאי לעשות כן, משום דכל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. וקאמר הגר"א דדיחוי בעלמא הוא דקא מדחי ליה, והעיקר כסוגיא דלעיל מינה בירושלמי שם, "והתני כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות... עושה ותבוא עליו ברכה".