ביאור:דניאל א

א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִיםעיין דברי הימים ב לו, ד ומלכים ב, כד ←עיין דברי הימים ב לו, ד ומלכים ב, כד  מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִיםהמקדש ←המקדש  וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיוראש השרים שלו ←ראש השרים שלו , לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָהמצאצאי בית דוד ←מצאצאי בית דוד  וּמִן הַפַּרְתְּמִיםנסיכים (הילדים האלו גדלו בעושר כנסיכים) ←נסיכים (הילדים האלו גדלו בעושר כנסיכים) . ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַתמבינים בדברי המדבר את עומק מחשבתו ←מבינים בדברי המדבר את עומק מחשבתו  וּמְבִינֵי מַדָּעשידעו להביע את עצמם בצורה ברורה שהשומע יבין את כל הליכי מחשבתם ←שידעו להביע את עצמם בצורה ברורה שהשומע יבין את כל הליכי מחשבתם  וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְבעלי שליטה עצמית ←בעלי שליטה עצמית , וּלֲלַמְּדָם סֵפֶרלכתוב ולקרוא ←לכתוב ולקרוא  וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּיםארמית ←ארמית . ה וַיְמַןויזמן ←ויזמן  לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְמטעמי לחם מאכל המלך ←מטעמי לחם מאכל המלך  וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָםלאחר שלושת השנים, אחרי שיגמרו את האימונים הדרושים ←לאחר שלושת השנים, אחרי שיגמרו את האימונים הדרושים  יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל - בֵּלְטְשַׁאצַּרתרגום שמו מלשון הקודש לארמית, וכן לאחרים (לחץ על המילה לפירוט) ←תרגום שמו מלשון הקודש לארמית, וכן לאחרים , וְלַחֲנַנְיָה - שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל - מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה - עֲבֵד נְגוֹ. ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹחשב מחשבות בלבו ←חשב מחשבות בלבו  אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַליתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר) ←יתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר)  בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָלשלא יכריח אותו לאכול ←שלא יכריח אותו לאכול . ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל: "יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם, אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִיםנראים רע, מחמת רעב ←נראים רע, מחמת רעב  מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ". יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: יב "נַסנסה ←נסה  נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה, וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִיםהמראה שלנו לעומת מראה יתר הילדים האוכלים כרגיל (ותראה שהוא זהה) ←המראה שלנו לעומת מראה יתר הילדים האוכלים כרגיל (ותראה שהוא זהה)  הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵהתרצה, תראה לנכון ←תרצה, תראה לנכון  עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ". יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָתולאחר ←ולאחר  יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר, מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂאלוקח לעצמו ←לוקח לעצמו  אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם, וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָת הַיָּמִיםולאחר שלש שנים ←ולאחר שלש שנים  אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹתפי עשר ←פי עשר  עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאלדניאל היה בהיכל המלך ←דניאל היה בהיכל המלך  עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. {פ}