ביאור:מלכים ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a09b19

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב יט


א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו, וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה. ב וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים, אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ. ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ: יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה ← ועונש וּנְאָצָה ← ובזיון הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי בָאוּ בָנִים ← בני ישראל עַד מַשְׁבֵּר ← קרוב ללידה, שהתינוק עומד לצאת וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה ← ויש במצב זה סכנה גדולה לתינוק ולאם. ד אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַבשָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי ← כינוי לה' (מביע ניגוד לאלילי הגויים שהם דוממים), וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים ← ויעניש אותו על דבריו אֲשֶׁר שָׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה ← המעט שנשארו ביהודה לאחר שהגלה סנחריב את רובם". ה וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעַיָהוּ ← ואמרו לו את הדברים שלעיל. ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ: "כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה: אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי. ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ ← שגעון וְשָׁמַע שְׁמוּעָה, וְשָׁב לְאַרְצוֹ, וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ".

ח וַיָּשָׁב רַבשָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה, כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ ← רבשקה שמע שסנחריב נסע מלכיש אך לא ידע לאן, והלך לחפש אותו, ואז במפתיע שמע שסנחריב נלחם בלִבְנָה. ט וַיִּשְׁמַע אֶל ← על אודות תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ לֵאמֹר: הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ. וַיָּשָׁב ← אך לפני שהחליט ללכת ולהלחם בתִּרְהָקָה, החזיר תשובה לחזקיהו וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: י "כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: אַל יַשִּׁאֲךָ ← יטעה אותך אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם, וְאַתָּה ← והאם אתה תִּנָּצֵל? יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי ← מלכי אשור - אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר. יג אַיּוֹ ← היכן הוא היום מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר ← של עיר סְפַרְוָיִם, הֵנַע וְעִוָּה?". יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם, וַיַּעַל בֵּית יְהוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. {פ}
טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. טז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע, פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה, וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ← שלח את הספר שפרוש לפניך לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי. יז אָמְנָם יְהוָה, הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם. יח וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, כִּי ← אבל זאת בגלל ש- לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, עֵץ וָאֶבֶן, וַיְאַבְּדוּם. יט וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ, וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ". {ס}
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר ← את התפילה ש- הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל ← על אודות סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שָׁמָעְתִּי. כא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו: בָּזָה לְךָ, לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן ← כינוי לאומת ישראל המביע את תומתה ושאין לה בעלים (מלבד אביה, ה'), אַחֲרֶיךָ ← אחרי מפלתך רֹאשׁ הֵנִיעָה ← בלעג בַּת יְרוּשָׁלָ‍ִם. כב אֶת ← אתה סנחריב את מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל? וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל ← הקב"ה. כג בְּיַד מַלְאָכֶיךָ ← השליחים של סנחריב, תַּרְתָּן וְרַב סָרִיס וְרַבשָׁקֵה, בפרק בקודם חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר: '(ברכב) בְּרֹב רִכְבִּי ← ע"י הרכב הרב שיש לי אֲנִי ← כל כך בטוח בעצמי שנחשב בעיני שכבר עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים ← להרים הגבוהים יַרְכְּתֵי ← לפסגות לְבָנוֹן, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו ← את הגבוהים שבעצי הארז מִבְחוֹר ← מהנבחרים שב- בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה ← למקום הלינה שבראש ההר יַעַר כַּרְמִלּוֹ ← והגעתי אל יער הכרמל. כד אֲנִי ← סנחריב מתגאה תמיד: אני- קַרְתִּי ← כריתי, חפרתי בורות בכל מקום וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים ← נובעים. הנמשל: בכל מקום שאני נלחם אני מצליח, וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי ← בפסיעות רגלי העם והסוסים שאיתי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר ← כל הנחלים שסומכים עליהם הערים הנתונות במצור'. כה הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק ← לפני הרבה זמן ע"י הנביאים אֹתָהּ עָשִׂיתִי ← את הגזירה הזו גזרתי לְמִימֵי קֶדֶם ← מימים קדמונים, להחריב עמים על ידיך וִיצַרְתִּיהָ ← אני יצרתי את הגזירה הזו, עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ ← עכשיו הבאתי את הגזירה הזו על ידיך וּתְהִי ← הגזירה נהיתה וגרמה לַהְשׁוֹת ← להפוך לשממה (לַהְשׁוֹת מלשון שאיה, חורבן) ולעשות גַּלִּים נִצִּים ← ערימות (גלים) עפר שמגדלים צמחי (נצים) פרא, את ה- עָרִים בְּצֻרוֹת. כו וְיֹשְׁבֵיהֶן ← תושבי הערים שנזכרו בפסוק הקודם, היו קִצְרֵי יָד ← חלשים, ולא יוכלו להלחם אתך חַתּוּ ← נשברו וַיֵּבֹשׁוּ ← נבהלו, הָיוּ ← היו חלשים כ- עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת ← כמו חציר ששמים ליבש על הגג, שמתיבש מהר וּשְׁדֵפָה ← וכמו שבלים שלקו בשידפון לִפְנֵי קָמָה ← לפני שהשבלים גדלו ונהפכו לקמה. כז וְשִׁבְתְּךָ ← ישיבתך בארצך וְצֵאתְךָ ← למלחמה וּבֹאֲךָ ← לארץ ישראל יָדָעְתִּי ← הכל גלוי לפני ומתוכנן על ידי, וְאֵת ← וגלוי לפני גם הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי. כח יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, וְשַׁאֲנַנְךָ ← ושאונך, קולך עָלָה בְאָזְנָי, וְשַׂמְתִּי חַחִי ← חח היא טבעת ששמים בפה בהמה פראית בְּאַפֶּךָ, וּמִתְגִּי ← רסני בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ. כט וְזֶה לְּךָ ← נס מפלת סנחריב יהיה לך (לחזקיהו) הָאוֹת ← על נס אחר, שהרי צבא סנחריב השמידו את כל התבואה והאילנות ואין מה לאכול אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ ← הנס שיבא הוא: שמהספיחים, התבואה שתצמח מעצמה מהגרעינים שנפלו, תספיק לכולם לשנה זו וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית ← הבאה יאכלו את ה- סָחִישׁ ← הפירות שיגדלו מהעצים הגדועים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית ← לאחר שהאדמה תשתקם זִרְעוּ וְקִצְרוּ, וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם. ל וְיָסְפָה ← תוסיף פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה ← לשלוח שורשים לתוך האדמה (הנמשל: ששארית יהודה שלא גלתה תשתקע בארץ), וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה. לא כִּי ← אכן מִירוּשָׁלַ‍ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית ← תפרח שארית יהודה, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת ← שמקנא לכבוד שמו (צְבָאוֹת קרי ולא כתיב) תַּעֲשֶׂה זֹּאת ← את הישועה הזאת, ולא זכותכם, שהרי ישראל חטאו הרבה. {ס}
לב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ, וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן ← יבוא לקראת החיילים החמושים במגנים וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה ← ערמת עפר כדי לטפס מעל החומות. לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא - בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא. נְאֻם יְהוָה. לד וְגַנּוֹתִי ← אגן אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי".

לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}

ביאורי פסוקים


הערות

  • "כִּי מִירוּשָׁלַ‍ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן" (פסוק לא) - השווה ל"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם" (ישעיהו ב ג ומיכה ד ב)