ביאור:שמואל א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך
ר' הביאור במהדורה המעומדת

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א א)


תוכן לספר שמואל על פי נושאים, מתוך הערך "ספר שמואל" בויקיפדיה
חנה יולדת את שמואל ומוסרת אותו לעלי לשרת במשכן בשילה
Shmuel a 01.jpg
הר אפריים הינו רכס הרים המשתרע בין יהודה בדרום עד לרצועת העמקים בצפון, כשהכוונה לעמקי זבולון, יזרעאל, חרוד ובית-שאן (יהודה קיל). באדום מסומנים שמות שבטים, ובצהוב שמות ערים.
קריאת הפרק (הרב דן בארי).
א

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים ← ישוב הנקרא 'הרמה' (ב, יא), באיזור של 'צופים', מֵהַר אֶפְרָיִם, וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף ← (אולי האיזור נקרא על שם המשפחה שישבה בו: צופים), אֶפְרָתִי ← משבט אפרים. ב וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה, וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה ← משנה לשנה, בכל שנה ("ימים" בתנ"ך לפעמים משמש במשמעות של שנה, כמו למשל "אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים" - במדבר ט כב) לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה ← במשכן שהיה בזמנו בשילה, וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי: חָפְנִי וּפִנְחָס, כֹּהֲנִים לַיהוָה. ד וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה, וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ, מָנוֹת ← חלקים מבשר הקורבן. ה וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם ← כפולה (ויש מפרשים: בסבר פנים יפות), כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַיהוָה ← למרות שה' סָגַר רַחְמָהּ. ו וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ ← פנינה (שתי נשים הנשואות לאותו גבר נקראות 'צרות' כי הן מצרות אחת לשניה) גַּם כַּעַס ← צער רב בַּעֲבוּר ← בשביל הַרְּעִמָהּ ← להרגיזה, כִּי ← בכך שהיתה מזכירה לה תמיד ש סָגַר יְהוָה בְּעַד ← מפני רַחְמָהּ. ז וְכֵן ← שנתן לה מנה אחת אפיים יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ ← כשהיתה חנה עולה בְּבֵית יְהוָה, כֵּן תַּכְעִסֶנָּה, וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל. ח וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ: "חַנָּה, לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ? הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים". ט וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה ← ששתתה, וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת ← ליד פתח הֵיכַל יְהוָה. י וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ, וַתִּתְפַּלֵּל עַל יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה. יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: "יְהוָה צְבָאוֹת: אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ, וּזְכַרְתַּנִי, וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים ← בן זכר, וּנְתַתִּיו ← אז אמסור אותו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה ← סכין שמספרים איתו את השיער לֹא יַעֲלֶה ← כמו שנצטוו נזירים ראה במדבר ו, ה עַל רֹאשׁוֹ". יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה, וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת ← מסתכל על פִּיהָ. יג וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה ← כי בזמנו לא היה נהוג להתפלל בלחש. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ". טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר: "לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ ← עצובה אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, וָאֶשְׁפֹּךְ ← ושפתי זזו, כי שפכתי בתפילה אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה. טז אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל ← כאילו היא אשת רשע, כִּי מֵרֹב שִׂיחִי ← צערי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה ← עכשיו". יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר: "לְכִי לְשָׁלוֹם, וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ ← שאלתך, בקשתך אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". יח וַתֹּאמֶר: "תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ", וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ ← פניה העצובות לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד ← כי היתה לה תקוה, בעקבות הבטחתו של עלי. יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה, וַיֵּדַע ← שכב אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ← פקד אותה בזרע יְהוָה.

Hannah VICTORS, Jan.jpg
חנה ושמואל בפני עלי הכהן (ז'ן ויקטורס)

כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים ← כעבור תקופת זמן ההריון וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'שְׁמוּאֵל', "כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו". כא וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ. כב וְחַנָּה לֹא עָלָתָה, כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ: "עַד יִגָּמֵל ← שרק אחרי שיפסיק לינוק הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה ← ויראה (בדומה לשמות לד, כג) אֶת פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם". כג וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ: "עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ. שְׁבִי עַד גָּמְלֵךְ אֹתוֹ, אַךְ יָקֵם ← והלוואי ויקיים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ ← והנער שנולד ימשיך ויגדל", וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד גָמְלָהּ אֹתוֹ. כד וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים ← יחד עם פרים לקורבן שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל ← כד יַיִן, וַתְּבִאֵהוּ בֵית יְהוָה, שִׁלוֹ, וְהַנַּעַר נָעַר ← משרת. כה וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפָּר, וַיָּבִאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי. כו וַתֹּאמֶר: "בִּי ← לשון של בקשה אֲדֹנִי, חֵי נַפְשְׁךָ ← הריני כביכול נשבעת בשמך אֲדֹנִי, אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה ← עמך, לידך בָּזֶה ← פה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה. כז אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי, וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. כח וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ ← מסרתי אותו לַיהוָה כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה ← כך שיהיה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה", וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָה. {ס}

ביאורי פסוקים


הערות

  • ""וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ"" (כז -כח) - לשון נופל על לשון.