ביאור:הושע א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
מהדורות נוספות של הושע: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא
א דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. ב תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהוָה בְּהוֹשֵׁעַ, {פ}
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהוָה. ג וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם, וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן. ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל, כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְשָׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. ו וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה, כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם. ז וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים. ח וַתִּגְמֹל אֶת לֹא רֻחָמָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. ט וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי, כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. {ס}
ביאורי פסוקים
[סימן – רחלי לאופר; ציורים – אלחנן ]
בתחילת דרכו של הושע ציווה ה' עליו לקחת אשת זנונים, והיא ילדה 3 ילדים:
|
3 |
1 |
2 |
4 |
||
|
יזרעאל |
(א3) ויילך וייקח את גומר בת דבליים... |
ותהר ותלד לו בן. |
(א4) ויאמר ה' אליו : |
קרא שמו 'יזרעאל', |
כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא, והשבתי ממלכות בית ישראל. (א5) והיה ביום ההוא, ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל. |
|
לא-רוחמה |
(א6) ותהר עוד ותלד בת. |
ויאמר לו : |
קרא שמה 'לא רוחמה', |
כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשוא אשא להם. (א7) ואת בית יהודה ארחם, והושעתים בה' אלהיהם; ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה, בסוסים ובפרשים. |
|
|
לא-עמי |
(א8) ותגמול את לא-רוחמה... |
ותהר ותלד בן. |
(א9) ויאמר: |
קרא שמו 'לא עמי', |
כי אתם לא עמי, ואנכי לא אהיה לכם. |
-
- בפסוקים על שמות הילדים – כשהקב"ה אומר להושע איך הוא צריך לקרוא לאותו בן\בת, כל פעם חסרה מילה: אצל לא–רוחמה חסר שם ה', ואצל לא–עמי חסרה המילה "לו" [רחלי].
- לדעתי הירידה הזאת מבטאת ירידה הדרגתית ביחס של הנביא אל הילדים. הירידה הזאת מתבטאת גם בשמות שהוא נותן להם: 'יזרעאל' הוא שם עם משמעות חיובית , 'לא רוחמה' הוא שם עם משמעות שלילית – האב לא אוהב את בתו (אבל ייתכן שהיא עדיין בתו), ו'לא עמי' הוא השם השלילי ביותר – הבן כבר בכלל לא שייך לאביו, הוא לא ממשפחתו ואפילו לא מעמו.
- גם בתיאור הלידה של הילדים יש ירידה הדרגתית (אם כי פחות בולטת): על יזרעאל נאמר בפירוש שהוא נולד "לו" – הוא אכן היה בנו של הושע, ולא מאיש אחר שהאישה זנתה איתו. על לא–רוחמה לא נאמר שהיא נולדה "לו", אבל נאמר עליה "ותהר עוד " – ואפשר להסיק מזה שכמו בפעם הקודמת – גם הפעם האישה הרתה מהושע (אבל לא נאמר "ותלד לו " כי הושע כבר לא היה בטוח בזה; לכן הוא לא אהב אותה). ועל לא–עמי כתוב רק "ותהר ותלד בן" – כבר היה ברור שהוא לא בנו של הושע.
- כל אחד מהילדים מסמל תקופה בתולדות היחסים של עמ"י עם ה' [מלבי"ם]:
-
-
- "יזרעאל" מסמל את תקופת מלכות בית יהוא, שהתחילה בעמק יזרעאל (מל"ב ט 15 – 24). בתקופה זו בנ"י לא היו צדיקים גמורים, אבל במנהיגים נמצאו דברים טובים (יהוא השמיד את בית אחאב – י30; יהואחז התפלל אל ה' – יג4; יואש כיבד את הנביא אלישע – יג14; ירבעם נתן חופש דיבור לנביא עמוס – עמוס ז). לכן ה' ריחם עליהם כמה פעמים (מל"ב יג5, יג23, יד26). אמנם, ה' ראה שהם עוברים עבירות 'בין אדם לחבירו', ולכן החליט לפקוד עליהם את דמי יזרעאל , להשבית את מלכותם ולשבור את קשתם {
- "קשת ישראל בעמק יזרעאל" היא הקשת שבה הרג יהוא את יהורם בעמק יזרעאל (מל"ב ט 24), או הקשת שבה בירך אלישע הנביא את יואש (מל"ב יג 15), ובכל מקרה היא מסמלת את כוחם הצבאי של מלכי בית יהוא } , אבל הוא עדיין אהב אותם, ולכן ציווה על הנביא לקרוא לבן הראשון שלו על שמם.
- "לא–רוחמה" מסמלת את תקופת המלכים שמלכו בישראל אחרי בית-יהוא. זו היתה תקופת ביניים: מצד אחד -- במלכים האלה כבר לא נמצאו דברים טובים, והם גם היו אכזריים והרגו זה את זה, ולכן ה' הפסיק לרחם עליהם ולשאת את עוונם; אבל מצד שני - הם עדיין היו עם ה' ונשארו בארץ ה' - עד הגלות. באותה תקופה היה הבדל בין יהודה לישראל, כי על בית יהודה ה' כן ריחם אז – כשאשור הגלתה את ישראל היא לא הצליחה להגלות גם את יהודה (בימי חזקיהו): ה' הושיע אותם ללא כל מאמץ צבאי מצדם (ע' ישעיהו ל 15).
- "לא–עמי" מסמל את 10 השבטים בתקופת חורבן שומרון והגלות, כשה' סר מהם ולא השגיח עליהם יותר (לפחות לא בגלוי), והם כבר לא היו עמו {
- כדברי דוד "כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה', לאמור לך עבוד אלהים אחרים": מי שמגורש מא"י גם נפרד מה'. } . ובאותה תקופה גם בני יהודה עזבו את ה' (בימי מנשה).
-
-
- נראה לי שהפרקים הבאים בספר הושע מסודרים לפי סדר התקופות:
מקורות
על-פי מאמר של רחלי לאופר, מלבי"ם, אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 10 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-10-01 00:00:00.
דמי יזרעאל
במל"ב ט-י מסופר שיהוא מרד ביהורם-בן-אחאב מלך ישראל, הרג אותו בעמק יזרעאל ועלה לשלטון במקומו. המרד נעשה במצוות נביאי ה', וזכה לברכת ה' (מל"א י 30). אבל יש מקום אחד בתנ"ך שבו אנו מוצאים, לכאורה, ביקורת ישירה על מעשיו של יהוא בעמק יזרעאל: "...קרא שמו יזרעאל; כי עוד מעט, ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא, וְהִשְבַּתִּי ממלכות בית ישראל." (הושע א 04). פרשני ימי הביניים הסבירו את הפסוק בשתי דרכים:
-
-
- צאצאיו של יהוא ייענשו על כך שיהוא השמיד את בית-אחאב, כי הם הלכו בדרכיו של בית-אחאב ובכך הראו שההשמדה היתה לשווא. פירוש זה אינו סביר משתי סיבות:
-
-
- המלכים לבית יהוא לא הלכו בדרכיו של בית-אחאב: הם לא עבדו את הבעל אלא עבדו את ה'. חטאם היחיד היה שהם השתמשו, לצורך עבודת ה', בעגלים שעשה ירבעם. הכתוב מבחין בין "חטאות ירבעם" לבין "חטאות אחאב", וברור מהפסוקים ש"חטאות אחאב" חמורות הרבה יותר (ע' מל"א טז 31).
- הפירוש אינו מתאים להשקפת היהדות. מצאנו בדברי חז"ל, שכאשר אדם עושה תשובה מאהבה – "עוונות נהפכים לו לזכויות". אך לא מצאנו בשום מקום את הכיוון ההפוך – שכאשר אדם חוטא "זכויות נהפכים לו לעוונות". לא ייתכן שהמצווה שקיים יהוא, בכך שהשמיד את בית אחאב בדבר ה', תיחשב כעוון לבניו – אף אם הם חוטאים. "יעל (תגובה): לפעמים זה הגיוני שזכויות יהפכו לעוונות. אפשר להקביל את זה לפוליטיקה: כשאדם ימני (למשל) מגיע לשלטון ומתנהג בצורה "שמאלנית", זה גורם הרבה נזק לימין, כי השמאל יכול להגיד "הנה - המועמד הכי ימני שאפשר הגיע לשלטון וגם הוא נוהג בדרך שלנו - אז כנראה שאין אפשרות אחרת". ככל שהוא היה קודם יותר ימני, הנזק יהיה יותר גדול. באותו אופן, כשאדם כמו יהוא הולך ועובד עגלים - זה גורם נזק גדול לעבודת ה', הרבה יותר מאשר כשאדם רגיל עובד אותם, כי אנשים אומרים "אם אפילו יהוא, שהשמיד את עבודת הבעל, עובד את העגלים - כנראה שזה מותר". לפי זה, ייתכן שדווקא המעשה הטוב שעשה יהוא - השמדת הבעל מישראל - מגדיל את השפעת הפשעים שלו ושל ביתו."
-
-
-
-
- צאצאיו של יהוא ייענשו על כך שיהוא השמיד את בית-אחאב, כי יהוא לא התכוון במעשיו לקיים את ציווי ה' אלא לעלות לשלטון. פירוש זה אינו סביר:
-
-
- ה' אומר ליהוא: "יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני -- ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב..." (י 30). לענ"ד, ההדגשה של 'טוב' ו'ישר' והזכרת ה'לבב', מעידות שגם כוונות הלב של יהוא היו טובות וטהורות.
- גם אם לא נקבל פירוש זה לפסוק -- ברור מכאן שה' לא הוכיח את יהוא על כוונות הלב שלו, כלומר – גם אם כוונותיו של יהוא לא היו טהורות, ה' לא חשב שזהו חטא חמור שראוי להוכיח את יהוא עליו. ואם זהו חטא קל כל-כך – איך ייתכן שהחטא הזה יישמר לארבעה דורות של צאצאים?!
-
-
לכן נראה לנו שיש לפרש את הפסוק באופן אחר:
-
-
- ע"פ המלבי"ם, הביטוי "דמי יזרעאל" מציין את הפורענות שבאה על בית אחאב בעמק יזרעאל. לפי זה, משמעות הנבואה "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא" היא: "אביא על בית יהוא את אותה פורענות שהבאתי בעמק יזרעאל [על בית אחאב].
- ייתכן שהביטוי "דמי יזרעאל" מציין את דמיו של נבות היזרעאלי, דמים שהפכו לסמל לדמיו של אזרח תמים שנשפכו במשפט מעוקל. ייתכן שמקרים כאלה קרו גם בימיו של הנביא הושע (כמו שמפורש בהושע ד 02: "אלה וכחש ורצח וגנב ונאף; פרצו, ודמים בדמים נגעו"), ואותם יפקוד ה' על המלכים.
- ייתכן שהביטוי "דמי יזרעאל" אינו רומז לשום אירוע הסטורי, אלא מתייחס לאירועים שקרו בזמנו של הנביא – לרציחות שנעשו במלכות יזרעאל. ה' מטיל על המלכים מבית יהוא את האחריות לרציחות שנעשו בזמן שלטונם.
-
מקורות
על-פי מאמר של יעל, אראל שפורסם לראשונה במגדים לה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
