ביאור:בראשית יא
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית יא)
| ציור מאת פיטר ברויגל האב, מהערך "מגדל בבל" בויקיפדיה |
א וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִיםורעיונות משותפים אֲחָדִים. ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶםלמזרח, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָההבחינו באיזור מישורי, שהיה פורה במידה רבה עד כדי שהיה כדאי להפסיק לנדוד ולהתיישב שם בְּאֶרֶץ שִׁנְעָרנמצאת בין נהר הפרת והחידקל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָהבכיבשן אש, וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָהשהכינו בתנור לְאָבֶןכמו אבן חצובה (שלא הייתה באיזור) וְהַחֵמָרזפת הָיָה לָהֶם לַחֹמֶרלהדביק את הלבנים אחת לשניה. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, מרכז בולט פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּםגרם להם להתחיל לעשות זאת לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹתשלא להתפזר בעולם (בניגוד ל'פרו ורבו ומילאו את הארץ'). ז הָבָה נֵרְדָהארד (ה' מתייחס לעצמו בלשון רבים) וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּיבינו אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. {פ}
י אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם, שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד, שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל. יא וַיְחִי שֵׁם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
יב וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח. יג וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
יד וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר. טו וַיְחִי שֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
טז וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג. יז וַיְחִי עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
יח וַיְחִי פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ. יט וַיְחִי פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כ וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג. כא וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כב וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר. כג וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר, מָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כד וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח. כה וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
|
עץ משפחה של דמויות מקראיות, החל מתרח אבי אברהם ועד שלמה המלך, ניתן למצא בויקיפדיה |
כו וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן. כז וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח, תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן, וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט. כח וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵיעוד בחיי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹמשפחתו, ולא כמו בעברית החדשה בְּאוּר כַּשְׂדִּים.
| אור כשדים ראה בויקיפדיה |
כט וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים, שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. ל וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, אֵין לָהּ וָלָד. לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ, וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָןבאמצע הדרך לישראל (ראה מפה בפרק הבא) וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. לב וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן. {פ}
ביאורי פסוקים
מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?
(בראשית יא ב): "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם"
מאיפה לאיפה הם נסעו?
1. בדברי חז"ל מצאנו "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה" - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.
2. רש"י פירש שהם נסעו מ"הר הקדם" שנזכר בסוף הפרק הקודם (י30), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב "ויהי מושבם ממשא, בואכה ספרה, הר הקדם. אלה בני שם למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם." כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב"דעת מקרא" פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).
3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק "ויהי בנוסעם מקדם" משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא מקדם = בארץ ישראל ).
בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז"ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב"ם ב"יד-חזקה", הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער.
המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז"ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם".
לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני:
-
-
- קדם - הר הזיתים פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש"מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם" (י5), ו"אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול" (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
- אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו "שפה אחת ודברים אחדים", אבל אז ה' בלל את שפתם, "ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ" (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר "מנוח עד אברהם"].
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
הערות
- מה היה החטא של "דור הפלגה" בבניית מגדל בבל? פירשנו שהם רצו להישאר מרוכזים במקום אחד בניגוד לברכת\ציווי ה' "פרו ורבו". רש"י מביא את המדרש על כך שהם רצו להילחם בה' או לחזק את השמיים כך שלא ירד שוב מבול, וראה הסברים נוספים במאמר פרשת מגדל-בבל על-פי הפשט.

