משנה ברכות ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,

מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִלָּה.

נוסח הרמב"ם

האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה.

פירוש הרמב"ם

האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך כו' – פירוש אומנין, עושי מלאכה. ומנהג בוני הקירות בעפר להציב שני לוחות, ומשליכים העפר באמצע, וירקעו אותו בכלי עץ יד עד יאחז תבנית הקיר ויקשר, ואחר כך מסירין הלוחות ההם מן הבניין אשר בנו, וזה המעשה נקרא אצל בני אדם היום בלשון ערב טאפי"ה. והלוח האחד מאלו השניים אשר בם יבנה ויכונן הקיר, קורים אותו נדבך, וזהו פירוש המילה על אמיתתה.

ועניין מה שאמר בראש הנדבך, רוצה לומר בראש הקיר, בשעה שיהיו עושי המלאכה רוקעים וכותשים בין הלוחות הנקראין נדבכים. ומה שאסר להם שלא יתפללו שם, מפני טרדת הלב. וקריאת שמע לא תצטרך לכוונת הלב אלא פסוק ראשון בלבד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נדבך - שורה של בנין אבנים, כמו נדבכין די אבן גלל בעזרא ו, ואע"ג דמסתפי דלמא נפלי ולא מצו מכווני, לא הצריכום חכמים לרדת, דק"ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד:

מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה — דצלותא רחמי היא ובעי כוונה, הלכך יורדין למטה ומתפללין:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

האומנין:    ל' ה"ר יונה. אינו דוקא אומנין דאפי' בעה"ב קורא ג"כ בראש האילן אלא איידי דאצטריך למימר בסיפא ומתפללין בראש הזית שאינו מותר לבעה"ב אלא לאומנים בלבד כדי שלא יתבטלו נקט ברישא נמי האומנין:

קוראין:    ומ"מ צריכין להתבטל ממלאכתם בפרק ראשון:

בראש האילן:    בירושלמי כיני מתניתין. פי' כן גרסת משנתינו הפועלין קורין בראש האילן והאומנין קורין בראש הנדבך דלא שייך אומנות בלקיטת פירות אלא אבנין קאי אומנין. ע"כ:

הנדבך:    פי' הרמב"ם ז"ל מנהג בוני קירות בעפר להציב שני לוחות ומשליכין העפר באמצע וירקעו אותם בכלי עץ יד עד יאחז תבנית הקיר ויקשר ואח"כ מסירין הלוחות ההם מן הבנין אשר בנו וזה המעשה נקרא אצל בנ"א היום בלשון ערב טאפיי"א והלוח האחד מאלו השנים אשר בם יבנה ויכונן הקיר קורין אותו נדבך. וזהו פי' המלה על אמתתה. וענין מ"ש בראש הנדבך ר"ל בראש הקיר בשעה שיהיו עושי המלאכה רוקעין וכותשין בין הלוחות הנקראין נדבך. עכ"ל ז"ל וכן פי' ג"כ בפ"כ דכלים:

מה שאינם רשאין לעשות כן בתפלה:    נראה דהא דלא קתני אבל לא מתפללין ללמדנו דאם בדיעבד התפללו שם יצאו י"ח. אלא שלכתחלה אינם רשאין אע"פ שהבטחתן שיכוונו את לבם למקום. והיינו דוקא בשאר כל האילנות אבל בראש הזית או בראש התאנה שעליהן מרובין ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק יכולין להתפלל כך פי' רש"י ז"ל. אבל בירושלמי מפ' מפני שטרחתן מרובה ופי' ה"ר יונה ז"ל שכיון שענפיהן מרובין יותר משאר אילנות יש טורח בעלייתן וירידתן יותר מבשאר אילנות ויתבטלו ממלאכת בעה"ב וכ"ה שם בר"מ. ובפי' ה"ר יהונתן ז"ל כ"י מצאתי מפני שטרחתן מרובה כלו' שיותר מדאי אדם טורח בנטיעתן ובקיומן ואם תצריכהו לירד ישברו הענפים והוא הפסד גדול. ע"כ. אבל בעה"ב צריך לרדת אפי' מראש הזית כדאיתא בברייתא בגמ' לפי שאין דעתו מיושבת עליו. וכתב הרא"ש ז"ל הא לאו הכי מצי להתפלל ול"ד להא דאמרינן לא יעמוד לא ע"ג כסא וכו' דכיון דעולה באילן לעשות מלאכתו הוי כאדם שעולה לעליה ומצי להתפלל אלא שאין דעתו מיושבת עליו ע"כ. ורישא דנקט גבי ק"ש אומנים לאו דוקא אלא אפי' בעה"ב קורא בראש האילן וכדכתב ר"י ז"ל:


פירושים נוספים

 



פירושים נוספים

קיצור שנות אליהו

האומנים קורין וכו' – בירושלמי פירשו דהכי קתני, הפועלים קורין בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.

מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה – היינו בראשי שאר אילנות; אבל בראש הזית והתאנה מותר לפועלים אף להתפלל שם, לפי שטרחתן מרובה. פירוש, שיש להם ענפים רבים יותר משאר אילנות ויש טורח גדול לעלות ולרדת ובתוך כך יתבטלו ממלאכת בעל הבית. ודווקא פועלים ואומנין, אבל בעל הבית לעולם צריך לירד מכל מקום, אף לקריאת שמע.