ביאור:דניאל א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב (מהדורות נוספות של דניאל א)
|
הקדמה
ספר דניאל עוסק בתקופה שלאחר גלות יכניה מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. התלמוד מייחס את חיבורו של הספר לאנשי כנסת הגדולה, דהיינו , תחילת תקופת בית שני. (מתוך ויקיפדיה) לחשבון שנות מלכותם של מלכי בבל, פרס ומדי בתקופת הספר ראה ביאור:דניאל ה א. הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב). לתוכן מפורט לספר ראה ביאור:תוכן לספר דניאל. |
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִיםעיין דברי הימים ב לו, ד ומלכים ב, כד מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִיםהמקדש וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיוראש השרים שלו, לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָהמצאצאי בית דוד וּמִן הַפַּרְתְּמִיםנסיכים (הילדים האלו גדלו בעושר כנסיכים). ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַתמבינים בדברי המדבר את עומק מחשבתו וּמְבִינֵי מַדָּעשידעו להביע את עצמם בצורה ברורה שהשומע יבין את כל הליכי מחשבתם וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְבעלי שליטה עצמית, וּלֲלַמְּדָם סֵפֶרלכתוב ולקרוא וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּיםארמית. ה וַיְמַןויזמן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְמטעמי לחם מאכל המלך וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָםלאחר שלושת השנים, אחרי שיגמרו את האימונים הדרושים יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל - בֵּלְטְשַׁאצַּרתרגום שמו מלשון הקודש לארמית, וכן לאחרים (לחץ על המילה לפירוט), וְלַחֲנַנְיָה - שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל - מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה - עֲבֵד נְגוֹ. ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹחשב מחשבות בלבו אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַליתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר) בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָלשלא יכריח אותו לאכול. ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל: "יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם, אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִיםנראים רע, מחמת רעב מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ". יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: יב "נַסנסה נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה, וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִיםהמראה שלנו לעומת מראה יתר הילדים האוכלים כרגיל (ותראה שהוא זהה) הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵהתרצה, תראה לנכון עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ". יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָתולאחר יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר, מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂאלוקח לעצמו אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם, וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָת הַיָּמִיםולאחר שלש שנים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹתפי עשר עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאלדניאל היה בהיכל המלך עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. {פ}
ביאורי פסוקים
ארץ שנער
"וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו".
היכן היא ארץ שנער?
בנמרוד כתוב (בראשית י י): "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר".
מציטוט זה ניתן להבין שארץ שנער כוללת את אזור מדינת בבל, מדינת ארד, מדינת אכד מדינת כלנה. בזמנם היה לכל עיר גדולה מוקפת חומה היה מלך והיו קוראים לה מדינה.
וזה מה שכתוב בפסוק כאן שנבוכדנאצר הביא אותם למדינת בבל שהיתה בתוך ארץ שנער.
ראה גם
להגדרת מדינה ביאור:אסתר א א
להגדרת ארץ ביאור:בראשית י י
ארץ שנער שנער
אלו ילדים עמדו לפני המלך
"וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" יש מסבירים כמו שמבואר בפנים מקצה השלש שנים, אחרי שלש שנים שיגמרו את האימונים הדרושים הילדים יעמדו לפני המלך. משמע שאחרי האימונים הדרושים כל הילדים יעמדו לפני המלך. ולפי זה מה שכתוב בפסוקים בהמשך "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" אין הכוונה שרק דניאל חנניה מישאל ועזריה עמדו לפני המלך מכל הילדים, אלא שהם היו הטובים ביותר, וכולם עמדו לפני המלך.
ויש מבארים שמה שכתוב "וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" הכוונה שאחרי האימונים של כל הילדים, רק קצת מהם, דהיינו המתאימים ביותר, יעמדו לפני המלך. ולפי"ז מה שכתוב בהמשך "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" הכוונה כפשוטו שמכל הילדים רק דניאל חנניה מישאל ועזריה עמדו לפני המלך, כיון שהם היו הטובים ביותר.
"וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים". מי הם הכשדים ומהי שפתם?
הכשדים מצאצאי כשד בן נחור כמו שכתוב (בראשית כב) "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם. וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל". כשד בן נחור נדד מחרן בצפון לאור כשדים בדרום סמוך למפרץ הפרסי. (עיין מפה). שפתם היתה ארמית. כיון שהם באו מחרן ששם דברו ארמית. מלכי בבל באים מכשדים.
הכשדים נודעו בתור בקיאים החכמת האסטרולוגיה (חכמת הכוכבים והמזלות). (מתוך אינציקלופדיה בית ישראל של הרב הלפרין ומתוך כשד - דוד הלל וינר)
ראה ויקפדיה "אור כשדים".
השפות שדברו בבל בימים ההם
א. אכדית היא שפה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין השנים 2500-100 לפני הספירה.
עם התפשטותה, נוצרו בשפה האכדית ניבים שמשתקפים גם בשפה הכתובה. שני הניבים העיקריים הם: בבלית - הניב הדרומי. נקרא כך כיוון שהיה בשימוש באזור העיר בבל. אשורית - הניב הצפוני. נקרא כך כיוון שהיה בשימוש בממלכת אשור, שבירתה הייתה נינוה.
העיר אכד נמצאת ליד בגדד בין בבל בדרום לאשור בצפון (עיין מפה). היא מוזכרת פעם אחת בתורה בראשית י י "ותהי ראשית ממלכתו (של נמרוד) בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער".
ב. ארמית היא שפה שמית שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. היא הייתה שפה רווחת במזרח התיכון ומרכז אסיה בתקופה הקדומה בעיקר בארצות: אשור, פרס, בבל, סוריה וארץ ישראל. החל משנת 700 לפני הספירה, בערך, החלו להשתמש באימפריה האשורית בשפה הארמית לשם כתיבת מסמכים רשמיים. השפה נפוצה על פני כל האזור שהיה תחת שליטתה של האימפריה האשורית, כולל ארץ ישראל.
(דניאל א ז): "וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ"
משמעות השמות
בפנים הסברנו כפשוטו לפי המצודות דוד. ששר הסריסים קרא להם שמות בארמית שהם פירוש לשמותם בלשון הקודש.
רש"י והמלבים מסבירים שהשם שדניאל קבל הוא שם של עבודה זרה של נבוכדנאצר. כמו שכתוב בפרק ד ה. ושאר השמות לא היו ע"ש עבודה זרה. והם לא מסבירים את משמעותם.
רבינו סעדיה גאון מבאר: בלטשאצר מורכב מכמה מילים בל טש אצר. שמשמעותם העובודה זרה של בבל שמכונה 'בל' שומרת את האוצר של בבל. שדרך מורכב מהמילים שד רך. דהיינו מפונק ורך. עבד נגו פירושו עבד העבודה זרה ששמה נגו.
בל
האל הגדול ביותר של בבל שהיה מעל כל האלים נקרא בל או מרדוך
ראה גם מיתולוגיה מסופוטמית
משמעות הקריאה בשמות
מלכים נהגו לתת שמות חדשים לעבדיהם, כנראה כדי לבטא את העובדה שהם שולטים בהם. ראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם.