ביאור:שמואל ב ב
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של שמואל ב ב)
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר: הַאֶעֱלֶהמציקלג בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה? וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: עֲלֵה. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אָנָה אֶעֱלֶה? וַיֹּאמֶר: חֶבְרֹנָה. ב וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו, אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. ג וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד, אִישׁ וּבֵיתוֹ, וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרוֹן. ד וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה, וַיַּגִּדוּשליחים אמרו לְדָוִד לֵאמֹר: אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁרהם אלו אשר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל. {ס}
ה וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ. ו וְעַתָּה יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת, וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁרעל אשר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה. ז וְעַתָּה תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל כִּי מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל, וְגַם אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. {פ}
ח וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּאת נהר הירדן, מגבעת שאול מַחֲנָיִםלמקום הנקרא מחניים. ט וַיַּמְלִכֵהוּ אֶלכמלך על אנשי הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל, וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַלולבסוף על יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה. {פ}
י בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ, אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד. יא וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה, שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. {ס}
יב וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָהלגבעון. יג וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו, וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּהמצידה האחד וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה. יד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִיםהחיילים שלנו וִישַׂחֲקוּילחמו אחד בשני, כהצגה לְפָנֵינוּ, וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ. טו וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר, שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד. טז וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּוכל אחד תקע את חרבו בצד הגוף של רעהו וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִיםחרבות הצורים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. יז וַתְּהִי הַמִּלְחָמָהשפרצה בעקבות ה"משחק" קָשָׁה עַד מְאֹד בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּנָּגֶףחלקם הומתו וחלקם ברחו אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד. יח וַיִּהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה: יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. יט וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל אַחֲרֵי אַבְנֵר, וְלֹא נָטָה לָלֶכֶת עַל הַיָּמִיןלימין הדרך וְעַל הַשְּׂמֹאול מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר. כ וַיִּפֶן אַבְנֵר אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל, וַיֹּאמֶר אָנֹכִי. כא וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְנֵר נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹביגדו (במקום לפגוע בי, תהיה לך הוכחה שאכן השגת אותנו), וְלֹא אָבָה עֲשָׂהאֵל לָסוּר מֵאַחֲרָיו. כב וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי, לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַיאוכל להפנות פני כלפי יואב אחיך אחרי שאהרוג אותך אֶל יוֹאָב אָחִיךָ. כג וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִיתזרק את החנית אחורה תוך כדי שהוא רץ קדימה אֶל הַחֹמֶשׁבין הצלעות לירך, וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת (תחתו) תַּחְתָּיו, וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּעצרו כדי לכבד את זכרו. כד וַיִּרְדְּפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי אַחֲרֵי אַבְנֵר, וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וְהֵמָּה בָּאוּ עַד גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעוֹן. כה וַיִּתְקַבְּצוּ בְנֵי בִנְיָמִן אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת, וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֶחָת. כו וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶבהאם לנצח החרב תמשיך לאכול אנשים? האם תמיד יהיו מלחמות?? הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָהאסון מר (מות אשהאל) תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַד מָתַיעד מתי תמשיך להתעקש לֹא תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶםמלרדוף אחרינו (שאנחנו בעצם אחים שלכם). כז וַיֹּאמֶר יוֹאָב חַי הָאֱלֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּבפסוק יד (מה שגרם להתחלת כל הקרב), כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָםהיו חוזרים כולם אִישׁ מֵאַחֲרֵימלרדוף אחרי אָחִיו. כח וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעָם, וְלֹא יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לְהִלָּחֵם. כט וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ בָּעֲרָבָהבערבות נהר הירדן כֹּל הַלַּיְלָה הַהוּא, וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֵּלְכוּ כָּל הַבִּתְרוֹןבבתרים מהר הגלעד לירדן וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם. ל וְיוֹאָב שָׁב מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל הָעָם, וַיִּפָּקְדוּויחסרו (כי מתו בקרב) מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂה אֵל. לא וְעַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי אַבְנֵר, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵתוּ. לב וַיִּשְׂאוּ אֶת עֲשָׂהאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם, וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶםוהבוקר האיר כאשר הגיעו ל- בְּחֶבְרוֹן.
ביאורי פסוקים
מאמר מאת ברוריה בן-דוד (וייס), שפורסם לראשונה באתר הניווט בתנך.
אם אתם בעלי הזכויות על המאמר, אנא שקלו לפרסם אותו כאן, תחת רשיון לשימוש חופשי.
כך תעבירו את המאמר מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם.
