ביאור:דניאל א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב מהדורות נוספות של דניאל: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִיםעיין דברי הימים ב לו ד ומלכים ב כד מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִיםהמקדש וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיושהוא ראש השרים שלו, לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָהמצאצאי בית דוד וּמִן הַפַּרְתְּמִיםשׂרים. ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָהיודעים מושגים בכל החוכמות וְיֹדְעֵי דַעַתמבינים סוף דבר מראשיתו וּמְבִינֵי מַדָּעשידעו מה אנשים חושבים אף אם לא אמרו זאת וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְבעלי שליטה עצמית - שלא יצחקו וכד' מאימת המלכות, וּלֲלַמְּדָם סֵפֶרלכתוב ולקרוא וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּיםאכדית. ה וַיְמַןזימן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְמאכל המלכים וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּרטוב ונאמן וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְמפונק וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְמשכך כעסים וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹעובד עבודה זרה. ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַליתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר) בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָלשלא יכריח אותו לאכול. ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם, אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִיםנראים רע, מחמת רעב מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ. יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. יב נַסנסה נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה, וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִיםהמראה שלנו לעומת מראה יתר הילדים האוכלים כרגיל (ותראה שהוא זהה) הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵהתרצה, תראה לנכון עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ. יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָתולאחר יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר, מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂאלוקח לעצמו אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם, וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָתולאחר הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹתפי עשר עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאלדניאל היה בהיכל המלך עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. {פ}
ביאורי פסוקים
הערות
- פירוש נוסף לפסוק ז (ע"פ דעת מקרא): וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּראת חיי המלך שמור (ומוזכר בו שם האליל בל - ראה להלן ד,ה) וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְגם כן מזכיר את אותו אליל, מרודך וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְקרוב לשמו המקורי, ואולי רק שונה הסיגנון להגיה בבלית וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹעבד האל נבו
