ביאור:קהלת ב

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של קהלת ב)


א אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: לְכָה נָּאאלך לי ←אלך לי  אֲנַסְּכָהאמסוך יין ואשתה ←אמסוך יין ואשתה  בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב, וְהִנֵּה גַם הוּא הָבֶל. ב לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָלשהוא דבר של הוללות וקלות דעת ←שהוא דבר של הוללות וקלות דעת , וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂהאמרתי: מה היא עושה? כמה זמן היא כבר מחזיקה? ←אמרתי: מה היא עושה? כמה זמן היא כבר מחזיקה? . ג תַּרְתִּיחיפשתי, ביקשתי ←חיפשתי, ביקשתי  בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִןשהיין ימשוך (כמו מושכות של סוס ועגלה) ←שהיין ימשוך (כמו מושכות של סוס ועגלה)  אֶת בְּשָׂרִיגופי אחריו ←גופי אחריו , וְלִבִּיובו זמנית נסיתי שליבי יהיה ←ובו זמנית נסיתי שליבי יהיה  נֹהֵג בַּחָכְמָה, וְלֶאֱחֹזיחד עם זאת שאני אוחז במושכות ב ←יחד עם זאת שאני אוחז במושכות ב  בְּסִכְלוּת, עַד אֲשֶׁרוניסיתי ללכת בשתי הדרכים האלו במקביל עד אשר ←וניסיתי ללכת בשתי הדרכים האלו במקביל עד אשר  אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶםבימי חייהם הספורים ←בימי חייהם הספורים . ד הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי בַיִתעבדים שנולדו בביתי ←עבדים שנולדו בביתי  הָיָה לִי, גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָ‍ִם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּתודברים נדירים של ←ודברים נדירים של  מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹתעבדים ושפחות ששרים ומנגנים ←עבדים ושפחות ששרים ומנגנים  וְתַעֲנוּגֹתושאר דברי מותרות שמענגים ←ושאר דברי מותרות שמענגים  בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹתוכן כלי רכב ומרכבות ←וכן כלי רכב ומרכבות . ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלָ‍ִם, אַף חָכְמָתִי עָמְדָהעזרה בכך ←עזרה בכך  לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּיהפרשתי והחסרתי ←הפרשתי והחסרתי  מֵהֶם, לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּיואכן היה ←ואכן היה  לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִימאמצי לאגור הון ←מאמצי לאגור הון  וְזֶה הָיָה חֶלְקִיהיה בעבר (היום הוא מבין שזה לא מועיל) החלק, התועלת שהיתה לי ←היה בעבר (היום הוא מבין שזה לא מועיל) החלק, התועלת שהיתה לי  מִכָּל עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִיוכאשר פניתי להסתכל ←וכאשר פניתי להסתכל  בְּכָל מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי וּבֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

יב וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּתומאידך גם להתנסות במעשי שיכרות וטיפשות ←ומאידך גם להתנסות במעשי שיכרות וטיפשות , כִּיוכן לדעת ←וכן לדעת  מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְבעתיד, אחרי שאמות ←בעתיד, אחרי שאמות  אֵתוכן לדעת את ←וכן לדעת את  אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּעשו בני האדם בעבר ←עשו בני האדם בעבר . יג וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. יד הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, וְיָדַעְתִּי גַם אָנִיאבל גם ידעתי ←אבל גם ידעתי  שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּםלכולם (המוות) ←לכולם (המוות) . טו וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּהובמה ←ובמה  חָכַמְתִּי אֲנִי אָזכששנינו נמות ←כששנינו נמות  יוֹתֵר? וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶההחוכמה ←החוכמה  הָבֶל. טז כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִילוגם לכסיל ←וגם לכסיל  לְעוֹלָם, בְּשֶׁכְּבָרכאשר יעברו ←כאשר יעברו  הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְקריאה בצער: 'איך זה יתכן שהחכם והכסיל ימותו וישכחו באותו אופן!' ←קריאה בצער: 'איך זה יתכן שהחכם והכסיל ימותו וישכחו באותו אופן!'  יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל. יז וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע עָלַיבעיני ←בעיני  הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. יח וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁאַנִּיחֶנּוּשהרי אוריש אותו ←שהרי אוריש אותו  לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. יט וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּיושאספתי בחוכמה ←ושאספתי בחוכמה  תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, גַּם זֶהלאסוף רכוש, שבסוף הרי מורישים אותו למישהו לא ידוע ←לאסוף רכוש, שבסוף הרי מורישים אותו למישהו לא ידוע  הָבֶל. כ וְסַבּוֹתִיהפכתי פני לדרך אחרת ←הפכתי פני לדרך אחרת  אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת לִבִּי, עַלביחס ל ←ביחס ל  כָּל הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כא כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹיתן לו את החלק שלו, של העמל ←יתן לו את החלק שלו, של העמל , גַּם זֶהשאדם עמל ובסוף מפסיד את כל הונו לאדם אחר ←שאדם עמל ובסוף מפסיד את כל הונו לאדם אחר  הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה. כב כִּי מֶה הֹוֶהיש ←יש  לָאָדָם בְּכָלמכל ←מכל  עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ, שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כג כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹוכל עיסקו הוא בלהתרגז ←וכל עיסקו הוא בלהתרגז , גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, גַּם זֶהאדם שעמל, גם אם רכושו נשאר בידו, הרי שאת כל חייו חי תחת לחץ ←אדם שעמל, גם אם רכושו נשאר בידו, הרי שאת כל חייו חי תחת לחץ  הֶבֶל הוּא. כד "אֵין טוֹב בָּאָדָםלאדם אלא ←לאדם אלא  שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ" - גַּם זֹהה'טובה' מפתגם זה שאנשים אומרים אותו ←ה'טובה' מפתגם זה שאנשים אומרים אותו  רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיאההנאה מלאכול מפרי עמלו של האדם ←ההנאה מלאכול מפרי עמלו של האדם . כה כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁימהר להשיג את מבוקשו ←ימהר להשיג את מבוקשו  חוּץ מִמֶּנִּייותר ממני (המלך), ועדיין אינני חש בטוב ←יותר ממני (המלך), ועדיין אינני חש בטוב . כו כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵתכדי לתת ←כדי לתת  לְטוֹבלאדם הטוב ←לאדם הטוב  לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, גַּם זֶהלסמוך על כך שאדם שנהנה מיגיע כפיו ירגיש שמחה ←לסמוך על כך שאדם שנהנה מיגיע כפיו ירגיש שמחה  הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.

ביאורי פסוקים


הערות

  • "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים" (פסוק ה) - יש שטענו כי לשונו של ספר קהלת לא מתאימה לתקופת שלמה המלך ולמשל הביאו את המילים "פרדס", "זמן" ו"פתגם" שמקורן בשפה הפרסית כראיה לכך שהספר נכתב בתקופת בית שני (לאחר גלות בבל בה הושפעו ישראל מהשפה הפרסית). כנגד טענה זאת אפשר לאמר על פי משלי כה א שחזקיה וסיעתו ערכו את ספר קהלת, ותוך כדי כך הכניסו בו מילים מתקופתם לצורך תוספת ביאור.