ביאור:מלכים א א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א א
א וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו:
"יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶתמטפלת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ."
ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּלשטח ארץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּשכב איתה.
ה וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר:
, וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶבמרכבה מפוארת וּפָרָשִׁיםסוסים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו."אֲנִי אֶמְלֹךְ!"
ו וְלֹא עֲצָבוֹגרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר המרכבה כזאת, ולכן הניח אדוניה שדוד מתכנן שהוא יהיה יורש העצר) אָבִיו מִיָּמָיומעולם לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ?', וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַריפה תואר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָהאימו, חגית אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹםאחרי שנולד אבשלום למעכה (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך). ז וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵיוהם הצטרפו לעזרתו של אֲדֹנִיָּה. ח וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ. ט וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיאתאו עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶתבמקום הנקרא "אבן הזוחלת" אֲשֶׁר אֵצֶלליד עֵין רֹגֵלמעין ליד ירושלים (ראה בויקיפדיה), וַיִּקְרָא אֶתוהוא הזמין לסעודה את כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. י וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.
יא וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:
"הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע. יב וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, וּמַלְּטִיותצילי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה. יג לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ?'. יד הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִיאשלים, אחזק אֶת דְּבָרָיִךְ."
טו וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַתמשרתת אֶת הַמֶּלֶךְ. טז וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:
"מַה לָּךְ?"
יז וַתֹּאמֶר לוֹ:
"אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'. יח וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ. יט וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹבבכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו) וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא. כ וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָמסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו. כא וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִיםאדוניהו לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו."
כב וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא. כג וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:
"הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא!"
וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ עַל אַפָּיו אָרְצָהעל פניו, הצמיד את פניו לרצפה. כד וַיֹּאמֶר נָתָן:
"אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'? כה כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ!'. כו וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא. כז אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא הוֹדַעְתָּלמה לא הודעת לי את זה אֶת (עבדיך) עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו?"
{ס}
כח וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר:
"קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע!"
וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כט וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:
"חַי יְהוָהאני נשבע בה' אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה. ל כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי', כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה."
לא וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר:
"יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם."
{פ}
לב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד:
"קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע!"
וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם:
"קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶםהעבדים שלי וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹןמעין הגיחון. לד וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!'. לה וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיותעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת נָגִידמושל עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה."
לו וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר:
"אָמֵן, כֵּן יֹאמַרהלוואי שכמו שאמרת כך יעשה יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. לז כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן (יהי) יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּאומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד."
לח וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִיהקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן. לט וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶןקרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית מִן הָאֹהֶלמהאוהל של המשכן וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם:
"יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!"
מ וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָםכביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו. מא וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹלבדיוק סיימו לאכול, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר:
"מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָההעיר (ירושלים) הוֹמָה?"
מב עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא, וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ:
"בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר."
מג וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ:
"אֲבָלאין לי בשורות טובות אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה. מד וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ. מה וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. מו וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. מז וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר 'יֵיטֵב (אלהיך) אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ', וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁכָּבעל מיטתו (לה', להודות על הבשורה). מח וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: `בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי וְעֵינַי רֹאוֹתוזכיתי לראות זאת בעיני`."
מט וַיֶּחֶרְדוּפחדו, איבדו את העשתונות וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ. נ וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַהלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארונה, מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו (ראה שמות כא יד). נא וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר:
"הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר `יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב`."
נב וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה:
"אִם יִהְיֶה לְבֶן חַיִל לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ וָמֵת."
נג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה:
"לֵךְ לְבֵיתֶךָ."
{פ}
ביאורי פסוקים
מאמר מאת ברוריה בן-דוד (וייס), שפורסם לראשונה באתר הניווט בתנך.
אם אתם בעלי הזכויות על המאמר, אנא שקלו לפרסם אותו כאן, תחת רשיון לשימוש חופשי.
כך תעבירו את המאמר מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם.
והייתי אני ובני שלמה חטאים
כאשר ניסה אדוניהו לתפוס את השלטון, בת שבע פנתה אל דוד וטענה כי אם אדוניהו ימלוך:
(מלכים א א כא): "והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו, והייתי אני ובני שלמה חטאים"
המשמעות הפשוטה של הפסוק היא "כשתמות, נהיה חוטאים"; אולם משמעות זו אינה אפשרית, שהרי חטאיו של אדם תלויים במעשיו ולא במעשיהם של אחרים!
1. יש שפירשו, שהמשמעות המקורית של השורש חטא היא חיסרון (ראו חטא ), ולפי זה בת-שבע מתכוונת להגיד, שאם דוד לא יפעל מייד, הוא עלול למות ואז היא ושלמה ייפגעו ויהיו " "חסרים ומנועין מן הגדולה" " (רש"י ), כלומר מגורשים מהשלטון, או אפילו " "חסרים מן העולם, כי ימלוך אדוניה וישלח בנו יד" " ( מצודות ).
-
-
- אולם, זוהי משמעות נדירה למדי של השורש חטא . בדרך-כלל, השורש חטא מציין מעשה רע.
-
2. יש שפירשו, שהמילה חטא מציינת גם עונש, כמו ב (ויקרא כד טו): "ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". לפי זה, בת-שבע אומרת שלאחר מותו של דוד, הם יהיו חייבי מיתה, אדוניהו יעניש אותם כאילו שחטאו (ע"פ רלב"ג, דעת מקרא) .
3. יש שפירשו, שבת-שבע התכוונה להגיד לדוד "אם תמות לפני שתדאג לקיים את ההבטחה לשלמה, אתה תהיה חוטא", אולם מפני כבודו של דוד היא אמרה "אנחנו נהיה חוטאים" (רד"ק בשם 'יש מפרשים') . דוגמה לסגנון דיבור זה ניתן למצוא ב (שמואל ב יד ט): "ותאמר האשה התקועית אל המלך 'עלי אדני המלך העון ועל בית אבי, והמלך וכסאו נקי'"- היא אומרת שהעוון עליה, אך למעשה מתכוונת להגיד שהמלך יהיה חוטא אם לא ידאג לטפל בעניינה.
4. יש שפירשו, שהמשפט " והיינו... חטאים " משמעו "ניחשב לחוטאים", ייפתח נגדנו תיק פלילי. ייתכן שהכוונה לתיק חדש שאדוניהו יפתח מעצם העובדה שהם מתחרים על השלטון (בגלל השבועה של דוד ) - כל אדם שמתחרה בשלטון נחשב אוטומטית ל"חוטא" בעיני השלטון; וייתכן שהכוונה לתיק של ניאוף, שאדוניהו יפתח מחדש כדי להוכיח שבת-שבע היא נואפת ולכן היא ובנה פסולים מהמלוכה: " "בשכב המלך עם אבותיו, אדוניהו יבקש תואנה להמית את בת שבע ואת שלמה. ורמזה בזה כי אז יזכור עניין בת-שבע ואוריה ויאמר שזנתה תחת בעלה בחייו וידון אותה למות על זה. גם יאמר כי שלמה בחטא יחמתהו אמו ובזה ימית האם והבן ויתפרסם בעולם החטא ההוא שהיה מכוסה ונעלם" " (אברבנאל) , " "חטא דוד עם בת שבע לא היה מכוסה ונעלם, אלא שימש סלע מחלוקת עוד בימי דוד האחרונים. אמנם, נתן הנביא העניק מחילה אלוקית לדוד... אך מסתבר כי היו רווחות גם השקפות אחרות על כך וכי הקיטרוג על דוד לא פסק. כל עוד החזיק דוד ברסן השלטון, לא יכלה ההתמרמרות לבוא לכלל ביטוי ציבורי. אך רק התערער שלטונו לשעה קלה בזמן מרד אבשלם, ומייד פרצה בכל אכזריותה מפי שמעי בן גרא: "צא צא איש הדמים ואיש הבליעל", וכבר פרשו פרשנים ראשונים את הביטוי "איש הבליעל" כמכוון למעשה דוד עם בת שבע... בין מרד אבשלום לניסיון התמלכותו של אדוניהו עבר זמן מועט, הפרשה עדיין לא נשכחה, בודאי לא על ידי אדוניהו שביקש לנצל כל נימוק אפשרי כדי לחזק את טענתו למלוכה תחת אביו ולמנוע את השלטון משלמה, הבן לאותם נישואים בתחילתם בחטא. ייתכן שקללת שמעי רומזת על כך כי כבר בשעתו השתמש אבשלום בעניין זה כבחומר תעמולה לטובתו. מכל מקום דבר בת שבע לדוד שאם אדוניהו יגיע למלוכה יהיו היא ובנה שלמה "חטאים", מעידים כי אדוניהו עשה שימוש בנימוק זה בחתירתו לשלטון." " ( אריה ברטל, בית מקרא עה )
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים" (כ - כא). ... ( cache )
- פרק שלישי : עיצוב הדמויות בדרך עקיפה : דיבור : וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו (מלכים א א כא-טז). שיא של נימוס יש בביטוי המלך לעולם יחיה, החוזר ונשנה במקרא בעיקר בפניות ... ( cache )
- כפשוטו - פירוש לתנ"ך - ספר מלכים א - פרק א' : כ ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו כא והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים כב והנה עודנה מדברת ... ( cache )
- בס"ד : "חֵטְא" פירושו גם "חסרון", כמו שאומרת בת שבע לדוד המלך: " והיה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי המלך עִם אֲבֹתָיו (ואדֹניהו ימלוך תחתיו), ... ( cache )
- מראה מקומות מלכים א פרקים א עד ג : ... כ) ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו : כא) והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים: ... ( cache )
- קטיף.נט :: שבת ופסח - זכר ליציאת מצרים בבחינות שונות : החטאת מעידה על חטא וחסרון ["חֵטְא" משמעו גם "חסרון", כמו שאומרת בת שבע לדוד: " והיה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי המלך עִם אֲבֹתָיו (ואדֹניהו ימלוך תחתיו) ... ( cache )
- פרשת חיי שרה - הפטרה - גיליונות נחמה ליבוביץ : ד"ה והייתי אני ובני שלמה חטאים : רצונו לומר: נענשים, כי מפני שידע אדוניה, ... או יהיה הרצון בזה: והייתי אני ובני שלמה חטאים , אם לא נגלה את אזנך על זה בחייך, ... ( cache )
- גליונות לעיון בפרשת השבוע : והייתי אני ובני שלמה חטאים . רש"י: ד"ה חטאים: חסרים ומנועים מן הגדולה כמו (שופטים ... או יהיה הרצון בזה: והייתי אני ובני שלמה חטאים , אם לא נגלה את אזנך של זה ... ( cache )
- ממעינה של תורה פרשת השבוע פרשת כי תצא : ... (כי פירוש המילה חטא היא מלשון חסרון כפי שאמרה בת שבע לדוד המלך והייתי אני ובני שלמה חטאים - חסרים מהמלוכה הועיל ואדוניהו מבקש למלוך בחיי אביו) שאין עליו ... ( cache )
- חוברת ג', תשנ"ו : ... במקום "ואל אראה ברעתך"; "והייתי אני ובני שלמה חטאים " (מלכים א' א', כא) - " ויש מפרשים כנגד דוד אמרה אלא שכנתה מפני כבודו"; "ברך אלקים ומות" (איוב ב', ט). ... ( cache )
- "Likutei Mohoron" : אני ובני שלמה חטאים ". מן הארץ, הינו ארץ העליונה, בחינת השכינה: צא ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (שמות י"ז): כייש כמה מיני אמונה, יש אמונה שהוא רק בלב. ... ( cache )
- פרקי אבות ֲ» ארכיון ֲ» פרק ב- משנה ח : ויראת חטאו פירושה חסרון, כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים (מלכים א, א) כלומר חסרים , לכן כל מי שירא וחרד על חסרון חכמתו - חכמתו מתקיימת. ... ( cache )
- עולם התנ"ך : (מ"א א כא) אני ובני שלמה חטאים , חסרים., אנכי אחסרנה, אם חסרה חסרה לי, שמידי תבקשנה: אנכי אחטנה - תרגומו: דהות שגיא ממנינא. שהיתה נפקדת ומחוסרת, כמו (במדבר ... ( cache )
- ישיבת כרם ביבנה : חטא משמעותו חסרון כמו "והייתי אני ובני שלמה חטאים " (מלכים א' א', כב'), היינו חסרים, ואת החסרונות שבבריאה עשה הקב"ה, ואנו צריכים לתקנם, וזו המשמעות שאמרו ... ( cache )
- גיליונות נחמה ליבוביץ : בביאור " אני ובני שלמה חטאים ". תצוגה מקדימה. לדף הראשי | שנתון התשובות | קישורים | חיפוש מתקדם · קבוצת דיון | כל ההפטרות | מאגר ספרות הקודש ... ( cache )
- מלכים א' פרק א' : בת שבע פונה אל דוד וטוענת: "והייתי אני ובני שלמה חטאים ". פרשנים רבים טוענים, שמילים אלה של בת שבע, מעידות על הסכנה בפניה עומדים ... ( cache )
- ימים נוראים - ליקוטים מהספר נתיבי אור א-ת - הרב נסים יגן : 11 ספטמבר 2008 ... "והייתי אני ובני שלמה חטאים " (מלכים א',א',כ"א), פרוש ג€“ חסרים. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קוהלת ז',כ'), אומר רבי חיים ... ( cache )
- אבנט בד : כי מלח �חטא� הוראתו חסרון ע�ד (מלכים א' אי) והייתי אני ובני שלמה חטאים ,. וזהו ועתה פן ישלח ירו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם (עיין לקמן) *) , כי מאז ... ( cache )
- ד"ר שמחה פישר : "והייתי אני ובני שלמה חטאים ". רד"ק : "ויש מפרשים כנגד דוד אמרה, אלא ששינתה מפני כבודו" (של דוד) לפי פירוש זה של רד"ק היא בעצם התכוונה לגמר שאתה דוד תהיה ... ( cache )
- באורי אגדות חגיגה טו ע"ב : אך יראת חטא היא בפשיטות שמתירא שלא יהיה חסר, כי חטא הוא מלשון חסר כמ"ש (מלכים א א) והייתי אני ובני שלמה חטאים , והיינו שלא יחסר לו הענין האלקי כמ"ש (דברים ... ( cache )
- braishis5761.html : (מלכים-א א') "והייתי אני ובני שלמה חטאים ", מן הארץ, היינו ארץ העליונה, בחינת השכינה, עד כאן לשון רביז"ל. והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה רביז"ל מדבר כאן מסוד ... ( cache )
- ליקוטי מוהר"ן - חלק א - רבי נחמן מברסלב ! להצליח בכח המחשבה - הכל ... : ... ונתעלה כל הניצוצות אנכי אשמח בה' יתמו ונשלמו כל החטאים, הינו החסרונות כמו שכתוב: "והייתי אני ובני שלמה חטאים " מן הארץ הינו ארץ העליונה בחינת . ...
- השמטות : בגיןד איהו גריעות סגיאה דהא חטאת לישנא דגריעא הוא דכתיב והייתי אני ובני שלמה חטאים . וכל חד עז בת שנתו מסטרא דשמאלא. וההוא פר דורון לעילא איהו לצדיק דאפרידו ... ( cache )
- באורי אגדות שבת : לתקן הקלקול באותו זמן, אמנם ידוע מאמר בת- שבע, כי אם ימלוך אדוניה והייתי אני ובני שלמה חטאים [מל"א א', כא] כי סימן זה היה בידם, שאם ימלוך שלמה, ... ( cache )
- פוקדי עוון אבות : א משמעות רחבה יותר, בת שבע אומרת לדוד: "והיה כשכב אדוני המלך עם אבותיו, והייתי אני ובני שלמה חטאים " (מלכ"א א:כא), אין כאן מקום להבין "חטאים" במשמעות חוטאים. ... ( cache )
- ספר עשרה מאמרות : או יאמר לך לבדך בעולם העליון אין שם פגם במעשה התחתונים חסרון שלמותך ויהיה חטאתי מלשון אני ובני שלמה חטאים אך הפגם בעצם מגיע לעולם המשרתים שזכרנו ולמה שבעון ... ( cache )
- ספר מגיד מישרים : כמה דאת אמר והייתי אני ובני שלמה חטאים , והיינו דקאמר כי לקחה מיד ה' כלומר דפורענות נחית עליה מסטרא דגבורה, והשתא תתנחם ותיסב מיד סתם דהיא יד הגדולה דהיינו ... ( cache )
- ספר הזוהר : ... בגין חובי עלמי דגרמו האי, לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה דיליה, יחטא, יגרע טוביה ודאין דיניה בכלא, כמה דאת אמר (מ"א א כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים . ...
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-27.
נאום התבוסה של יהונתן בן אביתר
בפוליטיקה של ימינו מקובל, שכל פוליטיקאי מכין שני נאומים - נאום ניצחון ונאום תבוסה.
דוגמה ל"נאום תבוסה" ניתן למצוא במלכים א פרק א.
אנשיו של אדוניהו, וביניהם אביתר הכהן, התארגנו כדי להמליך את אדוניהו עוד בחיי דוד (כמובן בלי לשאול את דוד), וערכו לו "מסיבת המלכה" מצפון לירושלים. כשדוד גילה את העניין, הוא ציווה את האנשים שנשארו נאמנים לו למשוח למלך את בנו הצעיר שלמה.
יונתן בן אביתר הכהן, שהיה אחד מאנשי אדוניהו, שמע את הדברים ונחרד - אביו הרי תומך באדוניהו! הוא רץ להודיע את הבשורה המרה לאדוניהו ואנשיו, ואמר להם: "אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה!" ופירט:
-
-
- "וישלח איתו המלך את צדוק הכוהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי" - הוא הומלך ע"פ הדין - בהסכמת הכוהן, הנביא וחלק גדול מהצבא;
- "וירכיבו אותו על פרדת המלך" - הם כבר העבירו אליו את 'מכונית השרד' המלכותית;
- "וימשחו אותו צדוק הכוהן ונתן הנביא למלך בגיחון" - הם כבר ביצעו את הטקס הרשמי של מינוי למלוכה;
- "ויעלו משם שמחים, ותיהום הקריה; הוא הקול אשר שמעתם!" - גם חלק גדול מהעם השתתף במסיבת ההמלכה שלו, כמו שאתם שומעים;
- ואל תחשבו שהוא נמשח כדי שימלוך רק אחרי שדוד ימות, כי "וגם ישב שלמה על כיסא המלוכה" - הוא התחיל למלוך בפועל;
- ואל תחשבו שזה נעשה מאחורי גבו של דוד, כי " "וגם באו עבדי המלך לברך את אדונינו המלך דוד לאמור: 'ייטב אלוהים את שם שלמה משמך, ויגדל את כיסאו מכיסאך" '": הכל נעשה בגלוי.
- ויותר מזה: המלך הביע בגלוי את שמחתו הרבה מהמינוי: "וישתחו המלך על המשכב; וגם ככה אמר המלך: ברוך ה' אלוהי ישראל, אשר נתן היום יושב על כיסאי -- ועיניי רואות." כלומר: 'תודה לה' על כך שזכיתי לראות את יורש העצר שלי עולה לשלטון עוד בחיי'.
-
דבריו של יונתן זעזעו את תומכי אדוניהו, והם מיהרו להתפזר: "וילכו איש לדרכו".
דברים אלה הם "נאום התבוסה" של יונתן בן אביתר, כאשר תיאר באוזני אביו ומפלגתו את העובדה שהובסו בבחירות למלוכה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-02.
הקבלות למגילת אסתר
ישנן הקבלות רבות בין הסיפורים בפרקנו לבין הסיפורים במגילת אסתר:
- בתחילת הפרק, עבדי המלך דוד מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כמו עבדי אחשורוש באסתר ב (וראו גם קטע:רש"י על משלי יג טז).
- אחר-כך, אדוניהו מתנשא בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כמו המן, שהמלך נשא אותו באסתר ג.
- נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כמו מרדכי שביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש באסתר ד.
- בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו, שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה באסתר ז.
- דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו באסתר ו.
- המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן באסתר ח.
- תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה באסתר ט.
- המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג פילגש המלך ומוציא אותו להורג - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג באסתר ז.