ביאור:בראשית א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראו פרק זה בבמהדורת הביאור המעומדת

קיצור דרך: a0101

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית א)


יום א - בריאת האור

פרשת בראשית
סיכום הפרשה ומאמרים

א בְּרֵאשִׁית ← בתחילת הזמן, לפני שהיה קיים דבר בָּרָא אֱלֹהִים ← 'אלוה' ברבים. לשון רבים בא רק מתוך כבוד, ולכן הפועל 'ברא' ביחיד אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּשממה וריקנות (לחץ על המילה לפירוט) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם ← על פני אותו ריק, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת ← נמצאת, שוֹרה עַל פְּנֵי הַמָּיִם ← על פני היקום, שבתחילת היווצרו היה בעיקר מים (לפני ההפרדה בפסוק ו, ויצירת היבשה בפסוק ט). ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר", וַיְהִי אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל ← שיהיו שני דברים שונים בשני זמנים שונים אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} ← {פ} מסמנת שהפרשה הבאה היא פתוחה: מתחילה בספרי תורה בשורה חדשה ויש בה ענין חדש

יום ב - המים והשמים
Bereshit01.jpg

ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי רָקִיעַ ← חלל, אויר, או כביכול משטח שקוף שעליו מונחים המים שבשמים בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם ← שעל כדור הארץ (שיהפכו לאוקינוס בפסוק ט) לָמָיִם ← שנמצאים ב"שמים"". ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיְהִי כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם" ← שם מים, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}

יום ג - הימים, היבשה והצמחים

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִקָּווּ ← יאספו (מלשון מקוה מים) הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד ← לפני כן המים כיסו את כל כדור הארץ, ועכשיו הם התכנסו לאוקינוסים וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", וַיְהִי כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא ← תצמיח האדמה צמחים מסוגים שונים: עשבים ועצים: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי ←  שגם לעץ יש טעם של הפרי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ ← למיניהם, עצים ממינים רבים, כל אחד עושה פרי אחר אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ ← בתוך הפרי, עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי ←  הארץ הוציאה עץ בלי טעם פרי ולכן ה' קילל אותה אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}

יום ד - השמש, הירח והכוכבים

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי מְאֹרֹת ← כוכבים מאירים, השמש והירח והכוכבים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת ← סימנים (כגון לדעת את הצפון, ולעשות ניסים כמו ביהושע "שמש בגבעון דום") וּלְמוֹעֲדִים ← לקבוע חודשים לפי הירח, ועל פיהם לקבוע מתי יכולו החגים וּלְיָמִים ← סיבוב כדור הארץ סביב צירו וְשָׁנִים ← סיבוב כדור הארץ סביב השמש. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", וַיְהִי כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל ← אומנם שניהם גדולים אך מדובר בגדול יותר יחסית לירח לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}

יום ה - הדגים והעופות

כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם ← כביכול המים ימליטו, ייצרו בעלי חיים שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם". כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם ← חיה פרהיסטורית גדולה הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב ← יתרבה בָּאָרֶץ". כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}

יום ו - החיות והאדם
Creation of Light.png
"יצירת האור" של גוסטב דורה

כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ", וַיְהִי כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "נַעֲשֶׂה ← בלשון רבים לכבוד ה', כמו בפירוש על פסוק א אָדָם בְּצַלְמֵנוּ ← בצורה דומה לה' (יכולת לדמיין, בחירה חופשית ויכולת לדבר) כִּדְמוּתֵנוּ ← בעל שכל, וְיִרְדּוּ ← ישעבדו את החיות לצרכיהם בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ". כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה", וַיְהִי כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}

ביאורי פסוקים

הערות

  • בריאת העולם מתוארת כנפרשת על פני שבוע ימים, אך כבר רבים פירשו שבמילה "יום" אין הכונה ל-24 שעות אלא לשלב בבריאה. הדבר מוכח מכח שרק ביום רביעי נבראה השמש, והרי בלעדיה אין משמעות ליום ולילה. וכן מהגמרא בסנהדרין צז ע"א המצטטת את הפסוק "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (תהלים צ ד). הרמב"ם כותב (בפתיחה למורה נבוכים) "...ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו במעשה בראשית שהוא מדע הטבע", ופירש את הפסוקים על פי המדע שהיה ידוע בזמנו.
  • לפי רש"י, שלשת הפסוקים הראשונים נקראים יחדיו כך: בתחילת ברוא ה' את השמים והארץ, הארץ היתה תוהו ובוהו וחושך, ויאמר אלוקים יהי אור.
    לשיטתו כל תולדות השמים והארץ נבראו כבר ביום הראשון, ובשאר הימים רק נקבעו במקומם. המקרא לא בא כדי להורות את סדר הבריאה שביום הראשון, ואינו מלמד שהשמים והארץ נבראו ראשונים. מטבע הלשון "בראשית" לא באה, אם כן, אלא כדי לדרוש (ראה בפירושו).
    כהוכחה מביא רש"י את המים המופיעים בפסוק ב' ("ורוח אלהים מרחפת על פני המים") שממשמעות הפסוקים נבראו עוד קודם הארץ.
  • פרק א מתאר את בריאת העולם מבחינה כרונולוגית, לפי סדר טכני. פרק ב מתאר את בריאת העולם מבחינה ערכית, לשם מה הוא נוצר, ומה משמעות החיים בו.

ראו גם

<מונה כניסות לדף ביאור:בראשית א>