ביאור:שמואל ב כב
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של שמואל ב כב)
א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ב וַיֹּאמַר: יְהוָה סַלְעִיהסלע שמאחוריו אני מסתתר וּמְצֻדָתִיהמחבוא שלי וּמְפַלְטִי לִיהמציל אותי. ג אֱלֹהֵי צוּרִיהסלע שלי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִיהגבורה שבזכותה אני נושע, מִשְׂגַּבִּיהמקום הגבוה בו אני מוגן וּמְנוּסִימקום שנסים אליו להמלט מאויבים, מֹשִׁעִימציל אותי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי. ד "מְהֻלָּלמלא תישבחות!" אֶקְרָא יְהוָהלה', וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַומיד, בזכות שאני מהלל את ה', אני ניצל מאויבי. ה כִּי אֲפָפֻנִיהקיפו אותי מִשְׁבְּרֵי מָוֶתגלים גבוהים שהורסים כל מה שבדרכם, נַחֲלֵי בְלִיַּעַלנחלי שיטפון הרסניים יְבַעֲתֻנִייפחידו אותי. ו חֶבְלֵי שְׁאוֹליסורים המביאים למוות סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִיעמדו לפני, בדרכי מֹקְשֵׁי מָוֶת. ז בַּצַּרכשהיה רע לִי אֶקְרָא יְהוָה, וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו. ח (ותגעש) וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹתהעמודים שעליהם מבוססים הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹהצרות שלי כאבו לו ,לה'. ט עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵליצאה לאכול, לשרוף, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּמהאש שיצאה מפיו. י וַיֵּט שָׁמַיִםכופף את השמים, המקום בו הוא שוכן וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶלוהניח ענן (להעזר בו כדי לרדת) תַּחַת רַגְלָיו. יא וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּבמלאך וַיָּעֹף, וַיֵּרָאראו אותו כשהוא עף עַל כַּנְפֵי רוּחַ. יב וַיָּשֶׁתהוא שם מסביבו חֹשֶׁךְ, סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹתהחושך משמש כסוכה שמסתירה אותו, חַשְׁרַתענני מַיִם עָבֵי שְׁחָקִיםעננים בשמים (מרכיבים את סוכתו). יג מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹמהאור שמולו, מהאש שיצאה מפיו, בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ. יד יַרְעֵםהרעיש, עשה קול של רעם מִן שָׁמַיִם יְהוָה, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. טו וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵםובכך פיזר את אויביו, בָּרָק (ויהמם) וַיָּהֹםהטיל בהם מהומה. טז וַיֵּרָאוּמהרעש שגרם ה' נחשפו אֲפִקֵי יָםקרקעיות הים, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵליסודות העולם, בְּגַעֲרַת יְהוָה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ. יז יִשְׁלַחה' ישלח את ידו מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים. יח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָזשהוא עז, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּהיו יותר חזקים מִמֶּנִּי. יט יְקַדְּמֻנִיאויבי יצאו מולי למלחמה בְּיוֹם אֵידִיהאסון שלי, וַיְהִי יְהוָה מִשְׁעָן לִי. כ וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָבלמקום פתוח, ההפך ממיצר, מקום לא מסוכן אֹתִי, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי. כא יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקָתִיכראוי למעשי הצדק שעשיתי, כְּבֹר יָדַיכשם שהידיים שלי נקיות מעברות יָשִׁיב לִי. כב כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָילסור מדרך ה'. כג כִּי כָל (משפטו) מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּיכאילו כתובים מולי, אני זוכר אותם תמיד, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה. כד וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹשלם במעשי שציוה לי ה', וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִימלהלכד בעוונות. כה וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי, כְּבֹרִיעל פי נקיון כפי שגלוי לְנֶגֶד עֵינָיו. כו עִם חָסִיד תִּתְחַסָּדתנהג לפנים בנאמנות, עִם גִּבּוֹראיש מלחמה תָּמִיםשלם במעשיו, לא חוטא תִּתַּמָּםתהיה שלם ביחסך אליו. כז עִם נָבָראיש בל לבב, טהור תִּתָּבָר, וְעִם עִקֵּשׁההולך בדרך עקומה תִּתַּפָּלתלך איתו בדרך עקומה. כח וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ, וְעֵינֶיךָושים עיניך עַל רָמִיםעל החושבים עצמם למכובדים תַּשְׁפִּילותשפיל אותם. כט כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה, וַיהוָה יַגִּיהַּיאיר את חָשְׁכִּי. ל כִּי בְכָהבזכותך אָרוּץ גְּדוּדארדוף אחרי גדודי האויבים, בֵּאלֹהַיבזכות אלוהי אֲדַלֶּג שׁוּראקפוץ מעל חומות הערים שלהם. לא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָהטהורה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. לב כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ. לג הָאֵל מָעוּזִּי חָיִלהמביא לי חיל, כח, וַיַּתֵּר תָּמִיםהכין וסידר בשלמות את (דרכו) דַּרְכִּי. לד מְשַׁוֶּה (רגליו) רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַימקומות גבוהים בשדה הקרב, עליהם אני בטוח יַעֲמִדֵנִי. לה מְלַמֵּד יָדַימאמן את ידי לַמִּלְחָמָה, וְנִחַתהניח על קֶשֶׁת נְחוּשָׁהעשויה מנחושת, את זְרֹעֹתָי. לו וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָאת המגן (מחיצים) המושיע אותי, וַעֲנֹתְךָקריאת העידוד שלך תַּרְבֵּנִיתגדל אותי. לז תַּרְחִיב צַעֲדִיתן לי כח ללכת בצעדים גדולים תַּחְתֵּנִי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי. לח אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. לט וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן, וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי. מ וַתַּזְרֵנִיתאזרני, תחגור את מותני חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַיאת אויבי תַּחְתֵּנִי. מא וְאֹיְבַי תַּתָּהגרמת לאויבי להפנות לִּי עֹרֶף, מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵםאשמיד אותם. מב יִשְׁעוּיבקשו עזרה וְאֵין מֹשִׁיעַ, אֶליתפללו ל- יְהוָה וְלֹא עָנָם. מג וְאֶשְׁחָקֵםאפורר אותם כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט חוּצוֹתכמו בוץ שדורכים עליו ברחובות אֲדִקֵּםאמעך אותם אֶרְקָעֵםארמוס אותם. מד וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵימהרבים עִם עַמִּי, תִּשְׁמְרֵנִיתשמור עלי כדי להפוך אותי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּירחוק מאוד שלא הכרתי יַעַבְדֻנִי. מה בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִימרוב שיפחדו ממני ידברו אלי דברי חנופה, לִשְׁמוֹעַ אֹזֶןמיד כשישמעו את רצוני יִשָּׁמְעוּ לִייעשו את בקשתי. מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָםירעדו וינועו מהמקומות בהם הם בטוחים. מז חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. מח הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִיהנותן לי לראות בנקמות שנעשות באויבי, וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי. מט וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי, וּמִקָּמַיומאויבי, הקים עלי להורגני תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חֲמָסִיםרשע תַּצִּילֵנִי. נ עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה בַּגּוֹיִםבקרב הגויים ולמראה עיניהם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר. נא (מגדיל) מִגְדּוֹלה' הוא כמו מגדל של יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹלמלך שלו, לי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹלמלך שלו (שנמשח בשמן) לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. {פ}
ביאורי פסוקים
הערות
- השירה בפרק זה מובאת באופן כמעט זהה בתהלים יח.
