א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּלראה שמואל א לא, ו. ←ראה שמואל א לא, ו.  וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק, וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם. ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹסימן אבל ←סימן אבל , וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּהבא ממחנה שאול השתחווה בפני דוד ←הבא ממחנה שאול השתחווה בפני דוד . ג וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד אֵי מִזֶּה תָּבוֹאמאיזה מקום באת? ←מאיזה מקום באת? , וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי. ד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה הָיָה הַדָּבָרמה קרה (שמיהרת לבא)? ←מה קרה (שמיהרת לבא)?  הַגֶּד נָא לִי, וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה, וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ, וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ. ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ, אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ. ו וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ נִקְרֹא נִקְרֵיתִיבמקרה הייתי ←במקרה הייתי  בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָןמרוב עיפות ←מרוב עיפות  עַל חֲנִיתוֹ, וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵיוהממונים על ←והממונים על  הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ. ז וַיִּפֶן אַחֲרָיוהוא הסתובב לאחור ←הוא הסתובב לאחור  וַיִּרְאֵנִי, וַיִּקְרָא אֵלָי וָאֹמַר הִנֵּנִי. ח וַיֹּאמֶר לִי מִי אָתָּה, (ויאמר) וָאֹמַר אֵלָיו עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. ט וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַילידי ←לידי  וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץחולשה, רעדה ←חולשה, רעדה , כִּי כָל עוֹדבזמן שעדיין ←בזמן שעדיין  נַפְשִׁי בִּי. י וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּהוא שיקר (שהרי שאול התאבד - ראה שמואל א לא ד) כי חשב שדוד שונא את שאול וישמח על בשורה כזאת ←הוא שיקר (שהרי שאול התאבד - ראה שמואל א לא ד) כי חשב שדוד שונא את שאול וישמח על בשורה כזאת  כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹשנגמר לו הכח, והפלישתים עוד מעט יהרגו אותו ←שנגמר לו הכח, והפלישתים עוד מעט יהרגו אותו , וָאֶקַּח הַנֵּזֶרכתר ←כתר  אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָהצמיד ←צמיד  אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי הֵנָּה. יא וַיַּחֲזֵק דָּוִד (בבגדו) בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם, וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. יב וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם יְהוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב. {ס}
יג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה, וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּראביו היה נחשב לתושב בארץ ישראל ←אביו היה נחשב לתושב בארץ ישראל  עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. יד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד, אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵתלהרוג ←להרוג  אֶת מְשִׁיחַ יְהוָההמלך שהמליך ה' על ישראל (נמשח בשמן) ←המלך שהמליך ה' על ישראל (נמשח בשמן) . טו וַיִּקְרָא דָוִד לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר גַּשׁ פְּגַע בּוֹ, וַיַּכֵּהוּ וַיָּמֹת. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד (דמיך) דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ, כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר "אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ יְהוָה". {ס}
יז וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. יח וַיֹּאמֶר: לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁתלהיות מומחים בחץ וקשת (זה דבר הכרחי במיוחד לאחר ההפסד במלחמה זאת) ←להיות מומחים בחץ וקשת (זה דבר הכרחי במיוחד לאחר ההפסד במלחמה זאת) , הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁרבספר המלחמות (דוד צוה לכתוב שם, ומספר זה הועתקו הדברים לכאן) ←בספר המלחמות (דוד צוה לכתוב שם, ומספר זה הועתקו הדברים לכאן) . יט הַצְּבִיהמפוארים ←המפוארים , יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָנפלו (הַצְּבִי) על ההרים שלך ←נפלו (הַצְּבִי) על ההרים שלך  חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים. כ אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן, פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. כא הָרֵי בַגִּלְבֹּעַהרי הגלבוע ←הרי הגלבוע  אַלכביכול כעונש עך כך ששאול ויונתן מתו עליכם, לא ירד עליכם גשם ←כביכול כעונש עך כך ששאול ויונתן מתו עליכם, לא ירד עליכם גשם  טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹתואל יהיו שם שדות שלוקחים מהם תרומות ←ואל יהיו שם שדות שלוקחים מהם תרומות , כִּי שָׁם נִגְעַלנמאס, נזנח ←נמאס, נזנח  מָגֵן גִּבּוֹרִיםהמגן שהגיבורים לקחו איתם (השליכו אותו כדי להקל על בריחתם) ←המגן שהגיבורים לקחו איתם (השליכו אותו כדי להקל על בריחתם) , מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶןשלא שמו עליו שמן לגרום לחצים הפוגעים בו להחליק, כי הוא היה ממילא משוח בדם האויבים (תחילת הפסוק הבא ממשיכה את הפסוק הזה וגם עומדת בפני עצמה) ←שלא שמו עליו שמן לגרום לחצים הפוגעים בו להחליק, כי הוא היה ממילא משוח בדם האויבים (תחילת הפסוק הבא ממשיכה את הפסוק הזה וגם עומדת בפני עצמה) . כב מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹרנסוגה לאחור (מלשפוך דם וחֵלֶב) ←נסוגה לאחור (מלשפוך דם וחֵלֶב) , וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. כג שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִיםשכולם אהבו אותם ←שכולם אהבו אותם  וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּמתו ביחד ←מתו ביחד , מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. כד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה, הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִיבגדים מבד צבוע באדום ←בגדים מבד צבוע באדום  עִם עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִיתכשיט ←תכשיט  זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. כה אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה, יְהוֹנָתָן עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָלעל ההרים שלך (של ישראל) נפל ←על ההרים שלך (של ישראל) נפל . כו צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָההיית מופלאת ←היית מופלאת  אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. כז אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה. {פ}