ביאור:אסתר ד

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיצור דרך: a3304

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של אסתר ד)

א וּמָרְדֳּכַי יָדַעעוד לפני שיצאו הרצים ("עבר רחוק") ←עוד לפני שיצאו הרצים ("עבר רחוק")  אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה. ב וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. ג וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹוגזירתו ←וגזירתו  מַגִּיעַ, אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּיםנשטח על הרצפה, כך שהציבור יתאספו עליו לצורך התענית (והשק ואפר בפסוק א' נועד ללבישה) ←נשטח על הרצפה, כך שהציבור יתאספו עליו לצורך התענית (והשק ואפר בפסוק א' נועד ללבישה) . ד (ותבואינה) וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּהם לא ידעו למה הוא מתאבל, ורק מסרו לה שראו אותו לובש שק ←הם לא ידעו למה הוא מתאבל, ורק מסרו לה שראו אותו לובש שק , וַתִּתְחַלְחַלותחרד, ותיזדעזע ←ותחרד, ותיזדעזע  הַמַּלְכָּה מְאֹד, וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו, וְלֹא קִבֵּלובכך רמז לה שהסיבה לאבל שלו היא צרה גדולה מאוד ←ובכך רמז לה שהסיבה לאבל שלו היא צרה גדולה מאוד . ה וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ, מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְאחד ממשרתי המלך ששמו התך ←אחד ממשרתי המלך ששמו התך  אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ, וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי, לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. ו וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מָרְדֳּכָי, אֶל רְחוֹב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. ז וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּשלא השתחווה להמן ולכן נגזירה הגזירה ←שלא השתחווה להמן ולכן נגזירה הגזירה , וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַלולהביא אל ←ולהביא אל  גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ (ביהודיים) בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם. ח וְאֶת פַּתְשֶׁגֶןהעתק ←העתק  כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁןלהמון העם ("לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה") ←להמון העם ("לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה")  לְהַשְׁמִידָםשהכוונה היתה להשמידם ←שהכוונה היתה להשמידם  נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר, וּלְהַגִּיד לָהּשמה שכתוב "לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה" הכוונה להשמיד את היהודים ←שמה שכתוב "לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה" הכוונה להשמיד את היהודים , וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ. ט וַיָּבוֹא הֲתָךְ, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי. י וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי:

"יא כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא - אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית. לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב - וְחָיָה. וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם."

יב וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר. {פ}
יג וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר:

"אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְתחשבי לעצמך ←תחשבי לעצמך  לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְאל תוך הארמון ←אל תוך הארמון  מִכָּל הַיְּהוּדִיםמהגזירה שנגזרה על כל היהודים ←מהגזירה שנגזרה על כל היהודים . יד כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּה' יעניש אותך ואת משפחתך בגלל שלא עזרת ליהודים ←ה' יעניש אותך ואת משפחתך בגלל שלא עזרת ליהודים , וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאתאולי ה' דאג לכך שאת תיבחרי למלכה כדי שתוכלי להציל את היהודים ←אולי ה' דאג לכך שאת תיבחרי למלכה כדי שתוכלי להציל את היהודים  הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת."

טו וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי:

"טז לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי, וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן. וּבְכֵןובאופן זה, לאחר צום ותפילה ←ובאופן זה, לאחר צום ותפילה  אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּיואם אמות, אני מוכנה לקבל זאת (השוה ל: בראשית מג יד) ←ואם אמות, אני מוכנה לקבל זאת (השוה ל: בראשית מג יד) ."

יז וַיַּעֲבֹרעבר את הנהר המפריד בין שושן הבירה (בה היה "שַׁעַר הַמֶּלֶךְ" - פסוק ב) ובין העיר שושן ←עבר את הנהר המפריד בין שושן הבירה (בה היה "שַׁעַר הַמֶּלֶךְ" - פסוק ב) ובין העיר שושן  מָרְדֳּכָי, וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. {ס}

ביאורי פסוקים

פסוק א

עריכה


המשתה של המן ואחשוורוש

אחרי שהמן החתים את אחשורוש על הגזירה להשמדת היהודים, נאמר: [[ביאור:]]

(אסתר ד א): "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה"

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה

מדוע נאמר "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", וכי רק מרדכי ידע? והרי הגזירות נכתבו בגלוי ונשלחו לכל העמים (אסתר ג יד): "פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה"!

כאשר מרדכי ידע

1. ייתכן שהביטוי "ומרדכי ידע" לא בא כניגוד אלא רק כתיאור זמן: "מייד כשמרדכי ידע את אשר נעשה, הוא התחיל לפעול"  (ע"פ אבן עזרא) .

  • אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "ומרדכי שמע ...", או "ויהי כשמע מרדכי", כמו במקומות אחרים בתנ"ך (למשל (בראשית כט יג): "ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו, וירץ לקראתו...",  (נחמיה יג ג): "ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל", ועוד).

מרדכי לעומת אסתר

2. ייתכן שהפסוק מציג את מרדכי כניגוד לאסתר. אסתר היתה בהרמון, מנותקת מהעולם, לא שמעה ולא ידעה שום דבר ממה שקורה בחוץ, והיה אפשר לחשוב שגם מרדכי לא יידע שהרי גם מרדכי היה עסוק מאד בתפקידיו במלכות, ובכל-זאת מרדכי ידע והודיע לאסתר, כפי שמתואר בהמשך הפרק.

מרדכי לעומת שאר היהודים

וייתכן ששאר היהודים לא חשבו שהגזירה רצינית, הם חשבו שזה רק שגעון חולף של המלך. המלך היה ידוע בשכרותו ובהפכפכותו והיהודים הרגיעו זה את זה בנחמה ש"זה בטח יעבור לו כשהוא יתפכח".

גם בדורנו קרה, לצערנו, דבר דומה. לפני מלחמת העולם השניה, כשהתוכניות של היטלר להשמדת היהודים היו ברורות וגלויות, עדיין היו יהודים רבים שחשבו ש"זה יעבור לו" וש"יהיה בסדר". גם אז היו מעטים, יחידי סגולה, שראו את הנולד, כמו למשל צ'רלי צ'פלין בסרטו "הרודן הגדול", וכמו מרדכי היהודי.

מה בדיוק ידע מרדכי?

3. ידע שהגזירה קיבלה אישור גם מה': " "בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש" " (רש"י ); ראו גם מרדכי בפעולה / ניסן מינדל .

4. ידע שהגזירה נכתבה כשאחשורוש היה פיכח: בסוף הפרק הקודם נאמר (אסתר ג טו): "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך, והדת נתנה בשושן הבירה, והמלך והמן ישבו לשתות , והעיר שושן נבוכה": ייתכן שהיהודים בשושן שמעו שהמלך והמן שותים (הם שמעו את צעקות-ההוללות מהארמון), וחשבו שהגזירה נכתבה מתוך שכרות, וכשהמלך יתפכח הוא יתחרט; אבל "מרדכי ידע את כל אשר נעשה" - מרדכי ידע (בעזרת 'קשרים' שהיו לו בבית המלך, או ברוח הקודש) שהגזירה נכתבה עוד לפני שהמלך והמן ישבו לשתות; הוא ידע שזו גזירה רצינית (ע"פ עידן בינשטוק).

ומרדכי ידע עוד לפני שהגזירות נכתבו - ראו ביאור:עבר רחוק .

5. ידע שהגזירה תתבצע בפיקוחו של המן: באגרות שנשלחו לא היה כתוב שמו של המן אלא שמו של המלך, ולכן היה אפשר לקוות שזה לא רציני. אבל מרדכי ידע, כנראה בעזרת "רשת מודיעין" (שבעזרתה גם גילה את הקשר של בגתן ותרש) שהמן עומד מאחרי הגזירה, והמן היה ידוע כאדם נחוש ואכזרי במיוחד.

ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים ; שאר היהודים בשושן רק שמעו, אבל מרדכי ידע מקרוב.

  • אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לפסוקים שנאמרו בהמשך (אסתר ד ג): "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים", מכאן נראה שגם שאר היהודים התייחסו ברצינות לגזירה ברגע שהיא הגיעה אליהם.

ויצא בתוך העיר

מרדכי גר ב שושן הבירה , כלומר ב"קרית הממשלה" של שושן. אבל שאר היהודים גרו ב עיר שושן , שמעבר לנחל (ראו שושן - שושן הבירה ). מרדכי יצא משושן הבירה אל תוך העיר.  ראו גם רמב"ן על ויקרא כד י .

מתי בדיוק זה היה?

1. לפי רוב המפרשים, זה היה עוד באותו יום, כלומר ב-13 בחודש הראשון, י"ג בניסן (אסתר ג יב).

2. אך ייתכן שהחקירה המודיעינית שעשה מרדכי לקחה זמן רב, ולכן הגזירות בוטלו רק בחודש השלישי, כ"ג בסיון. ראו 70 יום במגילת אסתר .

דרש

ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר

" "מרדכי היה רבי אמת עם תלמידים... ותקון המשפט על-ידי הרבי אמת הוא על-ידי שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך, ומסלק ממנו כל החכמות... ועל-ידי זה זוכה שיתגלה לו בחינת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"... שזה בחינת תקון המשפט... ועל-כן מרדכי, כשידע את כל הנ"ל, שאחיזת המן הוא על-ידי פגם המשפט, על-כן לבש 'שק ואפר' וכו', שזה בחינת שמשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך. כי סלק כל החכמות ממנו, ועשה דברים פשוטים בלי שום חכמות, שיצא בתוך העיר וזעק זעקה גדולה ולבש שק ואפר, ועל-ידי זה בעצמו נעשה תקון המשפט כנ"ל. כי על-ידי זה שמשליכין כל החכמות, ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך, שזה בחינת לבישת שק ואפר, על-ידי זה זוכה שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', שזה בחינת תקון המשפט כנ"ל."

"וזהו בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', כי על-ידי שלבש שק ואפר וכו', על-ידי זה נעשה בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', כי זכה לידע כל אשר נעשה בעולם, כי "יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים" וכו', הינו בחינת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'. ומרדכי ידע את כל זה, בחינת 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', הינו כל אשר נעשה על הארץ, אפלו 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', גם את זה זכה לידע ולהשיג. וזה נעשה על - ידי שהיה מסלק כל החכמות, והשליך עצמו לרפש וטיט בשביל השם יתברך בחינת 'וילבש שק ואפר' וכו':" "  ( ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה ג )

ויזעק זעקה גדולה ומרה

ביטוי דומה מאד נזכר בספר בראשית, כשעשו גילה שיעקב רימה אותו וגנב את ברכתו:

  • (בראשית כז לד): "כשמע עשו את דברי אביו, ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי"

המן האגגי הוא, כידוע, צאצא של אגג מלך עמלק, ועמלק הוא נכד של עשו. אם כך, יש כאן מעין עונש:

  • יעקב גרם לעשו לצעוק צעקה גדולה ומרה;
  • דורות רבים לאחר מכן, צאצא של עשו גרם לצאצא של יעקב לזעוק זעקה גדולה ומרה.

חז"ל הרחיבו את הסיפור ותיארו את זעקתו של מרדכי:

  • " "גבה המן מאחשורוש!" "  (רב, מגילה טו. ) ! המן שולט באחשורוש ומביא אותו לעשות דברים שלא היה מעז לעשות בעצמו!
  • " "גבה המלך העליון מהמלך התחתון!" "  (שמואל, שם) , כלומר, בלשון נקיה, מלכות של בשר ודם כביכול מנסה לפגוע במלכות ה'!

" "...גם הטוב לב" "צריך להרגיש בוודאי מדת עניותו ושפלתו... ובשעה שמעמיק מחשבתו בעניותו ושפלותו בוודאי לבו נשבר בקרבו מאד ומצפה ומייחל שישפיעו עליו מאור החכמה העליונה למלאות חסרונו, אך אעפ"כ גם אז בפנימיות לבבו הוא מלא שמחה מגודל בטחונו בהשם יתברך, שבוודאי יעמוד בעזרתו.... ועל-כן מצינו גם גבי מרדכי ויזעק זעקה גדולה ומרה . אבל הכל היה לעורר לב ישראל בתשובה. אבל בפנימיות היה חזק בדעת בוודאי כי לא יטוש ה' את עמו... וכאשר פקדו לומר לאסתר כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ..." "  ( נחת השולחן אורח חיים תרצז )

תגובות ישנות

"העיר שושן" – הכוונה ליהודים שבעיר שושן, כמו שרואים מהפסוק ההפוך " " "והעיר שושן צהלה ושמחה" " ": לגויים לא היתה שום סיבה לשמוח! (נתן קלר מקרית מוצקין).

"Nathan Keller (snkeller@t2.technion.ac.il): I think that your PERUSH is too imaginary: I don't think that the people heard that the King is drunk because it wasn't a strange thing for him (Remember the MISHTE)."

"The jews were sad because of the GZERA and not because of your reason. I think that UMORDECHAY YADA... means that he knew all of the story about HAMAN, the money etc. and that gave him the idea, what to do ."

תגובה: לא כתוב שיהודי שושן היו עצובים –– כתוב שהם היו נבוכים: " " "והעיר שושן נבוכה" " ". אני הבנתי שהם היו מבולבלים –– לא ידעו מה לחשוב ואיך להגיב לידיעה שקיבלו: האם זה ברצינות או בצחוק. רק מרדכי ידע שזה ברצינות ולכן קרע את בגדיו. זה גם מסביר את הקשר בין שני חלקי הפסוק:" " "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו..." " ": בגלל שמרדכי ידע הכל –– הוא קרע את בגדיו. לפי הפירוש שלך לא הבנתי –– מה בדיוק מרדכי ידע שאחרים לא ידעו, ולמה זה גרם לו לקרוע את בגדיו? 

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ עידן ב' שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.



פסוק יד

עריכה


(אסתר ד יד): "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת"

צ"ע מה היתה הבהילות של מרדכי הרי הגזירה היתה לעוד שנה. ומהפסוקים רואים שחרה למרדכי עד כדי כך ששלח לאסתר לשון חריפה.

היוסף לקח לר' אליעזר אשכנזי (רבי אליעזר בר' אליהו הרופא אשכנזי נולד בשנת רע"ג, בסוף ימיו עבר לקראקא ונתבלש"ם שם ביום כ"ב בכסליו שנת שמ"ו ושם מנ"ך) מבאר פירוש נפלא מאד. ולפי דבריו פירוש הפסוק כך "ועל מה שטענת מה המהירות הרי המלך יקרא לי בימים הקרובים. כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי ליכנס לאחשורוש בָּעֵת הַזֹּאת שהוא לא קרא לך ולסכן עצמך, שאז אחשורוש יראה שאת מסכנת את חייך, ושהדבר מאוד חשוב לך, וימלא את בקשתך , אלא תחכי עד שיקרא לך, ואז יתכן שלא ימלא את בקשתך, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ. עונש בידי שמים. וּמִי יוֹדֵעַ אִם כל מה שהקב"ה סבב שֶלְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. הוא כדי להציל את כלל ישראל".


פסוק טז

עריכה


איך התירו מרדכי ואסתר לצום בפסח

אחרי שמרדכי גילה לאסתר על מזימת ההשמדה של המן, ודרש ממנה להיכנס לפני אחשורוש כדי לנסות לבטל את הגזירה, היא ביקשה ממנו:

(אסתר ד טז): "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערתי אצום כן, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי"

לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן

הבקשה הראשונה של אסתר היא לכנס את היהודים, כלומר לדאוג לאחדות. זאת כניגוד לדברי המן:

  • (אסתר ג ח): "ויאמר המן למלך אחשורוש: ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך..."( פירוט )

ולכן בחג הפורים ישנם מנהגים רבים המבטאים אחדות, כגון: משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ראו גם: פורים ואחדות ישראל .

וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום

הבקשה השניה היא לארגן צום המוני של כל היהודים.

הצום בפסח

גזירת ההשמדה נשלחה ב-13 לחודש הראשון, י"ג בניסן (ראו אסתר ג יב). בהנחה שמרדכי ואסתר פעלו מייד, הרי שהצום התחיל מייד באותו לילה, שהוא ליל י"ד בניסן, ונמשך עד ט"ז בניסן. לפי דעה אחרת, הצום התחיל כבר בי"ג בניסן ונמשך עד ט"ו בניסן  ( אסתר רבה ח ז ) . בכל מקרה, הצום כלל גם את ליל הסדר וחג הפסח.

בחג הפסח אסור לצום - גם בגלל שיש מצוה לשמוח בחג, וגם בגלל שיש מצווה לאכול מצות בלילה הראשון ("ליל הסדר"). איך מרדכי ואסתר הרשו לעצמם לבטל את מצוות התורה לטובת הצום?

ע"פ חז"ל, מרדכי בעצמו התלבט בשאלה זו: " "אמרה לו: " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים " ואלו הן: י"ג וי"ג וט"ו. אמר לה מרדכי: והלא יום שלישי יום פסח הוא?! אמרה לו: הלא אתה ראש לסנהדרין, ואתה אומר דבר זה?! ואם אין ישראל, למי הפסח?! שמע מרדכי את דבריה ועשה ככל אשר צותהו, שנאמר " ויעבור מרדכי ". מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה" "  ( פרקי דרבי אליעזר פרק נ ) .

אולם התשובה של אסתר, " "אם אין ישראל, למי הפסח?" " אינה ברורה. לכאורה נראה כאילו היא מתייחסת אל הצום כאל פעולה מאגית, שרק היא יכולה להציל את עם ישראל מהשמדה.

אולם, הנביאים דיברו רבות על כך שהצום אינו העיקר, אלא העיקר הוא לקיים את מצוות ה', למשל (זכריה ז ה): "אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר: כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני?!... הלוא את-הדברים אשר קרא ה' ביד הנביאים הראשנים...", וכן בישעיהו נח. אם כך, מה הטעם לעשות צום שעצם קיומו מהווה עבירה על התורה? מה התועלת בצום כזה?

1. יש מפרשים מודרניים המוכיחים מכאן, שמרדכי ואסתר לא היו דתיים אלא מסורתיים. הם היו יהודים מעורים בחברה הנוכרית , ולא ידעו את משמעות הצום ומשמעות המצוות, ייתכן שאפילו לא דקדקו במצוות. אבל הם זכרו במעורפל, מבית סבא וסבתא שלהם, שכאשר באות צרות על עם ישראל - צריך לצום. הם לא ידעו למה בדיוק - הם רק זכרו שככה עושים, וזה "עובד". וכמו בימי חזקיהו, כשבני ישראל "אכלו את הפסח בלא ככתוב" - "ה' הטוב יכפר בעד", ה' ראה שהם פעלו מתוך כוונה טובה, מתוך רצון לשוב למסורת, ולכן סלח להם והציל את עם ישראל.

2. אולם, לענ"ד ההיפך הוא הנכון. מרדכי ואסתר (שע"פ חז"ל היו גדולי הדור) הבינו טוב מאד, גם את משמעות הצום וגם את משמעות המצוות. הם הבינו שהמשמעות של חג הפסח היא לחגוג את הגאולה הניסית, שה' גאל את עם ישראל ממצרים בגלוי וביד רמה; והם הבינו שבתקופתם הגאולה צריכה להיות מסוג אחר - גאולה טבעית, המתבצעת בהסתר-פנים ובאמצעות מעשיהם של בני האדם. וכדי להדגיש נקודה זו הם החליטו לצום דווקא בחג הפסח, ומתוך הצום לקום ולפעול למען הצלת ישראל.

3. ועוד: רוב בני ישראל באותו זמן אכן היו מעורים בחברה הנכרית. הם השתתפו בסעודתו של אחשורוש (בפרק א), אכלו שתו וחגגו יחד עם כל הגויים. חז"ל ראו בגזירת ההשמדה עונש על כך ש" "נהנו מסעודתו של אותו רשע" ". ייתכן שרוב בני ישראל חגגו את חג הפסח אבל לא הבינו את משמעותו - הוא היה בעיניהם עוד "סיבה למסיבה", עוד תירוץ לעשות סעודה חגיגית ולשתות יין. מרדכי ואסתר, שהיו גדולי הדור, רצו לזעזע את עם ישראל ולהוציא אותם מתרבות המשתאות. הם רצו ללמד אותם, שאין משמעות לחג שכולו אכילה ושתיה כמנהגם של הגויים. משמעות החג היא ההתקרבות אל ה', ואם האכילה והשתיה בחג מפריעים לקיום המטרה, אז אפשר לוותר על האכילה והשתיה ולקיים את החג בצום ותענית (ע"פ חיים לביא).

מצאנו מקרים דומים לכך בתנ"ך ובהלכה:

  • בחנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה - בטלו את התענית ביום הכיפורים, אולי משום שלא היה צורך בתענית כאשר בית המקדש רק נבנה, שכן מטרת התענית היא לכפר על המקדש.
  • כשמישהו חולם חלום רע בליל שבת - מותר לו להתענות אפילו בשבת, הוא לא חייב לאכול סעודות שבת, כי המטרה של הסעודות היא עונג שבת, וכשאדם טרוד בחלום הרע, ממילא אין הוא יכול להתענג.
  • בספרים שאחרי הגמרא, התירו להתענות בשבת לא רק תענית חלום אלא כל תענית. ואם תקשה, שהרי בגמרא אמרו רק תענית חלום, נראה לי שהוא מפני שעשו אומדן דעת של האנשים בימיהם, שכנראה לא היה חשוב בעיניהם תענית יותר מעונג שבת, וממילא הוא צער ואסורים בכך. רק בתענית חלום, כיוון ש"יפה תענית לחלום כאש לנעורת", התירו מפורש בגמרא [חיים לביא].

דיון הלכתי נוסף על הצום בפסח - בסוף המאמר.

תענית אסתר בימינו

אסתר צמה שלושה ימים בחודש ניסן, אך בימינו, הצום שנקרא "תענית אסתר" היא צום של יום אחד בחודש אדר - י"ג באדר; נראה שהצום הזה אינו לזכר הצום של אסתר, אלא לזכר גזירת ההשמדה, שנקבעה לתאריך י"ג באדר, ובוטלה בחסדי ה'. ראו עוד במאמר תענית אסתר / הרב אברהם קורמן .

על-פי הפשט, ייתכן שהצום בכלל לא היה בפסח אלא מאוחר יותר; ייתכן שעבר זמן רב עד שמרדכי הצליח לכנוס את כל היהודים. ואם כך, כל הדיון לעיל אינו רלבנטי. ראו 70 יום במגילת אסתר .

גם אני ונערותיי אצום כן

מובן מדוע אסתר צריכה לצום, אבל מה הטעם שנערותיה יצומו? והרי לכאורה נערותיה הן אותן הנערות הראויות לבוא לה מבית המלך וגו', היינו בפשטות פרסיות ולא יהודיות. ואם כן, מה טעם יש בתעניתן? (השאלה והתשובות ע"פ חיים לביא):

1. אולי יש לתרץ שזהו הלשון "אצום כן" , שאמרה בלשון יחיד, הפירוש היא לבדה תצום, והן יעזרו לה, או יתנהגו אחרת, אולי בלבישת בגדים וכיו"ב.

2. ואולי, כיוון שהיה צריך לפרסם את עניין התענית ברבים, היו כאלה שהתענו רק בשביל פרסום, ולא בשביל כפרת עוונות. כלומר, יש להניח שהנערות הללו חברא אית להו וחברא דחברא אית להו וכו', ואז מתוך ריבוי שיחה יתפרסם דבר הצום לכל היהודים הנמצאים בשושן הבירה (או גם בכל מדינות המלך אחשוורוש).

ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת

מטרת הצום נזכרת בהמשך דברי אסתר "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת", וניתן לפרשה בשתי דרכים:

1. הצום הוא מעין תפילה בעד אסתר, העומדת להיכנס אל המלך למרות שלא נקראה, בניגוד לדת הפרסית. לפי זה הצום דומה לתענית ציבור, שמטרתה לארגן תפילה המונית לישועה מצרה.

2. הצום נועד לכפר על אסתר, העומדת למסור את גופה למלך אחשורוש, בניגוד לדת היהודית. לפי זה הצום דומה לצום יום הכיפורים, שמטרתו לכפר על עם ישראל.

רש"י הביא את שני הפירושים: " "אשר לא כדת - שאין דת ליכנס אשר לא יקרא. ומדרש אגדה: אשר לא כדת - שעד עתה באונס, ועכשיו ברצון" "

וכאשר אבדתי אבדתי

ניתן לפרש את דברי אסתר לפי שתי הדרכים הללו:

1. אסתר מודעת לכך שהיא עלולה למות אם אחשורוש יחליט להוציא אותה להורג, והיא מקבלת על עצמה את הסיכון.

2. אסתר מודעת לכך, שכאשר היא מוסרת את גופה לאחשורוש, היא פסולה ויהיה אסור לה לחזור לבעלה.

רש"י הביא גם כאן את שני הפירושים: " "וכאשר התחלתי לילך לאבוד , אלך ואמות. ומדרש אגדה: כאשר אבדתי מבית אבא אובד ממך, שמעכשיו שאני ברצון נבעלת לגוי אני אסורה לך" ".

הצום בפסח - דיון הלכתי

מדוע החליטו מרדכי ואסתר לקבוע צום דווקא בפסח ולא מאוחר יותר? ואיך לא חששו לעבור על מצוות התורה?

השאלה יכולה להיות יותר חזקה אם היה כאן דין של תענית ציבור, שהרי גם ימים מסויימים שמותרים בהם להתענות היחידים (למשל תענית חלום בשבת), אין קובעים בהם תענית ציבור לכתחילה (ייתכן שליחיד מותר להתענות כי התענית משמחת אותו, אבל אי אפשר לכפות על הרבים להתענות כי לא בטוח שהתענית תשמח את כולם).

יש אומרים שזה היה מצב של 'פיקוח נפש', ולכן היה מותר לבטל את מצוות החג, כדי לעשות תענית שתביא לביטול הגזירה. אולם, בתשובה זו ישנן כמה בעיות.

מה הקשר בין צום לבין פיקוח נפש? הרי הצום אינו 'קסם' שמציל מצרות. הנביאים דיברו רבות על כך שמנהגי התענית החיצוניים אינם מספיקים כשלעצמם, למשל (יואל ב יג): "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה", וכן ישעיהו נח, זכריה ז-ח ועוד. לפי הרמב"ם, התועלת היחידה בתענית היא שהיא גורמת לאנשים להתעורר ולהרהר בתשובה, אבל היא לא מכפרת באופן ישיר. רק התשובה מכפרת: " "ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן - ככתוב " עוונותיכם הטו אלה " (ירמיהו ה כה), וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם." "  ( הלכות תענית, פרק א ) הצום לא מציל מהצרה – הצום רק גורם לבנ"י להתעורר לחזור בתשובה, ואז ה' מציל אותם. אבל אם הצום בעצמו הוא עבירה – הוא משיג מטרה הפוכה: במקום שהוא יעורר את בנ"י לתקן את מעשיהם – הוא רק מקלקל אותם עוד יותר! איך ייתכן שצום שנעשה בעבירה יציל את בנ"י מהצרות? (וכמו שאמר הרב גדעון בן משה בשיעור: יש אנשים שאומרים: 'אם אספיק לשמוע מגילה - אשמע. ואם לא אספיק - לא נורא, כפרת עוונות...' - זו לא כפרת עוונות, זה עצמו העוון!)

  • חיים לביא: חז"ל התירו תענית חלום משום "יפה תענית לחלום כאש לנעורת". ברור מהגמרא שזה לא עניין פסיכולוגי גרידא. לא נראה שמישהו חשב את התענית לעניין מאגי. פשוט, מנהג אבותיהם בידיהם, והיו רגילים לזעוק ולהתריע ולהתענות מפני הצרות, או על הגשמים וכיו"ב. ולכן הנביא מדבר על עניין הרגילות של הצום, בדומה לעניין הקרבנות והתפילה. "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני" וגו' "גם כי תרבו תפילה אינני שומע" וגו' וכ"כ למה? מפני כי "ידיכם דמים מלאו" וגו'.  "הזה צום ואבחרהו" וכו' "הכזה יהיה צום ויום רצון לה', למה לי רוב זבחיכם אמר ה'" וגו' "כי לי כל חייתו ארץ בהמות בהררי אלף האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה" . ועוד כיו"ב. והנה לגבי קרבנות אי אפשר לומר שאין להם משמעות בפני עצמם, הרי זו מצווה מן התורה! ותפילה היא מצווה מדרבנן (ויש דעת הרמב"ם שהיא דאורייתא). אלא מוכח שגם דברים שיש להם משמעות בפני עצמם, עדיין הנביא (או המזמור) מזהיר על כך שאין זה מתוך תשובה, אלא "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" .

גם אם הצום מועיל לכפרה, הוא בוודאי לא מועיל כשלעצמו, אלא רק כשיש עמו תשובה. ואם כך, יש קושיה גדולה על מרדכי ואסתר: איך הם קראו לאנשים לצום, אבל לא קראו להם לפשפש במעשיהם ולחזור בתשובה? איך הפכו עיקר לטפל וטפל לעיקר?! האם לא הבינו את מה שאפילו מלך נינוה הבין?!

  • חיים לביא: אני חושב שעצם זה שבני ישראל היו ברמה כ"כ ירודה, לכן לא היו צריכים להדגיש שזה עניין של תשובה, אלא זה היה ברור ממילא. זה שהנביאים הדגישו את עניין התשובה היה מפני שהיהודים של דורם היו אחרי הכל כן יראי שמיים, בדרכם המפחידה והמעוותת ( "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" ). הם הביאו קרבנות ( "למה לי רוב זבחיכם" וגו'), הם התפללו ( "גם אם תרבו תפילה אינני שומע" ), הקפידו לברך ולהתברך מהכהנים ( "ובפרישכם כפיכם אעלים עיני" ), צמו והתענו ( "הן לריב ולמצה תצומו" וגו') וכיו"ב. לכן, היה צורך להדגיש להם שהם חוטאים, וצריכים תשובה, ולא מספיק לצום ( "הן לריב ולמצה תצומו ולהכות בארוף רשע" וגו' "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם" ). אנחנו מוצאים רבות במלאכי שבנ"י פשוט לא מבינים את חטאם, והוא נאלץ להסביר להם. ( "ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה" וכו' "ואמרתם במה בזינו את שמך באמרכם שולחן ה' נבזה הוא" וגו'). מאידך, בימי מרדכי ואסתר היהודים ידעו היטב באיזה מצב רוחני הם, ולכן לא היה טעם להסביר להם בפרוטרוט, אלא פשוט לסחוף אותם לתשובה כללית.

האם זכות המצוות של אכילת מצה ושמחת החג לא מועילה יותר לבטל גזירות מאשר תענית, שגם אם אינה עבירה בוודאי אינה מצוה? ועוד: אם המטרה היא לבטל את הגזירות - אז למה היה כל-כך דחוף להם לצום דווקא באותם ימים? הרי יש עוד 11 חודש - למה לא יכלו לחכות עד אחרי החג ואז לצום?

  • חיים לביא: לשיטתך, זכות עונג שבת צריכה לבטל חלום רע. לשיטתך, מדוע התירו להתענות בשבת תענית חלום, ולא שימתין עד יום ראשון? אלא נראה כשיטתי, שבעצם מותר להתענות, ומועיל להתענות, יותר מכל דבר אחר (וזה גם ברור, כי עונג ושמחה מרחיבים דעתו של אדם, וקשה לעשות תשובה מתוך זה. ופוק חזי לגבי ר"ה, שיש או היו נוהגים להתענות בו, או לצמצם באכילה). ואעפ"כ, אסור לעבור על הדין של עונג שבת (למרות התועלת מהתענית, כי זו מצווה ולא נדחית מפני דבר אחר), אא"כ היא הנאה בשבילו.

אסתר אומרת למרדכי: "וצומו עליי ... שלושת ימים לילה ויום", כלומר: הצום נועד כביכול לעזור לאסתר במשימתה אצל המלך אחשורוש. ושוב נשאלת השאלה: איך הצום של היהודים יכול לעזור לאסתר? האם זה לא נראה כמו איזשהו כישוף?

  • חיים לביא: דבריה של אסתר "וצומו עלי" וגו', פשוט נועדו להפיג את חששה הראשוני (שלכן אמרה למרדכי כל אנשי המלך וגו' יודעים אשר כל איש ואשה וגו' אחת דתו להמית וגו'), שהיהודים עדיין לא עשו תשובה, וממילא לא תצליח בשליחותה, ואף תיהרג לחינם. כאשר אמר לה מרדכי אל תדמי בנפשך וגו', קיבלה עליה את הדין, אבל ביקשה ממנו להתחיל במסע התשובה, כדי שאכן תצליח בשליחותה.

2. תשובה הלכתית ע"פ חיים לביא: ב- 14 בניסן עוד היה מותר לצום (ואע"פ שי"ד עצמו הוא זמן שחיטת ק"פ, והוא יו"ט, הרי בגולה לא היה להם ק"פ, וגם שאין מצווה לענגו, אלא צריך לעשות בו יו"ט פרטי. לכן, מותר להתענות בו שעות), ואז כבר התחילו בהיתר וגמרו ג' ימים רצופים (והרי זה דומה לנשבע שלא לאכול מצה כמה ימים, וחל ליל פסח באמצע, שאסור כי לא נשבע לבטל את המצווה שאז כופין אותו ואוכל מצה, אלא זה כלול בדרך אגב בשבועתו) .

זה שהלשון היה "ויעבור" , שעבר עבירה, לאו דווקא מורה על מעשה שלילי. הוא באמת עבר על דברי תורה, אבל באופן חיובי (גדולה עבירה לשמה), ונא' "עת לעשות לה' הפרו תורתך" , וכמבואר במשנה סוף ברכות.

אראל [תגובה]: כאשר אדם נשבע שלא יאכל מצות במשך שבוע, ופסח נופל באמצע - בכל מקרה הוא יעבור עבירה: אם יאכל מצות - יעבור על "לא תשא", ואם לא יאכל - יעבור על "בערב תאכלו מצות". מכיוון שאין לו ברירה - הוא צריך לעבור את העבירה הקטנה יותר. אבל זו עדיין עבירה. ולכן עדיין לא ברור איך מרדכי ואסתר הרשו לעצמם לבטל מכל ישראל את המצוה הזאת, ועוד במטרה לעורר אותם לתשובה.
  • חיים: מה שכתבתי לגבי דין נשבע שלא לאכול מצה הוא רק לחדודי מילתא בעלמא; לא באתי ללמוד ממנו לעניין תענית בשבת וי"ט.

לעיון נוסף

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

  • ארכיון - "לך כנוס את כל היהודים" : " לך כנוס את כל היהודים"- אם אנו תנועת נוער אמיתית הרי שאחד המדדים שלנו הוא היכולת להפוך את הסניף למוקד בעיר וביישוב, בכפר ובקיבוץ. ללכת בכל מקום ולהפיץ את ... ( cache )
  • ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, פורים > הרב וישליצקי אלישע > לך כנוס ... : לך כנוס את כל היהודים כמפתח לצמיחת הגאולה בחבלי משיח. יום עיון לפורים תשסח הרב וישליצקי אלישע ראש בית המדרש "מהות" ומרצה ליהדות . הוקלט ב יב אדר ב תשס"ח ... ( cache )
  • מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות : לך כנוס את כל היהודים. מאת:אריה ליפו. חודש אדר בימי אחשורוש. עם ישראל נמצא בסכנה קיומית בעקבות יוזמתו של הצורר הפרסי - המן. המוני צוררי היהודים נקהלים להלחם ... ( cache )
  • מאמרים עבור: הדרך אל האושר ז'-אחדות (מיוחד לפורים) : יהיו לנו אלו הימים בכל תפיסתם הכוללת ימים אשר האמרה של " לך כנוס את כל היהודים" צריכה להיות מצלצלת באזנינו בצלצלי שמע לימים שתפרוץ אצלנו ממחבואה היהודי ... ( cache )
  • מדרש רבה מגילת אסתר - פרשה ח : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו אמרה לו: שלשת ימים, אלו הן י"ג וי"ד וט"ו בניסן. והרי בהם יום ראשון של פסח. שלח לה: ... ( cache )
  • הלכות פורים ג€“ תשס"ח : לפרוש מן הציבור דבר חמור הוא כפי שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, ובפרט בימי הפורים בו ההצלה של כלל ישראל הייתה תלויה באמירה " לך כנוס את כל היהודים". ... ( cache )
  • "זכור את אשר עשה לך עמלק" : הייתה זו היא שדרשה ממרדכי, כאשר ניאותה לבוא אל המלך ולבקש על עמה: " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ... שלשת ימים לילה ויום" (ד:טז), ... ( cache )
  • Midrash (hebrew) : ... השיב לה כי אם החרש תחרישי וגו' וכשחזרה ודברה עמו כהוגן הודה לדבריה ואלו הן הדברים שדברה לו כהוגן לך כנוס את כל היהודים העביר כל דבריה שנאמר ויעבור מרדכי ... ( cache )
  • באורי מילים : אחת המצוות החשובות שיש במגילת אסתר היא " לך כנוס את כל היהודים", לנסות לאחד את כל היהודים יחד, שנאהב אחד את השני, נעזור אחד לשני, שנהיה כולם יחד! ... ( cache )
  • תנועת תורה ועבודה קשרה קשר עמוק לארץ ישראל כבר מראשית ייסודה : זו אסתר המוכנה לשתף פעולה, ולהתייצב עם עם-ישראל כולו, וממילא כשהסכנה והמשימה היא ציבורית - אף דרך הפעולה - ציבורית היא: " לך כנוס את כל היהודים". ... ( cache )
  • הרב חיים דוד הלוי זצ"ל : ולכן אסתר המלכה בראשית מאמרה למרדכי אמרה לו " לך כנוס את כל היהודים" כלומר ... ולכך אמרה לך כנוס את כל היהודים שיהיו באחדות, ונכזבה תוחלת המן כי שקר ענה שהם ... ( cache )
  • דף בית ג€�( הגרעין התורני "תורה בכפר" - כל מה שדתי בכפר סבא!!!)ג€� : בפורים פעלנו ברוחה של אסתר המלכה בציוויה " לך כנוס את כל היהודים". במרכז הנוער קראנו קריאת מגילה משותפת לכל תנועות הנוער (בעזרת גברים הייתה שליטה של הצופים ... ( cache )
  • מגילה טו א ג€“ ויקיטקסט : ... טו) מזה ומזה הם כתובים ויגידו למרדכי את דברי אסתר ואילו איהו לא אזל לגביה מכאן שאין משיבין על הקלקלה לך כנוס את כל היהודים וגו' עד אשר לא כדת אמר רבי ... ( cache )
  • אתר האינטרנט צופים ברשת - למה מרדכי היה צריך לעצבן את המן?! : 2 מרץ 2009 ... באותם רגעי אימה כשגזירת ההשמדה ריחפה מעל ראשיהם קראה אסתר המלכה לדודה מרדכי וציוותה עליו: " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן". ... ( cache )
  • עבודת סיכום בנושא דמויות מתוך מגילת אסתר : " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי ... ( cache )
  • מעייני הישועה : "כך גם בפוליטיקה" נותנת הרבנית ארוש עצה לסיום "אם היו מתאחדות כל המפלגות הדתיות היו לנו הרבה יותר מנדטים. " לך כנוס את כל היהודים" ג€“ הרי הקב"ה הוא אחד". ... ( cache )
  • ידינו לא שפכו את הדם הזה : והקריאה בעת צרה היא4: " לך כנוס את כל היהודים"! אף קבלת התורה היתה מתוך אחדות. על הפסוק5: "ויסעו מרפידים, ויבאו מדבר סיני, ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ... ( cache )
  • PURIM - Shitim - Israeli Chagim site : לך כנוס את כל היהודים בשושן וצומו עליי. ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים, לילה ויום , גם אני ושרותיי אעשה כן, ובכן אבוא אל .המלך, וכאשר אבדתי אבדתי ... ( cache )
  • על 3 יהודים שיושבים לך בתוך הלב | קבלה, מדע ומשמעות החיים : במגילת אסתר מסופר שאסתר אמרה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים ... במגילת אסתר מסופר שאסתר אמרה למרדכי " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים ... ( cache )
  • תענית אסתר - פורים: הסיפור המלא : לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי... גם אני ונערותי אצום כן" (מגילת אסתר, ... " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים ... ( cache )
  • להקדים רפואה למכה / הרב משה אליה מגילת אסתר (תנ"ך ... : זה תלוי רק בנו, בכך שלא נשנה מן המצוות, בכך שנהיה מאוחדים, הדבר תלוי ב" לך כנוס את כל היהודים", בכך שנצליח להגיע למטרה שלשמה הכליה נשלחה. ... ( cache )
  • Default Normal Template : "אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים אלו הן: י"ג וי"ד וט"ו בניסן. שלח לה והרי בהם יום ראשון של פסח. ... ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : ' לך כנוס את כל היהודים' (אסתר ד, טז). וכו'. (והרב משווה בין מחלות הציבור למחלות היחיד, כדלהלן). המחלות הנפשיות ותוצאותיהן הגופניות, אינן מקננות אלא בצד ... ( cache )
  • ב"ה גיליון מס' 90 פרשת ויקהל/ כ"ג אדר א' תשס"ח לע"נ יונה בת דוד ... : רעיון זה חוזר על עצמו במגילה, כשאסתר אומרת למרדכי " לך כנוס את כל היהודים". .... לך כנוס את כל היהודים לאור קריאת גדולי ישראל מכל העדות והחוגים ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - עד דלא ידע : ... יאמר גם היום ישנו עם אחד מאוגד וגבוש עומד בחוסנו, לבנות את כל הריסותיו מאוצרו הפנימי הסמוי מן העין אשר בו גנוזה היא הברכה של " לך כנוס את כל היהודים" ". ... ( cache )
  • שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - מנהיגות נשית בעידן גאולה : מכאן ואילך הגלגל מתהפך: " לך כנוס את כל היהודים" שיעור בגאולה. אין אפשרות לזכות בגאולה פרטית בלי לקנות את האהדה הציבורית. רק בגיבוי של כל האומה יש משמעות ... ( cache )
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - עבדו את הֲ´ ביראה : " לך כנוס את כל היהודים אשר בשושן הבירה, וצומו עלי, אל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" . לא עוד צום של אובדן תיאבון וייאוש מן החיים. צום של תפילה הוא זה. ... ( cache )
  • תמידג€¦ תמידג€¦ פרשת צו פותחת ב"זאת תורת העולה", ופורטת את סדר הקרבתה ... : גם בשושן הבירה, לפני כל ההשתדלויות וכל התרגילים הפוליטיים, קוראת אסתר למרדכי היהודי " לך כנוס את כל היהודים וצומו עליג€¦" ג€“ כי איני יכולה להיות שלוחת ציבור, ... ( cache )
  • ערב הורים וילדים בנושא גמילות חסדים : תמצא בכל המגילה כאשר באו לנצח כתוב לך כנוס את כל היהודים, כי בזמן שישראל הם עם אחד השם יתברך שהוא אחד נמצא עמהם ובזה הם גוברים על המן וזרעו ומשום כך נותנים ... ( cache )
  • אסתר עלון : מותך זועק את זעקת אסתר למרדכי " לך כנוס את כל היהודים" - התאחדו, פקחו עיניים. אל תמשיכו להיות מפוזרים ומפורדים ועסוקים במשתאות פרטיים. ... ( cache )
  • פרקי דרבי אליעזר : ... מרדכי ואמרה היא בנפשה לבא אל מרדכי שנ' ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ... ( cache )
  • ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, באהבה ובאמונה > > פרשת תצווה תשס"ו > מאמר : היתכן, עכשו, אתה אומר " לך כנוס את כל היהודים"?... אל תתמה על החפץ. ..... כך נזכה לשמחה שלמה של פורים, שמחה של " לך כנוס את כל היהודים", במשלוח מנות איש לרעהו ... ( cache )
  • בס"ד : " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי" ... ( cache )
  • דף קשר מספר 750 - פרשת שמיני - החודש : כאשר מרדכי פוקד על אסתר לבוא אל המלך ולהתחנן לו, זו משיבה לו " לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי... גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר ... ( cache )
  • PURIM - Shitim - Israeli Chagim site : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים .( לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן. (מגילת אסתר ד', א', י"ג-ט"ז ... ( cache )
  • ישיבת כרם ביבנה : "בכל המגילה כאשר באו לנצח כתיב " לך כנוס את כל היהודים" "נקהלו היהודים", וכל זה כי במה שישראל הם עם אחד לכן עמהם הש"י הוא אחד, ובזה הם גוברים על המן וזרעו ... ( cache )
  • אנציקלופדיה יהודית דעת - יום ולילה ; : לך כנוס את כל היהודים וגו' וצומו עלי אל תאכלו ואל תשתו לילה ויום (אסתר ד' ט"ז) וגו' (ספר ראבי"ה סי' קנ"א). הקו היומי כדי לקבוע זמן אחיד בכל העולם, ... ( cache )
  • בית מורשה בירושלים : התיקון למחשבת המן מופיעה בדברי אסתר: " לך כנוס את כל היהודים למקום אחד". אם אמרנו ש"ויקרא" הוא סוד החיבור וההתקרבות, הרי ש"ויקר" הוא סוד ההפרדה והריחוק. ... ( cache )
  • more "לך כנוס את כל " :
  • Yeshiva.org.il - "אם מזרע היהודים מרדכי" : זמן לא רב לאחר הטלת הפור ביקשה אסתר: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום..." 15 . תענית אסתר שבאותם ימים, ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - הדור קבלוה לתורה שבעל פה : ... וכך עשו מרדכי ואסתר, מרדכי "לא יכרע ולא ישתחוה", ואסתר אמרה "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי וגו'", וע"י תשובתם פעלו את הישועה. ... ( cache )
  • | המכללה לאיכות השלטון בישראל | גולשים עם קודי ואתי : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי, ואל תשתו שלושת ימים ויום וגם אני ונערותי אצום..." פרק ד' פסוק טו. משמרת מחאה - מרדכי יושב בשער המלך והמן ... ( cache )
  • מרדכי ואסתר ג€“ לחטוף שכינה מאחשורוש : ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו ... ( cache )
  • אסתר המלכה ג€“ ויקיפדיה : לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן ביקשה אסתר ממרדכי על ידי התך, סריס הנשים,:"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו ... ( cache )
  • היום, יג באדר, תענית אסתר ג€“ זכר לתענית שהתענו מרדכי ואסתר וכל ... : ונקראת תענית זו על-שם אסתר, לפי שהיא פתחה בתענית תחילה, ואמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליג€¦" [אסתר ד' 16] ואעפי שתענית אסתר ... ( cache )
  • מדינת ישראל : אמרה לו: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" - אלו הן י"ג וי"ד וט"ו בניסן. שלח לה: והרי בהם יום ראשון של פסח. ... ( cache )
  • בס"ד : במדרש אסתר רבה פרשה ח' נאמר: "ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים אלו הן י"ג וי"ד ... ( cache )
  • Nashim.biz - נשים.ביז - סיפור אסתר המלכה - טרנספורמציה ומשמעותה ... : לך, כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן אבוא אל המלך שלא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". ... ( cache )
  • סיפור אסתר המלכה - טרנספורמציה ומשמעותה לנו ולסביבה שלנו : 28 פברואר 2007 ... לך, כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן אבוא אל המלך שלא כדת וכאשר ... ( cache )
  • דמויות נשים במגילת אסתר : ואולם - להשלמה זו עם גורלה נלווית גם יוזמה מקורית משלה, בצוותה על מרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ... ( cache )
  • מגילת אסתר ומה שהסתתר מאחוריה : ... במגילת אסתר נמנעים באופן בולט מכל אזכור של שם ה' אפילו כאשר ספור הדברים דורש זאת, אסתר אומרת: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ... ( cache )
  • אורייאנית - מערכת תומכת ללמידה מתוקשבת: אדר - חודש דוג€“פרצופי : "ותאמר אסתר להשיב את מרדכי: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים לילה ויום וגם אני ונערותי אצום כך". ... ( cache )
  • דברים על פורים : או אז מתרחש המהפך אצל אסתר: "ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים. ... ( cache )
  • חגים - ביאור במגילת אסתר : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי ... ( cache )
  • עזרה- שמה הראשון של אסתר - Bwoman : לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן ביקשה אסתר ממרדכי :"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו ... ( cache )
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - השתתפות ילדים בתפילות מיוחדות : על אחד מהם מסופר במדרש (אסתר רבה ח): לאחר שאסתר ביקשה ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים", "מה עשה מרדכי? ... ( cache )
  • "עם אחד" "מפוזר ומפורד" : בהמשך, התיקון לחולשה זו, הוא אמירת אסתר למרדכי כשהוא מבקש ממנה לעשות משהו כדי להציל את עמה: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי". ה"לך כנוס" הזה, ... ( cache )
  • בית ספר ויצמן קרית מוצקין- www.weizman-school.org : ... הגעת למלכות ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים .(לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן". ... ( cache )
  • קולך - פורום נשים דתיות : כך בסיפורם של שר האופים ושר המשקים, וכך אצל אסתר: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום ... ( cache )
  • הויכוח בין מרדכי לאסתר : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן". בשעות ההתרכזות הפנימית הללו רוצה אסתר להרגיש ... ( cache )
  • שורש מגזין- מאמרים | כתבות | ערוצים | דעות : ... ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות: (טו) ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: (טז) לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו ... ( cache )
  • מגילת אסתר!!! : ... אם תיגש למלך ביוזמתה וגם אם לא תיגש אליו, ציוותה להשיב אל מרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום. ... ( cache )
  • מגילת אסתר : ראשית היא מבקשת ממרדכי: "לך, כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים, לילה ויום. גם אני ונערותַי אצום כן, ... ( cache )
  • בס"ד : ... לזכר הצום של אסתר המלכה ושל יהודי שושן הבירה ותענית זו נקראת על שם אסתר כי היא פתחה בתענית ואמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליג€¦ ... ( cache )
  • הקבלה לשונית בין סיפור יוסף למגילת אסתר : 7, (מג,יד) ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי: (ד,טז) לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל ... ( cache )
  • Shofar : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן. ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת ג€¦ ... ( cache )
  • חגים - צומות וחצוצרות : כשאסתר מרגישה שהיא בסכנה היא מבקשת ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי" (אסתר ד, ט"ז). גם יואל הנביא מבקש מהעם לאחר מכת ארבה קשה שניחתה ... ( cache )
  • מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נסיון לגילוי רובד פנימי ... : 20 ינואר 2009 ... לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת ... ( cache )
  • more "היהודים הנמצאים בשושן וצומו " :
  • דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הדרוש והרמז - אסתר : וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו וגוֲ´. כתב הרב אבע"ז )בפירושו על מגילת אסתר שנמצא כ" י ויצא מחדש לעולם בעיר לאנדן( שמצה בחו"ל הוא דרבנן. ... ( cache )
  • אדר א' ואדר ב' / הרב הגאון מרדכי אליהו שליט"א הלכות שבת השיעור ... : ועל דרך רמז אמרו, כתוב שאמרה אסתר למרדכי "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים " (אסתר ד, טז), כדי לכפר על מה שנהנו מסעודתו של אחשורוש. ... ( cache )
  • דוד תמר מסכת פורים חג הפורים הוא היום היחיד בשנה, שהיהודים התירו ... : מאי מעשה נסים אילימא דלא אכול ולא אישתי, והכתיב צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו ( שלשת ימים, לילה ויום, אסתר ד, טז - בבלי יבמות דף קכא)". ... ( cache )
  • מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות : אבל ברור הדבר שבמקרא, כבר קיבל שורש זה את ההוראה הקיימת בלשון עד היום, כלומר המנעות מאכילה ומשתיה, כמו שכתוב במגילת אסתר "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו" (ד' ... ( cache )
  • הזוגיות במגילה : גם מרדכי עושה את דבר אסתר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו". ואע"פ שהציווי היה קשה כי הוא היה בתוך פסח, בליל הסדר [שהרי המן הפיל פור בשלושה עשר לחודש הראשון ... ( cache )
  • התענית והסיגוף בדברי חז"ל / ד"ר אברהם ארזי : התרופה שהציעה אסתר למרדכי הייתה: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום וגם אני ונערותי אצום כן (אסתר ד, טז). ... ( cache )
  • הגלוי והמכוסה במגילת אסתר / א' הראל פיש : מול ימי המשתה המאפיינים את הסיפור העיקרי אסתר גוזרת על עצמה ועל נערותיה שלושה ימי צום: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום". ... ( cache )
  • בס"ד : וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום. ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט" ו בניסן. אמר לה מרדכי והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח ... ( cache )
  • הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל : ... שצמו בזמן הגזרה אשר קראה אסתר המלכה כמ"ש "לך כינוס את כל היהודים הנמצאים בשושן הבירה וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום" (שם ד' , י"ג). ... ( cache )
  • ביאור:בבלי יבמות דף קכא ג€“ ויקיטקסט : אילימא דלא אכיל ולא אישתי - והכתיב [אסתר ד,טז: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן] וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו [שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ... ( cache )
  • Schechter Institute of Jewish Studies - SIJS : וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כןג€¦" (אסתר ד :טז). תצומו עלי. תחשבו עלי. תדאגו לי. אף את מרדכי שנהג להנחית פקודות מלמעלה, ... ( cache )
  • קולך - פורום נשים דתיות : 18 פברואר 2007 ... 'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן' (אסתר ד , טז). צומו עלי. חישבו עלי. דאגו לי. ... ( cache )
  • מחלוקת חסידים ומתנגדים - תפוז בלוגים : ... רֲ´ בונים ונעשית אתה הבוס בפועל: ויאמר הגרפ"מ להשיב אל חסידי חב"ד: לכו כנסו את כל אנ"ש הנמצאים בישראל לעבודת שטח וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים ... ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : זמן לא רב לאחר הטלת הפור ביקשה אסתר: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום..."15. תענית אסתר שבאותם ימים, ... ( cache )
  • מרדכי : ... צום ותענית ("וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן") ומסירות נפש ("ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי"). ... ( cache )
  • אסתר פרק ב ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם ... : (טז) לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי ... ( cache )
  • הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל : ועניין הצום הוא שלא לאכול ושלא לשתות ושלא לעשות שום עונג גופני , שנאמר צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו" (אסתר ד' , ט"ז). והפסקת הצום היא אחר התפילה הערבית בערב ... ( cache )
  • פרשת לך לך : "וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלֹשת ימים - לילה ויום". (אסתר ד', טז). אך יוצא הדופן הזה רק מוכיח שהתורה יכלה גם לנסח את דבריה הפוך, ובחרה להקדים כמעט תמיד ... ( cache )
  • חגים : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן. (מגילת אסתר ד', א', י"ג-ט"ז). ... ( cache )
  • דף קשר 1044 - מיהו 'גיבור' מגילת אסתר? / הרב יוני גרוסמן : ... צום ותענית ("וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן") ומסירות נפש ("ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי")(8). ... ( cache )
  • מגילת אסתר ג€“ סיבוב בסחרחרת האלוקית - פורים : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן הבירה, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים, וגם אני ונערותי אצום כן, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, ... ( cache )
  • rotter - י' בטבת יום הקדיש הכללי האמנם? מה ענו גדולי ישראל על כך : תענית אסתר נזכרת במגילת אסתר: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן". ... ( cache )
  • עוד ידו נטויה עלינו : אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים אלו הן י"ג וי"ד וט"ו בניסן שלח לה והרי בהם יום ראשון של פסח אמרה לו זקן ... ( cache )
  • דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הפשט - איזהו שמות נרדפים : ומה שאמרה וצותה אסתר וצומי עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום. ... כמו שעשתה באמרה וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו. הלא תיבת צום מורה על מניעת אכילה ... ( cache )
  • 2Biz | מזל שלא בא פורים פעמיים בשבוע : 2 מרץ 2009 ... "צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשה ימים". עלול למצוא עצמו עצוב במקום שבו הכל שמחים,. ואם נבחר באפשרות. "כאשר אבדתי אבדתי" ... ( cache )
  • more "עלי ואל תאכלו ואל " :
  • תענית אסתר במסורת ישראל : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן". ומרדכי נענה לה. "ויעבר מרדכי, ויעש ככל אשר ציותה עליו ... ( cache )
  • מעשה הסוס במגילת אסתר : הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום" (ד, טו-טז). הוי אומר, בעוד שמרדכי באי השתחוויתו להמן, מתקן את חטא ההשתחוויה לצלם של כל עם ... ( cache )
  • אסתר כתיב ג€“ ויקיטקסט : ... למלכות ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל ... ( cache )
  • לערכיות החקלאות בישראל- הרב דורון ותקין : וצומו עלי אל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום" (אסתר ד טז), עיקר ההיתכנסות וההתחברות של כל ישראל היא תפילה בציבור בבית הכנסת, ולא כל יחיד בביתו[24]. ... ( cache )
  • ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א ... : ה נ מ צ א י ם ב ש ו ש ן וצומו עלי ואל תאכלו ולא תשתו שלשת ימים לילה ויום" (ד, טו -טז). הוי אומר, בעוד שמרדכי באי השתחוויתו להמן, מתקן את חטא ההשתחוויה לצלם ... ( cache )
  • צעירי חב"ד | תענית אסתר | תענית אסתר : 19 מרץ 2008 ... אסתר (ד' ט"ז) בדבריה אל מרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן". ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - אסתר פרק ד : ... תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי: (יז) ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר: ... ( cache )
  • , , : וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום..." הבה נפשפש במעשינו ונחקור את דרכנו בשעת הצום והתפילה. ונתפלל גם לרפואתם השלמה של כל הנפגעים ממעשי האיבה ... ( cache )
  • טיולים | צימרים | קברי צדיקים מקומות קדושים | קברי צדיקים - הגליל ... : ... של המן ביקשה אסתר ממרדכי :"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" (אסתר ד, טז). ... ( cache )
  • :Partners in Crime : ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת. וכאשר אבדתי אבדתי. (: )יז. ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר ... ( cache )
  • שבולת : .."לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל-תאכלו ואל- תשתו שלשת ימים לילה ויום גם-אני ונערתי אצום כן, ובכן אבוא אל-המלך אשר לא-כדת וכאשר אבדתי ... ( cache )
  • תענית אסתר - רקע היסטורי - לא מטיפה חלילה לצום. - TheMarker Cafe : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן" ומרדכי נענה לה. "ויעבר מרדכי, ויעש ככל אשר ציותה עליו ... ( cache )
  • סדנאות במשפט העברי : (טז) לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי ... ( cache )
  • ספר מגיד מישרים : למיהב דהוא מסיטרא דחסד הוי אתי דינא, ומש"ה איכא תקנתא, לך כנוס את כל היהודים וכו ' ואל, תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום דאינון ע"ב שעות כדי לעכל הזוהמא ... ( cache )
  • more "תשתו שלשת ימים לילה " :
  • כדי להציג נוסחאות יש להתקין MathPlayer 2.0. כדי להציג נוסחאות יש ... : (לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן. (מגילת אסתר ד', א', י"ג-ט"ז תרגום ראשון ותרגום שני למגילת אסתר שני תרגומים לארמית של מגילת אסתר. הראשון הינו תרגום מילולי ... ( cache )
  • מאמרים - סיפור אסתר המלכה - טרנספורמציה ומשמעותה לנו ולסביבה שלנו : לך, כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן אבוא אל המלך שלא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". ... ( cache )
  • Splinters - שבבים - סרוקים ומוקלדים מן העיתונות : לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום. גם אני ונערתי אצום כן והכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי. ... ( cache )
  • rosh126 : ... היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ויעבר מרדכי ... ( cache )
  • הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | חג פורים שמח : (לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן. (מגילת אסתר ד', א', י"ג-ט"ז תרגום ראשון ותרגום שני למגילת אסתר שני תרגומים לארמית של מגילת אסתר. ... ( cache )
  • more "ויום גם אני ונערתי " :
  • Megilas Esther: Hebrew : לילה ויום--גם אני ונערתי, אצום כן; ובכן אבוא אל המלך, אשר לא כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי. ויעבר, מרדכי; ויעש, ככל אשר צותה עליו אסתר. ... ( cache )
  • מגילת אסתר - חג פורים : טז לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליי ואל-תאכלו ואל-תשתו שלושת ימים לילה ויום - גם-אני ונערותיי, אצום כן; ובכן אבוא אל-המלך, אשר לא-כדת, ... ( cache )
  • more "אצום כן ובכן אבוא " :
  • ביאור:תאריכים במגילת אסתר ג€“ ויקיטקסט : ... וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו 3 ימים לילה ויום -- גם אני ונערותיי אצום כן; ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי -- אבדתי." " [זה נאמר ב13 בחודש ה1, ... ( cache )
  • פרשת לך לך : יודעים, אשר כל איש ואִשה אשר יבוא אל המלך... אשר לא יקרא - אחת דתו להמית...". עם ישראל מצוי בסכנה, אך אסתר בשלה. "זה בניגוד לתקנון בית המלך. ... ( cache )
  • אסתר המלכה : אסתר נעתרת: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת (בניגוד למנהג שאין לבוא אל המלך ללא הזמנה), וכאשר אבדתי אבדתי". לאחר שאסתר נעתרת לבקשת מרדכי היא אוזרת אומץ ... ( cache )
  • חדר החדשות - מגילת הסרבנות : 1 מרץ 2005 ... "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אשר לא יקרא ג€“ אחת דתו להמית!" "כיצד אפר את החוק? ... ( cache )
  • המגילה - TheMarker Cafe : ובכן אבוא אל-המלך אשר לא -כדת..." וכן ר' כשהמלך מפיץ צו המעניק ליהודים את זכות ההגנה העצמית נכתב "... נתן דת בכל מדינה ומדינה..." ... ( cache )
  • חגים - פרקי הפתיחה של מגילת אסתר : בחצר גינת בית המלך. כל עבדי המלך. ועם. מדינות המלך. על כל השרים. ועל כל העמים. אשר בכל מדינות המלך אחשורוש. אבוא אל המלך אשר לא כדת. והשתייה כדת אין אנס ... ( cache )
  • לימוד משותף לקראת פורים : וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לא -כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי": בראשית פרק נ פסוק ג, אסתר פרק ב פסוק י"ב ... ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : אסתר מבררת מה קורה עמו, ומרדכי לוחץ עליה לעשות מעשה שהוא כנגד רצונה: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת"27, והיהודים בשושן מצטווים לצום כולם28. ... ( cache )
  • אסתר המלכה , מתוך יהדות - מושגים וכתבים - אנציקלופדיה Ynet : ... ויוזמת בניגוד למקובל, מפגש עם המלך (על אף שלא זומנה אליו), "ובכן אבוא אל המלך, אשר לא כדת" (כלומר, שלא כדין) "וכאשר אבדתי, אבדתי" (אסתר ד, טז). ...
  • תורה ֲ» ארכיון ֲ» על לגימה וגלימה במגילת אסתר : ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". מעתה מדמות פקודה וצייתנית, שעמדה בצילם של המלך אחשוורוש, ולהבדיל מרדכי, היא הופכת לדמות המפקדת הראשית, ... ( cache )
  • מוסדות תיקון המידות - אוצר היראה פורים : עד שאחר-כך כנסת-ישראל מקבלת דעת הצדיק- האמת ואומרת: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת", ודרשו רבותינו ז"ל: שלא כדת של תורה, כי אני יודע בעצמי שעל-פי דת של תורה ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - קדושת הפורים ב' : אסתר מבררת מה קורה עמו, ומרדכי לוחץ עליה לעשות מעשה שהוא כנגד רצונה: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" 27 , והיהודים בשושן מצטווים לצום כולם 28 . ... ( cache )
  • מסורת/מרדכי ואסתר הסיפור שמאחורי. : 10 יוני 2005 ... ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי. חזל פרשו את כפילות הלשון אבדתי-אבדתי כמו שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך! ... ( cache )
  • בס"ד : אסתר פרק ד פסוק ט"ז. " וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לא - כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי": ... ( cache )
  • Dvar Tora : במילים אחרות היא אומרת לעם: "אני זקוקה לתמיכתכם, לבד אינני שווה דבר, אך אם אתם תעמדו מאחורי אולי אמצא את הכוח לבוא אל המלך אשר לא קרא לי". ... ( cache )
  • מעריב nrg - אדם כי יקריב - בית מדרש - יהדות : מרדכי דרש ממנה לבוא אל המלך אשר לא כדת, ולסכן את עתידה ואת חייה מען הצלתו של עם ישראל. אולם הסיכון המוחשי הזה דווקא לא היה קרבן, אלא סיכון שנטלה על עצמה ... ( cache )
  • חדשות מחלקה ראשונה - News1: על לגימה וגלימה במגילת אסתר : 3 מרץ 2009 ... ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". מעתה, מדמות פקודה וצייתנית, שעמדה בצילם של המלך אחשוורוש, ולהבדיל, מרדכי, היא הופכת לדמות ... ( cache )
  • עידן-הדלי - חגים ומועדים - "הווזיר שמכר את הסוסיתא" - קואצינג ... : ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". כמוכנה למסור את נפשה, מבקשת מכל העם להתאחד למענה האיחוד שיאפשר לה לקבל את הכוח לפנות למלך ויהי מה. ... ( cache )
  • שרהֲ´לה בשביל ימימה - הבלוג של שרה אורן - תפוז בלוגים : ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". כמוכנה למסור את נפשה, מבקשת מכל העם להתאחד למענה ג€“ האיחוד שיאפשר לה לקבל את הכוח לפנות למלך ויהי מה. ... ( cache )
  • מגילת אסתר - תחפושת ספרותית : שהישועה לא באה אלא מכוח העזת אסתר לבוא אל המלך אשר לא כדת, ואילו החרש החרישו לא היה ה' נלחם להם, כך מצוות הפורים באו מתוקף רצונם וקבלתם. ... ( cache )
  • בס"ד : 2 מרץ 2007 ... ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי". אסתר מלמדת אותנו כיצד ניתן לשאוב מן העבר ומן דמויות העבר את הפתרון למצוקות ההווה, ... ( cache )
  • ועוד נ"ל טעם אחר למה שאומרים הפטרה זאת של "היתה עלי" בחודש ניסן ... : ... אלא הכל נעשה מאליו מעשה שמים, משא"כ בענין נס הפורים מצינו דמרדכי הע"ה דחק את השעה מאד, שהכריח את אסתר שתבא אל המלך אשר לא כדת, ותסכן עצמה בסכנה גדולה, ... ( cache )
  • סיכום שיעור של : כתוב: "כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" (מגילת אסתר, פרק ד', פס' ט"ז) אני באה אל המלך לא מגיע לי, אבל זה יום שגזר דין שנחתם בטבעת המלך, אפשר להשיב אותו. ... ( cache )
  • עמותת יד הנקטפים : (פרק ט',כ"ב) "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". (פרק ד',ט"ז) הדבר החשוב ביותר לטליה הוא ללא ספק המשפחה והחברים, תמיד רצתה שנהייה שמחים ... ( cache )
  • קול : ואסתר באה אל המלך ג€�אשר לא כדתג€�. ואולי מנסה המגילה לרמוז לנו מהי משמעותו של ג€� שלטון החוקג€�? .... במקביל, אסתר חוששת מאד ג€�לבוא אל המלך אשר לא ... ( cache )
  • more "אל המלך אשר לא " :
  • גנניזי - תצוה : אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי " (ד, טז). בקריאה ראשונה נראה כי אסתר עשתה מעשה נואש הקרוב להתאבדות, אך אנו נשתדל להצביע כאן על תכנית מגובשת וריאלית שטוותה ... ( cache )
  • עיתון מבית-חיי'נו : ובכן אבוא אל שרון אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ". ויעבור הרב ויעש ככל אשר צוותה המנהלת ביום ההוא.. הוא היום השלישי י"א אדר ב' בשיעור החמישי הוא האחרון שיעור ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - בין פורים לפסח, בין פאסיביות לעשייה : והנה המשימה היא קשה בכפליים: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי " ( אסתר ד', ט"ז), ופירש"י: "וכאשר התחלתי לילך לאבוד אלך ואמות. ... ( cache )
  • "עץ גבוה חמישים אמה" : ד1, בקשת אסתר מהמלך, אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ... ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך... ג1, חמת המן על מרדכי, וכראות המן את מרדכי בשער המלך ... ( cache )
  • עיון במגילת אסתר / יעקב אשכנזי : ... ולמען לא יופר הלך הנפש הזה יצומו גם נערותיה - "ובכן אבוא אל המלך שלא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ". (כלומר: אם אמות אין בכך כלום, כי למען עמי אמות). ... ( cache )
  • קולך - פורום נשים דתיות : 18 פברואר 2007 ... הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי ". ... ( cache )
  • מגילת אסתר - חג פורים : ... שלושת ימים לילה ויום - גם-אני ונערותיי, אצום כן; ובכן אבוא אל-המלך, אשר לא- כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי . יז ויעבור, מרדכי; ויעש, ככול אשר-ציוותה עליו אסתר. ... ( cache )
  • מגילת אסתר פרק א' ויהי, בימי אחשוורוש: הוא אחשוורוש, המולך מהודו ... : שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותיי, אצום כן; ובכן אבוא אל המלך, אשר לא כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי . ויעבור, מורדכיי; ויעש, ככול אשר ציוותה עליו אסתר. ... ( cache )
  • עיון במגילת אסתר : ... הללו רוצה אסתר להרגיש את עצמה מאוחדת עם אחיה ואחיותיה, ולמען לא יופר הלך הנפש הזה יצומו גם נערותיה - ובכן אבוא אל המלך שלא כדת וכאשר אבדתי אבדתי . ... ( cache )
  • מוסדות תיקון המידות - ספרי אנ"ש פורים : אך אף על פי כן אבוא לפניו שלא כדת וכאשר אבדתי אבדתי הינו אם חס ושלום אינו לרצון תפלותי והתבודדותי עתה לפניו מרבוי קלקולי כאשר אבדתי על ידי מעשי הרעים אבדתי ... ( cache )
  • Ayaג€™s Blog : ובכן אבוא אל המלך, אשר לא כדת, וכאשר אבדתי, אבדתי ג€�. כבשת הרש - משל שעניינו אדם עשיר הגוזל את רכושו המועט של העני. מקור הביטוי בספר שמואל בג€˜. ... ( cache )
  • more "כדת וכאשר אבדתי אבדתי " :

מקורות

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.





מקור: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%93