מתוך ויקיטקסט

תוכן עניינים 1 תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת 1.1 גוף שלם 1.2 זמן שלם 1.3 מעשה שלם  1.4 אישיות שלמה 1.5 לב שלם 1.6 אורים ותֻמִּים 1.7 תמים - נקי 1.8 תמים - ישר 1.9 תמים - עיקש 1.10 פסוקים שבהם אפשר לפרש את המילה בכמה דרכים שונות 1.11 תמימות בדברי חז"ל 1.12 פסוקים נוספים 1.13 מקורות

[עריכה] תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תמים

בלשון ימינו, תמים הוא נאיבי, ילדותי, פשוט, שאינו מבין את עובדות החיים.

בלשון המקרא, תמים הוא שלם, ללא חיסרון וללא עודף.

[עריכה] גוף שלם

• (ויקרא כב כא): "ואיש כי יקריב זבח שלמים לה', לפלא נדר או לנדבה, בבקר או בצאן - תמים יהיה לרצון, כל מום לא יהיה בו"- בהמה תמימה היא בהמה שאין בה מום (החובה להביא קרבן תמים - ללא מום - נזכרת גם בפסוקים נוספים ).
• (במדבר יט ב): "דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה על"- ע"פ חז"ל הכוונה שהיא שלמה באדמימותה, כלומר שאין בה אפילו שערה אחת בצבע אחר.
• (יחזקאל טו ה): "הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה"- כשהיה העץ שלם, בלי פגם, לא היה אפשר לעשות בו מלאכה; קל וחומר לאחר שנשרף.
• (משלי א יב): "נבלעם כשאול חיים, ותמימים כיורדי בור"- הרשעים רוצים לבלוע את קרבנותיהם בשלמותם ( פירוט )

[עריכה] זמן שלם

• (ויקרא כג טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה"- שבתות שלמות, ללא חיסרון (מכאן באה ההלכה, שמי ש"פיספס" יום אחד של ספירת העומר, כבר לא יכול להמשיך לברך על קיום המצוה, כי הספירה שלו כבר אינה שלמה - יש בה חיסרון).
• (יהושע י יג): "וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים"= יום שלם.
• (ויקרא כה ל): "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל"= שנה שלמה.

[עריכה] מעשה שלם 

• (יהושע כד יד): "ועתה יראו את ה', ועבדו אתו בתמים ובאמת, והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים, ועבדו את ה'"- עבדו את ה' בשלמות, אל תפגמו בעבודת ה' ע"י אלילים.
• שופטים ט טז: " "ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך, ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו, ואם כגמול ידיו עשיתם לו..." "ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה, שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם" " = אם אתם שלמים עם החלטתכם, ואין לכם כל ספקות - שמחו באבימלך.

[עריכה] אישיות שלמה

גם אדם תמים הוא אדם מושלם, אלא שיש הבדל בין אדם לבין בהמה: בעוד שהבהמה נחשבת ל"מושלמת" כאשר אין מום בגופה, האדם נחשב ל"מושלם" כאשר אין פגם באופיו, במידותיו המוסריות ובהתנהגותו:

• שמואל ב כב כד(תהלים יח כד): "ואהיה תמים לו, ואשתמרה מעוני"- שלם ללא עוונות.
• (תהלים כו א): "לדוד: שפטני, ה', כי אני בתמי הלכתי, ובה' בטחתי לא אמעד... ואני בתמי אלך, פדני וחנני"- דוד מצהיר על שלמות דרכו בעבר ובעתיד, כדי לזכות במשפט לפני ה'.
• (תהלים קיט א): "אשרי תמימי דרך, ההלכים בתורת ה'"- ההולכים רק לפי תורת ה', באופן שלם, ללא כל פגמים. או: השואפים לשלמות, הנמצאים בדרך לשלמות.
• (משלי כח ו): "טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר"( פירוט ), (משלי יט א): "טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל"( פירוט ) - עדיף להתיידד עם אדם שהוא עני ותם מאשר עם עשיר ועיקש, כלומר, אדם שלם בהתנהגות וחסר ברכוש עדיף על אדם שלם ברכוש וחסר בהתנהגות ( פירוט ).
• (משלי כ ז): "מתהלך בתמו צדיק - אשרי בניו אחריו"- אם האב לא רק צדיק, אלא גם מתהלך בתומו, כלומר - מושלם ואין כל פגם בצדיקותו, אז בניו ילמדו ממנו ויילכו בדרכיו, ואז אשרי בניו אחריו ( פירוט ).
• משלי כח י: "משגה ישרים בדרך רע - בשחותו הוא יפול, ותמימים ינחלו טוב": תמימים = הנשארים ללא פגם, ואינם מושפעים מהאיש המשגה את הישרים. מי שמצליח להישאר שלם בהתנהגותו למרות שמנסים להכשיל אותו, יזכה לקבל טוב כנחלה ( פירוט ).
• משלי כט י: "אנשי דמים ישנאו תם, וישרים יבקשו נפשו" - אנשי דמים מצליחים להשניא אפילו את האדם התמים, שאין רבב בהתנהגותו ( פירוט ).

[עריכה] לב שלם

בחלק מהפסוקים, המושג תֹם או תֹם לב מציין שהמחשבה היא שלמה, כלומר שאין בה כל פגם - אין כל כוונה רעה:

• (בראשית כ ה): "הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא! בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת!"- אבימלך טוען שלא היה כל פגם במחשבותיו וכוונותיו, גם אם מעשיו היו פגומים - הוא לקח את שרה כי לא ידע שהיא נשואה (ראו פסוקים נוספים עם הביטוי תום לב ).
• (שמואל ב טו יא): "ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתֻמם, ולא ידעו כל דבר"- האנשים לא ידעו שאבשלום מתכוון למרוד ולכן לא היתה להם כל כוונה רעה.
• (מלכים א כב לד): "ואיש משך בקשת לתֻמו, ויכה את מלך ישראל..."- החייל הארמי רק שיחק בנשק - הוא לא התכוון לפגוע במישהו, כי הוא לא ידע שהוא יורה על מלך ישראל, ומלך ארם אמר לחייליו בפירוש שיירו רק על מלך ישראל ( פירוט ).
• (בראשית כה כז): "ויגדלו הנערים; ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה, ויעקב איש תם ישב אהלים"- בניגוד לעשו, שליבו היה מלא בתחבולות של ציד, יעקב עסק ברעיית צאן ולכן לבו היה תם וללא כוונה רעה ( פירוט ).

אדם שליבו תמים ושלם, כלל לא מעלה בדעתו לרמות, ולכן גם לא מעלה בדעתו שאפשר לרמות אותו. ייתכן שמשמעות זו קיימת גם בפסוקים:

• (בראשית כה כז): "ויגדלו הנערים; ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה, ויעקב איש תם ישב אהלים"- יעקב לא שם לב שעשו מרמה אותו ומפר את הסכם הבכורה, ולא העלה על דעתו לרמות בחזרה כדי להשיג את זכותו לבכורה, עד שרבקה אמו לימדה אותו.
• (תהלים סד ה): "לירות במסתרים תם, פתאם ירהו ולא ייראו"- הרשעים מנסים לפגוע באנשים תמימים, שאינם מעלים בדעתם את האפשרות שיירו בהם.
• (משלי י כט): "מעוז לתם דרך ה', ומְחִתָּה לפעלי און", (משלי ב ז): "וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם", (משלי יג ו): "צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת"- דרכו של ה', ודרכם של הצדיקים, היא להגן על השלמים בליבם ובהתנהגותם, שמרוב שלמות אינם יודעים להגן על עצמם (ראו מתי צריך להתערב במריבה ); ולכן:
• (משלי י ט): "הולך בתם ילך בטח, ומעקש דרכיו יודע"( פירוט ).
• (איוב א א): "איש היה בארץ עוץ איוב שמו, והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע"- איוב לא העלה בדעתו שהשטן מנסה אותו (חגי הופר).

מכאן, כנראה, באה המשמעות הנוכחית של התואר תמים - אדם נאיבי, שלא שם לב שמרמים אותו. אולם, גם אדם שכבר יודע שיש רמאים בעולם יכול להישאר תמים, כל עוד הוא לא מעלה על דעתו לרמות בעצמו. התמים האידיאלי הוא אדם שרואה את המציאות בתמימותה, בשלמותה - מודע לעובדה שיש רע אך גם מודע לתוצאות השליליות שלו לטווח ארוך ובוחר להישאר נקי מרע.

[עריכה] אורים ותֻמִּים

בחושן המשפט שהיה על לבו של הכהן הגדול היו כלים שנקראו אורים ותומים, שבאמצעותם ה' אמר את דבריו. ייתכן שהם נקראו תומים כדי להדגיש שיש לקבל את הכרעתם בתמימות - כתשובה סופית (תם = סוף), לא לשאול שוב ושוב עד שמקבלים תשובה שמוצאת חן בעינינו  (ע"פ גליה) :

• (שמות כח ל): "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים...", וכן ויקרא ח ח.
• (עזרא ב סג): "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"

 הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תמים - שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.