ביאור:אסתר א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a3301

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של אסתר א)


א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ← מלך פרס, מלך תחת כורש לקראת סוף 70 השנה של גלות בבל (ראה גם עזרא ד ו, דניאל ט א), הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ← הוא אחשורוש המפורסם הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. ב בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ← כאשר התייצבה מלכותו, כאשר דעכה ההתנגדות אליו עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה ← עיר המלוכה והשלטון (היתה עיר שושן גדולה לעם, ובתוכה מבצר לאנשי המלוכה והשלטון). ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה ← סעודה גדולה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים ← בעלי תפקידים בכירים בפרס וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. ד בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר ← כבוד תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, יָמִים רַבִּים ← המשתה נמשך זמן רב, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, בַּחֲצַר ← שהיתה לפני גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ ← הגינה של ביתן המלך. למלך היה ביתן להשתעשע שם ומסביבו היתה גינה. ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת ← סוגי אריגים יקרים למשענת כשיושבים על המטות (חור וכרפס הם אריגים יקרים בצבע לבן. תכלת היא אריג יקר בצבע תכלת) אָחוּז ← קשור, האריגים היו קשורים בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן ← בחבלים העשויים מפשתן (בּוּץ) וצמר צבוע באדום (ארגמן) עַל גְּלִילֵי כֶסֶף ← לעמודים שעמדו בתוך בסיסים מעיגולי כסף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ ← והעמודים היו משיש, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת ← מיני אבנים טובות. ז וְהַשְׁקוֹת ← לאורחים ניתנה שתייה בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים ← כל מיני סוגי כלים, וְיֵין מַלְכוּת ← יין יקר של מלכים רָב ← ניתן בכמות גדולה כְּיַד הַמֶּלֶךְ ← שפע של סוגי יין כדרך המלכים. ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת ← כחוק, כמנהג כל אחד אֵין אֹנֵס ← הכרח לשתות, כִּי כֵן יִסַּד ← צוה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ ← שרי הסעודה שבביתו: לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. ט גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית ← בבית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. {ס}
י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יא לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת ← כאשר היא מקושטת בכתר לראשה, לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. יב וַתְּמָאֵן ← סירבה הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר ← בפקודת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד ← כעס כלפי חוץ וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ ← מבפנים. יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים ← חכמים שדנים לפי הזמנים, לפי המצב שהיה נתון בו הנאשם (כמו במקרה של ושתי) ולא לפי החוק היבש, כִּי כֵן ← כך נוהגים דְּבַר הַמֶּלֶךְ ← בדבר הנוגע להפסד המלך, לדון ע"י החכמים יודע העיתים לִפְנֵי ← שדנים ע"י כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין ← חוק ומשפט. שדנים לפי החוק היבש בלא להתחשב במצב שהיה נתון בו הנאשם. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו ← והחכמים הקרובים אליו היו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן, שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת ← הם היו החכמים יודעי העיתים. טו כְּדָת ← כדין מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים ← שהוא מסר להעביר לה על ידי הסריסים. {ס}
טז וַיֹּאמֶר (מומכן) מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

"

לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה ← חטאה, קלקלה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי ← אלא עַל כָּל הַשָּׂרִים ← החשובים וְעַל כָּל הָעַמִּים ← הפשוטים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יז כִּי יֵצֵא ← כי כאשר יתפרסם דְבַר הַמַּלְכָּה ← המעשה שארע עם המלכה עַל כָּל ← לכל הַנָּשִׁים ← מפשוטי העם לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן, בְּאָמְרָם: 'הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה'. יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי ← החשובות אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ ← לעשות לכל שרי המלך כמו שושתי עשתה, וּכְדַי ← ראוי, אם לא יענישו את ושתי ראוי שיהיה בִּזָּיוֹן ← שיבזו את בעליהם וָקָצֶף ← רוגז בין בעל לאשתו. יט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר ← גזירת מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר, אֲשֶׁר לֹא ← שמעכשיו והלאה, לא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ ← ואת מעמדה כמלכה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. כ

וְנִשְׁמַע פִּתְגָם ← צו, פקודה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא, וְכָל הַנָּשִׁים ← בין הפשוטות ובין נשי השרים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן."

כא וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. כב וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ, אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ ← כשפתו, לִהְיוֹת כָּל אִישׁ ← בעל שֹׂרֵר ← שולט בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ. {פ}

ביאורי פסוקים


שושן הבירה

Ester 05 01.JPG

מספר דבר בעתו ליעקב בן אפרים זלמן אשכנזי תרצ"ו

VXYZ - ארמון המלך. וי"א שביתן המלך המוזכר במגילה הוא ארמון המלך.
א. רחוב העיר של עיר שושן, מגורי אנשי העיר
ב. גשר
ג. חצר החיצונה
ד. שער המלך, ודירות פקידים
ה. אולם הראיונות
ו. גינת הביתן
ז. חצר גינת הביתן

ח,ט,י. חצר בית הנשים
ט. בתי הנשים
י. בית המלכות של המלכה
כ,ל,מ. בית המלך
כ. דירות המשרתים, מחסני אוכל
ל. חצר הפנימית
מ. בית המלכות. לכאן נלקחה אסתר, כאן ושתי עשתה את המשתה.
נ. תעלת מים או נהר.
ס. שושן הבירה, מושב שרים וקציני עם. יהודים לא הורשו לשבת בשושן הבירה, חוץ ממרדכי שקבל רשות מהמלך כיון שגדל את אסתר. (ב יט).

התרשים הזה עשיתי על יסוד ספרו של Dienlafoy חבר האקדמיה למדעים של צרפת, שבמשך 15 שנים האחרונות של המאה שעברה (1885-1900) חפר בפרס מטעם האקדמיה הזאת, וגלה את ארמונות המלך בשושן.
כדאי לקרוא את התלהבותו והתפעלותו ממגילת אסתר "החוקר צריך רק למסור את עצמו למחבר המגילה ויכול להיות בטוח שילך בדרך הנכונה". רק הודות למגילה לפי דבריו, היתה לו אפשרות לפענח את תעלומת הַלַאבִּירִינְט (מבוך) הזה. על יסוד תגליותיו וחקירותיו במנהגי פרס עד כיום, הוא מוכיח, שכל מלה ומלה במגילה שקולה במאזני זהב ואמיתית, ושאותה היה יכול לכתוב רק בן בית של הארמון בשושן.
בכל זאת מכיוון שהחוקר הגדול הזה לא ידע את המגילה אלא מתרגומים טעה באלו מקומות בנוגע לתפקידם לחלקי הארמון. את הטעויות האלה הרשיתי לי לתקן בתרשים. ע"כ לשון יעקב בן אפרים זלמן אשכנזי.
וגם אני הכותב תקנתי טעות שנראתה לי. בתרשים של יעקב בן אפרים זלמן אשכנזי מסומנת החצר החיצונה שבאות ג ליד שער המלך. ודבריו קשים כיון שמשאלת אחשורוש לנעריו מי בחצר משמע שהחצר היתה סמוכה לבית המלכות שאחשורוש ישן שם והוא שמע רעש בחצר ושאל מי בחצר, אבל אם החצר החיצונה נמצאת ליד שער המלך המרחק גדול מאד ויש חומה ושער בנתיים ואיך הוא שמע את הרעש מכזה מרחק. ועוד שבשער המלך הסתובבו שומרים כל הזמן ומה הפלא שיש שם רעש.