מ"ג בראשית כד סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כד · סב · >>

מקרא

כתיב: ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב

מנוקד: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.

עם טעמים: וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִצְחָק עָאל בְּמֵיתוֹהִי מִבֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ וְהוּא יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִבֵּי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא מַעֲלָנָא דְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי חַי וְקַיָם דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי וְהוּא הֲוָה יָתֵיב בְּאַרַע דָרוֹמָא:
ירושלמי (קטעים):
וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִן בֵּית מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא לִבְאֵרָא דְאִיתְגְלִית עֲלוֹהִי שְׁכִינְתֵּיהּ דַיְיָ וְהוּא הֲוָה שְׁרֵי בְּאַרְעָא דָרוֹמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מבוא באר לחי ראי" - שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה (ב"ר)

"יושב בארץ הנגב" - קרוב לאותו באר שנאמר ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ושם היה הבאר שנאמר הנה בין קדש ובין ברד

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

בא מבוא — שם מקום, ייקרא בשני שמות. ויש אומרים "בא מבוא", מבפנים, וכן יפרשו "סוגר כל בית מבוא" (ישעיהו כד, י). והישר בעיני שהוא שם הפועל, וכן טעמו: בא מבוא באר לחי.

והוא יושב — כי בימים ההם, שם היה דר. והוא בפאת נגב מארץ ישראל:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בא מבוא באר לחי ראי" - יאמר כי יצחק בא עתה מבוא באר לחי ראי ששב מבאר לחי שבא שמה שאלו אמר "בא מבאר לחי ראי" היה נראה שהיה דר שם ולכך הוצרך לפרש כי הוא שב לעירו מביאתו שבא אל באר לחי רואי לפי שעה כי הוא יושב בארץ הנגב וחוזר לעירו ויתכן בעבור היות "מבוא" מקור שהיה יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא כי הוא לו מקום תפלה בעבור הראות שם המלאך והוא יושב בארץ הנגב קרוב משם וכן תרגם אונקלוס אתא ממיתוהי ועל דעתו הוא באר שבע שתרגם "בין קדש ובין שור" (לעיל כ א) ו"בין קדש ובין ברד" (לעיל טז יד) "רקם וחגרא" ואם כן המקום ההוא מקום אשל אברהם ראוי לתפלה והנה יצחק בא מן הבאר ההיא אל עיר אחרת אשר היתה בדרך עירו ויצא לפנות ערב לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם ומצא את העבד ורבקה והלכו כלם יחדו אל עירו ויביאה האהלה שרה אמו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(סב - סג) "ויצחק." והנה נזדמן שבבואם קרוב אל בית יצחק יצא יצחק לקראתם, כי יצחק בא אז מדרכו שהיה רגיל לבוא בכל יום מבאר לחי ראי, כי באר לחי ראי היה בין קדש ובין ברד (כנ"ל ט"ז י"ד), ואמר (למעלה כ"א) ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור שהוא ברד (כמ"ש למעלה ט"ז ז') על העין בדרך שור, ושם נתישב יצחק בארץ הנגב, ויען שהבאר הזה היה מקום קדוש בעת ההיא ע"י שנתראה שם המלאך היה יצחק הולך לשם בכל יום אחר חצות להתבודד שם, ולחז"ל התפלל שם בכל יום תפלת המנחה וישב לביתו, ועז"א "ויצחק בא מבוא" (ר"ל ממה שהיה רגיל לבא תמיד) "באר לחי ראי, וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" ומ"ש והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק הוא מאמר מוסגר לפרש מ"ש שהיה בא תמיד אל באר לחי ראי, שזה היה מפני שהוא יושב בארץ הנגב, שהבאר נמצא שם והיה יוצא תמיד לפנות ערב, ר"ל בעת תפלת המנחה לשוח בשדה, היינו להתבודד שם ולשפוך שיחו לפני ה', שהתבאר אצלי כי שיח הם הדבוריים המחשביים הנפלטים מן הרעיון בעת המחשב, והונח גם על ההתבודדות, והגיון הרעיון של הנפש בעת התפלה, והיה שופך שיחו בשדה אצל הבאר וחוזר לביתו, וראה את הגמלים ואת העבדים, ראה כי הלכו רגלי אצל הגמלים: