ביאור:קהלת ו
קיצור דרך: a3106
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של קהלת ו)
א יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְרַבָּה גדולה, קשה הִיא עַל הָאָדָם. ב אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד, וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ - זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. ג אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה 100 בנים, וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, וְרַב שֶׁיִּהְיוּ ורבים יהיו יְמֵי שָׁנָיו, וְנַפְשׁוֹ ובכל זאת, בגלל שנהיה עני לעת זקנתו, נפשו לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם קְבוּרָה קבורה מכובדת לֹא הָיְתָה לּוֹ - אָמַרְתִּי: טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל מי שמת לפני שנולד. ד כִּי בַהֶבֶל לחינם (פסוק זה מדבר על הנפל) בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ, וּבַחֹשֶׁךְ בקבר החשוך שְׁמוֹ יְכֻסֶּה זיכרו יעלם. ה גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא רָאָה וְלֹא יָדָע לא הכיר שום דבר בעולם, נַחַת בכל זאת, יש יותר נחת לָזֶה לנפל מִזֶּה מלאדם שנהיה עני בסוף ימיו. ו וְאִלּוּ ואפילו אם חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם 2000 שנה וְטוֹבָה לֹא רָאָה לא נהנה בחייו, גם במקרה זה הוא איננו עדיף מהנפל, הֲלֹא שהרי אֶל מָקוֹם אֶחָד לקבר הַכֹּל גם זה שחי 2000 שנה וגם הנפל הוֹלֵךְ. ז כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ לצורך מזונותיו, וְגַם אך הנפש לא יכולה לבוא על סיפוקה על ידי אוכל הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. ח כִּי מַה יּוֹתֵר איזו עדיפות יש לֶחָכָם מִן הַכְּסִיל, מַה איזו עדיפות יש לֶּעָנִי יוֹדֵעַ חכם לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים שהולך ליד האנשים החיים, כלומר שעמל יחד עם כולם (הרי שחוכמתו לא עוזרת לו). ט טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ ממשאלות לב רחוקות, גַּם זֶה משיכה אחרי דמיונות הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. י מַה שֶּׁהָיָה שקרה בעבר כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע וכבר מפורסם הדבר: אֲשֶׁר הוּא שהאדם הוא רק אָדָם, וְלֹא יוּכַל לָדִין להתווכח במשפט עִם (שהתקיף) שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ החזק יותר ממנו, עם ה'. יא כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל שלדון בהם זה לא מועיל, למשל:, מַה יֹּתֵר איזה יתרון יש לָאָדָם. יב כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ בימי חייו הספורים וחסרי המשמעות וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל שהוא עובר אותם מהר כמו צל חולף, אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו יקרה לו לאחר מותו, בעולם הבא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כאשר הוא בעולם הזה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיכום הדברים בקצרה
(בהמשך לפרק הקודם) עושר יכול ללכת לאיבוד, ומי שראה בעושר את התכלית ואיבד את עושרו, הרי שגם איבד את תכלית חייו.
תחושת שובע שייכת רק לגבי צורך גופני כגון יצר האכילה. בתחום הרוח, אי אפשר לקנות בכסף את תחושת הסיפוק. לכן הדבר החשוב הוא לשמוח בחלקנו (עני חכם צריך לדעת להנות במה שיש לו ולא לנסות להתעשר "כמו כולם" - פסוק ח).
מן הסתם לקורא יש שאלות רבות שמתעוררות בו במהלך קריאת הספר לגבי מהות האדם. הכתובת לשאלות אלו היא בורא העולם. אך האדם צריך לזכור את מקומו: הוא לא יכול לבא בטענות ובקשות לה'. יש שאלות שאי אפשר לפתור אותם: מה יתרון האדם? מה יש בעולם הבא? צריך לדעת לחיות גם ללא תשובות לשאלות אלו. גם אם ה' לא גילה לנו עם התשובות, זה לא אומר שאין...