ביאור:בראשית ח
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית ח)
| הרי אררט, כיום במזרח טורקיה |
א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּנחו, נרגעו הַמָּיִם. ב וַיִּסָּכְרוּנאטמו מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם, וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם. ג וַיָּשֻׁבוּלמקומם, לים הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹבומדי פעם חזרו ליבשה, וכך בהדרגה פחתו, וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם. ד וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. ה וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
ו וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. ז וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹבנח המשיך לשלחו, אך הוא כל פעם חזר, כי לא מצא יבשה עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. ח וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָהלבדוק אם היונה תנדוד יותר רחוק מהעורב ותמצא יבשה מֵאִתּוֹ, לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ט וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה, כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו, אֶל הַתֵּבָה. י וַיָּחֶלהמתין עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. יב וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָהכאשר נח היה בן 601, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵההסיר את הגג, כי החלון היה קטן הַתֵּבָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּהתייבשו פְּנֵי הָאֲדָמָה. יד וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, יָבְשָׁה הָאָרֶץ. {ס}
טו וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר: טז "צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. יז כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ, מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, (הוצא) הַיְצֵאקְרֵי וּכְתִיב: בספרי תורה כתוב הוצא, אך קוראים היצא.
במהדורה זו בחרנו להציג את הכתיב בקטן ובסוגריים כדי להקל על הקריאה. אִתָּךְ, וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ". יח וַיֵּצֵא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ. יט כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה. וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָםבגלל מעשי האדם הרעים, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיוכבר מילדותו, וקשה לו להשתנות כשהוא מתבגר, וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץקיום הארץ אני מבטיח כי, זֶרַעעונת הזריעה, באיזור חודש חשוון, סתיו וְקָצִירעונת הקציר, באיזור חודש אייר, אביב וְקֹרסוף החורף, התקופה הקרה ביותר בחורף וָחֹםסוף הקיץ, התקופה החמה ביותר בקיץ וְקַיִץתחילת עונת החום, (קיץ הוא פירות בגמר הבשלתם, בעיקר תאנים ("כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ", ישעיהו כח, ד), ולכן התקבל כשם המתאר את התקופה בה קוטפים את התאנים ומייבשים אותם) וָחֹרֶףתחילת עונת הקור (חורף מלשון "בִּימֵי חָרְפִּי" (איוב כט, ד, בימי קדמותי), כלומר תחילת הגשמים, וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִשְׁבֹּתוּלא יפסיקו כפי שהפסיקו במבול".
ביאורי פסוקים
לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו
רוב המפרשים פירשו: מנעוריו=מילדות
הרש"ר הירש חלק על זה: "עד כמה שהבנתו מגעת, טעו המפרשים בפירוש המשך הפסוק 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו'. הם ראו במשפט זה את הטעם להחלטה החדשה... [פסוק זה] הוא במאמר מוסגר: אם יצר לב האדם ישוב להיות רע – ואף רע מנעוריו – והשמדת הדור תהיה הדרך היחידה להצלה, אעפ"כ לא אוסיף לקלל עוד, כדרך שעשיתי עד כה...צעירים אינם לא צדיקים ולא רשעים. אוי לו למי שסבור שהילד הממוצע הוא רשע מרושע! מי שמכיר ילדים יודה: לא, אין זה נכון, הנוער איננו מושחת, יצר לב האדם איננו רע מנעוריו, לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע".
וברוסו, בספרו "אמיל", עמ' 46: ""כלל זה בידנו ואין עליו עוררים: יצרים ראשונים שבטבע – הגונים הם לעולם. אין שרירות מלידה בלבו של אדם. אין לך קלקול שבו, שאין אתה יכול לומר עליו כיצד ומנין בא". [שם עמ' 23: "הכל יפה בידי שמיים, הכל מתנוון בידי אדם"].
וכן הוא ברב קוק באורות התורה פי"א: "האדם הישר צריך להאמין בחייו, כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה... האיש הישראלי מחוייב להאמין, שנשמה אלוהית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה".
כל ימי הארץ
לאחר המבול, נשבע ה' שיותר לא יביא מבול על הארץ ולא ישבית את סדרי הטבע:
(בראשית ח כב): "עד כל ימי הארץ זרע וקציר, וקר וחם, וקיץ וחרף, ויום ולילה, לא ישבתו"
בדברי ה' ישנם 4 זוגות של מושגים מנוגדים; מה משמעותם של מושגים אלה?
יש אומרים שהמושגים הללו מתארים את עונות השנה; כמה עונות בדיוק? - ראו כמה עונות יש בשנה :
-
-
- שתי עונות - קיץ וחורף - המתוארות בארבעה צמדי מושגים שונים ( החורף נקרא גם זרע , קור , ואולי גם לילה ; והקיץ נקרא גם קציר , חום, ואולי גם יום ).
- ארבע עונות - קיץ , חורף , זרע (=סתו) וקציר (=אביב); ועוד שני מושגים המתארים את חילופי הטמפרטורה ( קור וחום ), ושני מושגים המתארים את חילופי האור והחושך ( יום ולילה ).
- שש עונות - זרע , קציר , קור , חום , קיץ , חורף - ושני מושגים המתארים את חילופי האור והחושך ( יום ולילה ).
- שמונה עונות - ראו כמה עונות יש בשנה?
-
אך ייתכן שכל צמד של מושגים מתאר מחזוריות בתחום אחר:
-
-
- זרע וקציר - מחזוריות בעולם הצומח;
-
- קור וחום - מחזוריות בטמפרטורה - עליית וירידת הטמפרטורה במשך היום או במשך השנה;
-
- קיץ וחורף - מחזוריות באקלים - יובש וגשמים;
-
- יום ולילה - מחזוריות באור במשך היום (זריחה ושקיעה) או במשך השנה (התארכות היום והתקצרותו).
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
הערות
- סדר התאריכים במבול מסובך להבנה, ויש דעות שונות בפירוש תיזמון החודשים והשנים. ראה במאמרים "תאריכים במבול" ותאריכים במבול - סיכום השיטות.