ביאור:מלכים א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a09a12

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א יב


א וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם, כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ. ב וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ ← כאשר שמע על המלכת רחבעם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר ← כי הוא בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם. ג וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ, (ויבאו) וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר: ד "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ, וְנַעַבְדֶךָּ". ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "לְכוּ עֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי", וַיֵּלְכוּ הָעָם. ו וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ עֹמְדִים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתוֹ חַי לֵאמֹר, "אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים ← מתיעצים זה עם זה, (מתוך כונה ליעץ לי) לְהָשִׁיב אֶת הָעָם הַזֶּה דָּבָר". ז (וידבר) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר: "אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם ← תענה לחפצם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים, וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים". ח וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ, וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים ← שמינה אותם לעמוד לְפָנָיו. ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "מָה אַתֶּם נוֹעָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר: הָקֵל מִן הָעֹל אֲשֶׁר נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ?". י וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר: "כֹּה תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר 'אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ', כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם: קָטָנִּי ← אצבעי הקטנה עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. יא וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם, אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים ← בהלקאה בקוצים המכאיבים כעקרבים". יב (ויבו) וַיָּבוֹא יָרָבְעָם וְכָל הָעָם אֶל רְחַבְעָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר 'שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'. יג וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעָם קָשָׁה ← באופן קשה, נחרץ, וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. יד וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם, אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". טו וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם, כִּי הָיְתָה סִבָּה ← גילגול דברים (ה' גרם לכך שהוא יענה להם כך, כדי שהם ימרדו בו) מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר ← לעיל יא, לא יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. טז וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי. לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל! עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ ← לך והשגח על הבית שלך (על שבט יהודה, על בית המקדש) דָּוִד ← רחבעם בן שלמה בן דוד", וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו. יז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ← ולעומתם, יתר העם (השבטים יהודה, בנימין ושמעון) הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם. {פ}
יח וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת אֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל הַמַּס ← האחראי על גביית המס (שלח אותו כדי להראות שהוא לא מפחד מהם) וַיִּרְגְּמוּ כָל יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן וַיָּמֹת, וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת ← עלה במאמצים (לעשות זאת כמה שיותר מהר) בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלָ‍ִם. יט וַיִּפְשְׁעוּ ← מרדו יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {ס}
כ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי שָׁב ← חזר לעיר, צרדה יָרָבְעָם, וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל הָעֵדָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית דָּוִד זוּלָתִי ← אף שבט חוץ מ- שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. כא (ויבאו) וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלַ‍ִם, וַיַּקְהֵל אֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה, לְהִלָּחֵם עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. {פ}
כב וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר. כג אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְיֶתֶר הָעָם לֵאמֹר. כד כֹּה אָמַר יְהוָה 'לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה', וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ לָלֶכֶת כִּדְבַר יְהוָה. {ס}
כה וַיִּבֶן ← חומה וביצורים (וכנראה גם ארמון) יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ, וַיֵּצֵא מִשָּׁם ← אולי בגלל שקשה להגן עליה מפני אויבים, או בעקבות יעקב אבי האומה (בראשית לב לב) וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל. כו וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, "עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. כז אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה". כח וַיִּוָּעַץ ← התייעץ עם מקורביו (כיצד אפשר יהיה למנוע מהעם לעלות לירושלים) הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כט וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל, וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. ל וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת ← מקור לחטא לכל ישראל, וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד ← בתהלוכה בא הובא אחד העגלים לדן עַד דָּן ← הנמצאת בקצה הצפוני של הממלכה. לא וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית בָּמוֹת ← מבנה פולחני, שבחצרו שני מזבחות, וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם ← מכל קצוות העם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי. לב וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג ← חג כמו חג הסוכות בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי ← חשון (דחה בחודש כדי שגם מי שעלה לירושלים בחג האמיתי, יוכל להשתתף גם בחג זה) בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה ← עם כל המצוות בהן חוגגים את סוכות בירושלים וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ ← עשה את עצמו לכהן, כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה. לג וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא (מלבד) מִלִּבּוֹ, וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. {פ}

ביאורי פסוקים


ראו גם