ביאור:בראשית לא
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית לא)
א וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹדהעושר הַזֶּה". ב וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ". ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶהאל השדה, כדי לדבר איתן בפרטיות אֶל צֹאנוֹ. ה וַיֹּאמֶר לָהֶן:
- "רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִיםפעמים, וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. ח אִם כֹּהואם לדוגמא יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים, וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים. ט וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. י וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה הָעַתֻּדִיםהמנהיגים את העדר, תיישים בעלי צבע חלק הָעֹלִים עַלהמרביעים את הַצֹּאן, עֲקֻדִּיםנולדים מהם וולדות שצבעם לא חלק, כגון עקודים... נְקֻדִּים וּבְרֻדִּיםעוד סוג של מנוקדים. יא וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי'. יב וַיֹּאמֶר: 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. יג אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵלשפגשת בבית-אל (לעיל כח, יט) אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ'".
יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
- "הַעוֹדהרי ברור שלא נירש מאבינו כלום לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? טו הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹכמו זרות נחשבנו בעיניו (שהרי מכר אותנו תמורת עבודתך), כִּי מְכָרָנוּ, וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ. טז כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיללקח על ידי עבודת יעקב אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה".
יז וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. יח וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּאשר גידל וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן. יט וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִיםפסלים ששימשו לחיזוי העתיד אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. כ וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּידבכך שלא אמר לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא. כא וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָרנהר פרת, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיוהלך לכיוון הַר הַגִּלְעָד.
כב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁישהרי היה בין לבן למקום בו היה יעקב מרחק של 3 ימי הליכה (ל, לו), כִּי בָרַח יַעֲקֹב. כג וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִיםלמרחק שיעקב הספיק ללכת ב-7 ימים (לקח לשליח להגיע ללבן 3 ימים, ואח"כ לקח ללבן עוד 4 ימים להשיג את יעקב), וַיַּדְבֵּקהשיג אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. כד וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב, מִטּוֹב עַד רָע". כה וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹנעץ את יתדות אוהלו בָּהָרבהר הגלעד, וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיואת אוהלו יחד עם אחיו בְּהַר הַגִּלְעָד. כו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב? כז לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וָאֲשַׁלֵּחֲךָשהרי אילו היית אומר לי, הייתי משלחך בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. כח וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַילנכדי וְלִבְנֹתָי, עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹעשית מעשה של סכלות, טיפשות. כט יֶשׁ לְאֵל יָדִיבכוחי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, וֵאלֹהֵיאבל לא אעשה, כי אלוהי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 'הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב, מִטּוֹב עַד רָע'. ל וְעַתָּהואומנם עכשיו הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּההתגעגעת לְבֵית אָבִיךָ, לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָיהתרפים שלי?". לא וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: "כִּיהסיבה שברחתי היא יָרֵאתִי, כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי. לב עִםולגבי טענתך שגנבתי אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ - לֹא יִחְיֶה, נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ: מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ". וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא, וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. לד וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַרבאוכף הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא. לה וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: "אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִיוסת, ולכן אני עייפה", וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים. לו וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
- "מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּרדפת אַחֲרָי? לז כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי - מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ?, שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַיחברי (הרועים) וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ. לח זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ; רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. לט טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּהאחטאנה, קיבלתי עלי אחריות (למרות שלא הייתי מחוייב - ראה שמות כב, יב), מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּהושילמתי לך את הנזקים, גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָהוכן קיבלתי עלי אחריות לבהמה שנגנבה ביום ולזו שנגנבה בלילה. מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶביובש וחום היום, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּדונדדה שְׁנָתִי מֵעֵינָי. מא זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ, וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים. מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָקומי שיצחק מפחד ממנו הָיָה לִי, כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי. אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַחוהוכיח את צדקתי, והזהיר אותך בחלומך (פסוק כט) אָמֶשׁ".
מג וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּאממני הרווחת אותו, וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ? מד וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". מה וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה. מו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: "לִקְטוּ אֲבָנִים", וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל. מז וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא''גל העדות' בארמית, השפה המדוברת בארם, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'. מח וַיֹּאמֶר לָבָן: "הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם", עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹהסכים לשם שקרא למקום יעקב 'גַּלְעֵד'. מט וְהַמִּצְפָּהוכן קרא למקום "מיצפה" (כיוון שהוא מקום גבוה שאפשר לצפות ממנו למרחוק) אֲשֶׁר אָמַרוהסביר את משמעות השם בכך ש: "יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵרגם כאשר נהיה מוסתרים אִישׁ מֵרֵעֵהוּ. נ אִם'אם' פתיחת לשון שבועה שלא לעשות תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, אֵין אִישׁ עִמָּנוּשמשגיח עלינו שנקיים את הבטחותינו, בכל זאת: - רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". נא וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִיהשלכתי, הקמתי בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נב עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה. נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶםתרח", וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק. נד וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
ביאורי פסוקים
למה לקחת את אלהי?
בראשית לא ל: וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי: יכול להיות שכוונתו היא: "הכיסופים לבית אביך הם רק תירוץ לעזיבה ולא הסיבה האמתית, כי אילו מפני כיסופים היית עוזב, לא היית לוקח את אלהי".
מקורות
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
הערות
- מהו הקשר בין "הַגִּלְעָד" בו היתה הפגישה לבין "גַּלְעֵד", השם עליו הסכימו יעקב ולבן לקרא למצבה? על פי הרמב"ן המקום נקרא "גִּלְעָד" על שם ה"גַּלְעֵד" עליו הסכימו שניהם.