ילקוט שמעוני על בראשית כד י
| ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כ"ד • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • כא • כב • כג • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • מב • מט • נ • נג • נה • נז • נח • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶ֠בֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכׇל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קׇם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו. גמליו של אברהם אבינו היו ניכרים, שבכל מקום שהיו יוצאין, יוצאין זמומין.
וילך אל ארם נהרים, בר יומו, היא דעתיה דר' ברכיה; "ואבא היום אל העין", היום יצאתי, היום באתי. הדא הוא דכתיב: "הרעשתה ארץ", בימי אברהם; "פצמתה", בימי אליעזר; "רפה שבריה", בימי יעקב; "כי מטה", בימי ישבי בנוב. הדא הוא דכתיב: "וישבי בנוב אשר בילידי הרפה". אניף במגיניה, קפץ דוד לאחוריה י"ח אמין. זה נתירא מזה וזה נתירא מזה. זה נתירא לומר: אם לאחורוהי קפץ כדין, לקדמוהי לא כל שכן. וזה נתירא לומר: אם במגיניה אניפיה כדין, היך אנא יכול למיקמא ביה. באותה שעה אמר דוד: הלואי הוה לי חד מן בני אחתי ויסייעני. מיד "ויעזור לו אבישי בן צרויה". לאחורי תרעא הוה קאי? אתמהה. רבנן אמרין: אפילו היה בסוף העולם, הטיסו הקב"ה והביאו, כדי שלא יהא אותו צדיק עומד ומצטער.
תנו רבנן: שלשה קפצה להן הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו, ואבישי בן צרויה. אבישי כדכתיב (ברמה) "ישבי בנוב". אליעזר דכתיב: "ואבא היום אל העין", למימרא דההוא יומא נפק, אלא מלמד שקפצה לו הארץ. יעקב אבינו דכתיב: "ויצא יעקב", וכתיב: "ויפגע במקום וילן שם". אלא כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו? כיון דהרהר בדעתו למיזל, מיד קפצה ליה ארעא ועאל וצלי, דכתיב: "ויפגע במקום", ואין פגיעה אלא תפילה. ואכתי הוה עידנא ליומא, בתר דצלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד "וילן שם כי בא השמש". כתיב: "ויזרח לו השמש"; וכי לו בלבד זרחה? והלא לכל העולם כולו זרחה, אלא שמש שבאה בעבורו זרחה בעבורו: