ביאור:שיר השירים ב
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של שיר השירים ב)
א אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹןיש המזהים אותה עם חבצלת החוף
, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִיםככל הנראה הכונה לנרקיס
. ב כְּשׁוֹשַׁנָּה(הדוד ממשיך בעניין שבו היא סיימה)
הכוונה כנראה לשושן צחור
בֵּין הַחוֹחִיםהקוצים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. ג כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּיחמדתי לשבת, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. ד הֱבִיאַנִיאני מרגישה שיכורה מאהבה כאילו הוא הביא אותי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹומבטו עָלַי אַהֲבָהמעורר בי אהבה. ה סַמְּכוּנִיעשו לי סמך, משענת על ידי שתיתנו לי לאכול: בָּאֲשִׁישׁוֹתבעדשים, רַפְּדוּנִיהציעו לי מיטה לשכב עליה בַּתַּפּוּחִיםבכך שתיתנו לי לאכול תפוחים שיש להם סגולות רפואיות כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. ו שְׂמֹאלוֹיד שמאל שלו (כך היא מדמיינת) תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. ז הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת(צבי ואילה מסמלות אהבה) אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִםשלא (לשון של שבועה) תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָהאותי מחלומות האהבה עַד שֶׁתֶּחְפָּץשתרצה (כביכול האהבה) להתעורר. {ס}
ח קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּאמתקרב אלי, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּמאחורי הקיר של הבית שלי, מַשְׁגִּיחַמסתכל לתוך הבית ומנסה לראות אותי מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. י עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִימביתך ובואי איתי לָךְ. יא כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָרהסתיימה עונת הסתיו, ומזג האויר כעת יפה בחוץ, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹרסוג של יונה - עיין בערך תור (עוף) נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָההוציאה פַגֶּיהָאת הפרחים הקטנטנים ההופכים לפרי התאנה
, וְהַגְּפָנִים סְמָדַרחנטו, הוציאו את פריחתם (ראה בויקימילון), נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי (לכי) לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ. {ס}
יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵיבמסתרי (היא התחבאה בסלע ולכן הוא קורה לה לצאת) הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָהמדרגת סלע, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. {ס}
טו אֶחֱזוּתיפסו לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַרמתחיל להצמיח פירות, ובגלל שעליה לשמור על הכרם (ראה א, ו) היא לא יכולה ללכת איתו. אך כדי שלא ירתע, היא מדגישה:. טז דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶההרועה את עדרו בין ה- בַּשּׁוֹשַׁנִּים. יז עַד שֶׁיָּפוּחַשתנשוב הרוח החמה של הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִיםולא יהיה צל (באמצע היום כהשמש בדיוק מלמעלה), ויהיה חם מדי מכדי לרעות את הצאן, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶרהרים מבותרים, חתוכים בגאיות. {ס}
ביאורי פסוקים
ראו שיר השירים א יז
האהבה המושלמת - אהבה שגורמת לכל הקשרים הקודמים להיראות כמו קוצים
"כדי למצוא אהבה צריך להתפשר". כך אומרים לכל הרווקים/ות המבוגרים/ות. "אתה לא יכול למצוא מישהי שתתאים לך בהכל. יש בחורות שהן טובות יותר בתחום אחד, ויש טובות יותר בתחום אחר. אתה צריך להחליט מה התחום החשוב ביותר בעיניך, ולבחור את הבחורה הטובה ביותר עבורך בתחום זה, למרות שהיא פחות טובה בתחומים אחרים".
אבל האהבה בשיר השירים היא שונה; כך אומר החתן:
(שיר השירים ב ב): "כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות".
"כשאני משווה את כלתי לבנות אחרות שהכרתי, אני רואה ש... אין מה להשוות, כמו שאי אפשר להשוות בין שושנה לבין קוצים. היא יותר טובה בהכל; אני לא צריך להתלבט ולא צריך להתפשר".
האהבה בשיר השירים היא הדדית, וגם הכלה אומרת:
(שיר השירים ב ג): "כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים. בצלו חמדתי וישבתי, ופריו מתוק לחכי"
"כשאני משווה את חתני לבנים אחרים שהכרתי, אני רואה שהוא כמו עץ פרי בין הרבה עצי סרק - אין מה להשוות - הוא יותר טוב בהכל: יש לו גם צל וגם פרי מתוק".
זו אהבה בלי פשרות, ואני מאחל לכל הרווקים/ות שימצאו אהבה כזאת.
פירושים נוספים
ישנם א/נשים שמחפשים את זיווגם רק במקומות שבהם טבעי למצוא, כגון: חרדי מחפש בסמינרים, דתי-לאומי מחפש באולפנות ומדרשות וכו'. ואכן, מפגשים עם בני/ות מגזר אחר עלולים להיות כואבים ו'דוקרים', כי ההבדלים בהשקפות גוררים לפעמים ויכוחים וביקורת. אולם, ייתכן שצריך לעבור את הדקירות הללו כדי למצוא את בן/בת הזוג, כמו שאומר החתן:
(שיר השירים ב ב): "כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות".
"כדי למצוא את רעייתי", הוא אומר, "הייתי צריך לעבור בין חוחים, להיפגש עם בחורות שבכלל לא מתאימות לי וגרמו לי הרבה דקירות וכאבים, אבל... זה היה שווה".
וגם היא אומרת:
(שיר השירים ב ג): "כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים. בצלו חמדתי וישבתי, ופריו מתוק לחכי"
"כדי למצוא את אהובי, הייתי צריכה ללכת ביער אפל שכל העצים בו הם עצי סרק, עד שמצאתי עץ תפוח אחד עם פרי מתוק".
לפעמים בן/בת הזוג המתאים נמצאים דווקא במקום הכי פחות מתאים. .
לפי הפירוש בגוף המאמר, המילה בין מציינת השוואה: כשושנה בין החוחים = כמו השוואה בין שושנה לבין קוצים"; לפי הפירוש השני, המילה בין מציינת מיקום: כשושנה בין החוחים = כמו שושנה שנמצאת בין קוצים.
לעיון נוסף:
פסוקים נוספים
בספר משלי נאמר (משלי כו ט): "חוח עלה ביד שכור, ומשל בפי כסילים". מלבד הפירושים הפשוטים , ניתן גם לפרש על-דרך הדרש, שכאשר האדם שיכור מרוב תאוה, הוא עלול להפסיד את ה שושנה , את בת-הזוג המושלמת עבורו, ולבקש את ידה של אישה שהיא חוח .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.
תרופה למחלת האהבה
כל מי שהיה פעם מאוהב יודע שלאהבה יש סימפטומים של מחלה - חולשה, מצבי רוח מתחלפים, ריחוף ועוד. האם ישנה תרופה למחלה זו?
הכלה בשיר השירים אומרת: (שיר השירים ב ה): "סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני". היא מציעה שתי תרופות שאמורות לרפא את מחלת האהבה, או לפחות להקל את הסימפטומים: אשישות ותפוחים.
המילה אשישות אינה ברורה והוצעו לה פירושים שונים: כוסות יין (ראב"ע) , אשכולות ענבים (רש"י) , עוגות סולת (רש"י) או עוגיות מקטניות (דעת מקרא ע"פ ירושלמי) ; התרופה הברורה יותר היא התפוחים .
התרופה הזאת מתאימה לחולות; האם היא מתאימה גם לחולים? לא בטוח. שני פסוקים לפני הפסוק שלנו, אמרה הכלה (שיר השירים ב ג): "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי"- היא משוה את אהובה לתפוח, ולכן מסתבר שהתפוחים יעזרו לה במחלתה; אבל החתן אומר משהו אחר: (שיר השירים ב ב): "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות"- הוא משוה את אהובתו לשושנה, ולכן מסתבר שדווקא שושנים יעזרו לו כשיהיה חולה אהבה. ואכן, בהמשך, לאחר שהחתן בא לבקר את הכלה והיא לא פתחה לו את הדלת, הוא הלך ללקוט שושנים: (שיר השירים ו ב): "דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים".
(אמנם, גם החתן נמשל לשושנים: (שיר השירים ה יג): "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר", וגם הכלה נמשלה לתפוחים: (שיר השירים ז ט): "וריח אפך כתפוחים"; אם כך, ייתכן ששתי התרופות - תפוחים ושושנים - מתאימות לשני המינים).
אופן נטילת התרופה
איך בדיוק משתמשים בתרופה הזאת?
1. אפשרות אחת היא לאכול תפוחים;
2. אבל בפסוק כתוב " רפדוני בתפוחים", ייתכן שהכוונה שיש לפזר תפוחים בחדר כך שיתנו ריח טוב.
3. ויש אומרים שהכוונה לריפוד ממש, כמו בלשון ימינו - לרפד את המיטה בענפי עץ התפוח (דעת מקרא) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-11.
שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני
בשני פסוקים מתארת הכלה את חיבוקו של החתן:
-
-
- (שיר השירים ב ו): "שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני"
- (שיר השירים ח ג): "שמאלו תחת ראשי, וימינו תחבקני"
-
המשמעות הפשוטה של הפסוקים ברורה, אך מהו הנמשל שלהם ביחסים שבין ה' לעם ישראל?
1. יש אומרים שהחיבוק הוא משל לענני הכבוד, שהקיפו את בני ישראל במדבר מכל הכיוונים (רש"י, תרגום פרק ב) . כשבני ישראל הלכו במדבר, הם נראו כאילו הם מחובקים בעננים המסמלים את אהבת ה' לעמו.
2. יש אומרים שהחיבוק הוא משל למצוות, שה' נתן לכל אחד ואחד מבני ישראל, כגון: תפילין על יד שמאל , ומזוזה מצד ימין של הדלת (תרגום פרק ח) .
3. ויש מפרשים: " "הנהגת ה' בדרך הטבע תכונה שמאל, ועלילותיו הפלאיים יכונו בשם ימין... וכן, מה שתשיג הנפש על-ידי הנבואה... יכונה... ימין, ומה שישיג אחר-כך בדרך ההשכלה והעיון יכונה... שמאל" " (מלבי"ם) .
4. ולי נראה שאפשר לפרש ע"פ הפסוק המתאר את הצלחתם החומרית של האנשים שמצאו חכמה ותבונה:
-
-
- משלי ג טז: " "ארך ימים בימינה , בשמאולה עשר וכבוד" "" "
-
לפי זה, ייתכן שגם הפסוק שלנו מציין, בנמשל, את ההצלחה החומרית שה' עטף בה את עם ישראל בימיו הטובים: " שמאלו תחת ראשי " היא העושר והכבוד שה' נותן לעם ישראל, " וימינו תחבקני " היא אורך הימים.
אם כך, כשהאדם או העם זוכים להצלחה חומרית, עושר כבוד ואורך ימים, הם יכולים לראות בכך חיבוק אוהב של ה'.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-26.

