ביאור:בראשית א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית א)
|
פרשת בראשית |
א בְּרֵאשִׁיתבתחילת הזמן, לפני שהיה קיים דבר בָּרָא אֱלֹהִים'אלוה' ברבים. לשון רבים בא רק מתוך כבוד, ולכן הפועל 'ברא' ביחיד אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּשממה וריקנות (לחץ על המילה לפירוט) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹםעל פני אותו ריק, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶתנמצאת, שוֹרה עַל פְּנֵי הַמָּיִםעל פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים (לפני ההפרדה בפסוק ו, ויצירת היבשה בפסוק ט). ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר", וַיְהִי אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ}{פ} מסמנת שהפרשה הבאה היא פתוחה: מתחילה בספרי תורה בשורה חדשה ויש בה ענין חדש
ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי רָקִיעַחלל, אויר, או כביכול משטח שקוף שעליו מונחים המים שבשמים בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִםשעל כדור הארץ (שיהפכו לאוקינוס בפסוק ט) לָמָיִםשנמצאים ב"שמים"". ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיְהִי כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם"שם מים, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִקָּווּיאספו (מלשון מקוה מים) הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָדלפני כן המים כיסו את כל כדור הארץ, ועכשיו הם התכנסו לאוקינוסים וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", וַיְהִי כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁאתצמיח האדמה צמחים מסוגים שונים: עשבים ועצים: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹלמיניהם, עצים ממינים רבים, כל אחד עושה פרי אחר אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹבתוך הפרי, עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי מְאֹרֹתכוכבים מאירים, השמש והירח והכוכבים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹתסימנים (כגון לדעת את הצפון, ולעשות ניסים כמו ביהושע "שמש בגבעון דום") וּלְמוֹעֲדִיםלקבוע חודשים לפי הירח, ועל פיהם לקבוע מתי יכולו החגים וּלְיָמִיםסיבוב כדור הארץ סביב צירו וְשָׁנִיםסיבוב כדור הארץ סביב השמש. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹלאומנם שניהם גדולים אך מדובר בגדול יותר יחסית לירח לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִםכביכול המים ימליטו, ייצרו בעלי חיים שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם". כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִםחיה פרהיסטורית גדולה הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶביתרבה בָּאָרֶץ". כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}
| "יצירת האור" של גוסטב דורה |
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ", וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "נַעֲשֶׂהבלשון רבים לכבוד ה', כמו בפירוש על פסוק א אָדָם בְּצַלְמֵנוּבצורה דומה לה' (יכולת לדמיין, בחירה חופשית ויכולת לדבר) כִּדְמוּתֵנוּבעל שכל, וְיִרְדּוּישעבדו את החיות לצרכיהם בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ". כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה", וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}
ביאורי פסוקים
את ששת ימי הבריאה ניתן לסדר במבנה של 3 זוגות:
- ביום א נבראו האור - וכנגדו ביום ד נבראו המאורות
- ביום ב נבראו המים והשמים - וכנגדם ביום ה נבראו הדגים (במים), והעופות (בשמים)
- ביום ג נבראה היבשה - וכנגדה ביום ו נבראו החיות והאדם המהלכים על האדמה
על המאורות נאמר "לְמֶמְשֶׁלֶת", כלומר שהם מושלים באור ובחושך. על הדגים והעופות נאמר "וּמִלְאוּ", בהייחס למים והשמיים. ועל האדם נאמר "וְכִבְשֻׁהָ", בהתייחס ליבשה.
עוד הבחנות לגבי מבנה זה
- בין הימים א-ג לימים ד-ו אפשר גם ליצור הבחנה בכך שבראשונים נברא דבר מסויים אחד (אור, רקיע, יבשה), ובימים ד-ו נבראו דברים רבים (כוכבים, דגים, עופות, אדם).
- בשלושת הימים הראשונים יש יצירת הבדלה: בין אור לחושך, בין המים לשמים, ובין הים ליבשה.
- ישנה ירידה, מלמעלה (מה') למטה (לברואים) בכך שהדברים נבראו בסדר יורד של ארבעת היסודות הקלאסיים: קודם נברא האור (אש), לאחר מכן הרקיע (אויר), הים (מים), ואז היבשה (אדמה).
- המבנה של שלוש, שלוש, ואחת (שבת) המצטייר כאן, מוכר לנו משנת שמיטה, היא השנה השביעית, וששת השנים בין שמיטה לשמיטה נחלקות ל3 ו3 בהקשר למעשר עני ומעשר שני (ראה בסוף דברים יד).
- לסיפור יש מסגרת של שני פסוקים בהם מופיעות המילים "שמים" ו"ארץ":
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. (בראשית א, א), ו:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. (בראשית ב, א)
מקורות
על-פי מאמר של הרב משה קליין שפורסם לראשונה באתר חבר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-10-31.
דעות הראשונים
רוב הראשונים עוסקים בפסוק כדי לשאול מדוע התורה מתחילה בסיפור הבריאה. רש"י שואל את השאלה מהכיוון של מדוע התורה לא התחילה עם המצווה הראשונה, ובכך משקף גישה הרואה בתורה בעיקרה ספר חוקים. תשובתו הקלאסית היא שהתורה מתחילה בסיפור הבריאה על מנת לתת מענה לגויים בעתיד שישאלו על זכותם של עם ישראל על ארץ ישראל בכך שאלוקים יצר את כל העולם ולכן זכותו להחליט למי לתת את ארץ ישראל. בכך משתקפת השקפה שהתורה היא גם היסטורית. הרמב"ן עונה על השאלה בכיוון אחר, בכך שהוא רואה את סיפור הבריאה כיסוד אמונה.
כמה דעות ישנן בראשונים בהסבר פסוק זה: רש"י פירש ש(לפי דרך הפשט) פסוק זה אינו עומד לעצמו והנושא ממשיך עד פסוק ג' שם נמצא עיקרו 'ויאמר אלוקים יהי אור'. לפי פירוש זה כוונת התורה בפסוקים הראשונים היא לומר שבתחילת בריאת שמים וארץ, הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך. ואלוקים אמר יהי אור. אבל הפסוקים אינם באים להורות שהשמים והארץ הם שנבראו ראשונים (וההוכחה, המים שמופיעים בפסוק ב', בלי שפורש מתי נבראו). לפי דעת הרד"ק הפסוק הראשון מגלה לנו שהשמיים והארץ הם אלו שנבראו ראשונים "כשברא אלוקים את העולם, בראשונה ברא את השמיים והארץ". הרמב"ן חולק על גישה זו וטוען שפסוק זה עומד לעצמו ומהווה מעין כותרת לכל פרשת הבריאה האומרת שה' הוא זה שברא את השמיים והארץ שמהם ומהיסודות שלהם נבראו אח"כ כל חלקי הבריאה.
פירושים מודרניים
1. ישנם מספר בעיות יסוד בפסוק. המילה בראשית ניתנת למספר הסברים שונים כפי שקל להבין מהתרגומים השונים. ניתן לתרגם את הפסוק כ "IN THE BEGINING" או לתרגמו כ "IN THE BEGINING OF CREATION".(למעשה נחלקו בכך הראשונים, רמב"ן הבין כאפשרות הראשונה ורד"ק הבין כאפשרות השנייה)
2. אם מבינים שהפסוק הראשון מהווה כותרת לפרק (כך היא שיטת הרמב"ן) הרי שלמעשה יש לנו מסגרת לפרק המורכבת מפסוק זה ומפסוק א בפרק ב' "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם". המסגרת, א"כ, מדברת על בריאת השמיים והארץ כאשר בתוך המסגרת מפרטת התורה את הדברים שנבראו. אולם ניתן לשים לב שאין חפיפה בין המסגרת ובין מה שבתוכה משום שלמעשה התורה אינה מפרטת את חלקי הבריאה השייכים לשמיים (למעט המאורות שהם בעצם חלק מהארץ: "להאיר על הארץ"). ניתן להשוות לתהלים קמח] שגם שם ישנה חלוקה בין השמיים והארץ ושם מפרט בעל המזמור ביחס לשמיים: "הללוהו כל מלאכיו הללהו כל צבאיו". נראה שפשר השתיקה של התורה מנבראי השמיים היא ללמדנו שאכן יש להתרכז במה שנברא בארץ ולא במה שנברא בשמיים (מפי הרב יואל בן נון).
פירוש מילולי
- תהו - שאין בו ממש (אבן עזרא)
- ובוהו - ריק. שממה.
פירושים קלאסיים, מודרניים, ועצמאיים
בפסוק מופיעים המים על אף שלא סופר שהמים נבראו.
ייתכן שיש לפרש את פסוק א, כך שהשמים והארץ כוללים גם את המים - דבר שנרמז בפסוקים 'ו' ופסוק 'ז'.
המושג רוח אלוקים נראה תמוה ומעלה בפעם הראשונה בתנ"ך את בעיית הגשמת האל.
- אונקלוס תרגם: ורוחא מן קדם ה', "ורוח מלפני ה'". רמב"ן ורשב"ם פירשו: "ורוח נושבת על המים". ראב"ע ביאר כי הרוח מיוחס לאל, עקב היות הרוח "שליח בחפץ ה' לייבוש המים".
- במורה נבוכים ביאר שהכוונה ליסוד הרוח מארבעת היסודות של הפילוסופיה האריסטוטליאנית.
- רש"י, לעומת זאת, ייחס את הרוח לכסא הכבוד, המרחף באוויר "ברוח פיו ובמאמרו" של ה'.
- אברבנאל פירש שהרוח היא "השכלים הנבדלים", דהיינו המלאכים ונשמות בני האדם טרם ירדו לגופם.
- בימינו מקובל לפרש את רוח אלוקים כמתייחס לאטמוספירה.
- יש לציין כי הפסוק במלכים א יט יא: "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה', לֹא בָרוּחַ ה'" — ניתן להתפרש כבא להתעמת עם תפיסה מגשימה של האלוהות, שתפסה את הרוח הגדולה והחזקה כרוח אלוקים המתוארת בפסוקנו וייחסו לה תכונות אלוהיות. וכן לאיוב (לח, א ו־מ, ו) מתגלה האל מן הסערה.
מקורות
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. |
| -- בראשית א, ג |
פרשנות הראשונים
הרמב"ן מציין שלא נאמר בפסוק זה "ויהי כן" כמו שכתוב בשאר הימים, בגלל שהאור לא המשיך להתקיים באותה צורה שהוא נברא בה. זאת מאחר שביום השני ישנו אור עוד לפני שיש שמש! הספורנו מקשר את אותו אור לאור גנוז המופיע אצל חז"ל ובקבלה, שמובטח לאחרית הימים.
פירושים מודרניים ועצמאיים
שאלה קשה בפסוק הוא למהותו של האור, שנראה שנברא ללא שמש. בפסוק זה אלוקים "מדבר" בפעם הראשונה בתנ"ך, ולא ברור מדוע הוא צריך להגיד "ויהי אור" במקום פשוט לעשות. הפרשנות הקלה היא שמדובר בצורה פיוטית להגיד שאלוקים רצה שכך יהיה הדבר, וכך אכן הוא עשה. האבן עזרא מתייחס לדעתו של רס"ג בנושא זה.
מקבילות במקרא
בריאת האור דומה לבריאת השמש והירח בפסוק יד, ביום הרביעי.
מקורות
בין האור ובין החושך
(בראשית א ד): "וירא אלהים את האור כי טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך"
כדי שהטוב יוכל למלא את תפקידו, צריך לפעמים להפריד ולהבדיל אותו מהרע. זהו אחד המסרים הראשונים שניתן ללמוד מפרשת בריאת העולם: ה' ראה שהאור הוא טוב, ולכן הבדיל בינו לבין החושך.
מה משמעותה של הבדלה זו?
1. הבדלה של חומרים
בקריאה ראשונה אפשר לחשוב שהכוונה להבדלה פיסית - האור והחושך היו מעורבבים, וה' הפריד ביניהם.
-
-
- אולם, קשה להבין איך ייתכן שהאור והחושך יהיו מעורבבים, והרי החושך הוא בסה"כ העדר אור - כשאין אור יש חושך, וכשיש אור אין חושך: " "המציאות הוא נבדל מההעדר בעצמו ומבלי מבדיל, לפי שהאור הוא מציאות והחושך הוא העדרו, ושני המקבילים אי אפשר שיימצאו יחדיו!" " (אברבנאל, שאלה ז)
-
-
-
- אפשר להשיב: " "לפי דעת הקדמונים אין החושך העדר האור בלבד, אבל היה גם הוא יש, כענין שנאמר (ישעיהו מה ז) יוצר אור ובורא חשך , וכן (איוב לח יט) אי זה דרך ישכון אור וחשך אי זה מקומו , ולכך היו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחושך; ורצה הקב"ה להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחושך, ומאתו לבדו כל חוקותם" " ( שד"ל ) .
-
-
-
2. הבדלה של זמן
ייתכן שהכוונה להבדלה של זמן - ה' קבע שיהיה זמן שבו יש רק אור, ויהיה זמן שבו יש רק חושך, וכאן יש כמה אפשרויות:
א. הבדלה בין זמן האור שהוא ביום, לבין זמן החושך שהוא בלילה: " "ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשים בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה" " (רש"י בפירושו השני) .
ב. הבדלה בין זמן האור שהוא באחרית הימים, לבין זמן החושך שהוא עכשיו: " "ראהו" [את האור] "שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" " (רש"י בפירושו הראשון) .
ג. היה אפשר לפרש, שההבדלה נעשתה ע"י בריאת הערב והבוקר - שני זמני-הביניים שמבדילים בין היום לבין הלילה;
-
-
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "ויברא ה' את הערב ואת הבוקר, ויהיו מבדילים בין היום ובין הלילה", בדומה למה שנאמר על הרקיע ביום השני.
- ועוד: בשאר התנ"ך, כשמדובר על הבדלה, הכוונה להבדלה של מקום, למשל בהמשך הפרק: (בראשית א ז): "ויעש אלהים את הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן"(ראו גם מסגרת למטה);
-
3. הבדלה של מקום
ייתכן שהכוונה להבדלה של מקום - ה' קבע, שיהיה איזור בעולם שבו יהיה רק אור, ואיזור בעולם שבו יהיה רק חושך; וכידוע, כך הוא המצב עד היום, אלא שהעולם מסתובב, ולכן בכל פעם חלק אחר של העולם נמצא באור וחלק אחר נמצא בחושך.
וכאמור, המשמעות המעשית היא, שלפעמים יש להבדיל - לשים את הטוב במקום אחד ולהבדיל בינו לבין החושך, כך שהטוב יוכל להאיר בלי הפרעה.
4. הבדלה של שם
האבן עזרא מפרש, שההבדלה בין אור וחושך נעשתה על ידי קריאת השמות השונים "אור" ו "חושך". פירוש האבן עזרא מקשר את הפסוק לפסוק הבא "ויקרא אלוקים לאור יום..." כתיאור מעשה ההבדלה שאלוקים עושה.
הבדלה אלהית
ישנם פסוקים נוספים המתארים פעולות של הבדלה שעשה ה', למשל:
-
-
- הבדלה בין שבט לוי לבין שאר עם ישראל, (דברים י ח): "בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה".
- הבדלה בין הכהנים לבין שאר שבט לוי ועם ישראל, (דברי הימים א כג יג): "בני עמרם אהרן ומשה ; ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם, להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם".
- הבדלה בתוך המקדש, בין הקודש - שלכל הכהנים מותר להיכנס אליו, לבין קודש הקודשים - שרק לכהן הגדול מותר להיכנס אליו, (שמות כו לג): "ונתתה את הפרכת תחת הקרסים, והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות, והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים".
- הבדלה לרעה של החוטא, (דברים כט כ): "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה".
- הבדלה של מקום המקדש מסביבותיו, (יחזקאל מב כ): "לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות, להבדיל בין הקדש לחל"
-
להבדלה ישנה גם חשיבות רבה בעולם האנושי, ראו ויהי ערב ויהי בוקר .
מאמרים נוספים על הפסוק
ההבדלה בין האור לבין החושך = משל לבחירה בין טוב לרע ;
זהו הפעם הראשונה שאלוקים אומר על משהו שהוא טוב בתנ"ך. הפעם הראשונה שנאמר על משהו שהוא לא טוב בתנ"ך הוא בבראשית ב יח "לא טוב היות האדם לבדו".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.
סוף היום הראשון
(בראשית א ה): "ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה; ויהי ערב ויהי בקר, יום אחד"
ויקרא אלהים לאור 'יום', ולחושך קרא 'לילה' = ה' קרא לאור וציוה עליו לשמש במשך היום; ה' קרא לחושך וציוה עליו לשמש במשך הלילה. ראו: משמעות המילה אור בתלמוד , משמעות הקריאה בשם במעשה בראשית .
ויהי ערב ויהי בוקר = בתחילת היום הראשון, הכל היה מעורבב , ובסוף היום הראשון, כבר היה ניתן לבקר ולהבחין בהבדלים; ראו האנטרופיה במעשה בראשית .
יום אחד = ראו בפירוש אברבנאל, כמה סיבות לכך שנאמר "יום אחד" ולא "יום ראשון".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.
(בראשית א טז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה; וְאֵת הַכּוֹכָבִים"
הפסוק מעורר כמה שאלות:
- מדוע נקרא הירח "מאור", והרי אינו מייצר אור מעצמו, אלא רק מחזיר את אור השמש?
- מדוע נקרא הירח בתחילת הפסוק "מאור גדול", והרי אינו גדול כלל - הוא קטן יותר מהכוכבים?
- ומדוע נקרא הירח בסוף הפסוק "המאור הקטן"?
כדי לענות לשאלות אלו, נשים לב שבכל הפרשה לא נזכרו "שמש" ו"ירח" אלא רק המילה "מאור". ע"פ קונקורדנציה אבן-שושן, "מאור = גוף שמפיץ אור". כלומר, עיקר ההתייחסות אל השמש ואל הירח בפרשה זו היא מבחינת האור שהם מפיצים ושמגיע אלינו. ולכן:
- הירח נקרא "מאור" כי הוא מפיץ אור - אמנם לא את האור שלו אלא "אור ממוחזר", אך עדיין הוא מפיץ אור שמגיע אלינו (לתשובות נוספות ראו משמעות של שמות-עצם שמתחילים באות מ).
- הירח הוא אחד משני "המאורות הגדולים", כי הוא אחד משני הגופים שמפיצים הכי הרבה אור שמגיע אלינו. אפשר גם להסביר שמבחינת האדם הצופה במאורות מכדור הארץ השמש והירח אכן שוים. השמש אומנם גדולה פי 400 מהירח, אך גם רחוקה פי 400 ממנו, ולכן הם נראים לנו כאילו הם באותו הגודל, והדבר במיוחד בולט בליקוי חמה [ע"פ הרב פרופ' נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא"].
- הירח הוא "המאור הקטן" כי הוא הקטן יותר, מבחינת הפצת האור, מבין שני המאורות הגדולים.
וכך כתב שד"ל: (שד"ל על בראשית א טז): "את שני המאורות הגדולים - השמש והירח, כי שניהם מאירים לארץ יותר משאר הכוכבים, ובבחינה זו שעליה נקראו מאורות, הם גדולים מחבריהם; ואעפ"י שהירח במידת גולמו קטון משאר כוכבים, ואעפ"י שהירח אין לו אור כלל מעצמו, לא דיברה תורה אלא בבחינת בני אדם, והרי אנו מקבלים מן הירח אור הרבה והוא לכן מאור גדול. את המאור הגדול ואת המאור הקטון - אעפ"י שאורם מרובה משאר כוכבים הם שונים זה מזה, שאור האחד מרובה מאור האחר, וזה גדול וזה קטון בבחינת האורה שאנו מקבלים מהם".
בריאת חיות המים והעופות
(בראשית א כא): "ויברא אלהים את התנינם הגדלים, ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם, ואת כל עוף כנף למינהו; וירא אלהים כי טוב"
מעשה היום החמישי כולל שלושה דברים: התנינים, חיות המים, והעופות.
ויברא
בריאה היא פעולה אלהית, יצירת יש מאין .
בתחילת התורה נאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", ומאז ועד עכשיו - בארבעת הימים הראשונים של מעשה בראשית - לא נזכר הפועל "ברא", אלא רק פעלים כמו "יצר" או "עשה". הסיבה היא, שכל הדברים שנעשו בארבעת הימים הראשונים היו דוממים, העשויים מאותו חומר כמו השמים והארץ, ולכן עשייתם אינה בגדר של "יש מאין" אלא "יש מיש" (ראו רמב"ן על בראשית א א) .
אולם, ביום החמישי ה' יצר דבר חדש, יש מאין: נפש חיה , נפש הנותנת חיות ליצורים חיים; לכן נאמר כאן שוב ויברא .
כך ניתן להבין מדוע ה' אומר למים (בפסוק כ) לשרוץ שרץ של נפש חיה , ומייד אחר-כך נאמר "ויברא אלהים" ולא המים: המים שרצו ויצרו את הגוף - "יש מיש", וה' ברא את הנפש - "יש מאין" (ע"פ נריה קליין, כפית של נח"ת תשרי-חשון ה'תשס"ט, עמ' 24) .
התנינים
בכל הבריאה לא נזכר שם פרטי מסויים לצמח, עוף או חיה מלבד האדם - נזר הבריאה. במה "זכו" התנינים להיות יוצאי דופן?
התנינים הם יצורים טורפים המטילים את אימתם גם במים וגם ביבשה. בתרבויות שונות, בפרט במצרים, הם נחשבו לאלים (ראו תנין כפשוטו וכמשל ).
התורה מבקשת להדגיש, כי גם בריות מטילות אימה כתנינים הגדולים אינם אלים עצמאיים אלא יצורים שנבראו יש מאין בידי ה' (ראו קאסוטו, מאדם עד נוח; חנן פורת, "התנין העיוור", הגדת אור ודרור עמ' 148) .
בספר תהלים, בפרק המתאר את בריאת העולם, מתוארת חיה מימית גדולה אחרת באופן דומה:
-
-
- (תהלים קד כו): "שם אניות יהלכון, לויתן זה יצרת לשחק בו"
-
לאמור: "אל תתרברב, לויתן ענק! אינך אלא כלי משחק ביד בורא עולם, והוא משתעשע בך כרצונו" (חנן פורת, שם) .
לעיון נוסף: התנינים הגדולים ובעיית האבולוציה / ד"ר ישראל רוזנסון, מגדים ה ( cache )
מקראות גדולות
" ""התנינם" - דגים גדולים שבים. ובדברי אגדה (" בבא בתרא עד ב ") הוא לויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם; התנינם כתיב.
"נפש חיה" - נפש שיש בה חיות" " (רש"י )
" ""ויברא אלהים את התנינים הגדולים" - בעבור גודל הנבראים האלה שיש מהם אורכם פרסאות רבות הגידו היונים בספריהם שידעו מהם ארוכים חמש מאות פרסה ורבותינו גם כן הפליגו בהם (עיין" בבא בתרא עג - עד: "), בעבור זה ייחס בהם הבריאה לאלהים כי הוא שהמציאם מאין מבראשית כאשר פירשתי לשון בריאה (לעיל פסוק א) וכן יעשה באדם למעלתו להודיע כי הוא מוצא מאין עם דעתו ושכלו."
"ואני תמה למה לא אמר ביום הזה "ויהי כן" ואולי לא יתכן להזכיר "ויברא" אחרי "ויהי כן" כי מבראשונה ידבר."
"ורבותינו אמרו (בבא בתרא עד) כי התנינים הגדולים הוא לויתן ובת זוגו שבראם זכר ונקבה והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא ואפשר כי מפני זה לא היה ראוי שיאמר בהם "ויהי כן" כי לא עמדו עוד" " (רמב"ן )
מאמרים
-
-
- שריצה = הולדה והתרבות מהירה, במשמעות חיובית .
- נפש = הצד החומרי של החיים .
- משמעות הלכתית של ההשוואה בין בריאת התנינים לבריאת האדם ( בבלי נידה כב ב ).
-
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- תהילים פ"א - שיר של יום חמישי / ד"ר ירחמיאל ברגמן : "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, ויברא אלהים את התנינם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת...". ... ( cache )
- תנינאים - ויקיפדיה : אולם, המקרא מדגיש כי אלוהים ברא את התנינים (" ויברא אלהים את התנינם "), ומכאן שהם יצורים הכפופים לו. אזכורים נוספים במקרא, כמו אלו שמופיעים בישעיהו ובאיוב, ... ( cache )
- על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית : " ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל. עוף כנף למינהו" (בר' א, כא). אזכור חיות הים הגדולות, הגדולים ביצורים שברא ...
- הנך נמצא באתר של: "ת"ת כנגד כולם" : א/כא - ויברא אלהים את התנינם . כתיב חסר י' שניה, לפי שלא נשתייר אלא הזכר בלבד, והנקבה מלוחה ומתוקנת לעתיד לבוא לצדיקים (מדרש חסרות ויתרות, ע"פ ב"ב עד:) וכן ... ( cache )
- מצגת של PowerPoint : ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב: ויברך אותם אלוהים לאמר פרו ורבו ומלאו את ... ( cache )
- סיפור בריאת העולם : ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים: ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף ... ( cache )
- הבריאה : ... רקיע השמים: (כא) ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב: (כב) ויברך ... ( cache )
- חוברת ב', תשנ"ד : את-התנינים הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהםג€¦ בראשית א, כ"א. התמונה הזאת, ממחישה את הרב-גוניות של עולם-החי בים. ועל הכל את "התנינים הגדולים" ... ( cache )
- Choshvei Shemo - חשבי שמו: Perek Shirah - What is it? : Well, first of all because the Torah (HaShem) says so: ויברא א-להים, את התנינם הגדלים; ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו, ...
- Landsbergis sprendimִ… praneֵ¡ laiֵ¡ku iֵ¡ Briuselio - Naujienֵ³ ... : ... ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃ 21 ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת ... ( cache )
- סיפור הבריאה המקראי הוא מלחמה במיתולוגיה : "אנומה אליש" : חוץ מהתנינים שנכללים בתיאור של הנפש החיה הרמשת אשר שרצו המים, אך מוזכרים בצורה פרטנית : " וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת הַתַּנִּינִם ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | הדינוזאורים בדת - ציטוט מאמר : כא ויברא אלהים את-התנינם הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל-עוף כנף למינהו וירא אלהים כי-טוב. כב ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו ... ( cache )
- מארג הבריאה : 1:20 ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים 1: 21 ויברא אלוהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו השמים ... ( cache )
- ענבי הכרם וארא : ומדוע בכלל צריך לפרט את בריאתם, אם הפסוק ממשיך ואומר "ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם".(שם)? האם התנינים אינם חלק מעולם החי ששרצו במים? ... ( cache )
- המשמעות הפרשנית של מקום האתנחתא בפסוק : ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב: בפסוק זה מחלק האתנח את הפסוק בצורה לא שווה וגם לא לפי העניין. ... ( cache )
- אלבום מגן דוד: April 2007 : ויאמר אלהים, ישרצו המים, שרץ נפש חיה; ועוף יעופף על-הארץ, על-פני רקיע השמים: 21 ויברא אלהים, את-התנינם הגדלים; ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם, ... ( cache )
- Beit Ha Torah - The Torah for all who walk in the way : Beresheet 1:21 ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפשׁ החיה הרמשׂת אשׁר שׁרצו המים למינהם ואת כל ־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃ ... ( cache )
- תורה : עוף כנף למינהו וירא אלוהים כי-טוב כב ויברך אותם אלוהים לאמור: פרו ורבו ומלאו את- המים בימים והעוף יירב בארץ כג ויהי-ערב ויהי-בוקר יום חמישי ... ( cache )
- 'שם המאמר: תרגיל בנושא אקולוגיה לכיתה ט : ואת כל עוף כנף למינהו וירא ה' כי טוב: ויברך אתם ה' לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ: ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי: ... ( cache )
- בראשית - Wattpad : א,כא ויברא אלוהים, את-התנינים הגדולים; ואת כל-נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל- עוף כנף למינהו, וירא אלוהים, כי-טוב. א,כב ויברך אותם אלוהים, ... ( cache )
- התנך החייזרי (חלק ב') : ויראה האדם את התנינים הגדולים וחלק קטן מכל-נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למינהם וחלק מסוים מכל- עוף כנף למינהו וירא האדם כי טוב לו: ... ( cache )
- Berishet Torah Protion : 1: 21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב: 1: 22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ... ( cache )
- Read and Mean Bio and Medic : (א,כא) ויברא אלוהים, את-התנינים הגדולים; ואת כל-נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל- עוף כנף למינהו, וירא אלוהים, כי-טוב. (א,כב) ויברך אותם אלוהים, ... ( cache )
- מדרשת לינדנבאום : ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלוקים כי טוב: ויברך אותם אלוקים לאמור פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ: ... ( cache )
- hola.yeladudim.co.il : גן ציפורן | מה עשינו בגן? : כא ויברא אלוהים, את-התנינים הגדולים; ואת כל-נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל- עוף כנף למינהו, וירא אלוהים, כי-טוב. כב ויברך אותם אלוהים, ... ( cache )
- פרשת לך לך : ויברא אלוהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו, וירא אלוהים כי טוב" (בראשית א', כ-כא). ... ( cache )
- ספר הפליאה : ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב הראית בני המלאכים קורא תנינים והם ד' ...
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-17.
(בראשית א כו): "ויאמר אלהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ"
פסוק זה מתאר את התכנון והמטרה שלשמה ברא ה' את האדם על הארץ, ולכן ראוי להתעמק בו כדי להבין למה אנחנו כאן ולמה ה' מצפה מאיתנו.
דף זה הוא לקט של קישורים למאמרים על הפסוק.
נעשה אדם - למה בלשון רבים?
ישנם כמה פסוקים נוספים שמתארים את ה' בלשון רבים , ויש שתי דרכים לפרשם - ה' התייעץ עם המלאכים כדי ללמדנו דרך ארץ - שהגדול מתייעץ עם הקטנים ממנו (רש"י), או צורת דיבור מיוחדת שנקראת "ריבוי של כבוד" (ראו בקישור).
כש-72 הזקנים נדרשו לתרגם את התורה ליוונית, בימי תלמי המלך, הם חששו שתלמי - המלך האבסולוטי - יתקשה להבין רעיון זה (שהגדול צריך להתייעץ עם הקטנים) ויחשוב שיש שתי רשויות בשמיים, ולכן שינו ותרגמו "אעשה אדם בצלם ובדמות". ראו תרגום 72 הזקנים.
בצלמנו כדמותנו - מה זה?
ישנם פירושים שונים למושגים "צלם" ו"דמות" בפסוק זה - ראו במפרשים.
בפסוק הבא - בתיאור בריאת האדם עצמה - נאמר רק "ויברא אלהים את האדם בצלמו" ולא "בדמותו"; שני הסברים לכך ניתן למצוא במאמר מטרת בריאת האדם א .
לגבי ההבדל בין המושגים - ראו צלם - דמות .
לגבי המשמעויות המוסריות והמשפטיות של בריאת האדם בצלם א-להים, ראו האדם בצלם אלהים .
וירדו בכל חית הארץ...
האדם נברא, בין השאר, כדי לרדות בחיות: ע"פ שד"ל הכוונה לשלטון עריץ, שכולל גם את הזכות להרוג ולאכול;
אולם, ע"פ פשוטם של הפסוקים הבאים, לא הותר לאדם לאכול חיות, ואם כך, הרדייה משמעה שלטון נאור ומיטיב, וכך פירש רש"ר הירש.
לפי זה, אנשים שעוסקים בהצלת מינים של בעלי חיים מהכחדה עושים מעשה טוב, וממלאים את תפקידו של האדם כרודה ומושל בעולם הטבע.
וירדו... ובכל הארץ
האדם נצטווה לרדות לא רק בחיות אלא גם בכל הארץ . מכאן: שליטת האדם על היקום היא רצון הבורא ולא קריאת תיגר עליו. כמובן, לצורך שליטה על העולם, אדם מוכרח לחקרו, וגם זה, מן הסתם, רצונו, ולא קריאת תיגר [דוד אקסלרוד].
בהמשך, בברכת ה' לאדם ולאשה, נאמרה לו מטרה זו בפירוש, אבל בנוסף לכך נאמר לו גם לפרות ולרבות; הסברים לכך ניתן למצוא במאמר מטרת בריאת האדם ב .
הרעיון שהאדם נצטווה למשול בטבע נזכר גם בתהלים ח - ראו גדלות הבורא האדם והטבע בתהלים ח .
על הקשר בין שלטון האדם בטבע לבין איכות הסביבה ראו:
-
-
- יציאת מצרים ואיכות הסביבה : "עליונות האדם על הטבע באה לידי ביטוי בראשית המקרא בציווי: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה ורדו בדגת הים" (בראשית א כח). ה' מזמין את האדם לחקור את עולמו ולגלות את סודותיו מתוך תבונתו ולכבוש אותו. ואולם במסע הכיבושים, האדם עלול לשכוח את הטבע ואת הסביבה. כך היה עם פריחת עידן ההשכלה והטכנולוגיה: האדם כיער את הנופים, זיהם את האוויר, הכחיד מינים, ופגע בעולם שהוא חי בו. כנגד תוצאות בלתי רצויות אלה, הנובעות ממרכזיותו של האדם בטבע, החכמה היהודית עתיקת היומין מציעה כבר בתחילת המקרא פרוגרמה שעניינה איזון בין הקצוות: אמנם האדם צריך להשתלט על עולמו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה " (בראשית א, כח), אך בד בבד מוטלת עליו אחריות לשלמות העולם: "ויקח ה' א-להים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה " (שם ב, טו). מחד-גיסא, ה' מעודד את האדם לפתח את כשרונותיו, ומזמין אותו לכבוש את העולם, אך מאידך גיסא, הוא מזהיר אותו מפני הסכנות של שלטון בלא מְצָרִים. יש לשמור על העולם. על כן, האדם חייב לרסן את עצמו..."
- דיני כשרות הבשר והאקולוגיה : ויכוח בין שוחרי איכות הסביבה, האם יש קשר בין המצוה לשלוט בעולם לבין בעיות סביבתיות.
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
סוף היום השישי
בסוף היום השישי לבריאת העולם נאמר: [[ביאור:]]
(בראשית א לא): "וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד; ויהי ערב ויהי בקר, יום הששי"
והנה טוב מאד
עד עכשיו, כל בריאה הסתיימה במילה "טוב"; בפסוקנו, המסכם את כל הבריאות, נאמר "טוב מאד".
1. על-פי הפשט, המילה "מאד" מציינת את הריבוי והשלמות - הרבה דברים טובים המשתלבים ופועלים יחד הם "טוב מאד".
2. וחז"ל פירשו, שהמילה "מאד" מציינת דווקא את הרע והחיסרון - " "והנה טוב מוות" " (רבי מאיר) , " "טוב מאד - זה יצר הרע" " (ראו טוב מאד זה יצר הרע / חגי הופר ) .
" "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - הוא הקיום כאשר פירשתי (לעיל פסוקים ד י יב). וטעם מְאֹד כטעם רבוי. והוסיף ביום הזה לאמר כן, בעבור שידבר בכלל, וימצא רע בקצתו, ואמר כי טוֹב מְאֹד , מאדו טוב. וזהו מאמרם בבראשית רבה (ט ה)" "" וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד והנה טוב זה מות". וכן" "הזכירו (שם יא) "זה יצר הרע" ו"זו מדת פורענות". ולזה גם נתכוין אונקלוס, שאמר בכאן " והא תקין לחדא ", יאמר שהוא מתוקן הסדר מאד, כי הרע צריך בקיום הטוב, כענין שנאמר (קהלת ג א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם . ויש מפרשים, כי מפני מעלת האדם הוסיף בשבח היצירה בו, כי הוא טוֹב מְאֹד" " (רמב"ן ).
ויהי ערב ויהי בוקר
ישנם שני פירושים למשפט ויהי ערב ויהי בוקר :
-
-
- יש מפרשים שזה סיכום של אירועי היום הקודם - "היה ערב, ואז היה בוקר, ואז היה יום השישי" או "היה ערב, ואז היה בוקר, ושניהם יחד מהוים את היום השישי". לפי זה, הלילה קודם ליום, הלילה שייך ליום שאחריו.
- ויש מפרשים שזה תיאור של אירועים שהתרחשו אחרי היום השישי - "היה ערב, ואז היה בוקר, ובזה הסתיים היום השישי". לפי זה, היום קודם ללילה, הלילה שייך ליום שלפניו.
-
אולם, לפי שני הפירושים, שביתת השבת נמשכת מערב עד ערב:
-
-
- לפי הפירוש הראשון ברור - הלילה שייך ליום שאחריו, ולכן הלילה שאחרי היום השישי שייך כבר ליום השבת.
- גם לפי הפירוש השני - בריאת העולם הסתיימה ביום השישי, ואחר-כך "ויהי ערב". בערב שאחרי היום השישי כבר לא נעשתה מלאכה. השביתה של ה' מבריאת העולם התחילה כבר בערב. כך גם השביתה שלנו ביום השבת מתחילה מהערב שאחרי היום השישי.
-
ישנו יום שבת אחד שאינו חל בהכרח ביום השביעי, ולכן היה מקום להתלבטות, האם השביתה ביום זה צריכה להתחיל מהערב או מהבוקר, והתורה קבעה שגם במקרה זה השביתה מתחילה מהערב. הכוונה ליום הכיפורים, (ויקרא כג לב): "שבת שבתון הוא לכם, ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם"( פירוט ).
יום השישי
הימים הקודמים נזכרו ללא יידוע - "יום אחד", "יום שני" וכו'. מדוע דווקא היום ה שישי מיודע?
1. ייתכן וזה קשור לשאלה המפורסמת על תחילת הפרק, היום הראשון שנקרא "יום אחד": תופעה דומה חוזרת על עצמה בתחילת ספר שמואל, שם נמצא הפסוק "ולו שתי נשים - שם אחת חנה ושם השנית פננה": הראשונה ממוספרת "אחת", בעוד האחרונה ממוספרת ביידוע: "השנית". ייתכן וזו שיטת מספור מסויימת (שאיננה חייבת לחזור על עצמה בכל מקום, אבל אם יהיו מקומות נוספים שיתמכו בטענה אני אשמח) - שהראשון הוא סתמי בלי מספר בכלל, בעוד האחרון החותם את הסדרה - המספר שלו מיודע. אם הדברים נכונים, הרי שכל הטענות נגד מחלק הפרקים שחתם בין היום השישי לבין שבת פשוט אינן רלבנטיות: ייתכן וגם התנ"ך מתכוון לחתוך כאן, כיון שהשבת היא חריגה מהמסגרת הרגילה, היא תופעה חיצונית לימי השבוע, שאמורים להיחתם ביום "ה"שישי. ואז פתאום מגיעה שבת, בהפתעה בלתי-צפויה ( חננאל , אתנכתא כ"ג ניסן תשס"ט).
וחז"ל מצאו בכך רמזים:
2. " "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם: על-מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה" " (רש"י )
3. " "כלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה; וזהו יום הששי בה"א שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה" " (רש"י ).
מאמרים מאתר ויקיטקסט
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- Hebrew Sofer Stam Ashkenaz : וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום. השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי ... ( cache )
- Berishet Torah Protion : 1: 31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי: P. 2: 1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: 2: 2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ... ( cache )
- מעשה בראשית : לא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. 5. יאויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע. עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ... ( cache )
- 'בראשית פרק א : בראשית א,ל ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ, אשר בו נפש וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד; ויהי ערב ויהי בקר, בראשית א,לא יום הששי. {פ} ... ( cache )
- פרשת בראשית : אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי יתהון לא הניין לי: ג [לא יפלא ממך דבר]. דבר אחר: וירא אלהים את כל אשר עשה ... ( cache )
- נישואין - מטרה ומהות (הרב שי פירון) בראשית פרק א': ויאמר אלהים ... : וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. בראשית פרק ב': ויאמר ידוד אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו: ... ( cache )
- פרשת בראשית : אמר רבי פנחס טעמיה דר' אבהו: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי יתהון לא הניין לי: ח [הקב"ה היה יחיד בעולמו בבריאת העולם] ... ( cache )
- בריאת האדם : (לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי: בראשית פרק ב: (א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: (ב) ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר ... ( cache )
- עולם התנ"ך : [ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד - נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים]. ( cache )
- מרכזי דניאל ליהדות מתקדמת : רֲ´ אלעזר אומר: זה הפתח פתוח עד התהום, שנאמר: " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". בראשית, פרק אֲ´, ד: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב ... ( cache )
- שבת פח : כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א,לא) [ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד] ויהי ערב ויהי בקר יום הששי - ה' יתירה למה לי (מאי שנא דכתיב ה' ... ( cache )
- יהודי : ... ע"פ מ"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד וגו' זה היצה"ר כו' דהיינו שהוא טוב לצדיקים שע"י שינצחו אותו יזכו לעוה"ב על כן מצטערין בהריגתו ובביטולו שלא ... ( cache )
- נ) וכ"כ הרמב"ם פרק א' מהל' ע"ז וז"ל כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט ... : כבוד המרובה בין שני הכרובים, בבראשית רבה וירא אלהים את כל אשר עשה, התחתונים העליונים בסקירה אחת, העולם הזה והעולם הבא, והוא באחד ומיוחד, ברא את העולם בולא ... ( cache )
- מאמרים - מודע ותת מודע : ... אבל כדי לדעת אותו צריך לדעת את כותב המשפט: "אהבת החכמה" שמוסבר ומפורט בספרי שזה עומד מול המשפט המקראי שטוען: " וירא אלהים את-כל -אשר עשה והנה טוב-מאוד, ... ( cache )
- ?" טוב מאוד " ג€“ יצר הרע : ד וירא אלהים את כל . אשר עשה והנה טוב מאד. ,. והנה טוב אדם. ר,. ' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי. השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב ... ( cache )
- קהלת : תורתו של קהלת : הם מלמדים שהבריאה היא טובה מאד: " וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד" (בראשית א לא, גם ת' צב 5, קד 24). הם מלמדים שי"י מנהיג את עולמו בצדק ובחסד, ... ( cache )
- גידול וחינוך ילדים : אתה מוצא עד שלא נבראת האשה כתוב: "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב יח), ומשנבראת נאמר: " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשיתא לא), הוי:"מצא אשה ... ( cache )
- מקראנט : 30 ינואר 2009 ... בפרק א מסתיים כל יום בקריאה ג€“ 'וירא אלוהים כי טוב' ובסיום ' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'. כך בפרק א. ... ( cache )
- Inner : עם זאת, בפסוק לא נאמר " וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד". זהו משפט הערכה כללי, לסיכום כל מלאכת הבריאה, הכולל גם את האדם, אך משאיר פתח לרעיון הבחירה ... ( cache )
- לח) מפי עליון לא תצא הרעות צוה: לז> מי זה אמר ותהי, אדני לא יפה איכה ג : ובבריאה כתיב : וירא אלהים את כל אשר. עשה, והנה טוב מאד, ועתה : אלהים לא. מי קראו , כי אלהים מאסם ; ובזה מוכרח. ישראל בר�ת, מלך מלכי המלכים מלך יתן ... ( cache )
- מורה נבוכים - החלק השלישי - פרק י"ג : על המכלול הוא אמר: וירא אלהים את כל אשר עשֹה והנה טוב מאֹד (בראשית א', 31) כי כל מחודש התחדש 42 בהתאם לכוונה ולא השתבש כלל. לכן אמר: מאוד. ... ( cache )
- חצי - שאלת חיפוש - תנ"ך - פורומים, קהילות בתפוז אנשים : בסוף הבריאה נאמר " וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד" אבל זהו משפט הערכה כללי, לסיכום כל מלאכת הבריאה, הכולל גם את האדם, ולא נאמר ספציפית על בריאת האדם. ... ( cache )
- ישיבת עתניאל - שבעים פנים לשבת : הינו סיכום והשקפה אלהית על כל הבריאה - מראשיתה ועד סופה, והערכתה - " וירא אלהים את כל -אשר עשה והנה טוב מאד". פסוק זה מהווה את שיאו של כל סיפור הבריאה ... ( cache )
- קניית אות בתורה - כתיבת ספר תורה - בשיתוף האגודה למען החייל : ... כל ירק עשב לאכלה ויהי כן א,לא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ב,א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ב,ב ויכל אלהים ביום השביעי ... ( cache )
- הרווקות : " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". )בראשיתא לא(, הוי:"מצא אשה מצא טוב". שאלות לעיון: 1. כיצד מפרש המדרש את הסתירה בין שני הפסוקים על ... ( cache )
- שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - מנהיגות נשית בעידן גאולה : ביום השישי בסיום הבריאה נאמר: " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - כל העשייה האלוהית נעשתה בשלמות חוץ מהאדם. ובאמת בפרק ב' נאמר "ויכל אלהים ביום השביעי ... ( cache )
- ג€�תוכן פירוש מעשה בראשית ע"ד רמז להגר"א ז"ל המיוסד ע"פ הספר יצירה: : ... איברים (והמובחר זן החיונית והמשכלת וזהו את כל עשב כו' ואת כל עץ כו' ולשאר האיברים) שהן ולכל חית השדה כו' הצומחת כנ"ל: וירא אלהים את כל אשר עשה כו'. ... ( cache )
- יום שישי-בריאת עולם החי והאדם : 27 נובמבר 2008 ... וירא אלהים את-כל -אשר עשה, והנה-טוב מאד; ויהי-ערב ויהי-בקר, יום הששי. ביום השישי מגיעה הבריאה לשיא. אלוהים בורא את נזר הבריאה. ... ( cache )
- מעשה בראשית / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב, ויאמר: עולמי, עולמי, הלואי תעלה חן לפניַ בכל עת, כשם שהעלית חן בעיני בשעה זו. ויברך אלהים את מעשי ידיו. ... ( cache )
- פרשת כי תבוא - הברכות - גיליונות נחמה ליבוביץ : הברכה היא איפוא צירופם של כל הנתונים אשר ניתנו לאדם מלכתחילה, אותו עולם שעם בריאתו נאמר עליו (בראשית א', ל"א): " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", ... ( cache )
- דור המבול / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד; ויעש עוד נפש חיה, ועוף ירב בארץ, ויברא עוד את האדם ואת בת-זוגו; ויברכם ויאמר: פרו ורבו ומלאו את הארץ והיו אתם מעתה ... ( cache )
- מורה נבוכים - החלק הראשון - פרק נ"ד : ואִילו דבריו: כל טובי רומזים שהציג לפניו את הנמצאים כולם, שעליהם נאמר: וירא אלהים את כל אשר עשֹה והנה טוב מאֹד (בראשית א', 31). ... ( cache )
- יהדות שלי בשבילך : 8 פברואר 2007 ... הלא בבראשית, פרק א' חוזר הכתוב שש פעמים, ומודיע: "וירא אלהים כי טוב"; ובפעם השביעית לסיכום נאמר: " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" ... ( cache )
- התנועה ליהדות מתקדמת בישראל | טקסים משפחתיים | שמחת הבת : ... ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי: (בראשית א, 31 - 27) ... ( cache )
- מורה נבוכים - החלק השלישי - פרק י : לכן אומר הספר אשר האיר את מחשכי העולם 21: וירא אלהים את כל אשר עשֹה והנה טוב מאֹד (בראשית א', 31) 22. אפילו מציאות החומר השפל הזה, כפי שהוא קשור ... ( cache )
- more "וירא אלהים את כל " :
- פרשת בראשית - היום השישי והיום השביעי - גיליונות נחמה ליבוביץ : ולזה סיפר הספר אשר האיר מחשכי עולם לאמר "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" עד שמציאות זה החומר השפל לפי מה שהוא, מחיבור ההעדר המחייב למוות ולרעות כולם ... ( cache )
- תפארת ישראל / לרב יהודה ליוואי - המהר"ל מפראג : ופרשנו כי מטעם זה לא נאמר טוב אצל האדם רק אצל וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ודרשו ז"ל (ב"ר פ' ח') מאוד זה אדם ולא נאמר בפירוש כי טוב אצל בריאת ... ( cache )
- מדרש רבה מגילת קהלת - פרשה ג : (בראשית א') וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. שנאמר: אילו אחר אמר: את הכל עשה יפה בעתו. הייתי אומר: זה שלא אכל פרוסה מימיו, את הכל עשה יפה בעתו. ... ( cache )
- תורה : 31 אוקטובר 2008 ... לא וירא אלוהים את-כל- אשר עשה והנה-טוב מאוד ויהי-ערב ויהי-בוקר יום השישי. פורסם על ידי תנ"ך - תורה נביאים כתובים ב- 14:24 0 תגובות ... ( cache )
- תורת הבית - פרק ב : והכוונה כנ"ל שהקב"ה ברא ויצר כל מעשה בראשית צבא השמים והארץ והכל עשה לטובתם לתכליתם ושמח בהם, וכמו שכתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ... ( cache )
- בראשית - Wattpad : א,לא וירא אלוהים את-כל- אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי. {פ } ב,א ויכולו השמיים והארץ, וכל-צבאם. ב,ב ויכל אלוהים ביום השביעי, ... ( cache )
- ג) תרתי בלבי, למשור ביין את יפה ק ה ל ת ב וברה : אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד,. הוא טעות סופר, ומונה פגעי הזמן, שאין. שום טובה לאדם הנוצר, בהיותו בחיותו על. פני תבל ; ובאמת, שרק האדם בעצמו, סבה ... ( cache )
- דרשות : כדברי המדרש כשברא הקב"ה את עולמו היתה שמחה גדולה לפניו, שנאמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו, וכן הוא אומר וירא אֲ·להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ... ( cache )
- ויגש : וכמו במעשה בראשית היה מאמר על כל דבר וירא אלקים כי טוב, ואח"כ בכלל וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ויכל ויברך, כמו כן במשכן בכל פרט כאשר צוה ה', ... ( cache )
- Weekly Torah Portion -- Chukat : א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד," (ברא' א' ל"א) המילה "כל" בא להוסיף גם את העולם הבא. מצד שני, לפי ר' יוחנן, רק ה"כל" ביחד הוא טוב מאד. ... ( cache )
- דף קשר מספר 438 - פרשת תזריע מצורע : ה"וירא האדם את כל אשר עשה והנה טוב וגם רע מאד"? לכן יום הכיפורים הריהו יום של שני הדברים - של וידוי ושל שמחה, של אמירת סליחות ושל אמירת שירה. ... ( cache )
- פרקי אבות ֲ» ארכיון ֲ» פרק ד - משנה ג : הפסוק אומר (בראשית א, לא): "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", וכן כתוב ( קהלת ג, יא): "את הכל עשה יפה בעיתו". ... ( cache )
- אורט ישראל : 22 אוקטובר 2008 ... ומסביר שבתיאור בריאת העולם נאמר חמש פעמים "וירא אלוהים כי טוב", ועל יצירת האדם נאמר: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". ... ( cache )
- קדושת הדיבור על ידי שמירת הלשון : אשר עשה והנה טוב מאד". והנה מבואר בספר יצירה )פרק א משנה ב(. נתיבות חכמה שבהם ל" ב ביאור החשבון של. ברא הקב"ה את עולמו, על פי מה ששנינו ... ( cache )
- תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך/נושא חובה: עלילות הראשית/בראשית פרק א ... : גם בפסוק ל, גם בע"ח יאכלו צמחוני. בפסוק לא, הוא פסוק המסכם את כל 6 ימי הבריאה ולכן רשום "וירא ה' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". ... ( cache )
- כוחות רוחניים בבריאה: אור וחושך, טוב ורע, מות וחיים : ... לא- ב, ב): "וירא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד; ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, ... ( cache )
- דף קשר מספר 208 - פרשת חיי שרה : "וזהו 'וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'. מאוד - הוא מורה על דביקות באין והוא טוב, הוא סיבת חילוף הדורות, ועל זה כתוב בתורתו של ר' מאיר 'והנה טוב מאד' ... ( cache )
- בס"ד : על כל זה מעידה השבת, על הבריאה, ועל הסדר והשלמות שבבריאה, על "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). אנו אומרים במזמור של יום השבת: "טוֹב ... ( cache )
- אורט ישראל : 2 אוקטובר 2007 ... לאחר כל בריאה ובריאה כתוב "וירא אלוהים כי טוב" ואילו בסיכומה של כל הבריאה נאמר " וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". ... ( cache )
- מצגת של PowerPoint : ... הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן: (לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי: ... ( cache )
- נספח ב' : וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד" (בראשית א', כ"ו-ל"א). ניתן היה אפוא לצפות, שאמנם כל החיים בעולם יתנהלו טוב מאוד, על-פי רצון ה'. ... ( cache )
- לידת משה : א"כ צריך לפרש ותרא כמו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים. ... ( cache )
- דף קשר מספר 568 - שמיני עצרת : "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" . (א', לא). ובכל זאת, לא הכל טוב. האדם לא נברא כדי להשתלב בטבע ולהיטמע בו. האדם של פרק א', אינו מנצל את ... ( cache )
- מצגת של PowerPoint : ... חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי:" ... ( cache )
- more "אשר עשה והנה טוב " :
- 'שם המאמר: תרגיל בנושא אקולוגיה לכיתה ט : טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום השישי: 1. מהם הגורמים האביוטיים והביוטיים המתוארים בבריאת המערכת האקולוגית כדור הארץ עפ"י ספר בראשית פרק א', בתנ"ך? ... ( cache )
- מארג הבריאה : ... הארץ ולכל עוף השמים ולכל רמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן 1:31 וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי. ... ( cache )
- עבודה זרה ג : ... ואמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (בראשית א,לא) [וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד] ויהי ערב ויהי בקר יום הששי (ה' ד'הששי' יתירה, וכתבה בסוף מעשה ... ( cache )
- בראשית א' והשבת : ... תיאור ששת ימי המעשה כולם, בו מופיע צירוף שונה ומכובד יותר עם המלה "טוב": " וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (א', לא). ... ( cache )
- משפחה - נישואין - מטרה ומהות : וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. בראשית פרק ב': ויאמר ידוד אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו: ... ( cache )
- יום שישי ה ג€“ 13. יום מסוכן? - msn ניו אייג' : 12 מרץ 2009 ... ביהדות, יום שישי נחשב ליום מבורך, ככתוב: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". הספרה 13 אף היא נחשבת למבורכת ... ( cache )
- תצוגה מקדימה : ביהדות, יום שישי נחשב ליום מבורך, ככתוב: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". הספרה 13 אף היא נחשבת למבורכת: ... ( cache )
- "תפוז" במערומיהם- יראה הקהל וישפוט! - ישעיהו ליבוביץ-הגותו ... : ויהי ככלותי מלאכתי בשיחזור הבלוג האבוד "ניצבה שגל לימינך", וארא כל אשר עשיתי והנה טוב מאד! ויהי ערב ויהי בוקר יום ד` השבוע, ואתן אל ליבי עוד לייסד שם בפינת ... ( cache )
- Seminar divesrity recent : וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי -בקר יום הששי." Salit Kark, Conservation Biology, Hebrew University, Lecture 1 ... ( cache )
- פרשת ויקרא : "וירא א-לוהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד, ויהי-ערב ויהי -בוקר יום השישי". 2. וו מהפכת מעתיד לעבר: "ויקרא", "וידבר", העתיד הבטוח ביותר מ-הבר-סמכא הבורא ... ( cache )
- יום שישי ה - 13 מאת אסתי תירוש : ביהדות, יום שישי נחשב ליום מבורך, ככתוב: " וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". הספרה 13 אף היא נחשבת למבורכת: ... ( cache )
- שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - בראשית - בריאת העולם : "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום השישי". למעשה זהו הסיום של כל הבריאה כפי שמופיע מיד אחר כך בתחילת פרק הבא (בראשית ב, א ג€“ ג): ... ( cache )
- Default Normal Template : הפסוק של סיום הבריאה הוא:- "וירא א-לקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", והוא צמוד לפסוק הבא:- "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם". ... ( cache )
- ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, באהבה ובאמונה > > פרשת השבוע תולדות ... : "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד; ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". זוגות בבראשית (ב) יצחק ורבקה טל רחמני הזוגיות של יצחק ורבקה מתאפיינת בקוטביות. ... ( cache )
- 13 מי יודע - וואלה! אסטרולוגיה : ביהדות, יום שישי נחשב ליום מבורך: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". ביום השישי גם נברא האדם ג€“ שיא היצירה האלוהית והסמל ... ( cache )
- "ותן ברכה" של צוות הווי הנדסה קרבית - מוזיקה עברית ישנה וחדשה ... : יש קטע שאומר:"ארים ראשי אשא עיניי אל הערים,מאין יבוא עזרי"-ציטוט משיר המעלות אריק ברמן-כרוניקה של שקיעה סגולה מאד-"ויהי ערב ויהי בוקר"-מספר בראשית ... ( cache )
- יום שישי ה - 13 - TheMarker Cafe : 13 יוני 2008 ... הלא ביהדות יום שישי נחשב ליום מבורך: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". על פי היהדות נאמר גם שמי שנפטר ... ( cache )
- ספר הפליאה : וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. כאן רמז לנו שתחלה היתה הבנין שלמעלה בהויותה עליונים למעלה ותחתונים למטה כחות הטהרה יונקים ...
- Ynet יום שישי ה-13 - אסטרולוגיה : 12 יוני 2008 ... ביהדות, יום שישי נחשב ליום מבורך: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי". על פי היהדות נאמר גם שמי שנפטר ביום ... ( cache )
- more "מאד ויהי ערב ויהי " :
- תורה אחרי צבא - מה זה תורה : ... היה מתוכנן שתינתן התורה, וכך אמרו: "אמר ריש לקיש (שם של אחד מחכמי התלמוד): מאי דכתיב (מהו שכתוב) 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ', (אות) ה"א יתירה למה לי? ... ( cache )
- קטיף.נט :: מעמד הר סיני-בריאה מחודשת של עם ישראל : חזל מחברים בין הבריאה למתן תורה: דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב(בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה ... ( cache )
- אותם הדברים עצמם אומר גם רש"י, כדרכו, בשיא הקיצור: "'בעבור זה ... : וכמוה גם דברי הגמרא בשבת4: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ', ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: 'אם ... ( cache )
- דרשות : ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , נאמר בסיפור הבריאה ג€“ אות ה היתרה הזאת אצל ששי למה לי ? שכן לא נאמרה אצל יום אחד, יום שני, יום שלישי, רביעי וחמישי. ... ( cache )
- בס"ד : ולמה יראה - כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בר' א:לא) 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ', ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ... ( cache )
- סיפור בריאת העולם : ... חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי :" ... ( cache )
- ג€�יום חמישי כ"ט אדר א תשס"ח : כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי", וזהו שכתב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי "( א' ל"א), אותו ששי שהוא גמר ששה ימים ... ( cache )
- ספירת העומר : והנה אמרו חז"ל עה"פ "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי בה' הידיעה מה שלא נאמר בשאר ימי הבריאה ללמדך כי יום הששי רמז ליום הששי בסיון יום קבלת התורה. ... ( cache )
- חג שבועות 1 - TheMarker Cafe : 21 מאי 2009 ... ובפרקי ר' עקיבא שואל מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ", ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את ... ( cache )
- 30כ…„ ם›„ל�˜ כ‚˜כ�” ל–´כ–»ך²� כ³€ם•´ ל�ˆל�„ך¹�... - MindMeister Mind Map : שנאמ' "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ( דאר"ש) בן לקיש מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי " מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל ... ( cache )
- בראשית : ויהי ערב ויהי בקר יום הששי . ,. אותו ששי שהוא גמר ששה ימים שאמר. הקב. " ה במתן תורה . לכך אמר להם משה לישראל. ,. להודיעם כי דבר הקב ... ( cache )
- כיצד חוברה התורה? : ויהי בקר יום הששי ", פס' כ"ז-ל"א). לעומת זה, לפי פרק ב', קדמה בריאת האדם לבריאת הצמחייה: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' ... ( cache )
- אגרת השבת / רבי אברהם אבן עזרא : והנה הנולד ביום ששי לפני בוא יום השבת חצי שעה, הוא נמול בקר יום הששי , והנה לא עלו לו מעת לעת שבעה ימים שלמים, וככה יום בשנה חשוב שנה, והנה יש מי שיספור אותה ... ( cache )
- On The Contrary: Reading of Shabbat 88a: God and Israel's Shotgun ... : ולמה יראה - כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב +בראשית א+ ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ... ( cache )
- ד ף ש ב ו ע י : ויהי ערב ויהי בקר יום הששי . ',. "ה. א יתירה למה לי ? -. מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם. מעשה בראשית. ,. ואמר להם. : אם ישראל מקבלים התורה ... ( cache )
- 10 # גליון מפעל עולמי להצלת הדת : ויהי ערב ויהי בקר יום הששי . " וכו. ',. אם ישראל. מקבלים את התורה מוטב. ,. ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו . ברש. " י הקדוש. (. מכות י. " א ד. " ... ( cache )
- השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ', ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים ... ( cache )
- דברי חד : ויהי בקר יום הששי , מלמד שתתגה הקב�ה עם מעשי בראשית ואמר אם. 1 ישראל טקבלין את תורתי טוטב ואם לאו אגי אתזלר אתכם לתוהו ומהו ... ( cache )
- אלבום מגן דוד: April 2007 : ... הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב לאכלה; ויהי-כן: וירא אלהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאד; ויהי-ערב ויהי- בקר יום הששי ... ( cache )
- מתן תורה - הר כגיגית : אמר ריש לקיש: מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי - ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין, ... ( cache )
- מסכת ביצה מסכת שמלים מסבת אבן שלטה פסחים י : הי�א'של ויהי ערב ויהי בקר יום הששי וק�ל י ., שזאת'הברייתא דמוקי אביי ורבא דר�י ור�עפליגיכה נמי. �וכן ביצה שגולדה בראשון ט� והו�ס�ד דר� יוחנן�אבע�פ שחל בשבת ... ( cache )
- בס"ד : כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ' ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה ... ( cache )
- תנ"ך, שמות פרק כד פסוק א : ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , ה' יתירה למה לי (יום השישינהוא היום היחיד , שלפניו מופיעה ה' הידיעה)? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית. ואמר להם: אם ישראל מקבלים ... ( cache )
- "אתכפיא ואתהפכא" "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ... : "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ", ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם ... ( cache )
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-06-18.
הערות
- בריאת העולם מתוארת כנפרשת על פני שבוע ימים, אך כבר רבים פירשו שבמילה "יום" אין הכונה ל-24 שעות אלא לשלב בבריאה. הדבר מוכח מכח שרק ביום רביעי נבראה השמש, והרי בלעדיה אין משמעות ליום ולילה. וכן מהגמרא בסנהדרין צז ע"א המצטטת את הפסוק "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (תהלים צ ד). הרמב"ם כותב (בפתיחה למורה נבוכים) "...ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו במעשה בראשית שהוא מדע הטבע", ופירש את הפסוקים על פי המדע שהיה ידוע בזמנו.
ביום הראשון נברא כל החומר והאנרגיה (היא ה"אור") - המפץ הגדול.
ביום השני היתגבשו מהחומר המפוזר ביקום מערכות כוכבים כגון גלקסית שביל החלב ומערכת השמש. המים שמעל הרקיע (=החלל) הם המים הרבים הנמצאים על גבי כוכבים בחלל (בדר"כ קפואים).
ביום השלישי החלה התקופה בכדור הארץ בה המים קפאו בקטבים או התאדו לעננים ונוצרה היבשה (שלאחר מכן נחלקה לכמה יבשות שנדדו לצדדים) והתפתחה הצמחיה היבשתית.
ביום הרביעי התייצבה מערכת השמש, וכדור הארץ נכנס למסלול במרחק אופטימלי מהשמש המאפשר קיום חיים עליו.
ביום החמישי התחילו להיווצר חיים שהתפתחו בראשיתם במים (כמו שגם מתארת תורת האבולוציה).
וביום השישי התפתחו מהם החיות ולאחר מכן האדם (וגם באדם חלה התקדמות כפי שנרמז מדברי חז"ל בסנהדרין לח ב).
להרחבה ראה במאמר מעשה בראשית כתיאור האבולוציה וספרו של פרופ' נתן אביעזר "בראשית ברא".
- לפי רש"י, שלשת הפסוקים הראשונים נקראים יחדיו כך: בתחילת ברוא ה' את השמים והארץ, הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך, ויאמר אלוקים יהי אור.
לשיטתו כל תולדות השמים והארץ נבראו כבר ביום הראשון, ובשאר הימים רק נקבעו במקומם. המקרא לא בא כדי להורות את סדר הבריאה שביום הראשון, ואינו מלמד שהשמים והארץ נבראו ראשונים. מטבע הלשון "בראשית" לא באה, אם כן, אלא כדי לדרוש (ראה בפירושו).
כהוכחה מביא רש"י את המים המופיעים בפסוק ב' ("ורוח אלהים מרחפת על פני המים") שממשמעות הפסוקים נבראו עוד קודם הארץ.
- פרק א מתאר את בריאת העולם מבחינה כרונולוגית, לפי סדר טכני. פרק ב מתאר את בריאת העולם מבחינה ערכית, לשם מה הוא נוצר, ומה משמעות החיים בו.
פירוש רש"י
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
בראשית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצוהמצוות קידוש החודש ראשונה שנצטוו בה ישראלכל העם ביחד (פרו ורבו, מילה וגיד הנשה שנזכרות בחומש בראשית נאמרו עוד לפני שנוצר העם), ומה טעםלמה מסופרים כל סיפורי בראשית, אם מטרת התורה היא שנדע את המצוות פתח בבראשית? משוםהתשובה נמצאת בפסוק "כח מעשיואת כוחו שנתגלה במעשיו, בבריאת העולם ובהנהגתו הגידהראה ה', סיפר בתורה לעמו, לתתכי רצה לתת להם נחלת גויםאת ארץ כנען" [1],שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטיםגנבים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויםעמי כנען שישבו בארץ בימי יהושע בן נון, הם אומריםישראל יוכלו לענות להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנוודבר זה (שהארץ שלנו) חשוב הוא והובא לפני כל המצוות, כי רוב המצוות תלויות בארץ, ושם מקומו הטבעי של העם.
בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשנידירשו אותי, פרשו אותי שלא לפי הפשט, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו"[2], ובשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתו"[3].
(1) ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: בראשית בריאת שמים וארץהפסוק הראשון הוא תיאור זמן - 'בתחילת בריאת השמים והארץ...', ולא משפט העומד בפני עצמו היתהלפני שנבראו השמים והארץ תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלוהשמים והארץ קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו'וכולי, (כשרשי כותב 'וגומר', הכונה היא כאילו הוא כתב את כל הפסוק) שאין לך ראשיתאת המילה 'ראשית' במקרא שאינו דבוקמחובר לתיבהלמילה של אחריושאחריה. כלומר המילה 'ראשית' תמיד באה בסמיכות לשם עצם או שם פועל (חוץ מכאן), כמו (שםבספר ירמיהו (כשכתוב 'שָם' בציטוט פסוק, הכונה היא למקור שצוטט בפעם הקודמת) כו א) "בראשית ממלכות יהויקים", (בראשית י, י) "ראשית ממלכתו", (דברים יח, ד) "ראשית דגנך", אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמוכאילו היה כתוב בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א, ב) "תחלת דבר ה' בהושע", כלומר תחלת דבורו של הקב"ה בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'.
(2) ואם תאמר להורות באהפסוק בא ללמד שאלושהשמים והארץ תחלה נבראו, ופירושו: בראשית הכל ברא אלו, ויש לךואכן קיימים מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו "כי לא סגר דלתי בטני"[4], ולא פירש מי הסוגר, וכמו "ישא את חיל דמשק"[5], ולא פירש מי ישאנו, וכמו "אם יחרוש בבקרים"[6], ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו "מגיד מראשית אחרית"[7], ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר.
אם כן תמהעליך לתהות, לשאול על עצמך, שהרישהרי לפי הסבר זה המים קדמוהיו קיימים לפני בריאת העולם, שהרי כתיב "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומיםערבוב של שני חומרים אלו. ראה גם ברשי לפסוק ח נבראו, על כרחךלכן אין לך ברירה אלא להודות ש לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחריםמה היה קיים לפני היום הראשון כלום:
ברא אלהים - ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדיןלהתייחס לעולם לפי הצדק, ללא רחמים , ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפהשיתף יחד עם למדת הדין[8], היינו דכתיבוזהו שכתוב[9]: "ביום עשות ה'שם ה', י-ה-ו-ה, מייצג את הנהגת העולם לפי מידת הרחמים אלהיםשם א-להים מייצג את הנהגת ה' במידת הדין, כי המילה אלהים פירושה גם דיניים כמו למשל בשמות כב ז ארץ ושמים"[10]:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
תהו ובהו - תהו לשון תמה ושממון שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה:
תהו - אישטורדישו"ןהגרשיים אינם מסמלות ראשי תיבות אלא שזאת מילה שאיננה בעברית בלע"זבלועזית, בשפה זרה. רשי תירגם לעיתים מילים קשות לשפה שהיתה מקובלת באיזורו, צרפתית עתיקה [מבוכה]:
בהו - לשון רקות וצדו:
על פני תהום - על פני המיםהמילה תהום פירושה מים (כך בהרבה מקומות בתנ"ך למשל 'תהומות יכסיומו' בשמות טו, ה) שעל הארץ:
ורוח אלהים מרחפת - כסא הכבוד עומד באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקב"ה ובמאמרוועל פי ציוויו, כיונה המרחפת על הקן, אקוביטי"רביאור:המילה מרחפת בצרפתית עתיקה בלע"ז [לכסות][11]:
(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל - אף בזהכמו בדיבור המתחיל 'בראשית ברא' אנו צריכיםכי לפי הפשט קשה להסביר למה הסיבה שה' הבדיל את האור היא כי הוא טוב לדברי אגדה[12]: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילושם אותו בצד ושמר אותו לצדיקים לעתיד לבא.
ולפי פשוטו כך פרשהו: ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה[13]:
(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
יום אחד - לפי סדר [לשון]הסגנון הכללי של הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון, כמו שכתוב בשאר הימים שני, שלישי, רביעי. למה כתב אחד? לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני, כך מפורש בבראשית רבה[14]:
(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.
יהי רקיע - יחזק הרקיע. שאף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע. וזהו שכתוב[15]: "עמודי שמים ירופפו" כל יום ראשון. ובשני "יתמהו מגערתו", כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו:
בתוך המים - באמצע המים, שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ. הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלךבזכות ציוויו של ה'[16]:
(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.
ויעש אלהים את הרקיע - תקנולרשי קשה שהרי כבר נעשה ביום הראשון, ולכן מפרש שמדובר כאן בהתקנתו, חיזוקו על עמדו והיא עשייתו, כמו: "ועשתהתיקנה, סידרה את צפרניה"[17]:
מעל לרקיע - על הרקיע לא נאמר אלא מעל לרקיע, לפי שהן תלוים באויר.
ומפני מה לא נאמר "כי טוב" ביום שני, לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי, והרי התחיל בה בשני, ודבר שלא נגמר אינו במילואו ובטובו, ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל מלאכה אחרת וגמרה, כפל בו "כי טוב" שני פעמים, אחד לגמר מלאכת השנייום שני ואחד לגמר מלאכת היום[18]:
(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
ויקרא אלהים לרקיע שמים - שא מיםנושא, מחזיק, השמים מחזיקים את המים שלא יפלו, שם מים, אש ומיםביאור:שלישי, המילה מים מלשון 'אש ומים', שערבן זה בזה ועשה מהם שמים[19]:
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן.
יקוו המים - [שהיו] שטוחין על פני כל הארץ והקוום באוקינוס, הוא הים הגדול שבכל הימיםיותר מכל יתר הימות בעולם[20]:
(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
קרא ימים - והלא ים אחד הואכל הימות בעולם מחוברים, ולמה לקרא להם בלשון רבים? אלא אינו דומה טעם דג העולה [מן הים] בעכו לטעם דגכלומר, לים יש תכונות כימיות שונות באיזורים שונים, ולכן אפשר לראות בו אוסף של ימים שונים העולה [מן הים] באספמיאעיר חוף בסוריה[21]:
(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.
תדשא הארץ דשא עשב - לא דשא לשון עשבלמילים 'עשב' ו'דשא' אין את אותה המשמעות ולא עשב לשון דשא, ולא היה לשון המקרא לומר תעשיב הארץ, שמיני דשאים מחולקין, כל אחד לעצמו נקרא עשב פלוני, ואין לשון למדברלאדם כשהוא מדבר לומר דשא פלוני, שלשון דשא הוא לבישת הארץ כשהיא מתמלאת בדשאים:
תדשא הארץ - תתמלא ותתכסה לבוש עשבים. בלשון לעז נקרא דשא אירבידי"ץ [מכלול העשבים] כולן בערבוביא, וכל שורש לעצמו נקרא עשב:
מזריע זרע - שיגדל בו זרעו לזרוע ממנו במקום אחר:
עץ פרי - שיהא טעם העץהגזע והענפים כטעם הפרי, והיאאך האדמה לא עשתה כן, אלא (פסוק יב): "ותוצא הארץ עץ עושה פרי", ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדהנענשה גם היא על עונה ונתקללה'אֲרוּרָה הָאֲדָמָה...' (ג, יז[22]:
אשר זרעו בו - הן גרעיני כל פרי, שמהן האילן צומח כשנוטעין אותן:
(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
ותוצא הארץ וגו' - אף על פי שלא נאמר "למינהו" בדשאין בציוייהןכאשר ה' ציווה אותם לצמוח, שמעו שנצטוו האילנות על כך, ונשאוהסיקו קל וחומרבעזרת ההגיון, שאם האילנות נצטוו כך, ברור שגם הם בעצמן, כמפורש באגדהבאגדתא, בקטע בתלמוד בבלי שאיננו הלכתי בשחיטת חוליןבמסכת חולין דף ס ע"א:
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.
יהי מארת וגו' - מיום ראשון נבראושהרי אז נברא האור, וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע, וכן כלכמו שגם אמר רשי על הרקיע בפסוק ו וכן יאמר לגבי 'נפש חיה למינה' בפסוק כד תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב (פסוק א): "את השמים", לרבותהמילה 'את' (שבדרך כלל המשפט ברור גם בלעדיה) נדרשת על ידי חז"ל להוסיף דבר מה תולדותיהם, "ואת הארץ", לרבות תולדותיה[23]:
יהי מארת - חסר וי"ו כתיבנכתב בתורה מארת במקום מאורות, וכוונת התורה היתה שנלמד משהו נוסף:, על שהוא יום מארה'מארת' מלשון מארה, קללה ליפול אסכרהמחלת הדיפטריה בתינוקות, הוא ששנינושלמדנו במסכת תענית כז: ברביעי היו מתענים על אסכרה שלא תפול בתינוקות[24]:
להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנזלאחר שנשמר לצדיקים (ראה פסוק ד) האור הראשון, אבל בשבעתיש גורסים בשלושת (מנחת יהודה ודבק טוב) ימי בראשית שמשו האור והחושך הראשונים יחדאמנם היתה ביניהם הבדלה מסויימת כמו שכתוב 'ויבדל אלהים בין האור ובין החשך' (פסוק ד) בין ביום ובין בלילה:
|
למה צריך היה רשי בדיבור המתחיל 'ושנים' להזכיר את 12 המזלות? וכי לא מספיק לאמר שעל פי השמש נקבעת השנה? רשי דייק במילה 'מאורות' שהיא בלשון רבים, וחיפש בביטויים 'לאותות, למועדים, לימים, לשנים' משמעות גם לשמש וגם לירח. אותות - ליקוי השמש והירח מועדים - עלפ פי הירח שמקבל את כוחו מהשמש ימים - השמש והירח מתחלפים שנים - גם כאן הסביר שהשנה אכן נקבעת על פי השמש, אך יש חשיבות גם למזלות שנקבעים על פי הירח ('לפשוטו של רשי' - הרב שמואל גלברד) |
והיו לאותות - כשהמאורות לוקיןכאשר יש ליקוי חמה או ליקוי לבנה סימן רע הוא לעולם, שנאמר: "מאותות השמים אל תחתו"[25], בעשותכם רצון הקב"ה אין אתםישראל. אבל הגויים כן צריכים לדאוג כאשר יש ליקוי מאורות צריכין לדאג מן הפורענות[26]:
ולמועדים - על שם העתיד[27], שעתידים ישראל להצטוות על המועדותהחגים והם נמנים למולד הלבנה[28]:
ולימים - שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו, הרי יום שלם:
ושנים - לסוף שלש מאות ששים וחמשה ימים יגמרו מהלכתם בי"ב מזלות המשרתים אותם והיא שנה. (וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון):
(טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.
והיו למאורות - עוד זאתגם לזאת ישמשו, שיאירו לעולם:
(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
המאורות הגדולים וגו' - שויםבגודלם (לכן נקראו שניהם 'הגדולים') נבראו[29], ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד:
ואת הכוכבים - על ידיבגלל שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיהאת הכוכבים שמסביבה להפיסכדי לפייס דעתה[30]:
(כ) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
נפש חיה - שיהא בה חיותכלומר בעל חיים, ולא במשמעות של חיה להבדיל מבהמה:
שרץ - כל דבר חי שאינו גבוהבולט לגובה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחיפושין ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים:
(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
התנינים - דגים גדולים שבים. ובדברי אגדהבבא בתרא עד ב: הוא לויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחהשם על בשרה מלח כדי שלא יתקלקל הבשר לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:
נפש החיה - שיש בה חיות???מה חידש כאן רשי לעומת דבריו הזהים בפסוק הקודם???:
(כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.
ויברך אותם - לפי שמחסרים אותן וצדין מהם ואוכלין אותם הוצרכו לברכה. ואף החיות הוצרכו לברכה, אלא מפני הנחש שעתיד לִקללה, לכך לא ברכן, שלא יהא הוא בכללמבורך יחד איתם[31]:
פרו - לשון פרי, כלומר עשו פירות:
ורבו - אם לא אמר אלא "פרו" היה אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא "ורבו" שאחד מוליד הרבה:
(כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן.
תוצא הארץ - הוא שפירשתי (פסוק יד) שהכל נברא מיום ראשון ולא הוצרכו אלא להוציאם:
נפש חיה - שיש בה חיות:
ורמש - הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ, נראים כאלו נגררים, שאין הלוכן ניכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובר"יש בלע"ז [רוחשים]:
(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
ויעש - תקנםכיון שבפסוק הקודם כבר נאמר 'ויהי-כן' מסביר רשי למה בפסוק זה נאמר שוב 'ויעש'
וראה גם את מה שכתב רשי לעיל פסוק ז בצביונםבדמות שבחר להם ובקומתן[32]:
(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
נעשה אדם - ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהםהתייעץ איתם, וכשהואאת ענוונותו של ה' אנו רואים לא רק בכך שהוא התייעץ עם המלאכים כשברא את האדם, אלא גם כאשר הוא... דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב שאמר לו מיכה: "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו"[33], וכי יש ימין ושמאל לפניו? אלא אלו מימינים לזכות ואלו משמאילין לחובה. וכן "בגזרת עירין פתגמאעל פי גזירת המלאכים נגזר הדבר ובמאמר קדישיןמלאכים שאלתאה' נשאל מהם"[34], אף כאן בפמליא שלו נמלך ונטל רשות, אמר להםלמלאכים (כאשר התייעץ איתם) יש בעליוניםבמלאכים כדמותי, אם אין בתחתוניםביצורי העולם החומרי כדמותי, הרי יש קנאה במעשה בראשיתהחיות, שוכני העולם החומרי יקנאו בשוכני העולם העליון[35]:
נעשה אדם - אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדותהכופרים יכולים למצא מקום לטענתם שיש יותר מאל אחד, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן[36]. ואם כתב "אעשה אדם" לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו, אלא עם עצמו. ותשובת המיניםאת התשובה לטענת הכופרים כתב בצדו: "ויברא אלהים את האדם", ולא כתב "ויבראו":
בצלמנו - בדפוס שלנובצלם ששייך לנו, כמו אומן שטובע מטבעות בעזרת חותם:
כדמותנו - להבין ולהשכילהאדם יהיה דומה לנו מבחינת יכולת ההבנה:
וירדו בדגת הים - יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה, זכהאם זכה האדם לברכת ה' (בפסוק כח: 'ורדו בדגת הים') רודה בחיות ובבהמות, לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו[37]:
(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
ויברא אלהים את האדם בצלמו - בדפוס העשוי לו, שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים, שנאמר: "ותשת עלי כפכה"[38], נעשה בחותם כמטבע העשויה על ידי רושםתבנית דפוס שקורין קוי"ן בלע"ז [מטבע] וכן הוא אומר[39]: "תתהפך כחומר חותם"[40]:
בצלם אלהים ברא אותו - פירש לך שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יצורו הוא:
זכר ונקבה ברא אותם - ולהלן הוא אומר[41]: "ויקח אחת מצלעותיו" וגו'ובהמשך מסופר שברא את האישה מצלע האדם, ואיך כאן מסופר שהם נבראו באותו זמן?, מדרש אגדה[42] שבראו שני פרצופיןעם פרצוף של איש לצד אחד, ופרצוף של אישה לצד שני בבריאה ראשונה ואחר כך חלקוחילק לשניים ונוצרו האיש והאישה. ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי, ולא פירש לך כיצד ברייתן, ופירש לך במקום אחר:
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
וכבשה - חסר וי"ו, ללמדךאפשר לקרא את המילה כאילו כתוב 'כבש אותה' שהזכר כובשאחראי לשמור את הנקבה שלא תהא יצאנית,
ועודפירוש נוסף: אפשר לאמר שכיבשוה מופנה לאדמה, לכך שהאדם אחראי להתפזר על פני כל האדמה ללמדך שהאיש שדרכו לכבוששבדרך כלל הוא האקטיבי מצווה על פריה ורביה ולא האשה:
(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.
לכם יהיה לאכלה. ולכל חית הארץ - השוה להםלבני האדם הכתוב בהמות וחיות למאכלשכמו החיות, גם לאדם מותר רק לאכול מהצומח, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם, וכשבאו בני נח התיר להם בשר, שנאמר (להלן ט ג): "כל רמש אשר הוא חי" וגו' "כירק עשב" שהתרתי לאדם הראשון, "נתתי לכם את כל"[43]:
(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
יום הששי - הוסיף ה'את האות ה בששילמילה 'ששי', ולא עשה כן ביתר הימים: יום השני, יום השלישי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנתשיקיים את העולם בתנאי שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה[44]. דבר אחר: יום הששי, כולם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיוןו בסיון, חג שבועות, חג מתן תורה המוכןשהיה (תאריך זה) מוכן מראש למתן תורה[45]:
הערות שוליים
- ↑ (תהלים קיא, ו, והרעיון כולו לקוח ממדרש בתנחומא ישן בראשית יא)
- ↑ משלי ח, כב
- ↑ ירמיהו ב, ג
- ↑ איוב ג, י
- ↑ ישעיה ח, ד
- ↑ עמוס ו, יב
- ↑ ישעיה מו, י
- ↑ ראה בראשית רבה יב טו
- ↑ להלן ב ד
- ↑ בראשית רבה לג, ג
- ↑ חגיגה טו ב
- ↑ על פי חגיגה יב א ובראשית רבה יא ב
- ↑ ירושלמי ברכות פח הו, ובראשית רבה ג ו
- ↑ בראשית רבה ג ח, לפי דעת רבי יוחנן שם
- ↑ איוב כו יא, והרעיון כולו מבראשית רבה ד ב, וחגיגה יב
- ↑ על פי בראשית רבה ד ג ותענית י א
- ↑ דברים כא, יב
- ↑ בראשית רבה ד ו
- ↑ על פי בראשית רבה ד ז, וחגיגה יב א
- ↑ רמוז במשנה מקוואות פרק ה משנה ד
- ↑ בראשית רבה ה ח
- ↑ בראשית רבה ה ט
- ↑ בראשית רבה יב ד, חגיגה יב א
- ↑ הרחבה בעלון בר אילן
- ↑ ירמיהו י, ב
- ↑ סוכה כט א
- ↑ ראה גם רשי להלן ז, ב בעניין זה
- ↑ בראשית רבה ו א
- ↑ חולין ס ב
- ↑ בראשית רבה ו ד, אך שם מצויין שהלבנה מיעטה את עצמה ביוזמתה
- ↑ מדרש אגדה הוצאת בובער א יח
- ↑ חולין ס א, ראש השנה יא א
- ↑ מלכים א כב יט
- ↑ דניאל ד יד
- ↑ בראשית רבה ח ד, ח ו, תנחומא שמות יח, סנהדרין לח ב
- ↑ בראשית רבה ח ט
- ↑ בראשית רבה ח יב
- ↑ תהלים קלט ה
- ↑ איוב לח יד
- ↑ סנהדרין לח א
- ↑ בראשית ב כא
- ↑ עירובין יח א, ברכות סא א
- ↑ סנהדרין נט ב
- ↑ תנחומא א
- ↑ שבת פח א, עבודה זרה ג א
