משנה ברכות ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ד | >>
האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה.
הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,
- מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִלָּה.
האומנין - קורין בראש האילן, או בראש הנדבך.
- מה שאינן רשאין לעשות כן - בתפילה.
אומנין - עושי מלאכה. ומנהג בוני הקירות בעפר להציב שני לוחות, ומשליכים העפר באמצע, וירקעו אותו בכלי עץ יד עד יאחז תבנית הקיר ויקשר, ואחר כך מסירין הלוחות ההם מן הבניין אשר בנו, וזה המעשה נקרא אצל בני אדם היום בלשון ערב "טאפיה". והלוח האחד מאלו השניים אשר בם יבנה ויכונן הקיר, קורים אותו נדבך, וזהו פירוש המילה על אמיתתה.
ועניין מה שאמר בראש הנדבך - רוצה לומר בראש הקיר, בשעה שיהיו עושי המלאכה רוקעים וכותשים בין הלוחות הנקראין "נדבכין".
ומה שאסר להם שלא יתפללו שם, מפני טרדת הלב.
וקרית שמע לא תצטרך לכוונת הלב אלא פסוק ראשון בלבד:
נדבך - שורה של בנין אבנים, כמו נדבכין די אבן גלל בעזרא ו, ואע"ג דמסתפי דלמא נפלי ולא מצו מכווני, לא הצריכום חכמים לרדת, דק"ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד:
מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה — דצלותא רחמי היא ובעי כוונה, הלכך יורדין למטה ומתפללין:
.אין פירוש למשנה זו
האומנין: לשון ה"ר יונה, אינו דוקא אומנין דאפילו בעל הבית קורא גם כן בראש האילן, אלא איידי דאצטריך למימר בסיפא ומתפללין בראש הזית שאינו מותר לבעל הבית אלא לאומנים בלבד כדי שלא יתבטלו נקט ברישא נמי האומנין.
קוראין: ומכל מקום צריכין להתבטל ממלאכתם בפרק ראשון.
בראש האילן: בירושלמי כיני מתניתין, פירש כן גרסת משנתינו הפועלין קורין בראש האילן והאומנין קורין בראש הנדבך, דלא שייך אומנות בלקיטת פירות אלא אבניין קאי אומנין ע"כ.
הנדבך: פירש הרמב"ם ז"ל מנהג בוני קירות בעפר להציב שני לוחות ומשליכין העפר באמצע וירקעו אותם בכלי עץ יד עד יאחז תבנית הקיר ויקשר ואחר כך מסירין הלוחות ההם מן הבניין אשר בנו, וזה המעשה נקרא אצל בני אדם היום בלשון ערב טאפיי"א, והלוח האחד מאלו השנים אשר בם יבנה ויכונן הקיר קורין אותו נדבך. וזהו פירוש המלה על אמתתה. ועניין מה שאמר בראש הנדבך רוצה לומר בראש הקיר בשעה שיהיו עושי המלאכה רוקעין וכותשין בין הלוחות הנקראין נדבך. עכ"ל ז"ל. וכן פירש גם כן בפ"כ דכלים.
מה שאינם רשאין לעשות כן בתפלה: נראה דהא דלא קתני אבל לא מתפללין, ללמדנו דאם בדיעבד התפללו שם יצאו ידי חובה, אלא שלכתחילה אינם רשאין אף על פי שהבטחתן שיכוונו את לבם למקום. והיינו דוקא בשאר כל האילנות, אבל בראש הזית או בראש התאנה שעליהן מרובין ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק יכולין להתפלל כך פירש רש"י ז"ל.
אבל בירושלמי מפרש מפני שטרחתן מרובה ופירש ה"ר יונה ז"ל שכיון שענפיהן מרובין יותר משאר אילנות יש טורח בעלייתן וירידתן יותר מבשאר אילנות ויתבטלו ממלאכת בעל הבית וכן הוא שם בר"מ. ובפירוש ה"ר יהונתן ז"ל כתב יד מצאתי מפני שטרחתן מרובה כלומר שיותר מדאי אדם טורח בנטיעתן ובקיומן ואם תצריכהו לירד ישברו הענפים והוא הפסד גדול ע"כ.
אבל בעל הבית צריך לרדת אפילו מראש הזית כדאיתא בברייתא בגמרא לפי שאין דעתו מיושבת עליו. וכתב הרא"ש ז"ל הא לאו הכי מצי להתפלל ולא דמי להא דאמרינן לא יעמוד לא על גבי כסא וכו' דכיון דעולה באילן לעשות מלאכתו הוי כאדם שעולה לעליה ומצי להתפלל אלא שאין דעתו מיושבת עליו ע"כ. ורישא דנקט גבי קרית שמע אומנים לאו דוקא אלא אפילו בעל הבית קורא בראש האילן וכדכתב ר"י ז"ל:
יכין
האומנין קורין בראש האילן: דק"ש א"צ כוונה רק פסוק ראשון דמצי לכוונו שם שפיר:
או בראש הנדבך: שורת אבני בנין מיהו כתב רב"י (א"ח סי' ס"ח) דאפ"ה בטלים ממלאכתן עד סוף פרשה הראשונה שהיא קבלת מלכות שמים שלא יהא נראה כקורא ארעי. ונ"ל דנקט אילן דמסוכן טפי מנדבך. לרבותא דק"ש דמותר ונקט נדבך לרבותא דתפלה דאסור:
מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה: דבעי כוונה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
פירושים נוספים
קיצור שנות אליהו
האומנים קורין וכו' – בירושלמי פירשו דהכי קתני, הפועלים קורין בראש האילן והאומנים בראש הנדבך.
מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה – היינו בראשי שאר אילנות; אבל בראש הזית והתאנה מותר לפועלים אף להתפלל שם, לפי שטרחתן מרובה. פירוש, שיש להם ענפים רבים יותר משאר אילנות ויש טורח גדול לעלות ולרדת ובתוך כך יתבטלו ממלאכת בעל הבית. ודווקא פועלים ואומנין, אבל בעל הבית לעולם צריך לירד מכל מקום, אף לקריאת שמע.