ביאור:קהלת ג
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של קהלת ג)
|
סיכום הדברים בקיצור
שני הפרקים הראשונים היו מבוא לספר כולו, ומכאן ואילך תהיה חזרה על מה שכבר נכתב, ביתר פירוט. מדי פעם יטובלו הדברים במשלים ודברי חכמה המובאים בדרך אגב. בהמשך למסקנה מהפרק הקודם על כך שעל האדם פשוט להנות מעמלו ולקוות שה' יתן לו תחושה של סיפוק, מובא כאן כיצד על האדם העמל לנהוג בחייו: לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון, כל דבר בעיתו. ואם נשאל מה התועלת? ה' בכוונה גרם לכך שאנו חיים במחזוריות ולא מצליחים לשנות את העולם, כדי שנירא ממנו. מה שנישאר לנו , אם נקבל את המסקנה הזאת, היא לעשות את מלאכתנו. אנחנו יכולים לנסות ללמוד איך העולם עובד, אך לא נצליח. אנחנו גם יכולים לנסות לחפש את הצדק בעולם, אך כמה שנתאמץ תמיד ימצאו רשעים. אין לנו ברירה אלא לסמוך על ה' שיעניש אותם בעולם הבא. יש הטוענים שהאדם עדיף על פני הבהמות, ובכך מנחמים את עצמם כי לאחר מותם ימשיך להם קיום בניגוד לחיות שפשוט הופכות לעפר. שלמה לוקח כאן קו מחשבתי המניח שאין לאדם שום יתרון, וגם בו מגיע לאותה מסקנה שלעיל: אפילו אם לאדם אין ביטחון בכך שלאחר מותו יהיה לו איזשהו קיום , הרי שעליו להמשיך ולעמול בשמחה. |
א לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץלכל עסק, לכל מעשה תַּחַת הַשָּׁמָיִם. {ס}
ב עֵת לָלֶדֶתלהיוולד וְעֵת לָמוּת
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹרכאשר העץ יבש נָטוּעַ.
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא
עֵת לִפְרוֹץלעשות חור בגדר וְעֵת לִבְנוֹתליסגור את הפירצה.
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק
עֵת סְפוֹדלעצב על מוות של אדם קרוב וְעֵת רְקוֹדבישמחות.
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִיםבהריסת ביניין וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִיםאיסוף אבנים לצורך בניה
עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּקמחיבוק של שונא.
ו עֵת לְבַקֵּשׁלחפש דבר מה וְעֵת לְאַבֵּד
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
ז עֵת לִקְרוֹעַבגד שנקרע ואי אפשר לתקן אותו, אז קורעים אותו לחתיכות קטנות לצרכים שונים וְעֵת לִתְפּוֹר
עֵת לַחֲשׁוֹתלהתאפק, לישתוק וְעֵת לְדַבֵּר.
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. {ס}
ט מַה יִּתְרוֹןיש הרבה דברים שצריך לעשות, כל דבר בעיתו בחיי האדם, אז אם כן מה התועלת להשקיע בהם מעבר למידה הנצרכת כדי לחיות? הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל. י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹתלעסוק בּוֹ. יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹכך שהאדם יעשה כל דבר הנצרך לחייו בעת מסויימת, גַּם אֶת הָעֹלָםעינייני העולם, הרצון לילמוד את כל מה שיש בעולם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹאאבל מנע מהם שלא יִמְצָאיבין הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. יב יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּםבכל רצונות האדם, כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. יג וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹבויהנה בְּכָל עֲמָלוֹ, מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. יד יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָםיהיה קיים לעולם, שלא כמו מעשי בני האדם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂהנתן לאדם שאיפות גדולות לחקור את העולם ולשנות אותו שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיוכדי שכשיראה האדם שזה בלתי אפשרי, הוא ירא מה'. טו מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר - הוּאיהיה בעתיד (מעשי האדם הרעים, כגון עיוות הדין שיובא בפסוק הבא), וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת - כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶתיבקש את עלבונו וידאג ל נִרְדָּף. טז וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּטשבמקום שממנו אמור לצאת שילטון החוק שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶקהמקום בו היו צריכים לרדוף צדק שָׁמָּה הָרָשַׁע. יז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים, כִּיוגם אם נדמה כי משפט האלוהים מתמהמה, הרי זה כי עֵת לְכָל חֵפֶץלכל דבר יש זמן מוגדר וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁםיישפטו הרשעים שם, בעולם הבא. יח אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָםשברר, שבחר אותם הָאֱלֹהִים, וְלִרְאוֹתראיתי שאין זה נכון, אלא שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶםכמו הבהמות שלהם. יט כִּי מִקְרֶההמוות בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה - וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָדרוח חיים זהה לַכֹּל, וּמוֹתַריתרון הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִןאיננו קיים כִּי הַכֹּלגם האדם וגם הבהמה הָבֶלהם בני חלוף. כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָדלאדמה, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָרהאדם נברא 'עפר מן האדמה' (בראשית ב, ז) וכן הבהמות '...מן האדמה כל חיית השדה' (שם שם יט) וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵעַהאם יכול מישהו לדעת בוודאות ש- רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹבידיעה שזה גורלו, נחלתו, כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיולאחר שימות (האם רוחו תעלה למעלה, או תרד לשאול).
ביאורי פסוקים
תכנון ילודה ותכנון מוות
(קהלת ג ב): "עת ללדת, ועת למות; עת לטעת, ועת לעקור נטוע"
הפסוק מלמד, שהאדם יכול וצריך לתכנן את הרגעים החשובים ביותר בחייו - ההולדה והמוות.
עת ללדת
יש זמנים שבהם ראוי ללדת ילדים, ויש זמנים שבהם ראוי להימנע מכך.
כך ניתן ללמוד מיוסף (בראשית מא נ): "וליוסף ילד שני בנים, בטרם תבוא שנת הרעב...": יוסף הוליד בשנות השובע, והפסיק להוליד בשנות הרעב, " "מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון" " (רש"י ע"פ תלמוד בבלי, תענית יא) . ייתכן שהסיבה היא כלכלית - כשיש מחסור במזון, אין זה ראוי להוליד ילדים שיצרכו עוד מזון.
אם כך, עת ללדת היא הנחיה מעשית - ללדת ילדים בעת שאין בה רעב, בעת שיש בה מספיק שפע כלכלי כדי לפרנס את הילדים שיוולדו.
עת למות
האדם אמנם אינו יכול לקבוע מתי ימות, אך הוא יכול להרגיש שהוא מזדקן ולהתכונן למותו.
כך למשל עשה יצחק אבינו. הוא אמנם אמר (בראשית כז ב): "הנה נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי", אך לאחר מכן ציווה על בנו להביא לו ציד כדי שיברך אותו לפני מותו. חז"ל גם הסבירו, שהוא התחיל להתכונן מסיבה תורשתית: " "אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן; ויצחק היה בן קכ"ג... אמר שמא לפרק אמי אני מגיע, והיא בת קכ"ז מתה, והריני בן ה' שנים סמוך לפרקה, לפיכך לא ידעתי יום מותי שמא לפרק אמי שמא לפרק אבא" " (רש"י בשם רבי יהושע בן קרחה) .
גם יעקב אבינו התכונן למותו: הוא ציווה על יוסף שיקבור אותו בארץ כנען (בראשית מח), ובירך את כל בניו (בראשית מט).
אם כך, עת למות היא הנחיה מעשית - להתכונן למוות בעת שאדם מתקרב לגיל שבו נפטר אחד מהוריו.
עת ללדת ועת למות
מה משמעות הניגוד בין עת ללדת לבין עת למות?
1. כפי שפירשנו למעלה, הניגוד מלמד על החשיבות העצומה שהתנ"ך מייחס להולדה. הולדה היא החיים, ומי שאינו יולד חשוב כמת.
ויש שפירשו את " עת ללדת " כסמל לכל יצירה. חיים הם ח דוות י צירה י יחודית מ שמעותית, וכשאין יצירה יש מות - מ עצורים ות סכולים (אלחנן לוטוק, ע"פ דוד בן יוסף) .
2. ויש שפירשו ש" עת ללדת " משמעה כמו "עת להיוולד": " "הזכיר ראשית האדם וסופו" " ( אבן עזרא ) . לפי פירוש זה, אין בפסוק הנחיה מעשית כי האדם אינו יכול לקבוע מתי ייוולד, וייתכן שהקטע מלמד בדיוק את זה, שהעתים אינן ביד האדם: כמו שהאדם אינו יכול לקבוע מתי ייוולד ומתי ימות, כך הוא אינו יכול לקבוע מתי יצטרך לנטוע ומתי יצטרך לעקור נטוע, כי ה' קובע הכל מראש.
3. ויש שפירשו ש" עת למות " מתייחסת לאותו תינוק שנולד ב" עת ללדת ": " "בשעה שנולד בן לאדם, הוא שמח... ואילו היה משים אל ליבו בשעת משתה ושמחה שבן זה הנולד לו סופו למות, לא היה שמח עליו אילו היה זוכר שיבוא עתו למות" " ( רבי יוסף קרא ) .
לפי זה, הפסוק מלמד לשמור על איזון רגשי - לא לשמוח יותר מדי בלידה, ולא להצטער יותר מדי במוות, כי גם ללידה וגם למוות יש זמן.
4. ויש שפירשו ש" עת למות " משמעה כמו "עת להמית": בעת שלום יש לעסוק בהולדה, ובעת מלחמה יש לעסוק בהרג של האויב (הובא בפירוש דעת מקרא) .
-
-
- אולם בפסוק הבא נאמר בפירוש עת להרוג, ולכן לא מסתבר שיש להוציא את המשפט עת למות מפשוטו ולפרש שגם הוא אומר אותו הדבר.
-
5. וחז"ל דרשו: " "אשרי אדם שעת מיתתו כעת לידתו; מה בשעת לידתו נקי, אף בשעת מיתתו נקי.." " (רבי ברכיה, דברים רבה ז ה ) .
עת לטעת ועת לעקור נטוע
החצי השני של הפסוק משווה בין חיי האדם לבין חיי העץ: גם לעץ יש זמן שבו ראוי לנטוע אותו, ויש זמן שבו ראוי לעקרו - כאשר אינו עושה עוד פירות: " "אמר כי אין העתים קצובות על בן אדם לבדו, כי הנה הנטיעים כן הם" " ( אבן עזרא ) ,
ויש שפירשו " "עת לטעת - בעת שלום, ועת לעקור נטוע - בעת מלחמה" " ( רשב"ם ) ;
-
-
- אולם, מהתורה ניתן ללמוד שגם בעת מלחמה יש חשיבות לנטיעה, כמו שנאמר בפרשת הפטורים משירות קרבי, (דברים כ ו): "ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו - ילך וישב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו"
-
ויש שפירשו את הנטיעה והעקירה על עמים: " "עת לטעת - גוי וממלכה, ועת לעקור - עת יבא להעקר" " ( רש"י ) , ודבריו מסתמכים על נבואות ירמיהו וגם על המשל בתהלים:
-
-
- (ירמיהו א י): "ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, לבנות ולנטוע"
- (ירמיהו לא כז): "והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע, כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם ה'"
- (ירמיהו מה ד): "כה תאמר אליו כה אמר ה' 'הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא, ואתה תבקש לך גדולות?! אל תבקש!...'"
- (תהלים פ טז): "וכנה אשר נטעה ימינך, ועל בן אמצתה לך"
-
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- מדרש רבה מגילת קהלת - פרשה ג : עת ללדת ועת למות . שאמר: מה הוא אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו? .... עת ללדת ועת למות . לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני, אמר הקדוש ברוך הוא: ... ( cache )
- עת ללדת ועת למות - הבלוג של dragon28 - תפוז בלוגים : "לַכּל זמן ועת לכל חֶפץ תחת השמיים. עת ללדת ועת למות ".(קהלת ג, פסוקים א-ב) היא יושבת על כיסא עץ מעוטר בכסף וזהב, בחדר מואר באלפי נרות שעווה, ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Tom Greenfield | תום גרינפילד/עת ללדת ועת למות : 26 פברואר 2009 ... World's largest free online archive of Original Israeli Prose, Poetry, Music and Art presenting work by Tom Greenfield -- תום גרינפילד. ( cache )
- יומן גוש קטיף 1 ג€“ עת ללדת ועת למות | ביכורים : אכן, עת ללדת ועת למות . אך ביחס למלחמתנו נגד אויבינו, ההתייחסות מוכרחה להיות " סבוני גם סבבוני בשם הֲ´ כי אמילם" עם דגש על "בשם הֲ´". לא באים עלינו לכלותנו אלא ... ( cache )
- ישיבת מעלות : " עת ללדת ועת למות ". אמר ר' ברכיה: הרי כל חכמתו של שלמה שאמר " עת ללדת ועת למות ", ... " עת ללדת ועת למות ", בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ... ( cache )
- עת לטעת, ועת לעקור נטוע: ב) עת ללדת ועת למות; קהלת ג וברה : ב) עת ללדת ועת למות ;. עת לטעת, ועת לעקור נטוע: ולבוא לכלל ההכנעה עשות תשובה ר� ת. עת, משנתינו היא זו בפרקי אבות, דע מאין ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Yonatan Solomon | יונתן סולומון/פוטושופ... : 16 יוני 2003 ... פוטושופ - אמנון יצחק - עת ללדת ועת למות יונתן סולומון. פוטושופ - אמנון יצחק - עת ללדת ועת למות . מישהו היה חייב למעוך את הקלטות שלו מזמן. ... ( cache )
- ב עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור א לפ!ל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמלם: : ולכן היצור החי יש לו עת ללדת ועת למות , ולצמח - עת לטעת ועת לעקור. נטוע; בשנוי הזמנים הם קונים זה מזה, מות בחיים וחיים במות, כשני ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - דממת היחיד והיחד - על הצפירה ביום הזיכרון : " עת ללדת ועת למות , עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד". במלים ספורות אלה, תיאר שלמה המלך, ה"חכם מכל אדם", את מהלך חיי העולם. מדינת ישראל העניקה למלים רבות ... ( cache )
- פורטל:תנ"ך/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים ג€“ ויקיפדיה : 23 יולי 2008 ... לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשׂחוק, ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - מגילת קהלת בתרבות הישראלית : "לכל זמן ולכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות , עת להרוג ועת לרפוא, עת לבכות ועת לשחוק, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה, ועת שלום". ... ( cache )
- קהלת פרק ג' : פסוק ב' - " עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע." עת ללדת (=יש עת שבה אדם רוצה ללדת) ועת למות (=ויש עת שבה אדם רוצה שימות מי שנולד), עת לטעת (=יש עת ... ( cache )
- תנך - קהלת פרק ג : השלמות היא להיות מסוגל להיות בשליטה ובאיזון עם כל התכונות שלך בצורה מודעת ונשלטת. ב עת ללדת, ועת למות ; עת לטעת, ועת לעקור נטוע. ג עת להרוג ועת לרפוא, ... ( cache )
- "עת לחשות ועת לדבר" (קהלת ג ז) : המובן הפשוט הוא שלכל פעולה יש את הזמן המתאים לה: " עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות... עת לאהוב ועת לשנוא, ... ( cache )
- MP3Music.co.il - מילות השיר עת מלחמה ועת שלום - שימי תבורי : עת ללדת ועת למות עת לבכות ועת לשחוק עת לבקש ועת לאבד עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום עת מלחמה ועת שלום. הוגש ע"י ביטון הדס ... ( cache )
- נועם נתנאל - עת מלחמה ועת שלום - שירונט : לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים עת ללדת ועת למות עת לבכות ועת לשחוק עת לבקש ועת לאבד עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום עת מלחמה ועת שלום ... ( cache )
- המלחמה הכי צודקת שלנו:עת לאהוב ועת לשנוא,עת מלחמה ועת שלום: מבצע... : 2 - עת ללדת ועת למות . 3 -עת לטעת ועת לעקור נטוע. 4 -עת להרוג ועת לרפוא. 5 -עת לפרוץ ועת לבנות. 6 -עת לבכות ועת לשחוק. 7 -עת ספוד ועת רקוד ... ( cache )
- בס"ד : לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ןעת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד: עת ... ( cache )
- האם למחלות ומוות יש תפקיד מרפא - ב` : עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת רקוד. וכו' עת לאהוב ועת לשנא, עת מלחמה ועת שלום (קהלת ג) מכאן שהכל יחסי ותלוי ... ( cache )
- עת לשמור או עת להשליך | תחבורה וחברה : עת ללדת ועת למות , עת לטעת, ועת לעקור נטוע. עת להרוג ואת לרפוא, עת לפרוץ ואת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים, ... ( cache )
- סגנון ופנאי - קבלה וחסידות nrg - המציאות הסמויה מעין : 14 מאי 2009 ... עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות..." (קהלת ג, א-ח). אם נתבונן בקטע השלם נראה שיש בו בדיוק 28 ... ( cache )
- לכל זמן ועת לכול חפץ.... - הבלוג של linjanr - תפוז בלוגים : 4 יולי 2009 ... עת ללדת ועת למות . עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא. עת לפרוץ ועת לבנות: את לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד: ... ( cache )
- ֲ»&wֲ»rrp ילקוט מספרי תי�א יל אבנים : כ�ח עתים נאמרו בקהלת וחשיב כל העתים בלמד עת ללדת ועת למות ט�. רק. נתבאר פ�. עת לעשות חמשה עתים לא כתוב בהן למר עת ספור ועת רקוד עת כנוס אבנים עת מלחמה ועת ... ( cache )
- שם המאמר: חזרה בסיפרות : עת ללדת ועת למות : עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא: עת לפרוץ ועת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק: עת ספוד ועת רקוד: עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים: ... ( cache )
- ! תנ"ך - קהלת פרק ב תנ"ך - קהלת פרק ג תנ"ך - קהלת פרק ד תנ"ך... : ב עת ללדת, ועת למות , עת לטעת, ועת לעקור נטוע. ג עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות. ד עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. ה עת להשליך אבנים, ...
- Avloot site - Chagim : "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות " 'קהלת, ג', א. על הקדיש.(הקדיש הינו תפילה הנאמרת בציבור (מנין תכנו תהילת ה' כבודו וקדושת שמו. ... ( cache )
- פרק כ"ה : בכדי להתגבר על הפער בין המהות ובין הזמן, קורא הדרשן בספר קהלת, בפרק הקסום על הזמן: לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות . עת לטעת ועת לעקור נטוע ... ( cache )
- אפריל 5 | עולמות | תפוז אנשים : עת ללדת ועת למות , עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד, עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים, ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Leon Eidelman | לאון אידלמן/ליקריץ/אוסמוזיס... : 27 מרץ 2005 ... עת ללדת ועת למות עת לבכות ועת לשמוח עת מלחמה ועת שלום עת ללמוד ועת לזלול צימוקים עת לפתוח ת'ספר ועט לידו עת לשמוע ועת להחריש ... ( cache )
- מגילת קהלת בפורמט כיס (.doc) - חורשה וירטואלית - אתר של מיליון... : ג(א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:(ב) עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:(ג)עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:(ד)עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת ... ( cache )
- דף קשר מספר 829 - העתים במשנתו של קהלת / אליאב סטולמן : " עת ללדת ועת למות " (ג ב) - עת הלידה, הרגע בו חיים באו לעולם מעוררת את השאלה מהי תכלית החיים, האם יש להם משמעות? הבנת משמעות החיים ושיפוט נכון שלהם נעשים ... ( cache )
- 'קוהלת פרק ג : עת ללדת, ועת למות ; עת לטעת, קוהלת ג,ב ועת לעקור נטוע. ועת לבנות. קוהלת ג,ג עת להרוג, ועת לרפוא; עת לפרוץ, עת לבכות, ועת לשחוק; עת ספוד, קוהלת ג,ד ועת רקוד. ... ( cache )
- הנזיר שקנה (ולא מכר) פרארי מאת: עפר אלוני - TheMarker Cafe : "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת להשליך ... ( cache )
- ישיבת מעלות : חצי שלה יד ימין, וחצי שלה יד שמאל, ונגד שתיהן הזכיר קהלת בה כ"ח פעמים "עת", זהו שכתוב: " עת ללדת ועת למות עת לטעת וכו'", והם י"ד י"ד, יד ימין רחמים: ללדת ... ( cache )
- לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים - TheMarker Cafe : 23 אוגוסט 2008 ... עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת להשליך אבנים ועת כנוס ... ( cache )
- בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - המחלקה לצורפות ואופנה : לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות: עת לבכות ועת לשתוק עת ספוד ועת רקוד: עת ... ( cache )
- more "עת ללדת ועת למות " :
- "עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ" (קהלת, ג` 2... : על רקע אותו פרדוקס מסובך של נטיעה לצד עקירה, ההבנה היא שלא רק " עת לטעת ועת לעקור נטוע" אלא גם "מקום לטעת ומקום לעקור נטוע". מי שאוהב את הארץ מספיק כדי לאכלס ... ( cache )
- לכל זמן - עת לטעת ועת לעקור נטוע - בית אבי חי : תרבות הצריכה המאפיינת את העולם המערבי משפיעה באופן הרסני על האופי האנושי. עינט קרמר מזכירה לנו מה כדאי לשמר ומה עדיף לעקור מן השורש. ( cache )
- אקליפטוס בן שבעים שנה - חדשות הילדים בגלים : דף ראשי > ירוק בעיניים > אקליפטוס בן שבעים שנה > עת לטעת ועת לעקור פורסם: ... עת לטעת ועת לעקור נטוע. בעפולה הרוחות סוערות: האם לעקור את עץ האקליפטוס העתיק ... ( cache )
- בס"ד : עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא. עת לפרוץ ועת לבנות. עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד... עת לבקש ועת לאבד. עת לשמור ועת להשליך. ... ( cache )
- עת לבקש ועת לאבד - בית אבי חי : לתגובות: editor@bac.org.il ** לקריאת העיתים בפרוייקט "לכל זמן" של אתר בית אבי חי: עת ללדת- יקרת פרידמן עת למות - אסף וול עת לטעת ועת לעקור נטוע - עינט קרמר ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - קהלת פרק גֲ´ פסוקים בֲ´ - חֲ´ - שירת העיתים. : קיומן של עת לטעת ועת לעקור נטוע גם יחד מבליטה את העובדה כי הנטיעה של היום איננה נצחית. עץ הניטע היום יגיע זמנו להיעקר. פירוש זה מסתבר כיוון ששאלת הנצח תופסת ... ( cache )
- "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" - TheMarker Cafe : "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים עת ללדת ואת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת לחבוק ועת לרחוק מחבק עת לקרוע ועת לתפו... ( cache )
- הכנסת ספר תורה לבית הכנסת חב"ד פינסקר 79 חיפה - TheMarker Cafe : 21 אפריל 2009 ... עת לטעת ועת לעקור נטוע עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת לחבוק ועת לרחוק מחבק עת לקרוע ועת לתפור עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלוםג€¦ ... ( cache )
- מאמרים בנושא: רוחניות ושיפור עצמי. תקרא, אולי תרוויח מזה משהו : 19 אוקטובר 2008 ... ב עת ללדת, ועת למות, עת לטעת, ועת לעקור נטוע. ג עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות. ד עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. ... ( cache )
- 'עת לעשות לה : עת לטעת ועת לעקור נטוע... עת לפרוץ ועת לבנותג€¦" ג€“ כותב החכם בין חכמי ישראל. בעת הזאת היה יכול עם ישראל ג€“ אם מנהיגיו היו חפצים בכך ג€“ תוך חודשים ספורים לממש את ... ( cache )
- 'ניו אייג nrg - הבל הבלים : 22 אוגוסט 2007 ... עת להיוולד ועת למות, עת לטעת ועת לעקור , עת להרוג ועת לרפא, עת להרוס ועת לבנות. עת לבכות ועת לצחוק, עת לספוד ועת לרקוד. ... ( cache )
- מחשבות ומעשים 11 / אלחנן ליב לוינסקי : שתי אלה הן כל ההיסטוריה כולה, ואידך ג€“ עת לבנות ועת להרוס, עת לטעת ועת לעקור נטוע וכו' ג€“ פירושא היא לשתי העתות הראשונות, זיל גמור. ... ( cache )
- טובה ספרא - יהדות ואסטרולוגיה : עת לטעת ועת לעקור נטוע עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות עת לבכות ועת לשחוק עת מלחמה ועת שלום אבן עזרא האמין שההשפעה האסטרולוגית זו התוכנית האלהית ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Odded Zamir | עודד זמיר/קהלת : 12 מרץ 2004 ... עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לריפוא, עת לפרוץ ועת לבנות. עת לבכות ועת לשחוק, עת לספוד ועת לרקוד. עת לקרוע ועת לתפור, ... ( cache )
- כל הזמן שבעולם - סנונית - לעוף רחוק יותר מהדמיון : עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא. עת לפרוץ ועת לבנות. עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד. עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים. עת לבקש ועת לאבד ... ( cache )
- לימודי יהדות, ערכים, עלייה לתורה - צהר : עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד. עת לחבוק ועת לרחוק מחבק. עת לקרוע ועת לתפור. עת לאהוב ועת לשנוא. עת מלחמה ועת שלוםג€¦ ... ( cache )
- כאשר ההווה סטאטי : 28 ספטמבר 2009 ... העתיקים של השירה: התמצות והקצב: "עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק". ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Walther Colt-remington | וולטר קולט-רמינגטון : 26 דצמבר 2004 ... עת לטעת ועת לעקור נטוע עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים ... ( cache )
- Flix Video - העמוד של אפריל 5 : על עצמי: לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק, ... ( cache )
- ת"א : " עת לטעת ועת לעקור נטוע... עת לקרוע ועת לתפור...", עת לשבח ועת לגנות. מדי פעם, ראוי להציע צל"ש למי שגילה אומץ לב מיוחד, לעקור נטוע, כאשר עת לעקור נטוע, ... ( cache )
- more "עת לטעת ועת לעקור " :
- ב�ך א־ : לטעת ועת לעקור נטוע עת ללוג ^ועת. לרפוא עת לפתץ ו.עי4 לפכות, ויש להכין* בעתים. ג€¢הללו־זדמה קשי ושייכות� היכ<"זע�ז רלא כיל ה ע ל ם. ג€¢סולת והר� ג€¢חיר^א-ז�^פי! ... ( cache )
- 21/02/02 : "עת לטעת ועת לעקור נטוע ". הצעה לטקס פרידה. הרבה תמר דבדבני. I מבוא. את טקס הפרידה הכנתי לבקשת חברה שהתגרשה מבן זוגה במסגרת בגירושין רבניים אורתודוכסים ... ( cache )
- Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat : ולפיכך שמחים במראית עיניהם, שנאמר: 'יראו צדיקים וישמחו' (איוב כב, יט). (מדרש אבא גוריון פרשה ג). לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת לטעת ועת לעקור נטוע ... ( cache )
- ׀·ׁ�׀³׀¹ ׀¾׀°׀¹ׁˆ ׀±׀¾׀±ׁ†ׁ‚ ׁ€׀¸׀¹ׁ‚ׁ� ׁ‚ׁ†׀¹ ׁ„ׁˆ׀¹ ׀±׀¹׀´׀µ׀³׀´ ׀µׁ‰׀µ׀¾ׁˆ׀µ׀¿ : עת לטעת ועת לעקור נטוע ", עכשיו היא "עת לטעת!" עצי פרי אלו הנשתלים במסירות נפש יניבו בע"ה פירות במשך השנים ובכך נפריח את ארץ ישראל וניתן פרנסה מכובדת לתושבי ... ( cache )
- more "לטעת ועת לעקור נטוע " :
-
מקורות
על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-11-01.
מה יתרון העושה באשר הוא עמל?
(קהלת ג ט): "מה יתרון העושה באשר הוא עמל?"
שאלה זו מופיעה כסיכום ל"שיר העתים", שהתחיל בקביעה (פסוק א): "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים" ( פירוט ). משמעותה של השאלה תלויה במשמעותו של ה"חפץ" (ראו פירושים על פסוק א:
א. חפץ = רצון של אדם
1. לכל פעולה שהאדם רוצה לעשות יש זמן שבו ראוי לעשות אותה, אולם לא תמיד האדם יודע מה הזמן הנכון, ומהי הפעולה שראוי לעשות בזמן זה, ולכן לא ברור מה יתרון, מה הטעם לעשות ולעמול, והרי ייתכן שדווקא עכשיו ראוי לעשות את ההיפך: " "השיר... עוסק בשאלת ההווה, הדנה בשאלת המעשה הנכון אותו יש לעשותו. שאלת היתרון... נוגעת... להחלטות אותן צריך האדם לקבל. העובדה כי אין דבר ברור, עתים עת לטעת ועתים עת לעקור נטוע, מביאה לאי-קיומה של ידיעה מבוררת בדבר המעשה הנכון שיש לעשותו בנקודת זמן מסוימת - לטעת או לעקור נטוע. זו המצוקה האמיתית העולה בשיר - בעיית מה יתרון לאדם באשר הוא עמל טמונה בעובדה שאין העמל יודע כלל ועיקר מהו המעשה הנכון שיש לעשותו כעת. ייתכן ומתייסר הוא בייסורים כדי לטעת (וזו משמעותו של הביטוי ' עמל ' במקרא), והוא יגע לריק כיוון שעת זו תובעת את היפוך המעשה. וכן להיפך, ייתכן ועקירתו כעת אינה דבר נכון, כיוון שזמן הנטיעה הגיע... ספר קהלת שואל את שאלת מחבר הספר - מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, לאמור: כיוון שהכל דומה להבל הפה, ואין קיום למעשה האדם, אין טעם בכל הצער והייסורין הנובעים ממעשיו בעולם. אחת מהסתעפויות התבוננות זו היא זו שלפנינו - סיבה נוספת לחוסר היתרון בעמל האדם נובעת מן העובדה כי עת לכל דבר. אין הוא יכול לבחור נכונה את אשר יעשה, כיוון שאין דבר וודאי לעשותו." " ( הרב יובל שרלו, "שאלת הספק" ) . פירוש זה מתאים לדברי קהלת בהמשך הספר, (קהלת ט יב): "כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח, כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם".
2. בכל זמן האדם רוצה לעשות דבר אחר, ייתכן שהאדם ירצה דבר והיפוכו בזמנים שונים, ולכן " "מה יתרון בא לאדם העושה בדבר אשר הוא עמל בו למען השיג חפצו? הלא עת לכל חפץ, ופן למחר יחפוץ בחילופו, והיה אם כן עמלו לרעתו?!" " (מצודת דוד) . ראיתי פעם שלט שאמר דבר דומה: "טוב להקריב בעד ערכים, אבל לא צריך למהר, כי ייתכן שמחר הערכים יתחלפו ונגלה שהקרבנו בעד הערכים הלא נכונים..."
ב. חפץ = רצון של ה'
3. לכל דבר שה' רוצה לעשות, הוא מוצא את הזמן הראוי, ולכן כל הפעולות שהאדם עושה עלולות להתברר כמיותרות וחסרות ערך אם ה' יחליט אחרת: " "אחר שכל הדברים תלוים בעת וזמן, מה יתרון לאיש בכל עמלו? שיתכן שתבא עת תשחית עמלו ותסור הונו וישאר ריקם" " ( אבן עזרא ) .
4. וייתכן שהפסוק מתייחס לא לכל פעולה אלא רק ל עמל = מאמץ כבד הגורם סבל, וגם רשע ומרמה . לפעמים האדם מתאמץ יותר מדי, באופן שגורם סבל רב לו או לאחרים, כדי לזכות בעושר או בכבוד כמה שיותר מהר; אך מכיוון שלכל פעולה יש הזמן הראוי לה, אין טעם במאמץ המוגזם: " "מה יתרון של עושה רע בכל שהוא עמל? גם הוא עתו יבא, והכל אבד" " ( רש"י , ודומה לזה רשב"ם ) .
5. ויש שפירשו להיפך, שהפסוק מתייחס דווקא לעמל בתורה ובמצוות: " "לכאורה... מה יתרון לעמול בתורה ובמצוות, כיוון שיש ביטול הבחירה, שהרי כל הדברים שנתנבאו הנביאים הן מוכרחים קודם היותם, שהרי ראיתי במראה הנבואה לאותה זמן הקבוע להן!" " (תעלומות חכמה)
מה יתרון העושה? באשר הוא עמל!
פירשנו לפי רוב המפרשים, שהפסוק כולו הוא שאלה "מה יתרון העושה באשר הוא עמל?". אולם, אפשר גם לפרש שהשאלה היא רק החצי הראשון של הפסוק "מה יתרון העושה?" והתשובה נמצאת בחצי השני "באשר הוא עמל!" ( אבי צ'פניק ) . מכיוון שיש עת לכל חפץ, וייתכן שתבוא עת שתבטל ותהרוס את כל מעשיו של האדם, הרי שהיתרון היחיד שנותר ונשאר לאדם הוא רק אשר הוא עמל - רק הזיכרון של העשיה עצמה.
יש שפירשו שהתשובה הזאת נמצאת בפסוק הבא: " "תמהני על מה הם שמחים בזמן שהם עמלים בהם, הואיל ויודעים שסופן ליבטל? אלא שזהו הטעם (פסוק י): את הכל עשה יפה בעתו... - כל דבר שאדם עמל בו, בעת שהוא עושה אותו, יפה בעיניו לעשותו..." " ( הרב יוסף קרא ) .
רעיון דומה נמצא בהמשך הספר, קהלת ה יד: " "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו..." "גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא" " - שום דבר לא נשאר, פרט לשמחה בעצם העשיה והעמל.
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- דרכי לימוד מדרש - עיונים במדרש רבה : הפסוק נקרא כך: " מה יתרון העושה - באשר הוא עמל" - על פי הדבר בו עמל האדם נקבע המקום בו ישרה האדם. אמר ר' יצחק בר' מריון: נאמר (חבקוק ב', ד'): "וְצַדִּיק ... ( cache )
- שמע בהר פיני אברהם : מה מרויח בעמלו בתורה שלוקח תחת השמש בעוה�ז וז�ש גם כן שם בקהלת מה יתרון העושה באשר . האר�י, הוא עמל ר�ל מה מרויח בעוה�ז לז�א באשר הוא עמל שעוסק בתורה בעמל ... ( cache )
- קהלת: תורתו של קהלת : מה יתרון העושה באשר הוא עמל?" (ג 9-1). מאמצי האדם לפתח את כחותיו ולפעל ולעשות בחיים הם לשוא, כי הגורל והמזל הקבוע מאת הגזרה העליונה ("המקרה" בלשון קהלת) ... ( cache )
- קהלת פרק ג' : פסוק ט' - " מה יתרון העושה באשר הוא עמל?" מה יתרון (=מה מרוויח) העושה (=האדם העמל) באשר הוא עמל? [כלומר מה זה נותן לאדם להתאמץ להשיג רכוש וממון? ... ( cache )
- מבלי : א�כ מה יתרון העושה.באשר הוא עמל. ספור. בימי אבל: ועת רקור. בתתני� וכלות: ר�ל לו יונת כי העמל במציאות הוא טוב. אך (ה) עח להשליך אבנים. ... ( cache )
- תנ"ך - קהלת - הבלוג של aNcHiKiLiKiBoOm - תפוז בלוגים : מצב זה מתסכל מאוד ומוביל את האדם לשאלה: " מה יתרון העושה באשר הוא עמל": בשביל מה להתאמץ ולעמול הרי הכל קבוע ולא ניתן לשינויים?! [שאלה זו דומה לשאלה בפרק א` ... ( cache )
- דף קשר מספר 115 - פרשת ויגש : ... ההתעלות היותר עמוקות, והם שמניעים את כל הגלגלים שבחיים, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה, ואחרי כל זה נותרת תהיה אחת גדולה - " מה יתרון העושה באשר הוא עמל?" ... ( cache )
- עבודה עברית : נגד עבודה בכלל: " מה יתרון העושה באשר הוא עמל?! "(קהלת ג ט). בעד עבודה עברית: בעד עבודה בכלל: "יגיע כפיך כי תאכל -- אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב). ... ( cache )
- :וןןת לעיקור נטוע: נ.^ת ג אלכ'ל זמן וןת לכל־הפץ תהת השמים: ב.?גת ללדת : מה יתרון העושה באשר . הוא עמל ומיגע את עצמו כל סיום וירדוף להשיג דבר אשר עוד לא ימיס כבירים. י יחלפו למו יתיגפ להשיג הפכו: (י) ראיתי בעין פקוחה. ... ( cache )
- רבי יוסף אלבו / ספר העיקרים : וזה כי כשהתחיל לחקור אם אפשר שיהיה בכאן דבר נותן ההשארות הנצחי, והוא מה שאמר: מה יתרון העושה באשר הוא עמל (קהלת ג'), אמר: אחר כך ראיתי את העניין אשר נתן ... ( cache )
- הרהורים על תפיסת האלוקות במגילת קוהלת / הרב יששכר יעקבסון : " מה יתרון העושה באשר הוא עמל". אין כאן בכל זאת טרוניה או קיטרוג כל שהוא על ההשגחה העליונה כי "את הכל עשה יפה בעתו". וכעת בא התמוה: האלוקות אינה רוצה ... ( cache )
- New Stage | במה חדשה | Walther Colt-remington | וולטר קולט-רמינגטון : 26 דצמבר 2004 ... מה יתרון העושה באשר הוא עמל" "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" הבחור צודק ... ( cache )
- הנזיר שקנה (ולא מכר) פרארי מאת: עפר אלוני - TheMarker Cafe : ... עת לבקש ועת לאבדעת לשמור ועת להשליך עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום מה יתרון העושה באשר הוא עמל "...החכם באדם ... ( cache )
- מחוון יחידה רביעית תשסג : מסקנה " מה יתרון העושה באשר הוא עמל" (9). יתכן שהעמל כאן הוא במובן הרוחני ג€“. העיסוק שנתן ה' לבני האדם לנסות להבין את העולם (11). ... ( cache )
- כפשוטו - פירוש לתנ"ך - ספר קוהלת - פרק ג' : ... מחבק ו עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך ז עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר ח עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום ט מה יתרון העושה באשר הוא עמל ... ( cache )
- (עד עולם - אתר הנצחה לסיון בן בשט - דבירי (1986-2009 : ... עת להרוג ועת לרפא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת ספוד ועת רקוד,,, ובהמשך: מה יתרון העושה באשר הוא עמל. ראיתי את העניין אשר נתן אלוקים לבני האדם לענות בו. ... ( cache )
- י ראיתי עת מלחמה ועת שלום: ט מה־יתחץ 1עת ללבי: ח עת לאהל 1עת ל^־א : העושה באשר הוא עמל : ז. L L ג€¢. *. י J. T. I". T. J. ג€¢V.:-. -. V. I T. פאידה לל שגול במא. הו תעבאן(שק!יאן): י ראית אל מסלו אלך�י ^טא אללה. אמרי קהלת ... ( cache )
- בכי ישראל אכי ח� והוצאתי אתכס מתחת סכלות ג€¢מצריס והצלתי תיקון אליעזר ד : בהרכבתו כפי יתרון העושה באשר הוא עמל כן ירבו השמות אבל אחרי. כלוחו מעשהו מכלל וכל אז שמות הפרטים יחליפם ויחלופו כי יהיו כל ... ( cache )
- אודי גור 9/4/2008 : וזה כי כשהתחיל לחקור אם אפשר שיהיה בכאן דבר נותן ההשארות הנצחי והוא מה שאמר מה יתרון העושה באשר הוא עמל (קהלת ג' ט'), אמר אחר כך ראיתי את הענין אשר נתן ... ( cache )
- ישר כמו פלס : ... בדפוס שמחתי לעבוד עם ברוך הופתעתי מאוד מהאיכות ומהמחיר שהיה זול בשליש.מכל הצעת מחיר שקיבלתי. תחזקנה ידכם.ויתקיים בכם הפסוק "יתרון העושה באשר הוא עמל " ... ( cache )
- הרב יואל בן : כנראה שמאחרי המשמעות הרגילה של "עת לכל חפץ תחת השמים" [פרק ג' א], אשר מסלקת כל יתרון העושה באשר הוא עמל [פרק ג' ט] ומבטלת כל משמעות מוסרית, מסתתרת מגמה אחרת ... ( cache )
- מקורות מקראיים : פס' 9: מכיוון שהעולם מתנהל עפ"י חוקיות קבועה מראש ולאדם אין שום השפעה על מהלך הדברים, המסקנה היא: "מה יתרון (תועלת) העושה באשר הוא עמל (בכל דבר שהוא עוסק)? ... ( cache )
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-10-10.
העלם בלב בני האדם
קהלת ג י-יא: "רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ; גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם - מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף." מהו ה"עֹלָם" שנתן ה' בלב בני האדם? המפרשים הציעו לכך פירושים שונים ואף מנוגדים:
א. עולם = נצח
בלשון המקרא, המשמעות העיקרית של המילה עולם = נצח ; לפי זה, אפשר לפרש:
1. "ה' נתן בלב בני האדם את הנצח", כלומר, ה' נתן לבני האדם את האשליה שיחיו לנצח; הם לא יודעים את התוכניות של ה' לגביהם, לא יודעים מתי ימותו. והאשליה הזאת היא דבר "יפה בעתו", כי רק בזכות האשליה הזאת, אנשים עושים תוכניות ופרוייקטים לטווח ארוך (ע"פ אבן עזרא) ."בני האדם חיים כאילו שלעולם לא ימותו, ואז מתים כאילו שמעולם לא היו בחיים" (פתגם עממי) .
2. ה' " "נתן בליבם את האידיאה של הנצח... השאיפה להקיף ברוחו את הנצח ולקשור בו את מפעל חייו... אלא שהאדם, בן עתו הקצרה, אינו יכול להשיג ולהבין... את קביעת מפעלי חייו ומקריהם כל אחד בעתו... לא את הראש ולא את הסוף, לא את הסיבה ולא את התכלית... הכרת הנצח גזלה את כל טעם עמלו, קיומו ותכליתו בהווה" " (ש. ל. גורדון) , כלומר, בגלל שאנשים מנסים לעשות תוכניות לטווח ארוך, לעולם, הם לא מבינים את הטעם שבדברים שה' עושה עכשיו, בהווה, לא נהנים מהיופי של כל דבר "בעתו".
3. הפסוק מדבר על שתי השאיפות של האדם - השאיפה לחיות לעולם, והשאיפה לדעת ולהבין את מעשי ה'; שתי שאיפות שמתבטאות בשני העצים האסורים בגן עדן - עץ החיים ("ואכל וחי לעולם") ועץ הדעת טוב ורע. ה' נתן בלב בני האדם את שתי השאיפות הללו, אך מנע מהם לממש אותן (ע"פ "דעת מקרא", בסוף ההערה) .
ב. עולם = יקום
בלשון חז"ל ובלשון ימינו, המילה "עולם" מציינת את היקום שאנחנו חיים בו. לפי זה:
4. " "גם את חכמת העולם, אשר נתן בלב הבריות, לא נתן הכל בלב כל אחד ואחד, אלא זה קצת וזה קצת, כדי שלא ימצא האדם את כל מעשה הקב"ה לדעת אותו, ולא ידע את עת פקודתו ובמה יכשל, כדי שיתן לב לשוב, שידאג ויאמר היום או מחר אמות... ולכך כתוב כאן העלם חסר, לשון העלמה, שאם ידע האדם יום מיתתו קרוב, לא יבנה בית ולא יטע כרם; לכך הוא אומר שהכל יפה עשה בעתו, זה שיש עת למיתה דבר יפה הוא שסומך האדם לומר שמא עדיין עת מיתתי רחוק ובונה בית ונוטע כרם, וזו יפה שנעלם מן הבריות;" " (רש"י) , ובדומה לכך: " "He hath made every thing beautiful in its time; also He hath set the world in their heart, yet so that man cannot find out the work that G-d hath done from the beginning even to the end" . " ( מפרשי החברה לפרסומים יהודיים ) ; ה' נתן לבני האדם את כל החכמה הדרושה כדי להבין את התבל, אבל הוא עשה זאת באופן שאף אדם יחיד לא יוכל לדעת את הכל.
5. " "... נתן הקב"ה בלב האדם, לשמוח בשעת הרווחה, לבנות בית, וליטע כרם, ולשמוח במה שרואה בעולם דברים של שמחה; והעלים מהם, שאינו מחשב בשעת שמחה מה שיהיה בסוף.. שלא ימצא האדם מראש מעשה מה יהיה בסופו, שאילו ראה מראש מה יהיה בסוף, לא היה שמח" " ( ר' יוסף קרא ) , כלומר, ה' נתן לאדם לראות את התבל כפי שהיא עכשיו, ולא לחשוב על העתיד.
6. " "גם עניין העולם והבליו נתן בלבם של בני אדם לעסוק בו, ומה גורם להם שהם מתעסקים בענייני העולם ובהבליו?... מפני שאינם מוצאים מבינים ומכירים את המעשה אשר עשה הא-להים מראש ועד סוף, שאם היו מבינים ומכירים, היו רואין שאין יתרון בעולם הזה, ופורשים מלהתעסק בו" " ( ר' ישעיהו מטראני ) ; ה' נתן לאדם את הרצון להתעסק בענייני "העולם הזה", בענייני החומר, ולא לחשוב על חיי הנצח;
ג. עלם = הסתר
השורש "עלם" מציין, בלשון המקרא, גם העלמה והסתרה ; הוא מופיע במשמעות זו גם בספר קהלת, בפסוק האחרון (קהלת יב יד): "כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע". לפי זה אפשר לפרש:
7. שה' העלים והסתיר מהאדם את יום מותו (רש"י, הובא למעלה) , או שה' העלים מהאדם את סופם של המעשים שהוא עושה, כדי שישמח בעשייתם (ר' יוסף קרא, הובא למעלה) .
8. שה' העלים והסתיר מהאדם את התכלית הכוללת של הבריאה, כך שהאדם לא יכול לדעת מה המטרה של בריאת העולם מתחילתו עד סופו, אלא רק להתמקד בתפקיד הפרטי שלו במסגרת הבריאה, ְשהוא, על-פי המסקנה הסופית של הספר, קהלת יב יג: " "סוף דבר, הכל נשמע; את האלהים ירא, ואת מצותיו שמור" ", כי זה כל האדם; כי את כל" "מעשה האלהים יבא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע" " (ע"פ רן עבודי) .
פירושים נוספים
" "גם את הזמן נתן להם הקב"ה בליבם של בני אדם, שידעו ויבינו שעתים שהם לטובה ויש עתים לרעה, לפי שלא ימצא ולא ידע האדם את המעשה אשר יעשה הקב"ה מראש ועד סוף, שאם יהיו כל העתים לטובה, או כולם לרעה, לא ישוב אדם בתשובה לפני הקב"ה, לפי שיאמר בלבו 'אחרי שמקרה אחד בעולם, או הכל לטובה או הכל לרעה, על זה אניח רוע מעשי?! ואיזה הנאה תגיע לי בתשובתי?'" " ( רשב"ם ) .
-
-
- אולם, לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "גם את העתים נתן בלבם". המילה "עולם" בלשון התנ"ך מציינת זמן נצחי, ולא זמנים מתחלפים.
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-10-21.
