עיקר תוי"ט על ברכות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברכות ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על הברטנורא) והואיל ובקרא לא כתיב ויציב, נראה דבין אמת לויציב רשאי להפסיק וכ"כ בש"ע סימן ס"ו והתנא דנקט ויציב, אשגרת לשון ולסימן בעלמא נקיט: תוי"ט:

(ב) (על המשנה) למה קדמה שמע. וא"ת תיפוק ליה דקדמה בתורה. וי"ל דה"ק למה קדמה אף לפ' ציצית דקדמה לכולן, אלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה, א"כ היה לנו להקדים והיה שהיא מדברת בלשון רבים. תוספות. ומדמשני משום שיקבל עול כו', פריך ליה דא"כ תקדים ויאמר, שיש בה ג"כ מעין קבלת עול כו' דכתיב אני ה' אלהיכם ולהיות לכם לאלהים:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) כלומר כיון דבלשון שמיעה הוציא הכתוב, ש"מ שצריך שישמיע לאזניו, וכאילו כתיב השמע:

(ד) (על המשנה) ולא דקדק. ולמדתם, שיהיה למודך תם, ליתן ריוח בין הדבקים. גמ':

(ה) (על הברטנורא) ובכל האותיות יש לדקדק:

(ו) (על הברטנורא) ורבי יהושע לא קפיד אלא לכתחלה:

(ז) (על הברטנורא) משום שצריך להפסיק בין לעולם ועד לואהבת. א"כ זהו הפסוק הראשון שצריך לחזור לו. ומאחר שברור לו שכבר קרא פרשה אחת מק"ש, א"א שלא קרא עד לעולם ועד, ולכך א"צ להתחיל מתחלת שמע. ב"י:

(ח) (על הברטנורא) וגם א"י אם קרא כלום מהפרק, אבל מה שברי לו שקרא א"צ שיקרא עוד:

(ט) (על הברטנורא) הכי איתא בגמ' אבל בין וקשרתם לוקשרתם אין לטעות דקמא קמץ וטעמו מאריך. ותניין פתוח וטעמו אזלא:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(י) (על המשנה) בלילה. מדלא תני מלילה כו', י"ל דדוקא בלילות פטור, אבל ביום חייב, דמסיח דעתו, אך י"ל דלכך נקיט בלילה, לפי שמן הסתם בלילה הראשון הוא בועל, ואי לא פטור עד מ"ש:

(יא) (על הברטנורא) והר"מ פי' משום מצות פריה ורביה. ובאלמנה אין טרדא עם המצוה, משא"כ בבתולה איתנהו טרדות בתרי גווני כמ"ש הר"ב:

(יב) (על הברטנורא) לשון הערוך, לבו קרוב לה, כמו כל לשון גסות שבתלמוד ולפירוש הא' כשלבו קרוב לה ימחול לה אף אם לא ימצאנה בתולה כו', ולפירוש הב' כשהוא קרוב לה ישהה בבעילתו ולא יבוש כדי שלא ייעשה כרות שפכה. והעיקר בעיני שהוא לשון גסות הרוח. תוי"ט:

(יג) (על המשנה) מעשה כו'. לאו מעשה לסתור הוא, דקמ"ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיוכל להתכוון והוא ראוי ליטול כו', הרשות בידו. תוס':

(ו)

(יד) (על המשנה) רחץ. במים חמים. הר"מ. וזה אסור אפילו במקצת גופו:

(טו) (על הברטנורא) ממלת צנת שלג. ונחלף בסמ"ך, מפני שהם ממוצא אחד מהשנים:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(טז) (על המשנה) השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות: