קטגוריה:בראשית כג ג

החיתים מתוארים כאחד מעמי כנען וישבו באזור חברון. אפשרי שהם באו מהממלכה החיתית והקימו האחזוית ברחבי המעצמה והסביבה. המעצמה היתה בפריחתה בין 1680 ל 1180 לפני הספירה, ולבטח החתים היו מודעים לחוקי חמורבי.

מערכת המשפט של בני חת בכנען

בית המשפט האזרחי היה בשער העיר. נכבדי העיר, "עַם הָאָרֶץ, בְנֵי חֵת" (ביאור:בראשית כג ז), ישבו בשער העיר וניהלו את ענייניהם הפרטיים והציבוריים. כאשר הופיע שאלה או בקשה, התפנו הנכבדים ופעלו ביחד כבית משפט.

דוגמאות:

1. "וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם ... הָאֶחָד בָּא לָגורּ ויִַּשְׁפֹּט שָׁפוֹט" (ביאור:בראשית יט ט).
2. "ובֹּעַז עָלָה הַשַּׁעַר ויֵַּשֶׁב שָׁם" (רות ד א).
3. "ויִַּגַּשׁ שָׁאולּ אֶת שְׁמואֵּל בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר" (שמואל א ט יח).
4. "וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר; ויְַהִי כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט" (שמואל ב טו ב).

בית המשפט הפלילי היה בארמון או במקום שבו נמצא המלך.

1. "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ ותַַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו" (מלכים א ג טז).
2. סיפור אבשלום שעמד בדרך לשער, והזמין את הבאים למלך למשפט, להשפט לפניו.
3. "ויַַּעֲשׂו אַּנְשֵׁי עִירוֹ הַזְקֵּנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל, כַּאֲשֶׁר כָּתובּ בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם" (מלכים א כא יא).

נכבדי העיר ובעלי האדמות ישבו בשער העיר והיוו בית משפט.
המלך, שריו וקציניו או שופטים שמוני על ידי המלך היוו בית משפט עליון. (מעניין שהכוהנים לא לקחו את תפקיד השיפוט).

התהליך המשפטי של אז דומה לימינו.

• אדם בא ומציג את בעייתו ובקשתו.
• האדם נחקר על ידי השופטים.
• הטוען מביא עדים על מנת להוכיח את טענותיו.
• נדרשים שניים או שלושה עדים - בהתאם לחשיבות העניין - כדי להוכיח טענה.
• הטוען מחכה שהנתבע יופיע בפני השופטים. אם הנתבע לא מופיע בזמן שנקבע המשפט מתנהל בהעדרו.
• הדיון נמשך.
• הצדדים מתפשרים ביניהם או שבית המשפט מכריע בנידון.
• מתפרסמת פסיקה מחייבת בנוכחות בית המשפט והקהל.
• ניתנה אפשרות לבוא לבית משפט בשנית, אך רק כאשר ההחלטה לא היתה מספיק ברורה או טובה.
• השופטים היוו חבר מושבעים, והתהליך היה פתוח לציבור (לפי החלטת השופטים). לכן, לרוב, ההחלטות היו נכונות.

אין ספק שלשופטים הללו, שהיו מהמעמד העליון בחברה, היה עניין אישי בהחלטות רבות, וה"צדק" פעל לטובתם. אולם כפי שנכתב בחוק חמורבי מספר 5, שופט שנמצא אשם בהטיית משפט הוענש קשות.