לדלג לתוכן

קטגוריה:בראשית כד י

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר בראשית • פרק כ"ד • פסוק י' | >>

מהדורת הכתיב:

ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.

המהדורה המנוקדת:

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכׇל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶ֠בֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכׇל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קׇם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּקַּ֣ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֣ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms הָ֠עֶבֶד הָ֠ - מילית, ה' הידיעה
עֶבֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5650
מורפ': HTd/Ncmsa עֲשָׂרָ֨ה עֲשָׂרָ֨ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcmsa גְמַלִּ֜ים גְמַלִּ֜ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 1581
מורפ': HNcmpa מִגְּמַלֵּ֤י מִ - מילת יחס
גְּמַלֵּ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: m/1581
מורפ': HR/Ncmpc אֲדֹנָיו֙ אֲדֹנָי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp3ms וַיֵּ֔לֶךְ וַ - ו' החיבור
יֵּ֔לֶךְ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqw3ms וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־ט֥וּב ט֥וּב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2898
מורפ': HNcmsc אֲדֹנָ֖יו אֲדֹנָ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp3ms בְּיָד֑וֹ בְּ - מילת יחס
יָד֑ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3ms וַיָּ֗קָם וַ - ו' החיבור
יָּ֗קָם - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6965 b
מורפ': HC/Vqw3ms וַיֵּ֛לֶךְ וַ - ו' החיבור
יֵּ֛לֶךְ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqw3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֲרַ֥ם אֲרַ֥ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 763+
מורפ': HNp נַֽהֲרַ֖יִם נַֽהֲרַ֖יִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 763
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־עִ֥יר עִ֥יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5892 b
מורפ': HNcfsc נָחֽוֹר נָחֽוֹר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5152
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּקַּ֣ח מונח (משרת, דרגא 5) הָ֠עֶבֶד תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

עֲשָׂרָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) גְמַלִּ֜ים גרש (שליש, דרגא 4)

מִגְּמַלֵּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) אֲדֹנָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וַיֵּ֔לֶךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְכָל־ט֥וּב מרכא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּיָד֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיָּ֗קָם רביעי (משנה, דרגא 3)

וַיֵּ֛לֶךְ תביר (משנה, דרגא 3)

אֶל־אֲרַ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) נַֽהֲרַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶל־עִ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) נָחֽוֹר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם הארץ ארם הנמצאת בין שני נהרות: הפרת והחידקל (או בין החבור לבליח, יובלים הנשפכים לפרת), אֶל עִיר נָחוֹר העיר שגר בה נחור, חרן.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג בראשית · כד · י · >>

מקרא

כתיב:
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.

מנוקד:
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכׇל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר.

עם טעמים:
וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶ֠בֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכׇל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קׇם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּדְבַר עַבְדָּא עַסְרָא גַּמְלִין מִגַּמְלֵי רִבּוֹנֵיהּ וַאֲזַל וְכָל טוּב רִבּוֹנֵיהּ בִּידֵיהּ וְקָם וַאֲזַל לַאֲרָם דְּעַל פְּרָת לְקַרְתָּא דְּנָחוֹר׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְבַר עַבְדָא עֲשָרָה גַמְלִין מִן גַמְלֵי רִבּוֹנֵיהּ וַאֲזַל וְכָל שְׁפַר אַפּוֹתִּיקִי דְרִיבּוֹנֵיהּ בִּידֵיהּ וְקָם וַאֲזַל לַאֲרַם דְעַל פְּרָת לְקַרְתָּא דְנָחוֹר:
ירושלמי (קטעים):
וְכָל שְׁפַר אַפּוּתְיָקִי דְרִבּוֹנֵיהּ בִּידֵיהּ וְקָם וַאֲזַל לַאֲרַם דְעַל פְּרָת נַהֲרַיִם:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"מגמלי אדוניו" - (ב"ר) נכרין היו משאר גמלים שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים

"וכל טוב אדוניו בידו" - (ב"ר) שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם

"ארם נהרים" - בין שתי נהרות יושבת 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[ז] ניכרין היו וכו'. אף על גב דחמור דר' פנחס בן יאיר לא היה אוכל מן הגזל (חולין דף ז.), מכל מקום אסור לסמוך על הנס (פסחים דף סד:):

[ח] שטר מתנה. דאם לא כן מה "וכל טוב אדוניו בידו" (כ"ה ברא"ם). ואם תאמר איך הורשה אברהם להעביר נחלה מישמעאל, ואמרו חז"ל (כתובות דף נג.) לא תהא בעבורי אחסנתא, אין זה קשיא, שהרי אמרה שרה "כי לא יירש עם בני יצחק" (לעיל כא, י). ואדרבה יש לתמוה מה שנתן מתנות לבני הפילגשים (להלן כה, ו) והיה מעביר נחלה מיצחק, ושמא היינו שפירש רש"י (שם) 'שם טומאה מסר להם', כלומר שלא נתן להם שום דבר:

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו – נִכָּרִין הָיוּ מִשְּׁאָר גְּמַלִּים, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין זְמוּמִין מִפְּנֵי הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים.
וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה כָּתַב לְיִצְחָק עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ בִּתָּם (בראשית רבה נט,יא).
אֲרַם נַהֲרַיִם – בֵּין שְׁתֵּי נְהָרוֹת יוֹשֶׁבֶת.

רשב"ם

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

'וכל טוב אדוניו: האנשים החשובים של בית אברהם הוא שנאמר לפנינו והאנשים אשר עמו:

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"וכל טוב אדוניו בידו" - לשון רש"י שטר מתנה שכתב לו כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם וכן בבראשית רבה (נט יא) דייתיקי ולדעת זו מה שכתוב (להלן כה ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק לומר שהחזיק אותו בנכסים בשעת פטירתו שלא יערערו בו כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי ואם כן תהיה מלת הלקיחה מושכת "וכל טוב אדוניו בידו" לקח בידו או ויקח העבד עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו וילך ואחרים מפרשים כי העבד כאשר נשבע מיד הלך מעצמו ולקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו כי כל טוב אדוניו היה בידו והוא פקיד ונגיד על הכל לקחת ממנו כאשר ירצה כמו שאמר (לעיל פסוק ב) המושל בכל אשר לו והנכון בעיני כי טעם הפסוק הזה כטעם הכתוב בחזאל (מלכים ב ח ט) וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל אף כאן אמר כי לקח כל טוב אדוניו בידו משא עשרה גמלים והענין כי כל הטוב והמעולה במינים ההם פירות ומגדנות מכל הנמצא בדמשק או בבית אדוניו לקחו משא הגמלים והוליכו מנחה בידם וכן (להלן מה כג) עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים והמקראות יקצרו לשונם במובן

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וכל טוב אדוניו בידו. היה הכ' ראוי לומר ומטוב אדוניו כמ"ש מגמלי אדוניו כי עשר גמלים לא יכילו כל טוב אדוניו, אבל ע"ד הפשט יעיד הכתוב על מעלת העבד ועל אמונתו ויגיד כי כל כבוד עשרו ונכסיו של אברהם הכל היה ברשותו, כי כבר הוחזק אצלו איש אמונים ונתן הכל בידו כלו' ברשותו כמו (במדבר כ"א) ויקח את כל ארצו מידו: וע"ד המדרש וכל טוב אדוניו בידו זו דייתיקי, פי' שטר מתנה שכתב ליצחק מכל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם, ומלת בידו מוכיח וכן מלת וילך כלומר שהלך עם כל טוב אדוניו אשר בידו והוא שטר המתנה, ולכך חזר שנית ויקם וילך והוא ששם לדרך פעמיו, והנה לדעה זו מה שכתוב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק הכונה בזה שהחזיק אותו בנכסים בשעת פטירתו שלא יערערו עליו בני קטורה וכענין שכתוב (בראשית כ"ה) וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי וגו':

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"ויקח העבד כו' וילך" נטל רשות מאדוניו ללכת אחר שהכין את הגמלים וילך מלפני אדוניו:

" וכל טוב אדוניו בידו" ונטל עמו כלי כסף וכלי זהב ובגדים ולא הוצרך בזה ליטול רשות כי הכל היה בידו לעשות בו כרצונו:

" ויקם וילך" לדרכו:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(י) "ויקח העבד". הנה אברהם לא השביעו רק שילך אל ארצו ואל מולדתו ליקח אשה משם, היינו שיקח אשה מעיר חרן, ולא הקפיד שתהיה דוקא ממשפחתו, שעקר היה בעיניו שלא תהיה מבנות הכנעני, ובזה היה שליחות העבד שיחקור אחר אשה הראויה ליצחק, היינו שתהיה יפ"ת וטובה בשכלה ובמדותיה, ויותר מזה לא בקש כי אברהם לא רצה שיהיה אביה עשיר או שר וגדול, כי ה' ברך אותו בכל, רק אליעזר ירא שלא תרצה האשה ללכת עם עבד ותרצה שבעלה יבא לקחת אותה לא ע"י עבד. והיה מחכמתו א] "שלקח עשרה גמלים, וכל טוב" אדוניו שיראה עשרו וכבודו, וכי הוא המושל בבית אדוניו שבזה תתרצה ללכת אתו:  

כלי יקר

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"וכל טוב אדוניו בידו". מדלא פירש במקרא מה היה בידו על כן קרוב לשמוע שקאי על מה שמצינו שלקח בידו, והיינו נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים עשרה זהב משקלם. וקראם כל טוב אדניו לפי שאברהם עשה מהם סימן על השקלים, ועל עשרת הדברות שבשני הלוחות, ואין טוב אלא תורה על כן קראם כל טוב אדוניו, כי זהו הטובה האמיתית לכך לא נאמר כל רכוש אדוניו, ויתבארו כל הרמזים בהם בע"ה בסמוך.

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

עשרה גמלים מגמלי. פי' טעם קחתו עשרה, כי בערך גמלי אדוניו כלוקח אחד היו, וזולת זה היה מספיק באחד: עוד ירצה שלקח י' גמלים פי' הרבה על דרך אומרו (ש"א, א) טוב לך מעשרה בנים. ואומר מגמלי אדוניו פי' מהמיוחדים לצורכו המובחרים אצלו כדי שיטענו הרבה ובא לשלול שאר הגמלים שהיו לאברהם מכלל הנכסים. ואומרו וכל טוב פירוש כל מובחר שבקנייני אדונו זהב ואבנים טובות ומרגליות. והטעם אם לא תרצה לבא אחריו יראה בית נכותו. גם לאם יתחייב במוהר יראה כי יש ממה להרבות מוהר ומתן. ואומרו בידו פירוש שבידו:

ילקוט שמעוני

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו. גמליו של אברהם אבינו היו ניכרים, שבכל מקום שהיו יוצאין, יוצאין זמומין.

וילך אל ארם נהרים, בר יומו, היא דעתיה דר' ברכיה; "ואבא היום אל העין", היום יצאתי, היום באתי. הדא הוא דכתיב: "הרעשתה ארץ", בימי אברהם; "פצמתה", בימי אליעזר; "רפה שבריה", בימי יעקב; "כי מטה", בימי ישבי בנוב. הדא הוא דכתיב: "וישבי בנוב אשר בילידי הרפה". אניף במגיניה, קפץ דוד לאחוריה י"ח אמין. זה נתירא מזה וזה נתירא מזה. זה נתירא לומר: אם לאחורוהי קפץ כדין, לקדמוהי לא כל שכן. וזה נתירא לומר: אם במגיניה אניפיה כדין, היך אנא יכול למיקמא ביה. באותה שעה אמר דוד: הלואי הוה לי חד מן בני אחתי ויסייעני. מיד "ויעזור לו אבישי בן צרויה". לאחורי תרעא הוה קאי? אתמהה. רבנן אמרין: אפילו היה בסוף העולם, הטיסו הקב"ה והביאו, כדי שלא יהא אותו צדיק עומד ומצטער.

תנו רבנן: שלשה קפצה להן הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו, ואבישי בן צרויה. אבישי כדכתיב (ברמה) "ישבי בנוב". אליעזר דכתיב: "ואבא היום אל העין", למימרא דההוא יומא נפק, אלא מלמד שקפצה לו הארץ. יעקב אבינו דכתיב: "ויצא יעקב", וכתיב: "ויפגע במקום וילן שם". אלא כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו? כיון דהרהר בדעתו למיזל, מיד קפצה ליה ארעא ועאל וצלי, דכתיב: "ויפגע במקום", ואין פגיעה אלא תפילה. ואכתי הוה עידנא ליומא, בתר דצלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד "וילן שם כי בא השמש". כתיב: "ויזרח לו השמש"; וכי לו בלבד זרחה? והלא לכל העולם כולו זרחה, אלא שמש שבאה בעבורו זרחה בעבורו:

בעל הטורים

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וכל טוב. ב' במסורה הכא ואידך וכל טוב דמשק. אליעזר לקח גם מטוב דמשק:

רבי עובדיה מברטנורא

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

מגמלי אדוניו ניכרין משאר גמלים היו שהיו יוצאין זמומים מפני הגזל. קשה דא"כ עדיף כחו דחמורו של ר' פנחס בן יאיר מגמלי אברהם אבינו שהרי חמורו של ר' פנחס מעצמו היה פורש מן האיסור ולא היה אוכל טבל כדאית' בגמ' חולין ואלו גמליו אברהם היה צריך שיצאו זמומים להפרישן מן האיסור. י"ל שחמרו של ר' פנחס בן יאיר היה פורש מן האיסור מעצמו לפי שהוא היה מרכבתו של צדיק המיוחדת לו וכדאמרינן בעלמא אפי' בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידה אבל אלו הגמלים היו מיוחדים למשא ואולי כי מרכבתו של אברהם ממש היתה נבדלת מהאיסור כחמורו של ר' פנחס או יותר ממנו:

וכל טוב אדניו בידו שטר מתנה כת' ליצחק על כל אשר לו. קשה מנא לו דאי מלישנא דידו תאמ' שר"ל ברשותו כמו ויקח את כל ארצו מידו. י"ל מדכתיב ויקח עשרה גמלים וילך והדר כתי' וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך ולא הוצרך לכתוב וילך תרי זמני אלא שכתב וילך הראשון להפסיק בין גמלי אדוניו לכל טוב אדוניו בידו להשמיענו שטוב אדוניו האמור כאן אינו דומה לגמלים שאינן דבר הנקח ביד דאדרבה הוא זה דבר הנקח ביד ממש והיינו שטר מתנה כפי' רש"י ופי' בידו בידו ממש ואינו ברשותו:


<< · מ"ג בראשית · כד · י · >>



פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:בראשית_כד_י&oldid=308148"