ביאור:משלי י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2810)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



א מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה {פ}

בֵּן חָכָם - יְשַׂמַּח אָב ...ולכן יש להשקיע בחינוך הילדים

להרחבה
, וּבֵן כְּסִיל - תּוּגַת אִמּוֹ.
ב לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע רכוש שהושג בתחבולות וגרימת נזק לזולת, וּצְדָקָה רכוש שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק מה שמגיע

להרחבה
תַּצִּיל מִמָּוֶת.

פסוקים עם רעיון דומה. ראו ביטוח מפני רעב לצדיקים

ג לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק ה' ידאג שלצדיק לא יחסרו צרכיו הבסיסיים

להרחבה
, וְהַוַּת התאוות

להרחבה
רְשָׁעִים יֶהְדֹּף ידחוף וירחיק מהם

להרחבה
.
ד רָאשׁ רש, עני - עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה יהיה האדם המרגיל את ידיו למעשי מרמה

להרחבה
, וְיַד חָרוּצִים של אנשים זריזים ושקדנים

להרחבה
תַּעֲשִׁיר תעשה את בעליה החרוץ לעשיר.
ה אֹגֵר בַּקַּיִץ בסוף תקופת השפע

להרחבה
בֵּן מַשְׂכִּיל מביא הצלחה להוריו

להרחבה
, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בשיא תקופת השפע - בֵּן מֵבִישׁ מביא בושה וכישלון להוריו.
ו בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו

להרחבה
, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס אין צורך לקלל את הרשעים, הפה שלהם ממילא מכסה אותם ברוע.
ז זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה גם אחרי מותו של הצדיק, יש לברכו כשמזכירים את שמו

להרחבה
, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב אחרי מותו של הרשע, ראוי שלא להזכיר את שמו, כך ששמו יינטש ויירקב.
ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְו‍ֹת החכם לומד ומפנים בלבו את משמעות המצוות

להרחבה
, וֶאֱוִיל שטחי

להרחבה
שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט מעקם את שפתיו בזלזול

להרחבה
.
ט הוֹלֵךְ בַּתֹּם מתנהג בשלום וביושר עם הבריות

להרחבה
יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו מתנהג בדרכי מרמה ומכשיל את הבריות

להרחבה
יִוָּדֵעַ תתפרסם רשעתו ויישבר

להרחבה
.
י קֹרֵץ עַיִן מכווץ את עינו לאות לעג

להרחבה
יִתֵּן עַצָּבֶת יגרום צער וכעס לזולת

להרחבה
, וֶאֱוִיל וגם השטחי, שאינו חושב על תוצאות מעשיו שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט מעקם את שפתיו בלעג

להרחבה
.
יא מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק דיבוריו של הצדיק, העושה צדק בין אדם לחברו, נותנים חיים לבריות

להרחבה
, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס דיבוריו של הרשע מכסים את העולם בקלקול והשחתה.
יב שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים גורמת לאנשים לריב מחדש על עניינים ישנים

להרחבה
, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה כשאנשים אוהבים זה את זה, הם מעלימים עין מפגיעות ועלבונות.
יג בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה הנבון, היודע לפתח בעצמו את חומר הלימוד, יודע גם להסביר טוב יותר, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב והחסר-לב, שאינו יודע לפתח בעצמו, אינו יודע להסביר ונאלץ להשתמש באיומים ואלימות

להרחבה
.
יד חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת שומרים בצנעה את מחשבותיהם ושומרים בזיכרון את ידיעותיהם, וּפִי אֱוִיל דיבורו של השטחי, המפרסם כל מחשבה שעולה בדעתו - מְחִתָּה הריסה ושבירה

להרחבה
קְרֹבָה כלומר, דבריו הורסים לו את האפשרות ללמוד דברים חדשים ולזכרם

להרחבה
.
טו הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ רכושו של העשיר מגן עליו ומאפשר לו לשמור על עושרו, מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם עוניים של העניים הורס להם את השמירה ומונע מהם להתעשר

להרחבה
.
טז פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים האמצעים שהצדיק מכין נועדו למטרה חיובית, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת אך הרשע משתמש באמצעים אלה למטרה שלילית

להרחבה
.
יז אֹרַח לְחַיִּים המצליח לשמור על המטרה החיובית הוא - שׁוֹמֵר מוּסָר רק מי שמתייחס ברצינות לביקורת

להרחבה
, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת ביקורת

להרחבה
- מַתְעֶה.
יח מְכַסֶּה שִׂנְאָה המסתיר את השנאה שיש בלבו על רעהו - שִׂפְתֵי שָׁקֶר חוטא בדברי שקר, וּמוֹצִא דִבָּה אבל גם המגלה ברבים את השנאה שיש בליבו על רעהו הוּא כְסִיל טיפש ורע, כלומר, צריך למתוח ביקורת בשיחה אישית

להרחבה
.
יט בְּרֹב דְּבָרִים באמירת הרבה דברי ביקורת

להרחבה
לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע לא ישתכנע השומע להפסיק לפשוע, וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מונע את שפתיו מדיבורים מיותרים

להרחבה
- מַשְׂכִּיל מצליח להשפיע על רעהו

להרחבה
.
כ כֶּסֶף נִבְחָר כמו כסף מזוקק ונקי מסיגים לְשׁוֹן צַדִּיק כך דיבורו של הצדיק, המקפיד להגיד רק דברי אמת וצדק

להרחבה
, לֵב רְשָׁעִים - כִּמְעָט דומה לדבר מועט וחסר-ערך, כלומר, אינם חושבים לפני שהם מדברים

להרחבה
.
כא שִׂפְתֵי צַדִּיק הנותן לכל אחד את המגיע לו

להרחבה
יִרְעוּ ינהיגו, כמו רועה צאן רַבִּים, וֶאֱוִילִים שטחיים, שאינם מתעניינים בצרכיהם של הרבים

להרחבה
בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ יישארו במיעוט תומכים עד יום מותם

להרחבה
.
כב בִּרְכַּת יְהוָה ברכה שאדם מברך את ה' על מה שנתן לו

להרחבה
הִיא תַעֲשִׁיר תאפשר לאדם להתעשר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עבודת אלילים

להרחבה
עִמָּהּ כלומר, הברכה שומרת על העשיר שלא ישכח את ה' ויעבוד אלילים.
כג כִּשְׂחוֹק כמו צחוק, שקורה באופן ספונטני וללא מחשבה

להרחבה
לִכְסִיל - עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה - לְאִישׁ תְּבוּנָה.
כד מְגוֹרַת רָשָׁע הדבר שהרשע פוחד ממנו יותר מכל הִיא תְבוֹאֶנּוּ הוא העונש הראוי עבורו

להרחבה
, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן ראוי לתת להם

להרחבה
.
כה כַּעֲבוֹר סוּפָה כמו סופה, הגורמת הרס רב אך בסוף שוקטת נעלמת

להרחבה
וְאֵין רָשָׁע כך הרשע, גורם הרס רב אך סופו שייעלם, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יהיה נטוע וקיים לאורך זמן

להרחבה
.
כו כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם כמו חומץ, שמטרתו לעורר את התיאבון אך בכמות גדולה הוא פוגע בשיניים וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם וכמו עשן, שנוצר כאשר מדליקים אש לתאורה אך בכמות גדולה הוא פוגע בעיניים כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו כשמפצירים בו למלא שליחות שאינו רוצה בה, גורם יותר נזק מתועלת

להרחבה
.
כז יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.

פסוקים נוספים באותו נושא. ראו תקוות הצדיקים והרשעים

כח תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה, וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
כט מָעוֹז לַתֹּם הגנה על האנשים שאין פגם באישיותם

להרחבה
דֶּרֶךְ יְהוָה היא דרכו של ה' שראוי לחקות

להרחבה
, וּמְחִתָּה וכן דרכו של ה' היא לשבור ולהרוס את-

להרחבה
לְפֹעֲלֵי אָוֶן העושים מעשי רשע.

פסוקים נוספים באותו נושא. ראו צדיקים ורשעים לאורך זמן

ל צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט, וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ.
לא פִּי צַדִּיק יָנוּב נותן פירות חָכְמָה כלומר, מדבריו הכנים של הצדיק אפשר ללמוד ולהחכים

להרחבה
, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת האומרת דבר והיפוכו

להרחבה
תִּכָּרֵת משולה לעץ סרק שאינו נותן פירות ולכן מותר לכרתו.
לב שִׂפְתֵי צַדִּיק הצד הצודק במשפט

להרחבה
יֵדְעוּן רָצוֹן שפתיו יודעות מה הוא רוצה להגיד, ואינו מתבלבל בחקירה

להרחבה
, וּפִי רְשָׁעִים הצד האשם במשפט

להרחבה
תַּהְפֻּכוֹת פיו משנה את הגירסה לדבר והיפוכו וכך נלכד בשקריו.


ביאורי פסוקים