ביאור:ישעיהו א
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו
מהדורות נוספות של ישעיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא
א חֲזוֹןמראה הנבואה של יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, בִּימֵי עֻזִּיָּהוּעזריה בן אמציהו (מלכים ב יד כא), יוֹתָםראה מלכים ב טו ה, אָחָזמלכים ב טז, יְחִזְקִיָּהוּמלכים ב יח, מַלְכֵי יְהוּדָה. ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: בָּנִיםאת בני ישראל גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּמרדו בִי. ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּאת אדוניו וַחֲמוֹר אֵבוּסמכיר את אבוס (הכלי שנותנים בו מאכל לבהמות) בְּעָלָיו - יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעלא הכיר בה' המספק לו את צרכיו, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. ד הוֹי! גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹןשעוונותיו כבדים, זֶרַעמשפחה של מְרֵעִיםעושי רע, בָּנִים מַשְׁחִיתִיםעושים מעשים נתעבים. עָזְבוּ אֶת יְהוָה, נִאֲצוּביזו וחיללו אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹרפרשו ממנו והלכו אחורה (כדי להתרחק ממנו). ה עַל מֶהעל איזה אבר בגופכם תֻכּוּ עוֹדתקבלו עוד מכות תּוֹסִיפוּ סָרָהכאשר תוסיפו לחטוא? כָּל רֹאשׁאחד מכם, ראשו לָחֳלִיחולה וְכָל לֵבָב דַּוָּיחולה. ו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹםמקום שלם (תמים), אלא כל גופכם מלא:, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּנסחטו (להוצאת המוגלה) וְלֹא חֻבָּשׁוּכוסו בתחבושת וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶןנמשחו בשמן על מנת לרכך אותם. ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶםלנגד עינכם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּאת יבולה וּשְׁמָמָהוהיא הופכת לשממה כְּמַהְפֵּכַת זָרִיםכי האויבים משחיתים אותה. ח וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹןהעיר ציון, ירושלים כְּסֻכָּהמבנה רעוע בְכָרֶם, כִּמְלוּנָהכאהל ארעי (ששומר המיקשה לן בו) בְמִקְשָׁהשדה קישואים, כְּעִיר נְצוּרָהבמצור. ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָטמועט, כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּשאבדו ונשמדו כליל (בראשית יט כד). {ס}
י שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹםהמושלים שמעשיהם רעים כמעשי אנשי סדום, הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָההעם שמעשיו רעים כמעשי עמורה. יא לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם?, יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִיםסוג בהמה (כנראה ג'מוס), וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִיםעיזים לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּיכאשר תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי - מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶםמכם, רְמֹסלדרוס ולקלקל חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּאל תמשיכו , חידלו מל- הָבִיא מִנְחַת שָׁוְאשקר (במחשבה רעה), קְטֹרֶת תּוֹעֵבָהכמו קטורת תועבה הִיאהמנחה לִי, חֹדֶשׁבראשי החודשים וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָאובמועדים (מקראי קודש) לֹא אוּכַללא אוכל לסבול אָוֶןפשע ורשע וַעֲצָרָהיחד עם עבודת ה'. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹׂאאין לי עוד כח לשאת אותם. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶםכאשר תפרשו את ידיכם כלפי מעלה בתפילה אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִיםמרוב רצח מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּהיטהרו, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵבלהיטיב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּטלימדו מהו משפט צדק, אַשְּׁרוּ חָמוֹץלמדו את הגנב להיטיב דרכו, שִׁפְטוּשיפטו בצדק יָתוֹם, רִיבוּריבו את ריב (עיזרו) אַלְמָנָה. {ס}
יח לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָההבה נשמיע טענותינו (לשון תוכחה), יֹאמַר יְהוָה, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִיםאדומים כצבע השני - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּכאשר תחדלו מדרכיכם הרעות, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָעתולעת השני - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם תֹּאבוּתרצו וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם תְּמָאֲנוּתסרבו וּמְרִיתֶםתמרדו, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּתאכל אתכם, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. {ס}
כא אֵיכָהכיצד זה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָהעיר (ירושלים) נֶאֱמָנָהשהיתה נאמנה לה' כמו אישה לבעלה, מְלֵאֲתִיזו שהיתה מלאה מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִיןישן (שכן) בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִיםמעורב במתכות זולות, סָבְאֵךְיינך מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵיחברים של גַּנָּבִים, כֻּלּוֹכולם (השרים) אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִיםתשלומים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיבדין אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם. {פ}
כד לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אֲבִירגיבור יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַיאתנחם בכך שאפרע משונאי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. כה וְאָשִׁיבָהאחזור ואשים יָדִי עָלַיִךְעל ירושלים וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְאטהר אותך (בור הוא סוג של מלח "בורית" שמשמש כסבון, סיגים הם פסולת שבכסף), וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְפסולת מתכת בדיל. כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ "עִיר הַצֶּדֶק", "קִרְיָה נֶאֱמָנָה". כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּטלמען יעשה בה משפט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָהישובו אליה למען עשות צדקה. כח וְשֶׁבֶראבל שבר יבוא על פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו, וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּיאבדו. כט כִּי יֵבֹשׁוּיתאכזבו מֵאֵילִיםאילנות אשר ניטעו לעבודה זרה אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּםאהבתם, וְתַחְפְּרוּתיכלמו מֵהַגַּנּוֹתאותן גינות בהן ניטעו האילנות אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם. ל כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָהכמו עץ אלה נֹבֶלֶת עָלֶהָהגורמת לעלים שלה ליבול מרוב יובש, וּכְגַנָּהוכמו גינה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ. לא וְהָיָה הֶחָסֹןהעץ החזק לִנְעֹרֶתפסולת של חוטי פשטן (שנדלקים בקלות) וּפֹעֲלוֹהאדם אשר נטע ומגדל אותו לְנִיצוֹץ, וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה. {ס}
ביאורי פסוקים
ואשיבה שופטייך כבראשונה
בסופה של נבואה שבה הוכיח ישעיהו את המנהיגים המושחתים, יש משפט אחד של נחמה:
(ישעיהו א כו): "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"
1. על-פי הפשט, כבראשונה = כמו בתקופה הראשונה לקיומו של עם ישראל, כשהוא הונהג על-ידי משה רבנו ועל-ידי שופטים שנבחרו על-ידו ברוח הקודש (ראו בחירות בספר שמות , בחירות בספר דברים ).
2. ועל-דרך הדרש, יש מפרשים כבראשונה = כמו ביום הראשון שלהם בתפקיד, אז כולם בעלי כוונות טובות, ולוקחים על עצמם, שהם יתהגו ביושר, בנקיות, ורק האמת וטובת האזרח, יעמדו לפניהם, שלא יתנו לכונות זרות ופסולות להסיט אותם מהדרך, והם מרגישים התרוממות רוחנית עליונה ( ירוחםשמ, עצור כאן חושבים ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-16.
