ביאור:שמואל א כד

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים, וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר: "הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי". {ס}

ב וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר, מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִיםסלעים שרק חיות-בר מגיעות אליהם←סלעים שרק חיות-בר מגיעות אליהם. ג וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְליד הדרך שעברו בה←ליד הדרך שעברו בה, וְשָׁם מְעָרָה, וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיולעשות צרכיו, להיפנות לנקביו←לעשות צרכיו, להיפנות לנקביו, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵיבמעמקי←במעמקי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים. ד וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: "הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ: 'הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת (איביך) אֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ'; וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ". וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַףפינת בד←פינת בד הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, בַּלָּטבחשאי←בחשאי. ה וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹהיו לו יסורי מצפון←היו לו יסורי מצפון, עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו: "חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי, לִמְשִׁיחַ יְהוָהלמי שנמשח למלך על ידי ה'←למי שנמשח למלך על ידי ה', לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ, כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא". ז וַיְשַׁסַּעואז הרגיע←ואז הרגיע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים, וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל; וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ. {ס}

ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי כֵן, וַיֵּצֵא (מן המערה) מֵהַמְּעָרָה, וַיִּקְרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל לֵאמֹר: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!" וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּוהשתחווה לפני שאול←והשתחווה לפני שאול. {ס}

ט וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל: "לָמָּה תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָדָםבני אדם←בני אדם לֵאמֹר, 'הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ'? י הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה, וְאָמַרומישהו אמר←ומישהו אמר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָסאבל ריחמה נפשי←אבל ריחמה נפשי עָלֶיךָ, וָאֹמַר: 'לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי, כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא'. יא וְאָבִילשון כבוד←לשון כבוד רְאֵההתבונן בדבריי←התבונן בדבריי, גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי, כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ, דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא חָטָאתִי לָךְ; וְאַתָּה צֹדֶה אֶתרודף אחרי←רודף אחרי נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּלהרוג אותי←להרוג אותי! יב יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי יְהוָהוינקום ה' את נקמתי←וינקום ה' את נקמתי מִמֶּךָּ, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ. יג כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִיהמשל הקדום←המשל הקדום: 'מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע', וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ. יד אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל? אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד? טו וְהָיָה יְהוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ". {פ}

טז וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד?" וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. יז וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד: "צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי, כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה. יח (ואת) וְאַתָּה הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה, אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִיהסגיר אותי←הסגיר אותי יְהוָה בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי. יט וְכִיוהאם סביר הדבר ש-←והאם סביר הדבר ש- יִמְצָא אִישׁ אֶת אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה,  הרי זאת טובה מופלגת! באותו מידה של טובה שעשית לי, תזכה ש -←הרי זאת טובה מופלגת! באותו מידה של טובה שעשית לי, תזכה ש - וַיהוָהכך ה'←כך ה' יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי. כ וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ, וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. כא וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּיהוָה אִם תַּכְרִית אֶת זַרְעִי אַחֲרָי, וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי". כב וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל בֵּיתוֹ; וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל הַמְּצוּדָההמקום ההררי המוגן←המקום ההררי המוגן. {ס}