ביאור:ישעיהו ב
קיצור דרך: a1002
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ב)
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה ראה בנבואה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ, עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם:
| "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" - פסל השלום של אליעזר ויסהוף הנושא את הכיתוב |
ב
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן מוכן ומתוקן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים הראשון בחשיבות לכל ההרים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת ינשא במעלה וחשיבות יותר מכל הגבעות, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
ג
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה, אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.
ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים. וְכִתְּתוּ וישברו חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ויעשו מהם כלי חפירה (ביחיד אֵת) וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת מהחניתות יעשו מזמרות (מזמרה היא מכשיר כעין מספריים שבה חותכים ענפי שיחים אילנות), לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
{פ}
ה
בֵּית יַעֲקֹב הנביא אומר לעם ישראל: בית יעקב, כיון שכך יהיה בימי המשיח, לכן בואו כבר עכשיו לכו ונלכה באור ה' לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה.
ו
כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ הנביא אומר: אתה ה' עזבת את עמך בֵּית יַעֲקֹב, כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם מלאו כשפים יותר מבני קדם (תושבי המזרח הרחוק שהרבו לעסוק בכשפים) וְעֹנְנִים מנחשים עתידות לפי העננים או לפי העונות (ר' דברים יח י) כַּפְּלִשְׁתִּים כמו הפלישתים שיושבים בצד מערב (על שפת ים תיכון) וּבְיַלְדֵי נָכְרִים בפילוסופיה ועצות של הגויים (מחשבות האדם משולים לילדיו) יַשְׂפִּיקוּ יסתפקו.
ז
וַתִּמָּלֵא והסיבה שהתעסקתם בכל הנ"ל היא כיוון שהיה לכם שפע, בגלל ש"וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ" וכו' אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה קץ, סוף לְאֹצְרֹתָיו, וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו.
ח
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים, לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לפסלים שאותם עשו במו ידיהם יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.
ט
וַיִּשַּׁח אָדָם באחרית הימים ה' יכפוף את האנשים הפשוטים וַיִּשְׁפַּל אִישׁ ישפיל את האנשים התקיפים, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם הנביא אומר: אני יודע שאתה לא תמחול להם.
י
בּוֹא בַצּוּר ויאמרו אחד לחבירו: נתחבא בנקיקי הסלעים וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר במחילות שבאדמה, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ כבודו.
יא
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל אז ישפיל ה' את העיניים גבוהות, הרגשת הגאווה, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יהיה גדול, תקיף יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
{ס}
| הויטראז' חלונות ארדון בספריה הלאומית, המבטא את פסוקים ב-ד |
יב
כִּי יוֹם כי יום מוכן, מתוכנן לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל על תשלום כגמולו לכל איש גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל התשלום לנשא יהיה שיושפל.
יג
וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן עצי ארז הגדלים בלבנון - משל לאנשים המנשאים הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן עצי אלון הגדלים בבשן - כנ"ל וכן במשלים הבאים.
יד
וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים, וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת.
טו
וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה.
טז
וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ אוניות משא גדולות המסוגלות להפליג עד לתרשישי. תרשיש היא יבשת אפריקה כולה או מקום ביבשת אפריקה, משם הביא שלמה המלך (מלכים א י כב תרגום ורש"י שם) "זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים", וְעַל כָּל ועל תשלום כגמולם לכל היושבים ובוטחים בעושר של ארמונותיהם, בעלי הרצפות היפות שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה רצפות שיש יקרות שנחמד להסתכל עליהם.
יז
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
יח
וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף.
יט
וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ לשבור רשעי הארץ.
כ
בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ, אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת, לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים ישליכו למחילות של חפרפרת ומערות עטלפים.
כא
לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים בשיני הסלעים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
כב
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אז יאמר איש לחבירו תעזבו את האדם, אל תפחדו ממנו אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא וכיון שכך במה הוא נחשב, שכשהנשמה יוצאת לא נשאר ממנו כלום.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ" (פסוק כ) - לפי הפשט מדובר בפסלים העשויים מכסף וזהב, אך יש שהסבירו שמדובר בכסף עצמו שאנשים הפכו אותו בימינו לאליל שלהם.
