מתוך ויקיטקסט

[עריכה] המחטיא את הישרים

כשהאדם נתקל בפיתוי שקשה לעמוד בפניו, הוא יכול להתעצבן ולהגיד "למה הם שמים פיתויים כאלה באמצע הרחוב?! צריך להיות חוק נגד זה!" אבל הוא יכול גם לראות בכך אתגר - להתגבר על היצר ולזכות בעוצמה רוחנית גדולה יותר:

(משלי כח י): "משגה ישרים בדרך רע - בשחותו הוא יפול, ותמימים ינחלו טוב"

הפסוק מדבר על אדם שמשגה ומכשיל אנשים ישרים במעשים רעים - לא דווקא אדם רשע שמשגה את הישרים בכוונה תחילה, אלא על כל אדם שגורם לכך שהישרים ישגו, גם בלא כוונה; והפסוק מלמד, שכל מי שמשגה ישרים וגורם להם ללכת בדרך רע - בשחותו = בבור-השחת שכרה להם הוא בעצמו ייפול; כדברי חז"ל " "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "  (משנה אבות ה יח) , "שלא יהיה הוא בגן-עדן ותלמידיו בגיהנום".

כשיש אנשים שמשגים את הישרים, קשה במיוחד להישאר ישר, ולכן כל מי שמצליחים להישאר תמימים ( = חפים מפשע ), ינחלו טוב, כלומר, ה' יחשיב להם את תמימותם וחפותם כמעשה טוב במיוחד, דווקא בגלל הקושי הגדול להישאר חף מפשע במצב כזה.

אם כך, כשנתקלים בפיתויים, לא צריך להתעצבן - אפשר להשאיר לה' את ה'תפקיד' להעניש את מי שיוצר את הפיתויים - "בשחותו הוא יפול"; התפקיד שלנו הוא לנצל את ההזדמנות, לעמוד באתגר ולזכות בטוב - "ותמימים ינחלו טוב".

 הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המחטיא את הישרים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.