מ"ג בראשית כג ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֙קׇם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְקָם אַבְרָהָם מֵעַל אַפֵּי מִיתֵיהּ וּמַלֵּיל עִם בְּנֵי חִתָּאָה לְמֵימַר׃
ירושלמי (יונתן):	וְקָם אַבְרָהָם מִן מַחֲמֵי אַפִּין עַל מֵיתֵיהּ וּמַלֵיל עִם בְּנֵי חִתָּאָה לְמֵימַר:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

פני מתו — רמז לגוף. ועוד תמצא פירוש לאמר:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ויקם אברהם וגו' וידבר אל בני חת. אנשי המקום היו בני חת, וכן כתיב (בראשית י) וכנען ילד את צידן בכורו ואת חת, וכולם בני כנען הם, ולמדנו הכתוב דרך ארץ כי המדבר ברבים צריך לעמוד, וכן חזר למטה, ויקם אברהם וידבר אתם לאמר.

ונראה כי המנהג היה כשידבר היחיד בפני רבים מדבר מעומד ובכלותו לדבר ישב במקומו, וכן עשה אברהם דבר מעומד, ואמר גר ותושב אנכי עמכם, ואח"כ ישב במקומו וענו בני חת שמענו אדוני נשיא אלהים אתה, וכאשר רצה לדבר שנית עמד ודבר, וע"כ הוצרך לחזור שנית ויקם אברהם.

ומה שאמר

מעל פני מתו והיא היתה נקבה, מפני שהגוף לשון זכר, ומה שימות מן האדם הוא הגוף לא הנפש כי היא קיימת נצחית.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

" מעל פני מתו וידבר אל בני חת" שלא חל עליו אבלות עדיין והיה יכול לצאת ולדבר אל בני חת:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

מעל פני מתו. על דרך אומרם ז"ל (שבת דף קנב:) שקודם שיסתם הגולל נפש אדם רואה ויודעת כל מה שלפניה עוד מכאן שמשכיבין המת על גבו (בבא בתרא דף עד.):

וידבר אל בני חת לאמר. ירצה כי לצד שהוא שאל תנו לי אחוזת וגו' שנראה מדבריו שמתרצה הוא בכל מקום שיתנו לו, לזה אמר הכתוב לאמר פי' לא זה הוא תכלית הדיבור אלא הכנה לאמר מבוקשו כי הוא זה שדה עפרון:

עוד ירצה לתת טעם למה הוצרך אברהם לדבר אל בני חת, גם להאריך כל האמור בענין, וכי מי שהיה צריך לקנות אחוזת קבר או שדה אחד לחורשו או לנוטעו יהיה צריך להרעים תבל ויושביה, לזה גמר אומר לאמר פי' לא לצורך ד' אמות קרקע לקבור שרה הוצרך לדבר ליושבי ארץ אלא לאמר האמור בענין שקנה מערת המכפלה אשר אין ערוך אליה, ולזה הוצרך לדבר לכולן ולכל ההמצאות כדי שיועיל קנייתה כפי הדין:

עוד ירצה להסיר תרעומת גדולה מעל אברהם והוא איך ישאל מתנת חנם ויאמר תנו לי אחוזה, לזה הקדים ואמר לאמר פירוש לבבו לא כן יחשוב אלא מפיו אמר הדברים ודעתו לבא בטענה כאשר אבאר בסמוך:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויקם אברהם מעל פני מתו. מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו. אמר ר' יוחנן, מן הן תנינן: מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה? מן הכא, ויקם וידבר. אמר רבי בון: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שאתה עוסק בהם במתים. רב אסי אמר: כל זמן שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי, שנאמר: "ואקברה מתי מלפני". אטו ההיא שעתא קמיה הוה רמיא? והכתיב: "ויקם אברהם מעל פני מתו"! אלא כל זמן שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי, והמשמר את המת אף על פי שאינו מתו, מתו אף על פי שאינו משמרו, אינו מברך, ואם רצה להחמיר על עצמו אינו רשאי:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר. מלמד שאסור לספר לפני המת:

י"פ בני חת בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד חכם כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם י"פ אות ח"ת:

<< · מ"ג בראשית · כג · ג · >>