ילקוט שמעוני על בראשית כד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"ד • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • כא • כב • כג • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • מב • מט • נ • נג • נה • נז • נח • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ד, כ"ב:

וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃


ויקח האיש נזם זהב. אבן יקרה היה בה, והיה משקלה בקע. ושני צמידים על ידיה, כנגד שני לוחות. עשרה זהב משקלם, כנגד י' הדברות: