קטגוריה:בראשית לז כה
נוסח המקרא
וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.
וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃
וַ/יֵּשְׁבוּ֮ לֶֽ/אֱכָל־לֶחֶם֒ וַ/יִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵי/הֶם֙ וַ/יִּרְא֔וּ וְ/הִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִ/גִּלְעָ֑ד וּ/גְמַלֵּי/הֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּ/צְרִ֣י וָ/לֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְ/הוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַסְחַרוּ לְמֵיכַל לַחְמָא וּזְקַפוּ עֵינֵיהוֹן וַחֲזוֹ וְהָא שְׁיָרַת עַרְבָּאֵי אָתְיָא מִגִּלְעָד וְגַמְלֵיהוֹן טְעִינִין שְׁעַף וּקְטַף וּלְטוֹם אָזְלִין לְאַחָתָא לְמִצְרָיִם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְחָזְרוּ לְמֵיכַל לַחֲמָא וּזְקָפוּ עֵינֵיהוֹן וַחֲמוֹן וְהָא סִיעָא דַעֲרָבָאִין אַתְיָא מִגִלְעָד וּגְמַלֵיהוֹן טְעוּנִין שַׁעֲוָה וּשְרַף קְטַף וּלְטוֹם מְטַיְילִין לַאֲחָתָא לְמִצְרָיִם: |
ירושלמי (קטעים): | סִיעָה דִסְרָקָיִין: |
רש"י
"וגמליהם נושאים וגו'" - למה פרסם הכתוב את משאם להודיע מתן שכרן של צדיקים שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק מריח רע
"נכאת" - כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת וכן (מ"ב כ) ויראם את כל בית נכתה מרקחת בשמיו ואונקלוס תרגם לשון שעוה
"וצרי" - שרף הנוטף מעצי הקטף והוא נטף הנמנה עם סמני הקטורת
"ולט" - לוטיתא שמו בל' משנה ורבותינו פירשו שרש עשב ושמו אשטרולוזיא"ה במס' (נדה דף ח)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים... – לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים: שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְּרָן, שֶׁרֵיחָן רַע. וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע (בראשית רבה פד,יז).
נְכֹאת – כָּל כִּנּוּסֵי בְּשָׂמִים הַרְבֵּה קָרוּי נְכֹאת, וְכֵן (מל"ב כ,יג): "וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה", מִרְקַחַת בְּשָׂמָיו. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שַׁעֲוָה ("שְׁעַף").
וּצְרִי – שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף (כריתות ו' ע"א), וְהוּא "נָטָף" הַנִּמְנֶה עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת (שמות ל,לד).
וָלֹט – "לוֹטִיתָא" שְׁמוֹ בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שביעית ז,ו). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּשְׁמוֹ "אשטרולוזיאה" בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ח' ע"א).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ארחת ישמעאלים — כאשר אמר המתרגם, בעבור שהיא הולכת ארחות.
נכאת — אמר ר' משה הכהן ז"ל הספרדי, שפירוש נכאת – דבר נחמד, וכן: "ויראם את בית נכותה" (ישעיהו לט, ב); כי הוי"ו והאל"ף יתחלפו, שהם האותיות הנח.
וצרי — מצאנוהו במקרא בשוא נח תחת הצד"י, ובקמץ חטף: "הצרי אין בגלעד" (ירמיהו ח, כב), גם בחולם: "שמן ודבש וצרי" (יחזקאל כז, יז). והגאון פירש אותו, כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עקרים. ואחרים אמרו כי הוא פרי, או שמן האילן, שהובא מיריחו אל מצרים על דעת יוסף בן גוריון. ורבי ישמעאל אמר שהוא שרף, ואנחנו נסמוך על דעתו.
ולוט — אמר הגאון שהוא הפרי הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספת בי"ת. ואולי כן הוא:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כה – כז) מה ראו שבטי יה למכור את אחיהם ולצער את אביהם הזקן, ותחלה אמר שעברו ישמעאלים ואח"כ אמר שעברו מדינים, ואמר וימכרו לישמעאלים ואח"כ אמר והמדנים מכרו, ואח"כ ויקנו פוטיפר מאת הישמעאלים:
(כה) "וישבו לאכל לחם". מספר זה לאות שהיו צדיקים בעיניהם בדבר הזה, כי חשבו את יוסף כסילון ממאיר ומשחית בבית יעקב כנ"ל. "וישאו עיניהם", מסבב הסבות זמן "ארחת ישמעאלים הבאים מגלעד" ששם הצרי "ונושאים נכאת וצרי", מינים אלה שלח אח"כ יעקב ליוסף מנחה, מבואר שמינים אלה היו יקרים במצרים, ואחר שנשאו מינים אלה ולא מעט שימכרו בדרך רק שהיו ארחות ושיירות גדולות, וגמליהם נושאים, כמות רב משאות גמלים, מבואר שהולכים רק "להוריד מצרימה", ובזה היה השגחה פרטית שיגיע יוסף למצרים, משא"כ אם היו נושאים תבואה או מינים אלה מעט:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כה.
ראו: תהליך מכירת יוסף
ראו: שפיטת מכשפים
מענין מאוד
"אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" - כל כך הרבה מידע חסר ערך. למי איכפת למי הם ימכרו את יוסף?
המידע בא להסביר לנו שהאחים חקרו את כל השיירות שעברו ובחרו את הישמעאלים לקנות את יוסף.
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם
במסגרת ביצוע לפועל של פסק הדין למכשפים, האחים היו חייבים לזוז מהבור כדי לא להשפיע על התוצאה:
- * אם הם ישארו ליד, שיירות יחשבו שיש מים, ויבאו לבור.
- * אם הם ישארו וישמעו את יוסף בוכה וצועק מהבור, השיירות לא יתערבו ויעזבו את יוסף בבור.
לכן כדי לא להשפיע הם ישבו רחוק, ולא שמעו ולא הזמינו אנשים לבור המים. אבל עקבו אחרי המתרחש.
איך בכלל אוכלים לחם?
לחם אפשר לשמור זמן רב. מיבשים את הפיתה, ולפני האכילה, מרטיבים אותה ומניחים בתנור קטן לחימום. כלומר האחים הדליקו אש, והעשן נראה למרחוק.
כתוב 'לחם', אבל כל האוכל ביחד נקרא לחם. לחם כלל: כל בשר, ירקות, מאכלי חלב, ומיני מאפה.
שיירות עברו, ראו את העשן, הריחו את האוכל, ידעו שהם יוכלו להצטרף לאכילה ולשימוש בתנור, וכך האחים הזמינו את השיירות לעצור ולשוחח איתם.
איך האחים ידעו מה נושאת השיירה?
האם כל אחד שנמצא בדותן ורואה שירה גדולה יודע שאלו ישמעאלים הבאים מהגלעד והולכים למצרים נושאים "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"?
האם זה הדבר היחיד שהישמעאלים תמיד לוקחים? האם כל רועה צאן יודע זאת, אפילו אם הוא בפעם הראשונה בדותן?
כמובן שלא - אי אפשר היה לדעת. חייב להיות ברור, שאחים נפגשו עם הישמעאלים ושאלו: מאיפה באתם? לאן אתם הולכים? מם אתם נושאים? למי אתם מוכרים?
מִצְרָיְמָה
לא נאמר ארץ מצרים - נאמר רק "מִצְרָיְמָה". כאשר נאמר בבל, לא ברור אם זו העיר בבל או המעצמה בבל. ייתכן שגם כאן, מקום משכנו של פרעה היה (במצרים) (העיר), והמידע היה יותר מכוון שהם נושאים את הסחורה למלך ולא סתם לארץ מצרים. "השם מצרים לא מופיע במצרים העתיקה. מקור השם הערבי של מצרים הוא "מיצר" מקורו בשפה הערבית ומשמעותו מחנה צבאי, מונח זה שימש לציין, בין היתר, את העיר קהיר אשר החלה את דרכה כמחנה צבא של הכוחות האימפריאליסטים האיסלאמיים בארץ הנילוס."
חז״ל אמרו: "עשרה קבין כישוף ירדו לעולם תשעה נטלה מצריים." (קידושין מט ב) כלומר בעיניהם, יוסף היה מכשף ומקומו עם שאר המכשפים, ונראה איך הוא יצליח, ואכן נאמר: "וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מא ח), וכך יוסף הגיע לרגע להוכיח את יכולתו ואמר: "בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא טז),
האחים בחרו לשלוח את יוסף למצרים. אם הם היו מוכרים אותו לשירה שהולכת לצפון, יוסף היה יכול לנסות להגיע ללבן סבו, או היה טוען שהוא נגנב ושהוא אינו עבד ולפי חוקי חמורבי היתה חובה לקונה להראות שטר קניה, ובנוסף, כאזרח של חרן, שנעשה עבד מחוץ לחרן, הוא זכאי לשחרור מידי.
חוקי חמורבי בנושא:
14. הגונב קטין יומת.
114. בן איש, שנמכר לעבדות על ידי משפחתו, יצא לחופשי אחרי שלוש שנות עבודה.
280. איש, שהפך לעבד במדינה זרה וחזר לארצו, יצא לחופשי.
281. איש שרכש עבד במדינה זרה חייב להוכיח בעלות.
282. עבד רשאי לדרוש חקירה אצל שופט לוודא את מצבו המשפטי.
- במצרים לא היו חוקים כאלה, ויוסף לא היה יכול לצאת מעבדותו.
נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט - למה זה חשוב?
האחים דאגו ליוסף. הם לא רצו למכור אותו לעבודה קשה. הם ריחמו עליו, ולכן הם חיפשו שירה נושאת רכוש יקר ערך (ראו רש"י) למכירה לאנשים עשירים ואצילים, במרכז מסחרי גדול ובקרבת המלך.
שיירה הנושאת "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" דברי מתיקה, בשמים יקרים ומשחות יקרות תהיה מלווה במשמר כבד נגד שודדים, ותלך ישר לבית הקונים העשירים. שם ימכר יוסף לשר הטבחים במחיר מדהים, ולא יעמוד בשוק העבדים וכולם ימששו אותו. ואכן כאשר יעקב שולח את בניו בשנית עם בנימין, הוא ממליץ שהם יקחו מתנות לשליט: "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (ביאור:בראשית מג יא), ואנו רואים שאלו דברים ראויים למלכות.
האחים בכוונה מכרו אותו כך
האחים אמרו ליוסף: אתה רוצה למלוך? הנה, אנו נעזור לך. אתה לא תתנסה בבור לראות אם אלוהים יעזור לך, אתה תנסה את גורלך בחצר פרעה ושריו. (ובהצלחה)
יוסף בכה ולא רצה ללכת, ואת כל זה ידעו האחים כאשר הם ירדו למצרים לשבור בר.
האחים יכלו לנחש מי יקנה אותו, וגם יכלו לשאול את בני דודם הישמעאלים למי הם מכרו. לא נאמר שהאחים שאלו את הישמעאלים, למרות שהאחים היו חופשיים לנוע בארץ, כשם שיהודה מצא זמן לפגוש את תמר בדרכו עם הצאן.
אפשרי שהאחים שאלו וידעו שהישמעאלים מכרו "לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו), אולם בנתים יוסף עזב את פוטיפר ונעשה משנה לפרעה, ככתוב: "עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (ביאור:בראשית מא מ), ופוטיפר הועבר להיות "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מה), ולכן האחים לא יכלו למצוא את יוסף כאשר הם חיפשו סביב. ולכן יוסף האשים אותם שהם מרגלים (ביאור:בראשית מב ט).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית לז כה"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.