משנה ברכות ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) היה קורא בתורה, והגיע זמן המקרא -

אם כיון את לבו - יצא; ואם לאו - לא יצא.
ובפרקים - שואל מפני הכבוד, ומשיב;
ובאמצע - שואל מפני היראה, ומשיב;
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
באמצע - שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד;
ובפרקים - שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.


(ב) אלו הן בין הפרקים? -

בין ברכה ראשונה לשניה,
ובין שניה ל"שמע" (דברים ו ד),
ובין "שמע" ל"והיה אם שמוע" (דברים יא יג),
בין "והיה אם שמוע" ל"ויאמר" (במדבר טו לז),
בין "ויאמר" ל"אמת ויציב".
רבי יהודה אומר: בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" - לא יפסיק.
אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמוע"?
אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצוות.
"והיה אם שמוע" ל"ויאמר"?
ש"והיה אם שמוע" - נוהג ביום ובלילה,
ו"ויאמר" - אינו נוהג אלא ביום.


(ג) הקורא את "שמע", ולא השמיע לאוזנו - יצא.

רבי יוסי אומר: לא יצא.
קרא, ולא דקדק באותותיה -
רבי יוסי אומר: יצא.
רבי יהודה אומר: לא יצא.
הקורא למפרע - לא יצא.
קרא וטעה - יחזור למקום שטעה.


(ד) האומנין - קורין בראש האילן, או בראש הנדבך.

מה שאינן רשאין לעשות כן - בתפילה.


(ה) חתן, פטור מקרית שמע, בלילה הראשון ועד מוצאי שבת - אם לא עשה מעשה.

מעשה ברבן גמליאל שנשא, וקרא בלילה הראשון שנשא.
אמרו לו: לא לימדתנו, שחתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון?
אמר להם: איני שומע לכם, לבטל ממני מלכות שמים, אפילו שעה אחת.


(ו) רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו.

אמרו לו: לא לימדתנו, שאבל אסור מלרחוץ?
אמר להם: איני כשאר כל אדם, אסטניס אני.


(ז) וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין.

אמרו לו: לא לימדתנו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים?
אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים - כשר היה.


(ח) חתן, אם רצה לקרות את שמע בלילה הראשון - קורא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם, יטול.


הדף הראשי של משנה ברכות ב