קטגוריה:בראשית כד סב
נוסח המקרא
ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃
וְ/יִצְחָק֙ בָּ֣א מִ/בּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְ/ה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּ/אֶ֥רֶץ הַ/נֶּֽגֶב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִצְחָק עָאל בְּמֵיתוֹהִי מִבֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ וְהוּא יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִבֵּי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא מַעֲלָנָא דְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי חַי וְקַיָם דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי וְהוּא הֲוָה יָתֵיב בְּאַרַע דָרוֹמָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִן בֵּית מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא לִבְאֵרָא דְאִיתְגְלִית עֲלוֹהִי שְׁכִינְתֵּיהּ דַיְיָ וְהוּא הֲוָה שְׁרֵי בְּאַרְעָא דָרוֹמָא: |
רש"י
"יושב בארץ הנגב" - קרוב לאותו באר שנאמר ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ושם היה הבאר שנאמר הנה בין קדש ובין ברד
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – קָרוֹב לְאוֹתוֹ בְאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,א): "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר". וְשָׁם הָיָה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יד): "הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד".
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד סב.
וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב
בְּאֵר לַחַי רֹאִי
כאשר הגר ברחה משרה, אלוהים מצא אותה "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר: עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ" (ביאור:בראשית טז ז). לאחר הפגישה עם המלאך הגר קראה לבאר ששם היא חיכתה לשיירה שתקח אותה למצרים באר לחי-ראי. הבאר הזאת ישבה בין קדש ובין ברד (ביאור:בראשית טז יד) בדרך לשור שבמצרים. אברהם היה בעליו של הבאר הזאת והוא קבע את שמה של הבאר, ויצחק המשיך לגור במקום וליהנות מהבאר הזו. כלומר: בקרבת המחנה של אברהם שכן מעיין במדבר, איפשהו לצד דרך ראשית משור שבמצרים לאשור שבצפון,[1] ובדרך הזו חזר העבד מחרן.
וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב
הנגב הוא לא המקום המשובח ביותר בכנען, אולם למהגרים היה קל יותר להתיישב בנגב השומם ולהימנע ממלחמות עם השכנים. אברהם מצא מספר בארות וחפר בורות מים, וכך הוא הצליח להתקיים במדבר.
בהמשך נאמר: "ויְַהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, ויְַבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת יִצְחָק בְּנוֹ; ויֵַּשֶׁב יִצְחָק, עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (ביאור:בראשית כה יא), והמקום הזה נחשב לברכה ליצחק.
במשך כל התקופה שיעקב ועשו גדלו, יצחק התגורר בנגב באזור באר שבע, ככתוב: "ויֵַּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע" (ביאור:בראשית כח י) בלכתו לחרן.
אולם בהמשך יעקב חוזר ליצחק שעבר לגור לחברון, ככתוב: "ויַָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק" (ביאור:בראשית לה כז).
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא
מהפסוק לא ברור עם יצחק העביר את המחנה מבאר לחי-ראי למקום שונה בנגב או רק יצא לשוח בשדה לאחר שהלך לשתות מהבאר. קיימות שתי אפשרויות:
- המחנה היה במקום ידוע ליד באר לחי שעל הדרך לשור והשיירה היתה צפויה לחזור בדרך הזו - לכן כל יום יצחק יצא להסתכל צפונה כדי לראות אם השיירה חוזרת. סביר שכך היה, כי אחרת העבד היה שולח אדם לוודא איפה יצחק ולאיפה הוא צריך לחזור.
- המחנה עבר למקום אחר - מכאן שהעבד למעשה לא ידע את מיקומו של מחנה יצחק ורק במקרה יצחק יצא לשדה לפנות ערב, ואז יצחק ראה את השיירה ורבקה ראתה איש הולך לקראתם. אם כך היה זהו סימן נוסף שאלוהים הצליח את דרכו של העבד.
הערות שוליים
- ^ שׁוּר מוזכרת כמדבר קרוב למצרים:
- "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר"(שמות טו כב),
- וגם "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה" (בראשית כה יח).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד סב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.