ביאור:שיר השירים ח
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של שיר השירים ח)
- א מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּםאף על פי שזה לא מקובל להתנשק ברחוב, בגלל שאתה תהיה אחי, אז לֹא יָבוּזוּ לִי.
- ב אֶנְהָגֲךָאוביל אותך, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִימורתי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַחששמו בו מרקחת בשמים, מֵעֲסִיסממשקה שיוצא מפירות רִמֹּנִישל הרימונים שלי.
- ג שְׂמֹאלוֹואז תניח את ידך השמאלית (היא מתארת לבנות ירושלים כאילו הדבר כבר נעשה) תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
- ד הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, מַהשלא (ראה לעיל ב, ז) תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. {ס}
-
- ה מִיבנות ירושלים שואלות: זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ?
-
- תַּחַתהרעיה אומרת לדודה: הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָהערתי אותך משנתך, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָהולידה אותך אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָזאת אשר ילדה אותך (אימך).
- ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָםכמו חותמת המוצמדת עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּהחזקה, מכניעה, לא מרפה כַמָּוֶתכמו מלאך המוות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹלכמו המוות קִנְאָההתשוקה, הנאמנות החזקה, רְשָׁפֶיהָהרשפים שלה, הזיקים רִשְׁפֵּי אֵשׁהם כמו רשפים היוצאים מתוך האש שַׁלְהֶבֶתְיָהמשלהבת גדולה.
- ז מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. אִם יִתֵּןיציע אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָהכדי לקבל את אהבתו של מישהו אחר - בּוֹז יָבוּזוּילעגו, ולא יתנו לוֹ. {ס}
-
-
- ח אָחוֹתדברי האחים של הרעיה: לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּעדיין אין לה, כלומר היא עדיין קטנה, מַה נַּעֲשֶׂהאילו מתנות נכין לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּשיתחילו הבחורים לבקש להנשא לה?
- ט אִם חוֹמָה הִיא - נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא - נָצוּר עָלֶיהָנקיף אותה במשקוף העשוי מ לוּחַ אָרֶז.
-
- י אֲנִיהיא עונה לאחיה: חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹתכמגדלים שעל החומה, ולא כפי שאמרתם 'שדים אין לה', אָזעוד ממזמן הָיִיתִי בְעֵינָיובעיני האהוב שלי כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹםשלוה ואושר, ותכונה זאת שיש בי מצאה חן בעיניו. {פ}
- יא כֶּרֶםעכשיו שהיא מתחתנת אין היא מוכנה לשמור על הכרמים של אחיה (לעיל א, ו), אלא רק על שלה הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹןשם של מקום, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִיםלשומרים (שגם היו אחראים למכור את הפירות), אִישׁכל אחד מהשומרים יָבִא בְּפִרְיוֹתמורת הפירות שמכר אֶלֶף כָּסֶף.
- יב כַּרְמִיאך לעומת עושרו הרב של המלך שלמה, היא מסתפקת בכרם הצנוע שלה שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶףאלף שקלי הכסף שהביא לך כל נוטר, יהיו לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִםומאתים שקלי הכסף שאתה נותן להם כשכר (חמישית) לְנֹטְרִיםיהיו לנוטרים, ובכל זאת (למרות שזה שכר רב), אני מעדיפה לשמור על הכרם שלי אֶת פִּרְיוֹ.
ביאורי פסוקים
הסיום של שיר השירים
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
שיר השירים, כמו פרשות וספרים אחרים בתנ"ך , מסתיים בסיום מוזר שיר השירים ח יג-יד:
-
-
- הדוד אומר לרעיה: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ--הַשְׁמִיעִנִי."
- והרעיה אומרת לו: "בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל, הָרֵי בְשָׂמִים."
-
לא ברור לי מה הקשר בין הפסוקים האלה לבין הפסוקים הקודמים בפרק (שמדברים על הכרם שהיה לשלמה), ולא ברור לי מדוע דווקא פסוקים אלה נבחרו לסיים את שיר-השירים.
1. ייתכן שהפסוקים מבטאים את רצונם של האהובים בפרטיוּת:
-
-
- הדוד אומר לרעיה: "כשאת "יושבת בגנים" - "החברים" יכולים "להקשיב" = לקלוט את "קולך" , וכך אי-אפשר לדבר איתך בפרטיות; אני רוצה "שתשמיעי ני" = שתשמיעי ותסבירי את דברייך לי בלבד";
- והרעיה עונה לו: "אם כך, "ברח דודי" מהגנים אל "הרי הבשמים" הרחוקים, ושם ניפגש ונחיה ביחד רק שנינו"
-
פירושים נוספים - על דרך הנמשל (הקב"ה אומר לאומה הישראלית):
2. " "כשישראל נכנסים לבתי-כנסיות וקורין קרית-שמע בכיוון אחד, בדיעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם: "היושבת בגנים" , כשאתם קורין חברים, אני ופימליא שלי "מקשיבים לקולך" , "השמיעיני" ! אבל, כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר, ואינם מכוונים דעתם בקרית-שמע, רוח הקדש צווחת ואומרת: "ברח דודי ודמה לך לצבי" , לצבא של מעלה הדומים לכבודך, בקול אחד ובנעימה אחת. "על הרי בשמים" , בשמי שמים העליונים" " ( שיר השירים רבה ח ) .
3. " ""היושבת בגנים" - הקב"ה אומר לכנסת ישראל את הנפוצה בגולה רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: "חברים מקשיבים לקולך" - מלאכי השרת חביריך בני אלהים דוגמתך מקשיבים ובאים לשמוע קולך בבתי כנסיות: "השמיעני" - ואחר כך יקדישו הם שאמר (איוב ל"ח) ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ואחר כך ויריעו כל בני אלהים: "ברח דודי" - מן הגולה הזאת ופדנו מביניהם: "ודמה לך לצבי" - למהר הגאולה והשרה שכינתך על הרי בשמים הוא הר המוריה ובית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" " (רש"י)
4. " "ואז פונה האחות הקטנה אל המלך שהשלום שלו ואומרת לו: אדוני המלך כרם היה לשלמה בבעל המון", אתה זוכר את הכרם שהיה לך פה? "נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף". הנוטרים עושים עם הכרם הזאת מה שהם רוצים, והקב"ה עונה "כרמי שלי לפני", אבל יש לי בקשה אחת "היושבת בגנים", את שבינתיים לא בכרם אלא בגנים שם בבתי-הכנסיות ובבתי-המדרשות בגנים הרחוקים, ומצליחה להיות כמגדלות, "חברים" אנחנו פה למעלה "מקשיבים לקולך" , אז אל תזייפי, שזה יישאר קול – "השמיעיני". והאחות הקטנה עונה "ברח דודי", לא רק אנחנו צריכים לצאת מהגלות אלא גם אתה. "ודמה לך לצבי או לעופר האילים", אני חומה אז תבנה עלי טירת כסף. "ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים "על הרי בשמים" ". אלה אותם הרי בשמים, אותו הר המור שבו טירת הכסף הולכת ונבנית" " (הרב מרדכי אלון, שיעור לפרשת קדושים ה'תש"ס ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
