ביאור:מלכים א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a09a10

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א י


Arrival sheba.jpg
מלכת שבא בדרכה לפגוש את שלמה. סמואל קולמן (1760-1845)

א וּמַלְכַּת שְׁבָא ← ממלכה באיזור תימן של ימינו שֹׁמַעַת ← היתה תמיד שומעת אֶת שֵׁמַע ← את השמועות על חוכמתו של שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ← שזכה לא מאת יְהוָה, וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. ב וַתָּבֹא יְרוּשָׁלַ‍ְמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד ← עם הרבה אוצרות וחיילים, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה, וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. ג וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ ← תשובות לכל שאלותיה, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. ד וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו ← סדר ישיבת שריו סביב שולחנו וּמַעֲמַד ← צורת העבודה של (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה, וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ ← רוח חיים מרוב התפעלות. ו וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: "אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי, עַל דְּבָרֶיךָ ← מעשיך, הדברים שבנית וְעַל חָכְמָתֶךָ. ז וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי, הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ. ט יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה". י וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה, לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. יא וְגַם אֳנִי חִירָם ← צי האוניות של חירם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיא ← בנוסף על הזהב מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים ← עצים טרופיים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד ← למדרגות לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים ← למנגנים בכלי שיר, לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יג וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, מִלְּבַד ← וזה חוץ מ- אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. {ס}
יד וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא ← הגיע מאופיר ומארצות אחרות לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב. טו לְבַד ← וזה בלי להכליל את הזהב שבא מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים ← המסחר העוברים ממקום למקום וּמִסְחַר הָרֹכְלִים ← וממס שהוטל על הסחר של הרוכלים, וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב ← וזהב שבא מהממלכות שממערב לארץ וּפַחוֹת הָאָרֶץ ← ומהשליטים שמינה שלמה בארצות שכבש. טז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה ← מגנים (מפני חצים וחרבות) זָהָב שָׁחוּט ← מרוקע, מרודד, שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב ← שקלי זהב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת ← ציפה על כל מגן ומגן. יז וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט, שְׁלֹשֶׁת מָנִים ← מידה של מישקל זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת, וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן ← בתוך הבית שתואר לעיל ז, ב-ה. {פ}

Ancient-Arabia-Yemen-بلقيس.jpg
מלכת שבא מבקרת את שלמה. תמונות נוספות של המפגש ניתן למצא כאן

יח וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן ← עשוי משנהב, שן פיל גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז ← ממקום שנקרא אופז. יט שֵׁשׁ מַעֲלוֹת ← מדרגות לַכִּסֵּה, וְרֹאשׁ ← משענת לראש עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. כ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים ← אריות עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, לֹא נַעֲשָׂה כֵן ← כסא מהודר כזה לְכָל מַמְלָכוֹת. כא וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר, אֵין כֶּסֶף ← לא היו לשלמה כלי כסף, כי לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. כב כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם, אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים ← שן פיל וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים ← ששימשו כחיות מחמד. כג וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ, לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה. כד וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת ← לראות את פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. כה וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת ← שמלות, בגדים מפוארים וְנֵשֶׁק ← חרבות יקרות וכו' וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים, דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה ← באופן קבוע, כל שנה. {ס}
כו וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. כז וַיִּתֵּן ← לבניית המקדש ובנייני המלכות הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ‍ִם כָּאֲבָנִים ← כאילו היה הכסף זול כמו אבנים, וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. כח וּמוֹצָא ← מקום מוצאם של הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, וּמִקְוֵה ← מארץ בשם 'קוה' סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר ← בתשלום מלא. כט וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת ← בתשלום של 600 כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם ← ביד סוחרי המלך יֹצִאוּ ← היו מוציאים, קונים מהם. {פ}

ביאורי פסוקים

צביה ברבי [תגובה לתגובה]:

1. שחר טען שמלכת שבא לא שלטה במצרים:

  • ע"פ הספר של עמנואל וליקובסקי, "תקופות בתוהו", מלכת שבא היא המלכה המצרית הידועה חאתשפסות (הוא מסתמך, בין השאר, על דבריו של יוסף בן מתתיהו, שאמר שמלכת שבא שלטה "במצרים ובכוש"). גם אם לא מקבלים את דבריו במלואם -- הגיוני שהיו קשרים מסחריים בין מצרים לשבא, והיה להם אינטרס כלכלי משותף: הם רצו לשלוט בנתיב המסחר דרך ים סוף. בכל אופן, גם זה מסתדר עם הטענה שטענתי בשיעור.

2. שחר טען שבאותה תקופה לא יכלו להוביל סחורות מהודו דרך הים, כי טכנולוגיית השייט לא היתה מספיק מתקדמת:

  • לדעתי הצידונים היו מספיק מפותחים והם כן יכלו להגיע להודו. אבל לצורך הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה, כי לא רק הודו עשירה בסחורות - גם מארצות ערב בוודאי הביאו סחורות דרך ים סוף. אם הצי של חירם לא הגיע להודו - הוא בוודאי הגיעו לארצות אחרות (למשל לאופיר), והביא משם סחורות דרך ים סוף.

3. שחר טען שקרתגו לא נמצאת בצפון לבנון אלא בטוניס:

  • עבור הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה. קרתגו היתה מושבה של הפיניקים - העם שישב גם בצור ובצידון. הפיניקים שלטו בהרבה מקומות והקימו נמלים ומושבות בכל חופי הים התיכון. המטרה שלי בשיעור היתה להראות את העוצמה הימית של צור, ולכן הבאתי את קרתגו כדוגמה לעיר שהיתה שייכת לפיניקים.

2. לשם ה'

(אראל סגל, מכתב)

ע"פ הפשט נראה שמלכת שבא באה בגלל חכמתו הא-להית של שלמה (לא רק היא – גם "וכל הארץ מבקשים את פני שלמה, לשמוע את חכמתו אשר נתן אלוהים בליבו." ,מלכים א י כד), כמו שכתוב "ותבוא לנסותו בחידות". זה מסביר גם את הביטוי "לשם ה'": מלכת שבא חשה שהחכמה של שלמה היא מה', והיא רצתה להתקרב אל ה' ולהכיר אותו יתברך טוב יותר, ולכן באה לנסות את שלמה בחידות. דרך החידות תתגלה ותתברר חכמתו של שלמה, וכך גם תתגלה חכמתו של ה'.

אמנם, אחרי שמלכת שבא כבר הגיעה לארץ – היא התרשמה גם מהשפע החומרי ומעבודת ה' במקדש ( "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה, והבית אשר בנה, ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו, ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו אשר יעלה בית ה', ולא היה בה עוד רוח" ) אבל העיקר הוא החכמה. גם שלמה עצמו לא ביקש עושר ולא כבוד אלא חכמה, ולא סתם חכמה מדעית כמו חכמות הגויים אלא "לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע". הוא הבין שהשפע החומרי אינו העיקר – הוא רק מתנה שמקבלים מה' כשעושים משפט צדק.

מקורות

על-פי מאמר של שחר, צביה, אראל שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת טבת-שבט ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.