הרי אררט, כיום במזרח טורקיה

א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּנחו, נרגעו ←נחו, נרגעו  הַמָּיִם. ב וַיִּסָּכְרוּנאטמו ←נאטמו  מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם, וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם. ג וַיָּשֻׁבוּלמקומם, לים ←למקומם, לים  הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹבומדי פעם חזרו ליבשה, וכך בהדרגה פחתו ←ומדי פעם חזרו ליבשה, וכך בהדרגה פחתו , וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם. ד וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. ה וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.

ו וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. ז וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹבנח המשיך לשלחו, אך הוא כל פעם חזר, כי לא מצא יבשה ←נח המשיך לשלחו, אך הוא כל פעם חזר, כי לא מצא יבשה  עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. ח וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָהלבדוק אם היונה תנדוד יותר רחוק מהעורב ותמצא יבשה ←לבדוק אם היונה תנדוד יותר רחוק מהעורב ותמצא יבשה  מֵאִתּוֹ, לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ט וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה, כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו, אֶל הַתֵּבָה. י וַיָּחֶלהמתין ←המתין  עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. יב וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָהכאשר נח היה בן 601 ←כאשר נח היה בן 601 , בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵההסיר את הגג, כי החלון היה קטן ←הסיר את הגג, כי החלון היה קטן  הַתֵּבָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּהתייבשו ←התייבשו  פְּנֵי הָאֲדָמָה. יד וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, יָבְשָׁה הָאָרֶץ. {ס}

טו וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר: טז "צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. יז כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ, מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, (הוצא) הַיְצֵאקְרֵי וּכְתִיב: בספרי תורה כתוב הוצא, אך קוראים היצא.
במהדורה זו בחרנו להציג את הכתיב בקטן ובסוגריים כדי להקל על הקריאה. ←קְרֵי וּכְתִיב: בספרי תורה כתוב הוצא, אך קוראים היצא.
במהדורה זו בחרנו להציג את הכתיב בקטן ובסוגריים כדי להקל על הקריאה.  אִתָּךְ, וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ". יח וַיֵּצֵא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ. יט כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה. וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָםבגלל מעשי האדם הרעים ←בגלל מעשי האדם הרעים , כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיוכבר מילדותו, וקשה לו להשתנות כשהוא מתבגר ←כבר מילדותו, וקשה לו להשתנות כשהוא מתבגר , וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץקיום הארץ אני מבטיח כי ←קיום הארץ אני מבטיח כי , זֶרַעעונת הזריעה, באיזור חודש חשוון, סתיו ←עונת הזריעה, באיזור חודש חשוון, סתיו  וְקָצִירעונת הקציר, באיזור חודש אייר, אביב ←עונת הקציר, באיזור חודש אייר, אביב  וְקֹרסוף החורף, התקופה הקרה ביותר בחורף ←סוף החורף, התקופה הקרה ביותר בחורף  וָחֹםסוף הקיץ, התקופה החמה ביותר בקיץ ←סוף הקיץ, התקופה החמה ביותר בקיץ  וְקַיִץתחילת עונת החום, (קיץ הוא פירות בגמר הבשלתם, בעיקר תאנים ("כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ", ישעיהו כח, ד), ולכן התקבל כשם המתאר את התקופה בה קוטפים את התאנים ומייבשים אותם) ←תחילת עונת החום, (קיץ הוא פירות בגמר הבשלתם, בעיקר תאנים ("כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ", ישעיהו כח, ד), ולכן התקבל כשם המתאר את התקופה בה קוטפים את התאנים ומייבשים אותם)  וָחֹרֶףתחילת עונת הקור (חורף מלשון "בִּימֵי חָרְפִּי" (איוב כט, ד, בימי קדמותי), כלומר תחילת הגשמים ←תחילת עונת הקור (חורף מלשון "בִּימֵי חָרְפִּי" (איוב כט, ד, בימי קדמותי), כלומר תחילת הגשמים , וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִשְׁבֹּתוּלא יפסיקו כפי שהפסיקו במבול ←לא יפסיקו כפי שהפסיקו במבול ".