ביאור:אסתר ו
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של אסתר ו)
א בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְהסתלקה שנתו, לא יכול להרדם, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִיםאשר בו נכתבים דברי הימים, הדברים שארעו, לזכרון, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ב וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ, שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:
"מַה נַּעֲשָׂה יְקָרכבוד וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה?"
, וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו:
"לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר."
ד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:
"מִי בֶחָצֵרכפי הנראה, המלך נשאר ער עד הבוקר, ואז שאל: האם במקרה אחד השרים כבר מסתובב בחצר בשעה כזאת?"
, וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. ה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו:
"הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר,"
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:
"יָבוֹא."
ו וַיָּבוֹא הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ:
"מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?"
, וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ:
"לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי?"
ז וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ:
"אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - ח יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ, וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּןהלבוש והסוס שהמלך לבש ביום אשר ניתן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹהוא יום הכתרת המלך. ט וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַדתחת אחריותו של אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִיםהאצילים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו: 'כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ'."
י וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן:
"מַהֵר! קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ."
| ציור קיר בבית הכנסת דורה אירופוס |
יא וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי, וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו
"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!"
יב וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְהָמָן נִדְחַףנכנס בחיפזון כאילו שדחפו אותו אֶל בֵּיתוֹ אָבֵלמצטער וַחֲפוּי רֹאשׁעטף את ראשו כפי שעושים האבלים. יג וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ:
"אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו, לֹא תוּכַל לוֹ, כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו."
יד עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ וְסָרִיסֵימשרתי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ, וַיַּבְהִלוּמיהרו לְהָבִיא אֶת הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר.
ביאורי פסוקים
(אסתר ו, א): "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶך...". לא נאמר נדדה שנת אחשוורוש או שנת המלך אחשוורוש, הדגש הוא רק על "המלך". חכמי ישראל הרגישו שמשהו מרומז בביטוי זה. ר' תנחום אף אמר: "נדדה שנת המלך - שנת מלכו של עולם" (מגילה טו,ב). ברור, שזו רק מליצה רחוקה ביותר, כי אין ואסור לייחס להקב"ה תכונות של שינה ונדידה. בהמשך גם נאמר: "... וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" , שוב לא מוזכר אחשוורוש.
אין ספק, שבחליפת המסרים שבין מרדכי ואסתר, חיפשו דרכים כיצד להעביר מסר לאחשוורוש על טיבו של המן, הקשור עם מתנגדי המלך. אסתר מצאה דרך, שמישהו מנאמני המלך יגלה את אזנו על המתרחש סביבו. בגתן ותרש לא היו היחידים שתיכננו לחסל את אחשוורוש. כשהתגלה לאחשוורוש כל המתרחש מאחורי גבו, "נדדה שנת המלך", המלוכה - שהמלך סימל אותה היתה בסכנה.
הוא ביקש להביא את ספר הזיכרונות שיקראו אותו לפני "המלך" כלומר, מייצגי המלוכה, המלך ויועציו הנאמנים לו. נאמני המלך עקבו אחרי המן ומעשיו. אחרת לא ניתן להבין, כיצד ידע חרבונה על העץ שהמן הכין למרדכי. המן הכין את העץ יום קודם ולמחרת בבוקר הוא בא לספר על כך למלך, אך לא הספיק, כי המלך טמן לו מלכודת בשאלו "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". חרבונה שהיה נוכח, בעת שאסתר גילתה את "הקלפים" על "האיש הרע הזה", הגיב מיד בהצעה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי. המן היה בעל התפקיד הבכיר ביותר, מעין ראש הממשלה, והנה "אחד מסריסי המלך", השלישי ברשימת הסריסים, מעיז לקבוע את גורלו לתליה. אין ספק, שהכל היה מתוכנן. רבים התלבטו במובנו של השם "חרבונה", יש סבורים ששמו נבע מזה שהוא היה מעין "חרבו" של המלך. בשל כך היה גם איש אמונו.
מקורות
על-פי מאמר של הרב קורמן שפורסם לראשונה בתכלת אברהם וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-18.
הערות
- הרכבת מרדכי על הסוס מזכירה את "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף... וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה... וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ" (בראשית מא מג), וכן ישנם מקבילות נוספות בין סיפור יוסף ואחיו ובין מגילת אסתר. להרחבה ראה בהקדמת דעת מקרא.