ביאור:פרשת חיי שרה - מי הייתה רבקה ובמה הצלחתה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?

פרשה זו המאריכה בדברים על שרה אימנו,מתארת בצורה נפלאה גם את השידוך של רבקה עם יצחק המסופר בפרטי פרטים:

רבקה מוזכרת כבר בסוף פרשת וירא כנאמר:

"ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנחור אחיך......ואת בתואל: ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם" [בראשית כ"ב,כ-כ"ד]

אליעזר עבד- אברהם,אשר בחסדי ה', שידך את השידוך,מביא את רבקה אל בית יצחק:

"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב:ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים:ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק ותיפול מעל הגמל:ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים אשר עשה:ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו וייקח את- רבקה לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו" [שם כ"ד,ס"ב-ס"ז]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מציין:כי יצחק יצא לשוח בשדה כאשר הבחין בבואה של רבקה?

ב]מי הייתה רבקה – מדוע הייתה ראויה ליצחק?

ג] כיצד ידע יצחק בוודאות כי רבקה- מיועדת לו כאישה מתאימה לבנות בית בישראל?

התשובה לשאלה א]

"ויצא יצחק לשוח בשדה" על כך שלושה פירושים:

1]לפי פשוטו:יצחק טייל בין השיחים והאילנות בשדה.[דברי אברבנאל]

2] לפי רש"י: אין לשון שיחה,אלא תפילה כפי שנאמר בתהלים: "...ישפוך שיחו"[תהלים ק"ב,א]-שיחו= תפילתו.

וחז"ל למדו מכאן: כי יצחק תיקן תפילת מנחה.

3] ויש חכמים הטוענים כי: יצחק נטע עצים ושיחים באותו זמן,והוא דאג לכך טרם נישואיו,לפי שאדם חייב לפרנס את משפחתו,דעה זו מסתמכת על דברי הרמב"ם [הלכות דעות ה,י"א]: "דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,ואחר כך יקנה בית- דירה ואחר –כך יישא אישה"

התשובה לשאלה ב]

רבקה הייתה: בת בתואל.

בתואל היה בן אחיו של אברהם,הלוא הוא נחור?

זריזותה מודגשת בכתובים, כפי שאליעזר- עבד אברהם הבחין בכך: "ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה.." [שם,כ"ד,מ"ו]

מכאן נראה, שהייתה בעלת מידות טובות במיוחד,כי בנוסף על דאגתה לאליעזר-דאגה גם לגמלים.

היא התרחקה מהגשמיות והייתה מאד רוחנית וזאת בניגוד מוחלט ללבן אחיה.

הצטיינה בנועם הליכות וצניעות ועל כך מעיד הכתוב:רבקה נופלת מהגמל- כאשר מבחינה ביצחק והמפרשים אומרים: היא לא ממש נפלה,אלא הטתה את גופה,לעניות דעתי-כנראה התרגשה וגם התביישה מפניו.

אחר-כך גם התכסתה בצעיף- מתוך צניעות.

הייתה לה ברכה מיוחדת מאת משפחתה: "..את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שאר שונאיו"[שם כ"ד,ס] וזו הייתה ברכה מקבילה לברכה שניתנה לאברהם בהר המוריה: "והרבה ארבה את זרעך.."[שם כ"ב,י"ז]

הדגש הושם על המילה: "את" כלומר רבקה תהיה האישה שיתקיים בה ברכת: "אלפי רבבה"[דברי רש"י]

התשובה לשאלה ג]

על כך עונים חז"ל במדרש רבה: יצחק ראה חמישה סימנים:

1]הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה,חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.

2]דלתות הבית היו פתוחות,מעתה,ממש כמו אצל שרה אימו.

3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה,כמו אצל שרה.

4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.

5] הייתה עוסקת בעיסה בטהרה- בדומה לשרה.

לחמש נקודות אלו מגיעים חז"ל,על סמך האות:ה' בסוף המילה: "האהלה".

הכתוב מדגיש כי: "ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו"

יצחק ראה שהכל שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אימו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אימו.

על כך אומר:רש"ר הירש: "גבר בן ארבעים אינו מוצא נחומין על מות אימו הישישה,והנה הוא מתנחם באשתו,זה מעמד האישה בישראל"

מעניינים דבריו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל: "זו תכונה אשר ברוך ה'

לא ניטשטשה בזרע אברהם ושרה,יצחק ורבקה,ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו.דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון כן נוסדים הנישואין.רוב הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה,אלא על פי שקול התבונה" ההורים מעורבים בשידוך היטב ובודקים גם את רקע המשפחות של שני הצדדים, והדבר תורם להצלחה ברוב המקרים של בני הזוג וכתוצאה מכך האהבה גוברת ככל שהזמן מתקדם וזאת בניגוד לזוגות שנישואיהם מבוססים על תשוקה ולאחר שנישאו כל הקשר הולך ודועך.

ואילו אצל רבקה ויצחק החתונה הייתה שורש לאהבה ומשם והלאה – היא רק התגברה.

לסיכום. לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי רבקה הייתה אישה בעלת מידות טובות והצליחה לנחם את יצחק על מות אימו,היא פשוט המשיכה את

דרכה הטובה,על כך אמרו חז"ל במדרש רבה נח: "עד שלא השקיע שמשו של משה זרח שמשו של יהושע.. עד שלא השקיע שימשה של שרה הזריח שמשה של רבקה"

יהי רצון שירבו זוגות בישראל והשכינה תשרה ביניהם- דוגמת יצחק ורבקה.

אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_445