משנה ברכות ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ז | >>

וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין.

אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים?

אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.

משנה מנוקדת

וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ – קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ,
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?
אָמַר לָהֶם:
אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים,
כָּשֵׁר הָיָה.

נוסח הרמב"ם

וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין.

אמרו לו: לא לימדתנו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים?
אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים - כשר היה.

פירוש הרמב"ם

כל זה מבואר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

— אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

קבל עליו תנחומין:    כשחזר מבית הקברות ישב באותן מקומות שעושין שורה לאבלים והעם עשו לו שורה וכבוד כבשאר מתים בני חורין. ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל:

לא למדתנו רבינו:    גרסת הגמ' ובסכ"י למדתנו רבינו בשלשת המשניות:

שאין מקבלין תנחומין על העבדים:    אלא כשם שאומרים לו על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ושפחתו שמתו המקום ימלא לך חסרונך. וכתב רשב"א ז"ל וא"ת לא יהא אלא בן חורין מי מקבלין תנחומין על הרחוקים כבר פרשו בירושלמי שתלמידו של אדם חביב עליו וכן עבדו המשמשו כרצונו היה חביב עליו כבנו עכ"ל ז"ל:

כשר היה:    פי' שלא היה גזלן ופרוץ כשאר עבדים כנענים שהן פרוצים גם בעריות:

תפארת ישראל

יכין

וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים:    דלא ליתי לאסוקי ליוחסי':

אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה:    דת"ח וראוי לסמוך הי' [כיומא דפ"ז א' ורפ"ב דסוכה]. ולהכי כבוד תורה עדיף:

בועז

פירושים נוספים




קיצור שנות אליהו

אין טבי עבדי וכו' כשר היה – פירוש, שהקשו לו התלמידים שתי קושיות: א' – הרי הוא אינו קרובו, ואפילו היה בן חורין, לא היה צריך לקבל תנחומין עליו. וב' – הרי אין מקבלין תנחומין על העבדים. ועל זה השיב להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים – פירוש, על מה שאמרו שאין מקבלין תנחומין על העבדים; ועל מה שהקשו שאינו קרוב עמו, אמר להם: כשר היה, וכל אדם חייב לקבל עליו תנחומין, (עיין שבת קנב א בסופו).