ביאור:מלכים א א

א וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶתמטפלת←מטפלת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּלשטח ארץ←שטח ארץ יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּשכב איתה←שכב איתה. ה וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר 'אֲנִי אֶמְלֹךְ', וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶבמרכבה מפוארת←מרכבה מפוארת וּפָרָשִׁיםסוסים←סוסים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו. ו וְלֹא עֲצָבוֹגרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר המרכבה כזאת, ולכן הניח אדוניה שדוד מתכנן שהוא יהיה יורש העצר)←גרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר המרכבה כזאת, ולכן הניח אדוניה שדוד מתכנן שהוא יהיה יורש העצר) אָבִיו מִיָּמָיומעולם←מעולם לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ', וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַריפה תואר←יפה תואר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָהאימו, חגית←אימו, חגית אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹםשנולד אבשלום למעכה (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך←שנולד אבשלום למעכה (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך. ז וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵיוהם הצטרפו לעזרתו של←והם הצטרפו לעזרתו של אֲדֹנִיָּה. ח וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ. ט וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיאתאו←תאו עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶתבמקום הנקרא "אבן הזוחלת"←במקום הנקרא "אבן הזוחלת" אֲשֶׁר אֵצֶלליד←ליד עֵין רֹגֵלמעין ליד ירושלים (ראה בויקיפדיה)←מעין ליד ירושלים (ראה בויקיפדיה), וַיִּקְרָא אֶתוהוא הזמין לסעודה את←והוא הזמין לסעודה את כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. י וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא. יא וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע. יב וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, וּמַלְּטִיותצילי←ותצילי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה. יג לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ?'. יד הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִיאשלים, אחזק←אשלים, אחזק אֶת דְּבָרָיִךְ". טו וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַתמשרתת←משרתת אֶת הַמֶּלֶךְ. טז וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מַה לָּךְ? יז וַתֹּאמֶר לוֹ: "אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי. יח וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ. יט וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹבבכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)←בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו) וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא. כ וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָמסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך←מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו. כא וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִיםחיייבי מיתה←חיייבי מיתה". כב וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא. כג וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר 'הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא', וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ עַל אַפָּיו אָרְצָהעל פניו, הצמדת הפנים לרצפה←על פניו, הצמדת הפנים לרצפה. כד וַיֹּאמֶר נָתָן: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי. כה כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ. כו וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא. כז אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא הוֹדַעְתָּלמה לא הודעת לי את זה←למה לא הודעת לי את זה אֶת (עבדיך) עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". {ס}
כח וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע", וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כט וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: "חַי יְהוָהלשון של שבועה←לשון של שבועה אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה. ל כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי', כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה". לא וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם". {פ}
לב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: "קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". לג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶםהעבדים שלי←העבדים שלי וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹןמעין הגיחון←מעין הגיחון. לד וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. לה וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיותעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש←תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת נָגִידמושל←מושל עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה". לו וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "אָמֵן, כֵּן יֹאמַרהלוואי שכמו שאמרת כך יעשה←הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. לז כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן (יהי) יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּאומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של←ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד". לח וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִיהקלעים של צבא דוד←הקלעים של צבא דוד וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן. לט וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶןקרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית←קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית מִן הָאֹהֶלמהאוהל של המשכן←מהאוהל של המשכן וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!. מ וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָםכביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו←כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו. מא וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹלבדוק סיימו לאכול←בדוק סיימו לאכול, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָההעיר (ירושלים)←העיר (ירושלים) הוֹמָה? מב עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא, וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר. מג וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: "אֲבָלאין לי בשורות טובות←אין לי בשורות טובות אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה. מד וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ. מה וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה, הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. מו וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. מז וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר 'יֵיטֵב (אלהיך) אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ', וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁכָּבעל מיטתו (לה', להודות על הבשורה)←על מיטתו (לה', להודות על הבשורה). מח וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: `בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי וְעֵינַי רֹאוֹתוזכיתי לראות זאת בעיני←וזכיתי לראות זאת בעיני`". מט וַיֶּחֶרְדוּפחדו, איבדו את העשתונות←פחדו, איבדו את העשתונות וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ. נ וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַהלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארונה, מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו (ראה שמות כא יד)←הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארונה, מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו (ראה שמות כא יד). נא וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר "הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר `יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב`". נב וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: "אִם יִהְיֶה לְבֶן חַיִל לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ וָמֵת". נג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: לֵךְ לְבֵיתֶךָ. {פ}