ביאור:צדיק - תמים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
צדיק ו תמים הם שני כינויים המציינים אנשים טובים. מה ההבדל ביניהם?
- המושג " צדיק " מתאר את יחסו של האדם לאנשים אחרים: צדיק הוא האדם הצודק במשפט, או אדם שמשתדל לתת לכל אחד את המגיע לו ;
- המושג " תמים " מתאר את אישיותו של האדם עצמו - תמים הוא אדם מושלם, ללא כל פגם באישיותו, בהתנהגותו או במחשבותיו .
לפי זה, צדיק תמים הוא אדם שהצדיקות שלו מושלמת - אדם שעושה צדק באופן מושלם, ללא כל פגם:
- (בראשית ו ט): "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"- נוח היה שלם בצדקתו, לא היה כל פגם בעשיית הצדק שלו, הוא הלך ממש על-פי דרך הצדק של ה'.
- (דברים לב ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"= אין פגם מוסרי בפעולותיו של ה', כי ה' עושה משפט צדק ונותן לכל אחד את המגיע לו.
- (תהלים טו ב): "הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ"- האיש הראוי לגור בהר הבית הוא אדם שהולך בדרך תמימה = שלמה ללא כל פגם מוסרי, ופועל צדק = נותן לכל אחד את המגיע לו.
- איוב היה איש תם וישר ( ביאור:איוב א-ב ): "איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע... ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע... ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם... ותאמר לו אשתו 'עדך מחזיק בתמתך?! ברך אלהים ומת'";
- אך בנאומו הוא מדגיש במיוחד את התמימות שלו = העובדה שהוא חף מפשע ובכל-זאת סובל, ומכאן הוא מסיק שהוא צדיק = צודק בויכוח שיש לו עם ה' (איוב ט כ): "אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי, תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי. תָּם אָנִי, לֹא אֵדַע נַפְשִׁי, אֶמְאַס חַיָּי. אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי, תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה", (איוב יב ד): "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים", (איוב כז ה): "חָלִילָה לִּי אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי"; איוב לא ו: " "יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי צֶדֶק" "וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִי" ".
- זאת, בניגוד לדברי בלדד השוחי (איוב ח כ): "הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם, וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים"
- (משלי יג ו): "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת" - דרכם של הצדיקים היא להגן על האנשים החפים מפשע ( פירוט ).
- (משלי כ ז): "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק - אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו"- אם האב לא רק צדיק, אלא גם מתהלך בתומו, כלומר - מושלם ואין כל פגם בצדיקותו, אז בניו ילמדו ממנו ויילכו בדרכיו, ואז אשרי בניו אחריו. (ראו איך לחנך את הילדים כך שיהיו צדיקים ).
- (משלי יא ה): "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע"
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-14.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/cdq_tm