ביקורת למלך רודף נשים ויין

א דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ ← שמו של מלך שהתרחק מהאל, מַשָּׂאנאום רציני ו"כבד" (לחץ על המילה לפירוט) אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּמתחה עליו ביקורת קשה (לחץ על המילה לפירוט) אִמּוֹ:

ב מַהמה עשית?! איך העזת?! והרי אתה, בְּרִי!בני הנבחר! וּמַה, בַּר בִּטְנִי! וּמֶה, בַּר נְדָרָי!

ג אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָהשלטון על רכושך וצבאך (לחץ על המילה לפירוט), וּדְרָכֶיךָואל תתן להרגליך מלפני עלייתך לשלטון, כשאהבת לבלות עם נשים (לחץ על המילה לפירוט) לַמְחוֹתלמחוק, לבטל ולהרוס מְלָכִיןאת חובותיהם של המלכים, שהן גם חובותיך מתוקף תפקידך החדש.

ד אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וּלְרוֹזְנִים (או) אֵיאין להם רשות לשתות שֵׁכָרמשקה משכר.

ה פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי.

ו תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵדלאדם הנדון למוות או עומד למות מרוב צער (לחץ על המילה לפירוט), וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁאנשים שעוניים וצערם רב כמוות (לחץ על המילה לפירוט).

ז יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹעוניו וצרותיו, וַעֲמָלוֹעבודתו הקשה ועוונותיו שבגללם נדון למוות (לחץ על המילה לפירוט) לֹא יִזְכָּר עוֹד.

ח פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּםכדי לעזור לאדם שאינו מצליח להתבטא בזמן המשפט (לחץ על המילה לפירוט), אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹףאנשים שחולפים ועוברים בבית המשפט, אינם רגילים להשתתף בדיון משפטי ולכן מתרגשים ומתבלבלים.

ט פְּתַח פִּיךָ, שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹןסייע לעניים ואביונים לייצג את עצמם כך שיזכו למשפט צדק (לחץ על המילה לפירוט).

{פ}

דברי שבח לאשת חיל

השיר "אשת חיל" כולל דברי שבח לאם המשפחה, המסודרים בסדר אלפביתי. באופן טבעי, בתרגומים לשפות זרות, קשה לשמור על הסדר האלפביתי, אולם ישנו תרגום אחד לאנגלית שבו הסדר האלפביתי נשמר: התרגום של רונאלד קנוקס.

י אֵשֶׁת חַיִליודעת לנהל משפחה ורכוש (לחץ על המילה לפירוט) מִי יִמְצָא? וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּמכירתה, כלומר, מי שמצא אשת חיל - לא יוותר עליה לעולם (לחץ על המילה לפירוט).

יא בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָלרווחים מהעבודה שלו ושלה (לחץ על המילה לפירוט) לֹא יֶחְסָר.

יב גְּמָלַתְהוּ טוֹבמשיבה לו טובה על מעשיו הטובים וְלֹא רָעלא נוקמת בו על מעשיו הרעים (לחץ על המילה לפירוט), כֹּל יְמֵי חַיֶּיה.

יג דָּרְשָׁהחיפשה היטב (לחץ על המילה לפירוט) צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץברצון ובשמחה כַּפֶּיהָאת כל מעשי ידיה.

יד הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵרכמו ספינות של סוחרים, המפליגים למרחק רב כדי להתפרנס, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.

טו וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָהכאשר עדיין לילה, לפני שעות העבודה (לחץ על המילה לפירוט), וַתִּתֵּן טֶרֶףאוכל בשפע לְבֵיתָהּלבני משפחתה (לחץ על המילה לפירוט) וְחֹקאוכל במידה הראויה לְנַעֲרֹתֶיהָלמשרתות.

טז זָמְמָהחשבה היטב במה להשקיע את שכרה (לחץ על המילה לפירוט) שָׂדֶההחליטה להשקיע בקרקע וַתִּקָּחֵהוּקנתה את השדה, מִפְּרִי כַפֶּיהָמהשכר שקיבלה על עמל כפיה (נטע) נָטְעָה כָּרֶם.

יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָמשפרת את הכושר הגופני שלה (לחץ על המילה לפירוט).

יח טָעֲמָהחשבה ובדקה והגיעה למסקנה (לחץ על המילה לפירוט) כִּי טוֹב סַחְרָהּיש ביקוש טוב לסחורה שהיא מייצרת, לֹא יִכְבֶּה (בליל) בַלַּיְלָה נֵרָהּעובדת כל הלילה כדי לנצל את הביקוש הגבוה.

יט יָדֶיהָ שִׁלְּחָההושיטה, כדי לתקן את ה- בַכִּישׁוֹרכלי טויה, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּהחזיקו ותיקנו את ה- פָלֶךְעוד כלי טויה.

כ כַּפָּהּ פָּרְשָׂהפתחה כדי לתת אוכל לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָההושיטה כדי לעזור (לחץ על המילה לפירוט) לָאֶבְיוֹן.

כא לֹא תִירָא לְבֵיתָהּשבני משפחתה ייפגעו מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִיםשניים, שתי מערכות של בגדים או של בידוד לבית (ויש מפרשים שהכוונה לבגדים הצבועים בתולעת שני).

כב מַרְבַדִּיםשטיחים ומצעים לכיסוי הרצפה, הקירות והמיטות עָשְׂתָה לָּהּעשתה בעצמה, למרות מעמדה הגבוה (לחץ על המילה לפירוט), שֵׁשׁפשתן משובח וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִיםמקום המשפט והנהגת הציבור (לחץ על המילה לפירוט) בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץבתפקיד בכיר, שהוא יכול להקדיש לו את זמנו כי אשתו דואגת לפרנסתו (לחץ על המילה לפירוט).

כד סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִיסוחר (לחץ על המילה לפירוט).

שיר

עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון באתר ברסלב

כה עֹזחזק ומגן (לחץ על המילה לפירוט) וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַקשמחה ואינה דואגת לְיוֹם אַחֲרוֹןצרה שעלולה לבוא ביום אחר.

כו פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶדמלמדת את הזולת לעשות חסד, כמו שהיא עושה (פסוק כ) עַל לְשׁוֹנָהּ.

כז צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּמשגיחה על התנהגותם של בני משפחתה (לחץ על המילה לפירוט), וְלֶחֶם עַצְלוּתהבטחת הכנסה הניתנת לאנשים שאינם רוצים לעבוד (לחץ על המילה לפירוט) לֹא תֹאכֵל.

כח קָמוּעמדו לכבודה בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָשיבחו את דרכה (לחץ על המילה לפירוט), בַּעְלָהּ - וַיְהַלְלָהּ:

כט "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִלהצליחו ליצור משפחה גדולה ורכוש רב, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָההצלחת יותר מכולן (לחץ על המילה לפירוט)!"

ל שֶׁקֶרמטעה ומסנוור הַחֵן וְהֶבֶלחולף ונעלם (לחץ על המילה לפירוט) הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּלראויה לשבח הגדול ביותר (לחץ על המילה לפירוט).

לא תְּנוּ לָהּתנו לה דברי שיר ושבח על- מִפְּרִי יָדֶיהָהתוצאות של מעשי ידיה (לחץ על המילה לפירוט), וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִיםבפומבי מַעֲשֶׂיהָבעלה ובניה, שהם 'מעשיה' כי רק בזכותה הם הגיעו למה שהגיעו (לחץ על המילה לפירוט)!

ביאורי פסוקים

פסוק ג

עריכה

אל תתן לנשים חילך

אדם שעולה לשלטון צריך להיזהר במיוחד, שלא להשתמש בכוח השלטון שניתן לו על-מנת לממש תאוות גשמיות, כי הדבר עלול להרוס את הממלכה וגם אותו אישית. כך הזהירה אמו של המלך למואל:

(משלי לא ג): "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין!".

חיל = צבא או רכוש ;

אל תתן לנשים חילך = אל תתן לנשים שלך לשלוט בצבא וברכוש המלכותי;

דרך = הרגל ומנהג ;

למחות = למחוק, לבטל ולהרוס;

ודרכיך למחות מלכין = אל תתן למנהגיך והרגליך, מהתקופה שלפני עלייתך לשלטון, להרוס את מלכותך.

נראה שהתוכחה נאמרה בימיו הראשונים של למואל על כיסא המלוכה. הוא היה צעיר ואהב נשים, ואמו חששה שהוא ישתמש ברכוש ובעוצמה המלכותית שזכה בהם כדי לממש את אהבתו, ייקח נשים רבות ויחלק להם את הרכוש והשליטה בממלכה, וכך יאבד את השליטה והממלכה תיהרס.

פסוקים נוספים

הפסוקים הבאים - פסוקים 4-7 - מדברים על סוג אחר של תאוה שהמלך צריך להתרחק ממנה - היין.

בהמשך הפרק נזכרה אישה המהווה ניגוד לנשים שנזכרו כאן, (משלי לא י): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ": היא לא דורשת מבעלה שייתן לה חיל (רכוש), אלא יוצרת חיל ורכוש בחריצותה ובכישרונה, והיא האישה הראויה למלך: (משלי לא כג): "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ"( פירוט ).

התורה מצווה על המלך, (דברים יז יז): "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד". אמו של למואל מוסיפה, שגם אם המלך לוקח מעט נשים, הוא צריך להיזהר ולא לתת להן את רכוש הממלכה.

פירושים נוספים

אל תתן לנשים חילך

1. פירשנו חיל = רכוש וצבא;

2. אך יש שפירשו חיל = כוח גופני, ולפי זה " "אל תתיש כחך ברוב תשמיש עם הנשים; כי רב התשמיש מחליש כח הזכר ומבריא הנקיבה, וכאלּוֹ נותן מכוחו להנקבה" " (מצודת דוד, וכן רש"י, הגאון מווילנה) . המלך צריך להיות חזק במיוחד ולכן אסור לו לבזבז את כוחו ביחסי מין מרובים: " "וכן לא יהיה שטוף בנשים: אפילו לא הייתה לו אלא אחת--לא יהיה מצוי אצלה תמיד כשאר הטיפשים, שנאמר אל תתן לנשים חילך" . " (רמב"ם, הלכות מלכים ג ו) .

ויש אומרים שעצה זו טובה לכל אדם, לא רק למלכים: " "שכבת זרע היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים; וכל זמן שתצא ביותר, הגוף בלה וכוחו כלה וחייו אובדים. הוא שאמר שלמה בחכמתו, אל תיתן לנשים חילך... כל השטוף בבעילה - זקנה קופצת עליו, וכוחו תשש ועיניו כהות... אמרו חכמי הרופאים: אחד מאלף מת בשאר חולאים, והאלף, מרוב התשמיש. לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה, ולא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק ביותר..." " (רמב"ם, הלכות דעות ד יט) .

3. וייתכן, שהמילה נשים היא מהשורש נשה שמשמעותו שכח, ולפי זה, אל תתן לנשים חילך = אל תשתמש ברכושך באופן שיגרום לך לשכוח את חובותיך כמלך, כמו שמסבירים הפסוקים הבאים, משלי לא ד: " "אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן," "וּלְרוֹזְנִים או[אֵי] שֵׁכָר!" "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי!" ".

ודרכיך למחות מלכין

1. פירשנו מלכין = מלכים;

2. ויש שפירשו מלכין = עצות, מלשון "להימלך"; ולפי זה הכוונה היא "אל תתן לדרכיך למחות ולהשכיח ממך את העצות הטובות".

שלמה ובת-פרעה

חז"ל דרשו, שהמלך למואל, הנזכר בתחילת הפרק, הוא שלמה, ואמו היא בת-שבע, וכל הקטע מתאר את התוכחה שהוכיחה אותו לאחר שנשא לאישה את בת פרעה, ולאחר שבילה איתה כל הלילה, לא הצליח לקום בבוקר למילוי חובותיו כמלך. ראו גם: הערב, המועיל ומה שביניהם / מרכז ישיבות בני עקיבא .

תגובות

מאת:

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-03.

פסוק ד

עריכה

אל למלכים שתו יין

המלך צריך להיות צלול בדעתו 100% מהזמן, כי כל פעולה שהוא עושה משפיעה על כל האזרחים. כך מזהירה אמו של המלך למואל:

משלי לא ד: "אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל; אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וּלְרוֹזְנִים או[אֵי] שֵׁכָר"

אל תהיה דומה למלכים אחרים, למואל! אל תהיה דומה למלכים השותים יין, ולרוזנים - שרים ונסיכים - האומרים כל היום " איפה יש משקה משכר משובח?". למלך כמוך, המולך בשם האל, אסור לשתות:

(משלי לא ה): "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי"

אם תשתה, ייתכן שתאבד את צלילות דעתך ותשכח את חוקי האל, שאמורים להנחות אותך בכל מעשיך; ואז תשנה את הדין באופן שיפגע בנתיניך - שהם בני עוני - עניים ביחס למלך.

היין נועד לשמח את העניים ואת הנדונים למוות (ראו בפסוקים הבאים ); הוא לא נועד למלך.

מקורות ופירושים נוספים

אל למלכים למואל

1. פירשנו שאמו של למואל מדגישה את השוני בין למואל - המולך בשם האל - לבין מלכים אחרים: " "אתה בני, שהוא למואל, אל יהיו דרכיך דומים לדרכי המלכים אוהבי התענוגים, שרודפים שתיית היין, ושואלים איה שכר לשתותו; כי אין למלך כמוך, שהוא לאל, נכון לעשות כן, פן ישתה וישכח מזה הדין הבא לפניו בתורה, ויהיה זה סבה אל שישנה דין כל בני עוני, אשר הוא חטא נפלא, כי בו נכלל חטא הטיית המשפט וחטא קביעת העני נפש, וכל אחד מאלו הוא חטא נפלא, ולזה זכר שינוי דין כל בני עוני, שלא יתחדש מזה גם כן שינוי בדין העשירים, אבל זכר מה שיתחדש יותר מהרע מזאת התכונה, כמנהג המוכיחים; ובכמו זה המנהג נהג שלמה ברוב התוכחות הנכללות בזה הספר" " ( רלב"ג ) , " "אל למלכים למואל - מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל? ולרוזנים אֵי שכר: מי שכל רזי עולם גלויים לו - ישתה יין וישתכר. איכא דאמרי: מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו - ישתה יין וישתכר?" " ( בבלי סנהדרין ע ) . לפי זה, פסוק ה היה ראוי להיות כתוב בגוף שני: "אל תהיה כמו המלכים... פן תשתה ותשכח מחוקק..."; וייתכן שנכתב בגוף שלישי מתוך נימוס כלפי המלך.

ואכן, כך היה המנהג בממלכות אחרות, כגון במקדוניה ובפרס: "על אלכסנדר הגדול מספר קאטיסיאס (רופא והיסטוריון בחצר מלך פרס), שהיה תמיד שיכור... גם אביו של אלכסנדר - פיליפוס היה רוב זמנו שיכור, גם בזמן שניהל קרבות. הוא אמר: "דיינו אם אנטיפטרוס (= שר צבאו) פיקח" (קאטיסיאס 435, א-ד)... לשתיה לשכרה היה תפקיד חשוב בחקיקת חוקים בפרס הקדומה. היה אפשר להעלות הצעת חוק על שולחן הדיונים, רק במצב של שיכרות. אולם, כדי למנוע טעויות ושטויות בשל השיכרות, נבדק החוק למחרת בעת שסר יינם. אם בעת פיכחון הם ראו את החוק בעין יפה, סימן שבשיכרות היתה להם השראה נכונה והחוק אושר. חוק זה טרם נכנס לתוקפו, כל זמן שלא היו מאשרים אותו בחתימה נוספת בלילה או למחרת שוב במצב של שיכרות" (הרודוטוס: ספר א', 133; השתיה בפרס / הרב אברהם קורמן ). כך מסופר גם במגילת אסתר, למשל, (אסתר ג טו): "הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה".

2. ויש שפירשו, שאמו של למואל מדגישה דווקא את העיקרון הכללי, הנכון לכל המלכים: " "אל למלכים למואל - הלא בעבור מעשיך אינך נחשב עוד עם המלכים, כי אל למלכים שתו יין, וגם לרוזנים שהם שרי העצה של המלכים אין ראוי להם שכר, שהגם שישתו יין אין ראוי שישתו שכר המשכר. פן ישתה וע"כ ישכח מחוקק את החקים והדתות, ועי"כ ישנה דין כל בני עני, שכולם באים לפניו לדין, וצריך שיהיו החקים שמורים בלבו לדון ולשפוט על פיהם דין אמת" " ( מלבי"ם ) , או לכל המלכים המולכים בשם האל ( רש"י , מצודות ) . לפי זה, פסוק ה היה ראוי להיכתב בלשון רבים: "אין ראוי למלכים לשתות יין... פן ישתו וישכחו מחוקק..."; וייתכן שנכתב ביחיד כדי להדגיש את האחריות האישית של כל מלך.

הפסוק רומז שהמלכים צריכים גם להיזהר, שלא להיות שיכורים מהכוח שיש בידם (ע"פ גליה) .

ולרוזנים אי שכר

הפסוק מדבר לא רק על מלך אלא גם על רוזנים, שרים או שופטים; וחכמי התלמוד למדו מכאן, שלדיינים העוסקים בדיני נפשות אסור לשתות יין: " "היו ממעטין ממאכל, ולא היו שותין יין כל היום, ונושאין ונותנין כל הלילה, ולמחרת משכימין ובאין לבית דין. יין מאי טעמא לא? אמר רבי אחא בר חנינא: אמר קרא: ולרוזנים אי שכר: העוסקין ברזו של עולם אל ישתכרו" " ( בבלי סנהדרין מב. ) . ראו עוד על יין ועל שתויי יין בבית המשפט ומחוצה לו / חיים כהן .

מחקק

1. פירשנו שהכוונה לחוקי האל, המחייבים את המלך למואל; וכן במדרש: " "מהו מחוקק? אמר ר' סימון: אלו דברי תורה, כמד"א (שמות לב, טו): "מזה ומזה הם כתובים"" " ( מדרש משלי (בובר) לא א ) .

2. וחכמי המדרש דרשו בגימטריה: " "אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אמר רבי יוחנן: אין נותנין מלכות למי שמפליג על דברים של אל, ומי שעושה דברים של אל, הוא נתון מלך. אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, אל ישתו מלכים יין שמא ישכחו ויאמרו כאותו שאמר (שמות ה, ב): "מי ה' אשר אשמע בקלו", וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, או כתיב, אוי מן קדם חמרא. פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק - כל השותה יין הרבה, סוף שהוא שוכח במאתים ארבעים ושמונה אברים שבו, הדא הוא דכתיב: פן ישתה וישכח מחקק, מחק"ק כתיב, ואינון מאתים ארבעים ושמונה" " ( ויקרא רבה יב ה ) .

פסוקים דומים וקשורים

ראו פסוקים נוספים על יין בספר משלי .

אל למלכים... אל למלכים - חזרה כדרך השירה; ראו פסוקים נוספים בסגנון זה ב פירוש שד"ל על שמות פרק טו .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

מלך בספר משלי - פסוקים נוספים : אל למלכים, למואל--אל למלכים שתה~יין; ולרוזנים, אי שיכר. פן~ישתה, וישכח מחוקק; וישנה, דין כל~בני~עוני. תנו~שיכר לאובד; ויין, למרי נפש. ישתה, וישכח רישו; ועמלו, לא יזכור~עוד. ( cache )
"למי אוי למי אבוי": משלי כג, כט- לה: אזהרת חכמים כנגד שתיית יין? : אך אל להם לבני המעלה הנושאים בעול השלטון, המשפט והצדק לשגות בשתייה, פן יאבד להם כושר השיפוט ושיקול הדעת: ' אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר. פן ישתה ... ( cache )
מרכז ישיבות בני עקיבא - הערב, המועיל ומה שבניהם, עיון במזמור לאֲ´ שבספר... : אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר, אמרה לו בני מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרין ואומרין למה לנו אל, ולרוזנים אי שכר מי שכל רזי עולם גלויים לו לא ישתה יין ... ( cache )
בשבילי התנ"ך : כל נשי אביך היו נודרות ואומרות יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי יהא לי בן חכם ממולא בתורה והגון לנביאות, ומכה אותו ומייסרתו ואומרת: אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין, מה לך ... ( cache )
דף קשר 1035 - בן סורר ומורה / יוני וייץ : אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין' - אל למלכים אמרה לו: 'מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים: למה לנו אל?'; 'ולרוזנים אי שכר' - מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין ... ( cache )
מדרש תנחומא - שמות : ... ומה בר נדרי כל נשי אביך היו נודרות ואומרות יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי יהא לי בן חכם ממולא בתורה והגון לנביאות ומכה אותו ומיסרתו ואומרת אל למלכים למואל אל למלכים שתו ... ( cache )
בין הנשים הצדקניות בהן עסקנו בפרשת שמות מופיעה עוד אשה אחת מופלאה... : אל תתן לנשים חֵילֶך ודרכיך לַמְחוֹת מְלָכִין אל למלכים למואל אל למלכים שְתוֹ יין ולרֹזנים אי שכר... פתח פיך שפט-צדק ודין עני ואביון. אשת חיל מי ימצא..."[17]. "ולכך נקרא ' למואל' ... ( cache )
ן‚· לאור התרגום : "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך. בבאכם אל אהל מועדג€¦ ולהבדילג€¦ ולהורותג€¦" (ויקרא י', ט- יא). "למד ששיכור אסור בהוראה" ג€“ רש"י עפ"י הספרא. " אל למלכים למואל, אל למלכים שתו יין ... ( cache )
נטיעת כרמים כמצוות ישוב ארץ ישראל : אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין אל למלכים אמרה לו: מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל, ולרוזנים אי שכר - מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין וישתכר? ( cache )
פרשת השבוע : 6 אוגוסט 2010 ... אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין אל למלכים אמרה לו מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל. ולרוזנים אי שכר מי שכל רזי עולם גלויים לו ...
(ג) לֹא יַרְעִיב יְהֹוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף : ... למלכות ואני נדרתי יהא לי בן חכם ממולא בתורה והגון לנביאות ומכה אותו ומיסרתו ואומרת אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין מה לך אצל מלכים שותין יין ומשתכרין ואומרים למואל למה ... ( cache )
נח איש האדמה : ויש שהכתוב מצרף את הגינוי לשבח כמו במשלי ל"א 7-4, הפותח בגנאי ומסיים בשבח: " אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר. פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני. ( cache )
ביאור:בבלי סנהדרין דף ע ג€“ ויקיטקסט : 8 יוני 2009 ... (משלי לא ד) אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין [ולרוזנים אֵי שכר]: אל למלכים - אמרה לו: מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל? ולרוזנים אֵי ... ( cache )
קרן אור לימודי קבלה - רבי דוד קורן.0545-309-491 האתר המוביל בעולם בידע... : לא,ד אל למלכים, למואל--אל למלכים שתו-יין; ולרוזנים, או (אי) שכר. לא,ה פן-ישתה, וישכח מחקק; וישנה, דין כל-בני-עני. לא,ו תנו-שכר לאובד; ויין, למרי נפש. לא,ז ישתה, וישכח רישו; ועמלו, ... ( cache )
למואל מלך : למואל מלך. מאת: רענן. קוד: למואל מלך. שם נוסף: למואל. משלי לא א: דברי למואל מלך; משא אשר יסרתו אמו. משלי לג ד: אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין; ולרוזנים או (קרי: אי) שכר. ( cache )
דף קשר 1061 - : (2) " אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין". "אל למלכים" - אמרה לו: מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל, "ולרוזנים אי שכר" - מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין ... ( cache )
בס"ד ה' שבט התשס"א : "אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין: אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או אי שכר: פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני". אתה שלמה המלך הגדול, השופט הגדול, ... ( cache )
בילויים, יין ויללה : 30 נובמבר 2007 ... ר' אחא בר חנינא סמך את איסור שתיית היין אצל השופטים על דברי הכתוב: "אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר. פן ישתה וישכח מחוקק, וישנה דין כל בני עוני". ( cache )
נח איש האדמה : ויש שהכתוב מצרף את הגינוי לשבח כמו במשלי ל"א 7-4, הפותח בגנאי ומסיים בשבח: "אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר. פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני. ( cache )
אבימלך: משל יותם : אל למלכים שתו יין ולרוזנים או [אי קרי] שכר. פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני" (משלי ל "א, ד-ה), ובסיפורים שונים בספר מלכים: "...והוא בתרצה שתה שכור... ויבא זמרי ויכהו" (מל"א ... ( cache )
בשבילי התנ"ך : פן ישתה וישכח מחקק , כל השותה יין הרבה, סוף שהוא שוכח ברמ"ח איברים שבו, הדא הוא דכתיב: פן ישתה וישכח מְחֻקָּק, מחקק כתיב ואינון רמ"ח. ר' חנינא בר פפא אמר: אמר הקב"ה: ... ( cache )
פרשת שמיני : פן ישתה וישכח מחקק , כל השותה יין הרבה, סוף שהוא שוכח ברמ"ח איברים שבו, הדא הוא דכתיב: פן ישתה וישכח מְחֻקָּק, מחקק כתיב ואינון רמ"ח. ר' חנינא בר פפא אמר: אמר הקב"ה: ... ( cache )
רוגוזין קרית גת : לפי שהיין יקח לב עד שאינו יודע להבדיל בין קודש לחול כמו שנאמר (ויקרא י ט) יין ושכר אל תשת וגו', ולהבדיל וגו', וכמו שנאמר (משלי לא ה) פן ישתה וישכח מחקק , היינו התורה. וקראה בשם ... ( cache )
מדרש רבה - שמיני : ... אשר אשמע בקולו (משלי לא) ולרוזנים אי שכר או כתיב אוי מן קדם חמרא פן ישתה וישכח מחקק כל השותה יין הרבה סוף שהוא שוכח ברמ"ח איברים שבו הה"ד פן ישתה וישכח מחוקק מחקק ... ( cache )
אבימלך: משל יותם : פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני" (משלי ל"א, ד-ה), ובסיפורים שונים בספר מלכים: "... והוא בתרצה שתה שכור... ויבא זמרי ויכהו" (מל"א ט"ז, ט-י), ורמז לסכנה שטומן היין למלכות ... ( cache )
דפי המקורות : 25 ינואר 2010 ... לכך אמר כי יפליא, כשירצה להבדיל בין הקודש לחול אז יזיר עצמו מן היין פן ישתה וישכח מחקק התורה לאפוקי הנשים שאינן בני תלמוד תורה אין לשון הפלאה שייך בהם ...
מוסדות תיקון המידות - לקוטי הלכות ברכת הפירות - נוסח הברכה על הפירות... : וזה בחינת "זכרהו" ג€” 'על היין' הינו הך, כי יין יש בו שני בחינות, שכחה וזכרון, בבחינת " פן ישתה וישכח מחקק " (משלי ל"א ה), הינו שכחה שבא על-ידי היין מביא שנה, שהיא הסתלקות הדעת ... ( cache )
מוסדות תיקון המידות - אוצר היראה חג הפסח - חג פסח - ברסלב מידות : ... במישרים", כי מחמת שנתרומם מחו למעלה מכלי המחין שלו, על-כן אינו רואה עוד לפי בחינתו כל האזהרות של המצות של משה רבנו, וכמבאר במקום אחר על פסוק: " פן ישתה וישכח מחקק ". ( cache )
חכם וחכמה בתקופת המקרא: חכמה ומוסר : החכמה היא המאפשרת למלך לשפוט (ח' 15), ולפיכך עליו להישמר מן היין, " פן ישתה וישכח מחקק , וישנה דין כל בני עני" (ל"א 5-4). ושוב ושוב, בווריאציות חוזר הכלל: "כי בצדקה (או: בחסד) ... ( cache )
ואין לנו שיור רק היין הזה: על יין ועל שתויי יין בבית המשפט ומחוצה לו : פן ישתה וישכח מחוקק, וישנה דין כל בני עוני"6. המדרש מזהיר "דיין ששתה רביעית יין" שלא לדון 7, אבל אין איסור מפורש על הדיין לשתות יין. ר' יוסף קארו כותב: "יש אומרים דשתוי יין מותר ... ( cache )
ספר החוקים והמשפטים / בר טוביה : ובמשא אמו של "למואל מלך" היא מייסרת את בנה לבל יתן בכוס עינו "פן ישתה וישכח מחוקק וישנה דין כל בני עוני". כלומר: פן ישכח מרוב שתיה את החוק המחוקק בספר לטובת כל בני עוני ... ( cache )
Yeshiva.org.il- פרי הארץ : פן ישתה וישכח מחוקק וישנה דין כל בני עוני" 136. נכאת (השמן הטוב) בענין טיבו של הנכאת ישנם שני פירושים שונים בשני מקומות בספר בראשית. הפירוש הראשון מתייחס לשיירת ... ( cache )
פרשת נשא : (משלי לא): וישנה דין כל בני עוני. היין והדעת נמשלו ככימה ועקרב, כל שעה שכימה נראית ברקיע, אין עקרב נראה ברקיע, ומשעקרב נראה, אין כימה נראית. כך היין משול כעקרב, והדעת משולה ... ( cache )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-27.

פסוק ה

עריכה

ראו פסוק ד

מקורות

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בפסוק ד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-22.

פסוק ו

עריכה

האם צריך לתת יין לעניים?

אחת ההמלצות של ספר משלי, המכוונת למלך, היא לתת משקאות משכרים לאנשים מסויימים:

ביאור:משלי לֹא ו : "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד."

שֵׁכָר = משקה משכר.

ספר משלי מכיר את הסכנות שבשתיית יין ושכר - הרעלה, התמכרות, הזיות, טשטוש ואבדן הכרה (ראו יין בספר משלי ). מכאן, שיש לפרש את הפסוקים שלנו באופן מצומצם, כעצה המתאימה למקרים מיוחדים בלבד:

אובד = אדם שעומד לאבד מן העולם, למשל, נדון למוות: " "היוצא ליהרג - משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו, שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" " (רב חייא בר רב אשי בשם רב חסדא, בבלי סנהדרין מג.) , " "לא נברא יין בעולם אלא... לשלם שכר לרשעים" " (רבי חנן, בבלי סנהדרין ע., ערובין סה.). כשאדם עומד למות, ההשתכרות כבר לא תגרום לו נזק, ואפשר לתת לו ליהנות ברגעים האחרונים של חייו (וראו גם סימום נידונים למוות - ואהבת לרעך כמוך ).

ואפשר גם לפרש: אובד = אדם שהדיכאון שלו גדול כל-כך עד שהוא עלול לאבד את עצמו לדעת.

נפש = החיים; מר נפש = אדם שצערו גדול כמו החיים עצמם , אדם שצערו גדול כל-כך עד שהחיים נראים לו מרים והוא מואס בחייו.

בימינו מקובל, במצבים כאלה, לתת תרופות נוגדות-דיכאון. גם לתרופות אלו ישנן תופעות לוואי רבות ומסוכנות, אך במקרים מסויימים התופעות הללו עדיפות על-פני הסכנה שהאדם המדוכא יתאבד. בימי התנ"ך, היין והשכר שימשו כתרופות נוגדות דיכאון. שימו לב, הפסוק לא אומר שאדם צריך לקחת יין בכל פעם שהוא מרגיש מדוכא, אלא שצריך לתת לו יין, כלומר זו תרופה הדורשת מרשם רופא...

ואפשר גם לפרש: מר נפש = אדם שמתאבל על אובדנה של נפש קרובה: " "לא נברא יין בעולם אלא לנחם אבלים..." " (רבי חנן, בבלי סנהדרין ע., ערובין סה.) , " "עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל" " ( עולא או מתניתא, בבלי כתובות ח: ; וכן נדרים נו.) .

ריש = עוני, ובהשאלה גם צער ועצב.

ישתה וישכח רישו = הכוונה לאדם מר-הנפש, שישתה יין וישכח באופן זמני את עוניו וצערו.

עמל = רשע ומרמה הגורם לעבודה קשה וייסורים .

ועמלו לא יזכור עוד = הכוונה לאדם האובד, הנדון למוות, שישתכר וישכח לנצח את מעשי המרמה שלו ואת כאביו, לא יזכור אותם עוד לעולם.

אם כך, הפסוק שלנו לא מלמד שיש לתת יין לכל אדם שנמצא ב"דיכי", אלא רק במצבים קיצוניים - נדון למוות, אבֵל או אדם שאינו יכול לתפקד כראוי מרוב זיכרונות רעים.

פסוקים דומים וקשורים

הפסוקים הקודמים מדברים על משפט, ונאמר בהם שלמלך אסור לשתות יין ושכר, (משלי לא ה): "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי"; המלך חייב לזכור את החוק כדי לשפוט כראוי, ולכן אסור לו להשתכר. לפי זה, ייתכן שגם הפסוקים שלנו מדברים על משפט. כשאדם מר נפש, עני ומסכן, מגיע למשפט, הזכרונות הרעים עלולים להציף אותו עד כדי כך שהוא ישכח את טענותיו. ייתכן שהפסוק ממליץ לאפשר לו לשתות יין, כדי שישכח את צרותיו באופן זמני, ויוכל להגן על עצמו כראוי. לפי זה, פסוקנו קשור לפסוקים הבאים, המחייבים את השלטון לסייע לעניים להגן על עצמם בבית המשפט ( פירוט ).

מה הדין כאשר השופט הוא גם אבל?

מקרה כזה קרה לאהרן בזמן חנוכת המשכן, כששניים מבניו נהרגו. מייד לאחר מכן, אמר לו ה': (ויקרא י ט): "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא תָמֻתוּ; חֻקַּת עוֹלָם. ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין הטמא ובין הטהור. ולהורת את בני ישראַל, את כל החקים אשר דבר ה' אֶליהם ביד משה": " "סמך ציווי זה לכאן, לפי שלא נברא היין כי אם לנחם בו אבלים, ויחשוב אהרן שבאבלו לפחות מותר לו לשתות יין, על כן הזהירו כאן שאפילו באבלו אסור לו לשתותו." " (כלי יקר) . אדם שנמצא בתפקיד ציבורי, צריך להיות מספיק חזק כדי להדחיק את אבלו בכוח הרצון, בלי לשתות יין, כך שכושר השיפוט שלו לא ייפגע.

תפקידו של היין כמנחם אנשים עצובים ועמלים נרמז גם בדברי למך, אביו של נוח, שנחשב לממציא היין: (בראשית ה כט): "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר 'זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה"(ראו שד"ל) ; וגם ב (ירמיהו טז ז): "וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אֵבֶל לְנַחֲמוֹ עַל מֵת, וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ".

תפקידו של היין כמשמח באופן כללי נזכר גם ב (שופטים ט יג): "וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים", ב (תהלים קד טו): "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן...", וב (קהלת י יט): "לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל", וכנראה גם ב (משלי טו טו): "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד"( פירוט ).

מקורות ופירושים נוספים

מחבר הספר "ארחות צדיקים" פירש את הפסוק באופן הרבה יותר מורחב: לדבריו, כל אדם שנמצא בצער צריך לשתות קצת יין על-מנת לשמוח: " "אמנם, שתיית הין טובה מאד בזמן שתשתה על מנהג המשכילים, כדרך שאמר שלמה תנו שכר לאובד ויין למרי נפש; ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכור עוד... וזאת מידת שותה היין, ישים היין לרפואה לדאגתו, ויתחזק בתורה ללמדה בשמחה; כי כל זמן שאדם שרוי בצער, לא יוכל ללמוד, וגם בתי הדין המצטערים לא יוכלו לברר המשפט, גם הצער מבטל כוונת הלב בתפילה, גם כשאדם שרוי בצער, מי שמדבר אליו או מי שמבקש ממנו לעשות עמו חסד, אין לו כוח לעשות בקשתו..." " (אורחות צדיקים, שער תשיעי) . קשה להבין את דבריו לגבי בתי הדין, הנראים כמנוגדים למקורות מפורשים:

בתורה, (ויקרא י ט): "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ... ולהורות את בני ישראל...".
בספר משלי, (משלי לא ד): "אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן... פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי".
בתלמוד, " "שתה רביעית יין - אל יורה" " (עירובין סד.) ,
בהלכה, " "כשם שאסור לכהן להיכנס למקדש מפני השכרות, כך אסור לכל אדם, בין כהן בין ישראל, להורות כשהוא שתוי... שנאמר ' ולהורות את בני ישראל '..." " (רמב"ם הלכות ביאת המקדש א ג) .

הסופר האמריקאי A.J.Jacobs, שניסה לחיות במשך שנה על-פי פרשנות מילולית של התנ"ך, מתאר איך קיים את הפסוק "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש": " "קולגה שלי, דוד, נפרד מהחברה שלו. יש לו סכיאטיקה - מחלה נוירולוגית שתמיד חשבתי שיש רק לגימלאים. נוסף לכל הצרות, הוא כתב תסריט מאד מצחיק לסרט, אבל יומיים לפני ששלח אותו להפקה, מישהו אחר מכר תסריט על אותו רעיון בדיוק. בפעם הבאה שהגעתי לעבודה, עצרתי במשרד שלו עם בקבוק של יין אדום משובח. "קח", אמרתי לו והגשתי לו את הבקבוק. "מה זה?" "זה בגלל שאתה בדיכאון. כתוב בתנ"ך שצריך להביא יין למרי נפש." "זה באמת כתוב בתנ"ך?" "כן. כתוב גם שאסור לשיר לאנשים מרי נפש, זה כמו לשפוך להם חומץ על הפצעים * ". "אז אתה לא עומד לשיר לי?" "לא." דוד נראה אסיר תודה על היין, ועוד יותר אסיר תודה על כך שלא שרתי לו. אני מאד אוהב שהתנ"ך נותן עצות שהן גם חכמות וגם קלות." " (The year of living Biblically, עמ' 70, מתורגם לעברית) . * ראו (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"( פירוט ).

תגובות

מאת:

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-12-28.

פסוק ז

עריכה

ראו פסוק ו

פסוק ח

עריכה

לעזור לאנשים שמתקשים להתבטא במשפט

במשפט העברי, התפקיד הראשי שייך לשופט: השופט אחראי לחקור את בעלי הדין ואת העדים כדי שהצדק יצא לאור, ועורכי-הדין (אם הם בכלל נוכחים) רק עוזרים לו בכך שהם מנסחים בצורה ברורה יותר את טענותיהם של בעלי הדין. זאת בניגוד, למשל, למשפט האמריקאי, שבו התפקיד הראשי שייך לעורכי הדין: הם מתמודדים זה מול זה כדי לנצח במשפט, והשופט משמש רק כסדרן השומר על 'משחק הוגן'.

תפקידו של השופט מתבטא, בין השאר, בכך שהוא צריך לעזור לאנשים לדבר:

(משלי לא ח): "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף"

הפסוק נמצא בקטע המתאר את חובתו של המלך, כשהוא משמש כשופט (ראו פסוקים 1-9).

אילם = אדם שאינו יכול לדבר, למשל בגלל פגם גופני או בגלל חרדה ובהלה מהנוכחות בבית המשפט.

בני חלוף = אנשים שאינם נמצאים באופן קבוע בבית המשפט, אלא חולפים ועוברים בו באופן חד-פעמי, ולכן ההתרגשות שלהם גדולה יותר, ויש יותר סיכוי שיהיו "אילמים" בזמן המשפט.

פתח פיך לאילם, אל דין כל בני חלוף = כשאתה, השופט, רואה שאחד מבעלי הדין נעשה אילם מרוב התרגשות ואינו יכול לדבר, פתח את פיך ועזור לו להתחיל: " "ראה הדיין זכות לאחד מהן, ובעל דין מבקש לאומרה ואינו יודע לחבר הדברים, או שראה אותו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החמה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו מעט, ולהבינו תחילת הדבר משום פתח פיך לאילם" " (רמב"ם, סנהדרין כא יא; שולחן ערוך, חושן משפט יז ט; ראו דוגמאות בתלמוד בבלי, גטין לז:, כתובות לו., כתובות פז., בבא בתרא מא.) , " "פתח פיך - בענין שתשפוט צדק אל דין עני ואביון ולא יפקד מהם משפטם מפני חלשתם וחוזק אשר כנגדם" " (רלב"ג) .

בהנחיה זו ישנה סכנה מסויימת - השופט עלול לעזור לאחד מהצדדים יותר מאשר לצד השני, וכך ליצור עוול ועיוות הדין; ולכן יש להשתמש בהנחיה זו בזהירות רבה, ולהיזהר שהשופט לא יתנהג כמו עורך-דין: " "ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל: אפילו הביא בעל דין עד אחד - לא יאמר לו, אין מקבלין עד אחד; אלא יאמר לנטען, הרי זה העיד עליך, ולוואי שיודה ויאמר אמת, עד שיטעון הוא ויאמר, עד אחד הוא ואינו נאמן עליי. וכן כל כיוצא בזה... וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, שלא יהיה כעורכי הדיינין" " (רמב"ם, סנהדרין כא י) .

פירושים נוספים

למי מכוון הפסוק?

1. פירשנו שהפסוק מכוון לשופט. הקטע אמנם פונה למלך, אך בזמן התנ"ך המלך עסק גם במשפט, לא היתה הפרדת רשויות. לכן, הנחיות שנאמרו למלך העוסק במשפט, נכונות גם לשופט שאינו מלך.

2. ואפשר לפרש שהפסוק מכוון דווקא למלך, וגם כאשר איננו עוסק במשפט: המלך צריך "לפתוח פיו לאילם" גם כאשר המלך איננו השופט; כלומר, המלך צריך לדאוג שלכל אדם יהיה ייצוג משפטי הולם שיעזור לו להתבטא בבית המשפט. חובה זו מתקיימת בימינו באופן חלקי ע"י לשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. ראו גם החובה לתת סיוע משפטי לעניים .

בני חלוף

1. פירשנו בני חלוף = אנשים שחולפים ומתחלפים בבית המשפט, אינם רגילים למקום ולאוירה, ולכן יש יותר סיכוי שיתרגשו ויתבלבלו.

2. ויש מפרשים שהכוונה לאנשים חלשים ובודדים, כגון " "יתומים, שחלפה עזרתם והלכה לה" " (רש"י) , או " "האנשים שהתחלף מזלם וירדו מנכסיהם, ויש להם דין ודברים עם העושקים אותם" " (מלבי"ם) .

3. ויש מפרשים שהכוונה לאנשים " "הסכלים, המחליפים דבריהם ממה שבלבם בעבור סכלותם" " (מצודת דוד) . לפי זה, החצי הראשון של הפסוק מתייחס לאדם אילם שאינו מצליח לדבר כלל, והחצי השני מתייחס לאדם שמצליח לדבר אך מתבלבל ומחליף את דבריו.

4. ויש שפירשו: בני חלוף = בשר, החולף מן העולם לשוב להיות עפר, כי בא הוא (הבשר) מן העפר. " "נכון וכדאי לזכור, כי יש כאלה בני חלוף, והם (מעטים) הזוכים בחייהם לדעת משב של "רוח חליפות" = "רוח אלהים", אשר חולף על גוום ו/או על-פניהם. ואמנם, מרביתם של "בני-חלוף" חולפים מן העולם מבלי לדעת בחייהם לא רוח ולא מוסר ולא תורה ולא מצוות. לכאלה גם לא ניתן לעזור, אפילו אם "אילמים" הם מסיבה זו או אחרת" " (רמי ניר, 1.12.2008).

"פתח פיך לאילם" במשפט העברי והישראלי

בדברי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים ישנם דיונים לגבי היישום של דין "פתח פיך לאילם" במקרים שונים. ראו למשל ביאור דין טענינן / הרב שלמה פישר, אתר ישיבת בית אל .

רעיון דומה ל"פתח פיך לאילם" נמצא בכללי האתיקה של השופטים, כלל 12(ג): " "מבלי לגרוע מחובתו לנהוג שוויון בבעלי הדין, יעשה שופט כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכל על פי הניתן בנסיבות העניין ובגבולות הדין והתפקיד" "; ראו גם כללי אתיקה לדיינים ושופטים / אביעד הכהן, עלון מכללת שערי משפט 258 , שוויון בנגישות לשירותים משפטיים / השופט יעקב טירקל, חדשות מחלקה ראשונה .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-03.

פסוק ט

עריכה

ראו ביאור:סיוע משפטי לעניים

פסוק י

עריכה

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה

האיש צריך להשתדל כמיטב יכולתו, ולהשקיע כל מאמץ אפשרי, כדי להתחתן עם אשת חיל:

(משלי לא י): "אשת חיל מי ימצא? ורחק מפנינים מכרה"

אשת חיל = אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לנהל בית ורכוש ; מעלותיה של אשת חיל מפורטות בהמשך הפרק; מי ימצא? = קשה למצוא אישה כזאת, אך צריך לחפש. הניסוח בלשון שאלה נועד להמריץ את הקורא לחפש כדי למצוא תשובה: "אני אמצא!": " "אשרי הזוכה למצוא אותה" " (רש"י) .

פנינים = חפץ יקר ונדיר במיוחד; מִכְרָהּ = מכירתה; רחוק מפנינים מכרה = "מכירה" של אשת חיל היא נדירה יותר מפנינים, כלומר, מי שכבר מצא אשת חיל, ישמור עליה היטב ולא יוותר עליה בעד כל הון שבעולם, כמו שלא היה מוותר על פנינים יקרות ונדירות, ויותר מכך.

לכאורה נראה תמוה שהכתוב משוה אישה לחפץ דומם. אולם, גם החכמה, שכל ספר משלי משבח ומהלל אותה, נמשלה לפנינים:

(איוב כח יח): "ראמות וגביש לא יזכר, ומשך חכמה מפנינים"
(משלי ג טו): "יקרה היא מפניים, וכל חפציך לא ישוו בה"
(משלי ח יא): "כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה"( פירוט )

הפסוק שלנו מלמד, שכדי להשיג אשת חיל ראוי להתאמץ כמו כדי להשיג חכמה.

מקורות ופירושים נוספים

אשת חיל

1. פירשנו שהכתוב מדבר על אישה ממש, ומטרתו ללמד כל אדם שמצא אשת חיל, שיעריך את אשתו, כי ערכה רב כערכה של החכמה הרוחנית הנעלה. ראו גם:

(משלי יב ד): "אשת חיל עטרת בעלה, וכרקב בעצמותיו מבישה"( פירוט )
" "A man who has found a vigorous wife has found a rare treasure, brought from distant shores." " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

2. ניתן לפרש שהכתוב מדבר על אישה מסויימת - למשל רות המואביה, שנקראה אשת חיל:

(רות ג יא): "ועתה, בתי, אל תיראי, כל אשר תאמרי אעשה לך, כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את"

ייתכן ששלמה המלך רצה לסיים את ספרו בדברי שבח לרות, אמה הגדולה של שושלת המלוכה ששלמה הוא חלק ממנה.

בפסוקים הקודמים (פסוקים 1-9) הובאו דברי מוסר שאמרה אמו של המלך כתוכחה לבנה. ייתכן שהאם היא רות והבן הוא שלמה (בן = צאצא). דברי השבח הנאמרים כאן באים ללמד ששלמה קיבל את תוכחתה באהבה, כמו שנאמר "הוכח לחכם - ויאהבך".

3. בעקבות ההקבלה שבין אשת חיל לבין חכמה, יש שפירשו שהפסוק מדבר על החכמה, וכל הדברים שנאמרו בהמשך הפרק על אשת חיל הם משל למעלותיה של החכמה האמיתית (ראו רש"י בסוף הפרק, הגאון מווילנה) . יש שפירשו שהוא משל לגוף החומרי (רמב"ם במורה נבוכים, רלב"ג) , או לנפש החומרית (מלבי"ם) , או לנפש המשכלת (מצודת דוד בסוף הפרק) .

מכרה

1. פירשנו מלשון מכירה וקניין: " "אם היו רוצים למכרה, אז שוויה רחוק משל שווי הפנינים, כי היא שוותה יותר; והוא עניין מליצה" " (מצודת דוד) .

2. אך יש שפירשו מלשון מכורה, שמשמעה מולדת או ארץ מגורים:

(יחזקאל טז ג): "מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני"
(בראשית מט ה): "שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכרתיהם"(ע"פ אונקלוס, רש"י, אבן עזרא, רד"ק) .

לפי זה, ורחוק מפנינים מכרה = מקום מגוריה של "אשת חיל" רחוק יותר ממקום הימצאותן של הפנינים, כלומר קשה מאד למצוא אשה כזאת (ראיתי ב'דעת מקרא' בהערה) . לפי פירוש זה, קל יותר להבין את המילה "רחוק" - הכוונה למרחק פיסי ממש.

פסוקים דומים ומנוגדים

בפסוק שלנו נאמר שקשה למצוא אשת חיל. הפסוק הבא מלמד, לפי אחד הפירושים, איך בכל-זאת אפשר לגרום לבת-הזוג להיות אשת חיל (משלי לא יא): "בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר"( פירוט ).

בפסוק שלנו נאמר שקשה למצוא אשת חיל, אבל בעלה ובניה של אשת חיל לא אומרים כך, הם אומרים לה (משלי לא כט): "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה"- כי אשת חיל לא אוהבת לשמוע שבחים שפוגעים באחרים ( פירוט ).

ראו פסוקים נוספים עם הביטוי "מי ימצא?" .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

פסוק יא

עריכה

אשת חיל חרוצה כי בטח בה לב בעלה

כדי ליצור זוגיות טובה, השלב הראשון הוא ליצור תחושה של אמון וביטחון. כך עושה אשת חיל:

משלי לא יא: " "בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר" "

בטח = האמין שיעזור ושלא יזיק .

בטח בה לב בעלה = אשת חיל מצליחה ליצור אצל בעלה תחושה פנימית של ביטחון; הוא יודע שהיא תמיד תפעל לטובתו ואף פעם לא תפעל לרעתו.

שלל = רווח שמגיע, בדרך-כלל, כתוצאה ממלחמה.

ושלל לא יחסר = אשת חיל דואגת לכך שאף-פעם לא תהיה מלחמה בבית, ובכל-זאת יש להם שלל רב - במקום לבזבז אנרגיה על מריבות ומלחמות, מרוויחים מפעילות יצירתית, כפי שמפורט בהמשך הפרק.

מה בדיוק עושה אשת חיל כדי ליצור תחושה של ביטחון ולמנוע מלחמות? מפורש בפסוק הבא: גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה .

פירושים נוספים

בטח בה לב בעלה

1. פירשנו ש" בטח בה לב בעלה " הוא תוצאה של " אשת חיל... גמלתהו טוב ולא רע ": אשת חיל מתנהגת באופן שגורם לבעלה לבטוח בה.

2. אך יש שפירשו להיפך: " אשת חיל... גמלתהו טוב ולא רע " היא תוצאה של " בטח בה לב בעלה ": התנאי ההכרחי "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" הוא התנאי המאפשר לאישה להיות מופלאה - "אֵשֶׁת-חַיִל". רק במערכת יחסים כזאת של יראה, אמונה, ואמינות האישה, "אֵשֶׁת-חַיִל" שמחה לבנות את התא המשפחתי, ולכן, היא כלפי בעלה הנאמן והאוהב מסוגלת להיות זו אשר "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ". במציאות שכזאת, האישה תהיה פעלתנית מתוך שמחה ושכר תהילה עמה (רמי ניר). ראו גם: אשת חיל מי ימצא?

ושלל לא יחסר

המילים מתארות את הרווח החומרי שמרוויח הבעל (וגם האישה) מהזוגיות הטובה ומהאמון שיש ביניהם:

1. ייתכן שהכוונה לרווחים שהאישה מכניסה לבית בעבודתה, בזכות האמון שבעלה נותן בה.

2. וייתכן שהכוונה לרווחים שהאיש מרוויח בעבודתו, בזכות האמון שהוא נותן באשתו שתנהל את ענייני הבית: " "כשאין האיש בביתו, יבטח בה שתשמור כל אשר בבית, ובמקום שהוא שם לא יחסר מלשלול שלל, כי לא יהיה נבהל וממהר לביתו מפחד חסרון מה בבית" " (מצודת דוד) .

3. ויש שפירשו, שכשהיחסים בין בני הזוג טובים, הם בכלל לא מרגישים שחסר להם שלל - אין להם צורך בעושר חומרי: " "Bound to her in loving confidence, he will have no need of spoil" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

לבטוח באישה או לבטוח בה'?

בספר ירמיהו נאמר ירמיהו יז ז: " "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" ", כלומר, ברוך הגבר אשר יבטח בה' ורק בה' . אם כך, מדוע בפסוקנו נאמר שהבעל צריך לבטוח באשתו?

אולי " "אשת חיל" " נחשבת למתנה שה' נותן לאדם, שהרי " "רחוק מפנינים מכרה" ", היא יקרה יותר מפנינים, כמו התורה, שגם היא מתנה שה' נתן לאדם (ראו אשת חיל מי ימצא? ). ולכן, האיש הבוטח באשתו למעשה בוטח בה' שנתן לו אישה זו.

מקורות

על-פי מאמר של מפרשים שונים שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-12-18.

פסוק יב

עריכה

גמלתהו טוב ולא רע

כדי לשמור על זוגיות טובה, יש לתת חיזוקים חיוביים לבן/בת הזוג על מעשים טובים, ולהימנע מנקמנות על מעשים רעים, כך שהטוב מכפיל את עצמו והרע נעלם. כך נוהגת אשת חיל:

(משלי לא יב): "גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה"

גמל = החזיר, נתן שכר/עונש.

גמלתהו טוב = אשת חיל גומלת טוב לבעלה, כלומר, לאחר שקיבלה מבעלה יחס טוב ונאות, היא החזירה לו יחס טוב באותו אופן.

ולא רע = כשבעלה פוגע בה, היא לא גומלת לו רע, לא נוקמת בו.

מובן שהבעל, שזכה באישה כזאת, צריך להיות ראוי לזה, ולכן צריך גם הוא לנהוג כך: לגמול לזוגתו טוב ולא רע כל ימי חייה, ועל כך גם היא תגמול לו. ועל כך " "ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" " (רמב"ם הלכות אישות טו ; ע"פ איילה בר שיפמן, ירושלים ) .

מקורות ופירושים נוספים

למה כתוב גם "טוב" וגם "לא רע"?

1. פירשנו למעלה, שהכוונה לשני דברים שונים: האישה גומלת טוב לבעלה על מעשיו הטובים, ולא נוקמת בו על מעשיו הרעים: " "בכל ימי חייה, כאשר בעלה היטיב עמה, גמלה לו טוב לעומת הטובה; אבל את הרע לא גמלה לו כמפעלו" " (מצודת דוד) .

2. ויש שפירשו על-פי מאמר חז"ל: " "מי שיש לו אישה רעה - פטור מגיהנום" ":

היו היה איש, ואשתו היתה מצערת אותו מאד מאד, והוא כבר התרגל לסבול. יום אחד, כשבא האיש לביתו, הוא גילה שאשתו שינתה לגמרי את התנהגותה. היא אמרה לו: "שלום בעלי היקר" ואף הכינה לו ארוחת ערב. הוא לא הבין מה קרה לאשתו אבל חשש לשאול כדי לא 'לפתוח פה לשטן'. אבל אחרי חודש שאשתו התייחסה אליו יפה - הוא כבר לא יכל להתאפק ושאל אותה: "מה קרה שהשתנית כל כך לטובה?" סיפרה לו האישה: "לפני חודש הלכתי לשיעור תורה, והרב אמר שמי שיש לו אישה רעה פטור מגיהנום. ואז אמרתי: 'אוי ואבוי; אם אני אמשיך לצער אותך אני אשלח אותך ישר לגן-עדן, חס וחלילה'..."

וזה פירוש "גמלתהו טוב ולא רע": אשת חיל טובה אל בעלה כדי שיהיה לו טוב גם בעולם הבא, ולא כדי שיהיה לו רע ויילך לגיהנום (מתוך שיעור של ר' יהודה גנון ז"ל, בנושא 'אשת חיל') , טוב רוחני ולא רק טוב גשמי.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.

פסוק יג

עריכה

אשת חיל - חריצות בלי תירוצים

אנשים עצלנים מוצאים הרבה תירוצים כדי להצדיק את הבטלה שלהם. החריצות האמיתית מתבטאת בכך שהאדם מחפש תירוצים כדי לעשות, ולא כדי להתבטל. דוגמה יפה לכך ניתן למצוא בדברי השבח שנאמרו על "אשת חיל" בספר משלי, פרק לא (ע"פ מלבי"ם) :

יש אנשים שאומרים "אין לי חומרי גלם -אני לא יכול לעבוד". אך אשת חיל (פסוק יג) "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ": היא לא מחכה שיביאו לה חומרי גלם, אלא דורשת אותם (= מחפשת היטב, כמו שמחפשים דבר חשוב במיוחד; ראו דרש ), כי היא באמת חפצה לעשות מלאכת-כפיים (=רוצה לעבוד, אוהבת את המלאכה ומבינה את חשיבותה; ראו חפץ ).
יש אנשים שאומרים "אין טעם לייצר כאן - אין למי למכור". אך אשת חיל (פסוק יד) "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ": מחפשת לקוחות לסחורה שלה גם מעבר לים ( פירוט ).
יש אנשים, שגם כאשר הם עובדים - הם מנצלים את שעות העבודה ל"סידורים" אישיים. אך אשת חיל (פסוק טו): "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ": את העניינים האישיים שלה - כגון הכנת אוכל לבני-ביתה - היא מסדרת בלילה, לפני שעות העבודה ( פירוט ).
יש אנשים שאומרים "אין לי קרקע כדי להקים מפעל; אין לי אמצעי-ייצור". אך אשת חיל (פסוק טז): "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע[נָטְעָה] כָּרֶם". היא השקיעה מחשבה עמוקה (זממה) והצליחה להשיג שדה, וגם לנטוע כרם ( פירוט ).
יש אנשים שאומרים "אין לי כוח, השרירים שלי חלשים". אך אשת חיל (פסוק יז): "חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ": התחזקה והתאמצה לעבוד עוד ( פירוט ).
יש אנשים, שמפסיקים לעבוד מייד עם סיום יום העבודה. אך אשת חיל (פסוק יח) "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ": כשהרגישה שיש ביקוש ל"סחורה" שהיא מייצרת, המשיכה לעבוד גם בלילה, כדי לנצל את הגאות בשוק.
יש אנשים, שכאשר כלי-העבודה שלהם נופל (למשל, המחשב מתקלקל) הם פשוט מחכים שיתקנו להם אותו. אך אשת חיל (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ": כשהכישור מתקלקל או שהפלך נופל - היא מתקנת אותם ותומכת בהם במו ידיה, כדי שתוכל להמשיך לעבוד.

קראנו שבעה פסוקים שמתארים שבעה "תירוצים" שנועדו להצדיק את העצלנות, ואשת-החיל לא משתמשת באף אחד מהם. בכך, אשת החיל עומדת בניגוד לעצל, (משלי כו טז): "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם"( פירוט )

לעיון נוסף

תגובות

מאת: ד

מאוד נהנתי מהאתר שלכם אני עשיתי מימנו שיעורים אני ילדה בכיתה ו'בית ספר :מ יש בו הרבה ידע יש הרבה מה לילמוד מהחומר הנלמד .נ.ב.יש להוסיף את שער האשת חיל ממני:ד

מקורות

על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-08.

פסוק יד

עריכה

אשת חיל מייבאת מזון ממרחק

כאשר הממשלה מתכוונת להוריד מכסים על מוצרי ייבוא, עובדים מקומיים מוחים וטוענים שהייבוא יפגע בפרנסתם. בהקשר זה מעניין לראות מה עמדתה של אשת חיל:

(משלי לא יד): "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ"

אשת חיל אינה מתנגדת לייבוא, להיפך, היא קונה לחם ממרחקים; דווקא הייבוא מאפשר לה לפרנס ברווחה את בני ביתה, (משלי לא טו): "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ"( פירוט ).

היא אינה חוששת שהייבוא יפגע בפרנסתה, מכיוון שהיא חרוצה ומוצאת דרכים רבות ושונות להתפרנס ; כך למשל, אם אינה מוצאת פרנסה בארץ, היא סוחרת גם עם גויים, (משלי לא כד): "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי".

מקורות ופירושים נוספים

על-פי הפשט, הפסוק מתאר את חריצותה של אשת חיל:

" "ואם היא עוסקת במסחר חוץ לביתה - לא תסחר בקרוב, שאין הריוח גדול כ"כ, רק תדמה כאניות סוחר, העוברת ימים רחוקים, ותביא לחמה ממרחק" " ( מלבי"ם ) .
" "כאניות סוחר - כספינות הסוחרים ההולכים למרחוק, כן היא תביא מאכלה ממרחק, כי תשלח שם מסחר להיות ניזונת מזה, אף שעל" "הבעל לָזוּן אותה" " ( מצודות ) .
" "Ever she steers her course like some merchant ship, bringing provision from far away" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .
חכמי ישראל בדורנו ראו בפסוק זה הוכחה, שראוי לאשה מוכשרת לעבוד גם מחוץ לבית, ראו: בית / עבודה - הילכו שניהם יחדיו? / בלהה אדמנית ונאוה וסרמן ; הגשמה עצמית בריאה ונכונה / ערכים .

ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר את החריצות הנרדשת מלומדי תורה וחכמה - להביא חכמה מרחוק - ריחוק פיסי או רוחני:

" "אם אין אדם מגלה עצמו על דברי תורה - אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר (משלי ט ה): "לכו לחמו בלחמי"." " (רבי שמעון בן חלפתא, מדרש משלי ) .
" "היתה כאניות הסוחרים הגדולים, שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק; כן תביא מזונה ממרחק, למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש, אם לא בשוטט בארצות או בעדות מהקודמים אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת" " ( רלב"ג )
" "דברי תורה - עניים במקומן ועשירים במקום אחר" " (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה) .
" "ההשגות" "שמוריד הם כמו ים גדול ועצום, שאפשר לטבוע בו ברגע אחת, ועל כן הוא עושה לכל ההשגות אניות סוחר, אניה חזקה מאד, ואז ממרחק תביא לחמה, הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים, מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר" " ( דרכי נועם ) .
ויש שדרשו שהפסוק מתאר את התורה עצמה: " "היתה כאניות סוחר - מביאה היא ללומדים ברכה ומזון" " ( רש"י , ע"פ ר' אלעזר ב"ר שמעון, בבלי בבא מציעא פד: ) .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

אחריות אשה : יומא חד אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. אכל ושתי וברי נפק ... ( cache )
לאמהות שבנותיהן מתגייסות " מי שברך " רות הלאומי י ל ולש הצל" : אשר היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. כפה,. פרשה לעני וידיה שלחה לאביון.,. 4. וראו גויים צדקה.,. וכל מלכים כבודה. 5. בעבור אולגה. חנקין בת שפרה ומאיר בלקינד. ג€“ ... ( cache )
מעמד האישה ביהדות VS מעמד האישה באיסלאם : אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ( cache )
רמב"ם פירוש המשניות - מסכת אבות פרק ד משנה ד : ... ואתה תמצא המעשה אשר הביאו ראיה ממנו (ב"מ פד:) באמרם היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. בבעל מום שאינו יכול לעשות מלאכה, אבל עם היכולת לא המציא אליו התורה דרך. ( cache )
אשת חיל ֲ« Jֳ¼disch Historischer Verein Augsburg : 26 אוגוסט 2011 ... גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה ... ( cache )
התלמוד... מקצתו כתוב ומקצתו על פה / עוזיאל פוקס : ראו ירושלמי ראש השנה, פ"ג ה"ה, נח ע"ד: "תני בשם ר' נחמיה היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר". בדברי ראשונים ואחרונים מופיעות ... ( cache )
סיפורי פלאות מתוך ה"מעשה בוך" ֲ» ד"ר אריאלה קרסני : 19 אוגוסט 2011 ... והנה התקים בר' שמואל הצדיק הפסוק האומר, כי לחסיד יובא לחמו מארץ רחוקה: " היתה כאניות סוחר. ממרחק תביא לחמה" (משלי ל, 14). ר' שמואל חסיד פוגש ...
אנציקלופדיה יהודית דעת - דריש סמוכין; : בדומה לזה אנו מוצאים השלמה בפסוקים "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני" [בראשית מט ג] או "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם" [בראשית מט ה], או " היתה כאניות סוחר ממרחק תביא ... ( cache )
שמעתי | הרב יהודה אשלג, בעל הסולם | ספריית כתבי מקובלים - : בפסוק " היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה", הנה בזמן שהאדם דורש ועומד בתוקף ש"כולה שלי", היינו שכל הרצוניות יהיה מוקדש כולה לה', אזי הס"א מתעורר כנגדו וטוענת גם כן "כולה ... ( cache )
בין בית המדרש לעולם המעשה: שימוש בחכמה רוחנית להצלחה בעולם גשמי : קרי אנפשיה (משלי לא) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. [הגיעו לפתע שישים ספנים שהביאו לו שישים עבדים נושאי שישים ארנקים, והכינו לו שישים מיני לפתן. יום אחד שלחה האם את ... ( cache )
ביקור חולים / שלומי פרלמוטר, רננה פילזר, בית מדרש אלול / אלול : אמר לה - לכי ואמרי לאמך שהרכוש שלנו גדול מהרכוש של בית אמך) קרי אנפשיה (קרא על עצמו) - (משלי לא) " היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה". אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא. ( cache )
מסורת יהודי עירק - עלון עוד יוסף חי: פרשת צו - הלכות מספר עוד יוסף חי : ... דרשה צמר ופשתים תורה שבכתב ותורה שבע"פ, ונחשב לה הלימוד כאלו קיימה במעשה, וזה ותעש בחפץ כפיה היתה כאניות סוחר ממרחק עולם האצילות, שה"ס חכמה הנקראת רחוק תביא ... ( cache )
ביאור:בבלי בבא מציעא דף פד ג€“ ויקיטקסט : 20 יולי 2009 ... קרי אנפשיה (משלי לא יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה; אכל ושתי וברי, נפק לבי מדרשא; אייתו לקמיה שיתין מיני דמא ג€“ טהרינהו. הוה קא מרנני רבנן ואמרי ... ( cache )
Yeshiva.org.il- אישיות בעלת דעה עצמאית ג€“ מציאות אידאלית : אלא לך אצל אחר ולמוד ממנו מדרש הלכות אגדות שנאמר היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (שם ל"א י"ד) יכול (שלמד) [שילמוד] מן הרחוק ואח"כ ילמוד מן הקרוב ת"ל שתה מים מבורך ... ( cache )
פרשת נשא : אמר להם משה: אלו לעובדי כוכבים, אבל אתם לאכול ולשתות ולעסוק בתורה, (משלי לא): היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. הוי (תהלים עו): בישראל גדול שמו. דבר אחר: בישראל גדול ... ( cache )
music ֲ« Jֳ¼disch Historischer Verein Augsburg : 4 ינואר 2012 ... גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה ... ( cache )
פורים - שאלה לדיון בעניין פורים!!! ברסלב - לימוד בעיון! ברסלב - רבי נחמן... : היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה.וצריך רפואה עד שיתרפא מתלאות העולם הזה. ובאמת רמזו כי יבוא בשנת ברכה כי משניכנס אדר היינו אדר -ב. אז משלים 60 יום כנגד 60 גיבורים ...
נדר מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 18 | Responsa : ר' נחמיה אומר דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקומות אחרים, וכה"א היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (משלי ל"א). (ט"ז) מדבר שהוא מיוחד במקומו, כיצד? ותדר נדר ותאמר ... ( cache )
kabbalah Bnei Baruch Kabbalah - Introduction course : היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (משלי לא, יד) הכהן הגדול מאחיו ע"ע והכהן הגדול יכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך (אסתר ג, יא), הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא ... ( cache )
הוי ארצי: - בשבע 143 - ערוץ 7 : 13 נובמבר 1987 ... "אני כמו הפסוק ' היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה'", הסבירה המשוררת המנוחה. הכל בגללם למי שהחמיץ הנה גילוי על עוד פשע של המתנחלים: הם אשמים גם ... ( cache )
מבזקון | מבזקי דף | פוליטיקה | קרן אור : 3 אוקטובר 2011 ... הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה , וכך ממשיך הלאה לפי סדר האותיות א, ב, ומסיים, פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה, צופיה הליכות ביתה ולחם ... ( cache )
וייסע מלאך האלקים | פרשת בשלח. חלק א' | זוהר לעם | קבלה לעם | ספריית... : עד שנוסע במסעיו, ואז מתגלה אור הפנים, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. קמא) הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה . הייתה כאוניות סוחר, היא כנ"י, המלכות. ממרחק תביא לחמה, כמ"ש, ... ( cache )
ואתה תחזה בסוד השערות [ואתה תחזה ברזא דשערא | פרשת יתרו. חלק א...] : ובסחורה, בשפע שלה, כמ"ש, הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה , שזה הארת החכמה המאירה מרחוק. הוא ותרן, אע"פ שקו האמצעי חשקו בחסדים ולא בחכמה, מכל מקום מוותר על שלו, ... ( cache )
וישב : קמא) הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה . הייתה כאוניות סוחר, היא כנסת ישראל, המלכות. ממרחק תביא לחמה, כמ"ש, הנה שם ה' בא ממרחק. ע"י הארת קו האמצעי במסך דחירק, ... ( cache )
מלכות הכביש | תחבורה וחברה : ... פרק ל"א, היא אישה משוחררת שאינה נרתעת להתרחק מביתה: "הייתה כאניית סוחר ממרחק תביא לחמה ." במדינת ישראל בעידן הנוכחי שיעור נשות החיל המשתתפות בכוח העבודה עולה ... ( cache )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-27.

פסוק טו

עריכה

סידורים אישיים - לפני שעות העבודה

אנשים רבים נוהגים לעשות סידורים אישיים תוך כדי שעות העבודה, ולפעמים באמת אין ברירה, כי שעות הפתיחה של החנויות/הדואר/משרדי הממשלה חופפות לשעות העבודה. אבל אם אפשר לעשות סידורים אישיים לפני שעות העבודה, זה כמובן עדיף. כך ניתן ללמוד ממעשיה של אשת חיל:

(משלי לא טו): "ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה"

אשת חיל עובדת בטויה (פסוק יג): "דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה", והעבודה מתחילה עם שחר, אבל היא צריכה גם לדאוג לספק אוכל לבני משפחתה ולמשרתות, ולכן היא קמה בעוד לילה - כשעדיין לילה, לפני שעות העבודה, ומסיימת את כל הסידורים האישיים והמשפחתיים לפני עלות השחר: "ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה ".

פירושים נוספים

על-פי המשל הממשיל את התורה ל"אשת חיל", משמעות הפסוק היא שראוי לקום מוקדם, כאשר עדיין לילה, ללמוד וללמד (רש"י) .

ראו גם: חריצות בלי תירוצים .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

פסוק טז

עריכה

לחשוב במה להשקיע את המשכורת

אדם מוכשר וחרוץ צריך לחשוב, תוך כדי שהוא עוסק במלאכתו, איפה הוא רוצה להשקיע את הכסף. כך עושה אשת חיל:

משלי לא טז: " "זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטע כרם" "

זממה = חשבה מחשבות עמוקות (ראו מזימה ).

ותקחהו = לקחה, קנתה אותו.

זממה שדה ותקחהו = אשת חיל עובדת בטקסטיל (פסוק יג: " "דרשה צמר ופשתים..." "), אבל תוך כדי עבודה, היא חושבת היטב איפה היא רוצה להשקיע את הכסף שהיא מרוויחה, ומגיעה למסקנה שההשקעה הטובה ביותר היא נדל"ן, ולכן קונה שדה; ולאחר מכן:

מפרי כפיה = מהמשכורת שקיבלה כתוצאה מעבודת-כפיה.

נטעה כרם = שתלה כרם בשדה שקנתה.

פירושים נוספים

1. פירשנו זממה = חשבה, ותקחהו = קנתה, זממה שדה ותקחהו = חשבה היטב במה להשקיע את הכסף איזה שדה לקנות: " "כאשר חשבה על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה" " (מצודת דוד) , " "Ground must be examined. and bought, and planted out as a vineyard, with the earnings of her toil" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

2. ויש שפירשו זממה = חרשה; כמו שהפועל "חרש" מציין גם חפירה בקרקע וגם מחשבה עמוקה, כך הפועל "זמם" מציין את שתי המשמעויות - מחשבה עמוקה וגם חפירה בקרקע. באותו אופן, ותקחהו = זרעה, כמו בפסוק יחזקאל יז ה: " "ויקח מזרע הארץ, ויתנהו בשדה זרע, קח על מים רבים..." ". לפי זה, זממה שדה ותקחהו = חרשה שדה וזרעה אותו; מן הסתם, לבעלה יש שדה, שהרי כל בני ישראל קיבלו אחוזה בארץ (ע"פ דעת מקרא בשם הרב משה זיידל ב"חקרי לשון") .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

פסוק יז

עריכה

כושר גופני לנשים

כושר גופני חשוב לגברים (ראו תפארת בחורים כוחם ), אבל גם לנשים. כך ניתן ללמוד ממעשיה של אשת חיל:

(משלי לא יז): "חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרעותיה"

חגרה בעוז מתניה = הידקה את החגורה בכוח, כדי שתוכל לרוץ ולעבוד מהר יותר.

ותאמץ זרועותיה = חיזקה את שרירי הידיים שלה, כך שתוכל לעבוד ביעילות רבה יותר: " "חזקה זרועותיה במלאכה" " (מצודת דוד) .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

פסוק יח

עריכה

לטעום את השוק

אחד העקרונות היסודיים בעסקים הוא לשים לב לרמת הביקוש - אם יש הרבה ביקוש למוצר מסויים, יש לייצר כמות גדולה כדי לנצל את הגאות. כך עושה אשת חיל:

ביאור:משלי לֹא יח : " "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה נֵרָהּ" "

טעמה = בדקה והבינה .

טעמה כי טוב סחרה = אשת חיל בדקה את מצב השוק, והבינה שיהיה טוב לה לעסוק במסחר, כי יש ביקוש רב לסחורה שהיא מייצרת, ולכן -

לא יכבה בלילה נרה = עבדה קשה גם בלילה, מעבר לשעות העבודה, על-מנת לנצל את הביקוש ולהרוויח: " "כאשר יעצה בעצמה כי טוב סחרה למצוא בה ריוח, אז לא יהיה נרה כבוי בלילה, ועוסקת בסחורה אף בלילה" " (מצודת דוד על-דרך הפשט) .

הדבר נכון לא רק במסחר חומרי אלא גם ב"מסחר" רוחני, של דעות ורעיונות: כשאדם מזהה שיש ביקוש לרעיונותיו, הוא צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לספק את הביקוש. ולא רק כלפי אנשים אחרים אלא גם כלפי עצמו: כאשר הוא מרגיש בעצמו שיש "ביקוש" לחכמה, הוא צריך לנצל את המצב ולחקור יומם ולילה: " "כאשר תחל לחקור במושכלות ותמצא מוצא הדבר, אז לא תרפה ידיה ולא תשקוט עד תבוא אל התכלית, ולא יעצרנה עומק המושג, כי תתחכם להאיר המאפל, לצרוף וללבן." " (מצודת דוד על-דרך המשל)

פירושים נוספים

לא יכבה בלילה נרה

1. פירשנו שזה תיאור של מעשיה של אשת חיל, העובדת בחריצות גם בלילה.

2. אך יש שפירשו שזהו שכרה של אשת חיל, שנר-החיים שלה לא כבה גם בתקופות קשות ואפלות כמו לילה, למשל: " "'...ר' אבון בשם ר' יהודה בן פזי אמר: בתיה בת פרעה בכורה היתה, ובזכות מה היתה נצולת? בתפלתו של משה, דכתוב טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה - ליל כתוב, כמא דאת אמרת: ליל שמורים הוא לה'" " (פסיקתא דרב כהנא) .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-21.

פסוק כ

עריכה

"כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן"

יש מפרשים שעני הוא מי שאין לו כסף לקנות אוכל, אך אביון יכול להיות שיש לו כסף, אך הוא צריך תמיכה נפשית. לכן לעני היא פורשת את ידה - ובתוך היד מטבע או מאכל. לאביון יש לתת את שתי הידיים, לתמוך, לעודד, לחבק.

פסוק כא

עריכה

להלביש את הבית בבידוד כפול

הבידוד התרמי של הבית יכול לצמצם באופן משמעותי את צריכת האנרגיה לחימום הבית בחורף. הדבר היה ידוע, כנראה, כבר בזמן התנ"ך, לפחות לנשים:

ביאור:משלי לֹא כא : "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים"

אשת חיל אינה דואגת מפני מזג אויר חורפי ומושלג , כי ביתה לבוש ומכוסה בשניים - שתי שכבות של בידוד.

ניתן לפרש את המושג בית בשתי דרכים :

בית = מבנה שגרים בו. לפי זה, הבידוד עשוי מ מרבדים = שטיחים ומצעים המונחים על התקרה ועל הקירות, כמו שנאמר בפסוק הבא: (משלי לא כב): "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ...".

בית = משפחה. לפי זה, הבידוד הוא שתי שכבות של בגדים, שאשת חיל מלבישה בהם את בני משפחתה.

פירושים נוספים

שָנִים

1. פירשנו שָנִים כמו שְנַיִם , והכוונה לשכבה כפולה של בידוד לבית או של ביגוד למשפחה. כך פירש גם רש"י, כשפירש שאשת חיל היא משל לתורה: " "לבוש שנים - מלובשים בכפל, "נתן תתן... פתח תפתח... הענק תעניק...", כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם" " (על-פי מדרש תנחומא ; ראו מקורות נוספים לפירוש זה ב'דעת מקרא') .

2. אך רוב המפרשים פירשו שָנִים כמו שָנִי , והכוונה לצבע העשוי מתולעת שני: " "לבוש שנים - בגדי צבעונין" " (רש"י בדרך הפשט) , " "דם ברית מילה" " (רש"י על-פי רבי יוחנן בילקוט שמעוני ) " "כי צבע השני, שהוא אדום, טבעו לחמם מאוד" " (מצודת דוד) , " "Let the snow lie cold if it will, she has no fears for her household is warmly clad" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

אולם, לא הצלחתי להבין איך צבע יכול לחמם. והרי ספר משלי עצמו מגנה את מי שנותן לרעהו בגד יפה ביום קר, (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"( פירוט ): " "המעלה על גופו בגד מקושט ביום קרה, ונחמד הוא למראה העין אבל אין בזה שום תועלת להגן מהקור..." " (מצודת דוד שם) .

ייתכן שהחומר הספציפי שממנו מפיקים את צבע השני הוא חומר מבודד, וצריך עיון.

3. ייתכן שהמילה שני רומזת לבית מסויים, שהיה לבוש בבדים הצבועים שני - משכן ה' במדבר:

(שמות כו א): "ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם"
(שמות כו לא): "ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים"
(שמות כו לו): "ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם"
(שמות כז טז): "ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה"

אם כך, המילה שנים אינה מציינת דווקא בידוד. אשת חיל אינה חוששת משלג, כי כל ביתה לבוש. המילה שנים באה לציין, בנוסף, שאשת חיל מלבישה את ביתה בבדים המזכירים את המשכן, כי כל ביתה הוא קודש לה'.

שלג - שנים

בפסוקנו, השלג הוא שלילי והשני - חיובי. בנבואת ישעיהו זה בדיוק הפוך, (ישעיהו א יח): "לכו נא ונוכחה יאמר ה': אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע - כצמר יהיו"( פירוט ).

פסוקים נוספים

ישנו פסוק נוסף העוסק בקור וחום, לפי חלק מהפירושים, (משלי כב ה): "צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם". אם צנים = צנה = קור, אז הפסוק מלמד ש" שומר נפשו " יכול להתרחק ולהינצל מהקור, למשל, על-ידי בידוד (ראו דרך משובשת - הבחירה בידך ).

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-11.

פסוק כב

עריכה

האם אישה צריכה ללבוש בגדים מפוארים?

במשלי לא, מתאר המלך את תכונותיה הטובות של "אשת חיל" - אישה חרוצה, חכמה וצדיקה. אולם בין שאר השבחים מופיע שבח מאד מוזר:

משלי לא כב: "מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה"

מה השבח בכך שהאישה לובשת בגדים מפוארים? הרי יש בכך חשש גאוה, וגם הנביא ישעיהו הוכיח את הנשים שלבשו בגדים מפוארים מדי (ישעיהו ג יח-כג)! אילו היא היתה לובשת בגדים פשוטים - האם לא היתה אשת חיל?!

אולי ההסבר הוא, שהמלך שר את השיר הזה לאימו (שנזכרה בתחילת הפרק - משלי לא א). אימו של המלך היתה מלכה, והיא היתה חייבת ללבוש בגדים מפוארים מתוקף תפקידה ומקומה בארמון (בשושן הבירה היה כלל "כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"; מן הסתם גם בארמונות אחרים דרשו מהנוכחים ללבוש "בגדים ייצוגיים"). השבח בפסוק זה אינו על כך שהאישה לובשת בגדים מפוארים, אלא על כך שהיא עושה אותם בעצמה, למרות שהבגדים האלה עשויים מבד עדין ודורשים עבודה עדינה וקשה במיוחד.

גם כשהיא מגיעה למעמד גבוה שמחייב אותה ללבוש בגדי פאר, היא עדיין נשארת צנועה וענווה ותופרת את בגדיה בעצמה.

מקורות ופירושים נוספים

1. אחרי שכתבתי את המאמר, ראיתי פירוש דומה בתרגום לאנגלית: " "Made by her own hands was the coverlet on her bed, the clothes of lawn and purple that she wears" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

וכן כתב שלום הלוי: כל העניין הוא בזה ש היא "עשתה לה" ולא אחרים "עשו לה".

אישה הדואגת לעשות בעצמה את בגדיה היא אישה צנועה ולא "בזבזנית" הקונה את בגדיה.

היא עושה את בגדיה יפים, בכדי שהיא תהה יפה עבור בעלה ולא בהכרח עבור זרים.

באופיה של האישה הוא להתייפות, להתקשט בתכשיטים וללבוש בגדים יפים. המטרה אצל רווקות הוא בכדי למצוא חן בעיני גבר שיקח אותה לאישה, ואצל אישה נשואה זה בכדי למצוא חן בעיני בעלה.

לעומת נשים העובדות ומכינות את מלבושיהן בעצמן, אלו הקונות את בגדיהן עושות זאת למען הראווה, למען שחברותיה יראו אותה ביפיה ועושרה, ובזה אין כל צניעות.

תגובה של יעל: בתקופת חיבור ספר משלי, יכול להיות שכשהאשה תפרה לעצמה בגדים זה הראה על חריצות, במקום לתת לתופרת, כי אז זו היתה מלאכה מקובלת של נשים. אבל היום, בניגוד לתגובה הקודמת, אני לא חושבת שיש איזשהו יתרון לאישה שתופרת את הבגדים שלה בעצמה. זה נראה בזבוז זמן, כשיש ייצור תעשייתי.

מקורות

על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-06.

פסוק כג

עריכה

נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ

השיר "אשת חיל" (משלי לא) מתאר אישה חרוצה, שמפרנסת את בעלה, "ושלל לא יחסר". אולם, על-פי התורה, חובתו של הבעל היא לפרנס את אשתו. מדוע אשת חיל מפרנסת את בעלה?

התשובה לכך כתובה בפסוק (משלי לא כג): "נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ"

השער באותו זמן היה גם מקום המשפט והנהגת הציבור ; הבעל יושב בשער עם הזקנים, כלומר שופט או עוסק בצרכי הציבור.

באותו זמן, השופטים קיבלו משכורות נמוכות מאד, אם בכלל: " "אמר רב יהודה אמר רב אסי: 'גוזרי גזירות שבירושלים היו נוטלין שכרן (ומתפרנסין הימנו לפי שלא היו עסוקין במלאכתן): תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה; לא רצו - מוסיפין להם'. 'לא רצו'? - אטו ברשיעי עסקינן (שנוטלין שכר לדון יותר מכדי חייהן)? אלא 'לא ספקו (למזונות), אע"פ שלא רצו (ליטול) - מוסיפין עליהן'." " (תלמוד בבלי, כתובות קה. )

חז"ל דחו בשתי ידיים את האפשרות, שהדיינים לא ירצו לדון בגלל השכר הנמוך, או שידרשו העלאה במשכורת מעבר למינימום הנדרש כדי לחיות; דיינים כאלה הם רשעים, ובכלל לא אמורים להגיע להיות דיינים. המצב בימיהם היה הפוך - דיינים סירבו לקבל העלאה במשכורת, למרות שהמשכורת לא הספיקה לקנות אוכל לעצמם ולמשפחתם! במצב כזה קבעו חז"ל, שיש לחייב אותם לקבל העלאה במשכורת, על-מנת שבריאותם לא תיפגע.

לכן, כאשר הבעל היה שופט, האישה היתה צריכה לעבוד.

לעיון נוסף

בעלה של אשת חיל, שהיא גם חכמה ("פיה פתחה בחכמה"), זוכה לשבת בשער עם מנהיגי הארץ; אך אדם אויל, שאינו רוצה לקחת אישה חכמה, לא יזכה לשבת בשער ( פירוט ).

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.

פסוק כה

עריכה

עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון

(משלי לא כה): "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן"

איזה לבוש הוא "עוז והדר"? ומדוע החכם משבח את אשת חיל בלבושה?

פירוש מעניין לפסוק זה כתב הרב ישראל יעקב אלגאזי, מבכירי‬ ‫חכמי ישראל באמצע המאה השמונה–עשרה, שעד לפטירתו בשנת 1756 היה ה'ראשון‬ ‫לציון' ואף עמד בראש ישיבת המקובלים "בית אל": " "‫הנרצה באומרו "עוז והדר לבושה" — שהיתה לובשת תפילין וטלית שנקרא ‫"עז והדר". ומעיד עליה הכתוב לאמר "ותשחק ליום אחרון" — דשכרה איתה‬ ‫ליום אחרון, בעולם הבא. דאף על גאו דאינה מצווה ועושה, מכל מקום יש לה ‫שכר, ד"גדול המצווה" אמרו — מכלל, דמי שאינו מצווה ועושה נמי נוטל ‫שכר" ".

הוא מפרש בהתאם גם את הפסוק הבא, "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה": " "אף חכמתה עמדה לה, שלא באת לשאול לחכמים אם תהיה מנחת או לא. אלא,‬ ‫היא מעצמה "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" — שהיתה עושה‬ ‫מצוות עשה שהזמן גרמן שלא נצטוותה בהן, מעצמה. ומפיה היתה חיה. ונוסף‬ ‫גם הוא: "ותורת חסד על לשונה", כלומר: תורת חסד דברכות קיימא גם כן על‬ ‫לשונה. ולא על ידי הוראתם" ". אילו היתה שואלת את הרבנים, ייתכן שהם היו מורים לה שלא ללבוש תפילין וטלית, ובוודאי שלא לברך עליהם ברכת המצוות, למרות שזה מותר, משיקולים של "מדיניות הלכתית"; אבל היא כל כך רצתה והשתוקקה לקיים מצוות, עד שהיא העדיפה שלא לשאול. וה', הרואה ללבב, ראה שכוונתה טהורה והבטיח לה שכר ליום אחרון.

(ע"פ פרופ' צבי זוהר)

מקורות ופירושים נוספים

" "ליום אחרון - ביום מותה נפטרת בשם טוב. "ותשחק" - כל ימיה על יום מיתתה, שיהא נכבד, בשם טוב." " ( רש"י ) .

" "ליום אחרון - אין להם להתעצב ממדת הדין, כי ינצלו ממנו, וכל ימי חייהם ישחקו ליום הדין. מי שאינו צריך לדאוג, נופל בדבר לשון צחוק, כמו (איוב מא כא): "וישחק לרעש כידון" " ( רש"י , לפי המשל) .

" "(כד-כה) "סדין" הסדין אשר עשתה ותמכור לסחורה וכן החגור אשר ארגה ונתנה לכנעני כדי לחלק את המעות לעניים, הסדין הזה הוא "עוז והדר לבושה ליום אחרון, ובו תשחק ליום אחרון", שהמצוה יהיה לה לבוש רוחני שבו תתלבש עת תפשוט בגדיה החומריים" " ( מלבי"ם ) .

" "עוז והדר - מלבושה חזק ודבר המתקיים ומהודר ביופי. ותשחק" - כל ימיה תשמח על הכבוד שיהיה לה ביום מותה." " ( מצודות ) .

שמות רבה נב ג

מאמרים נוספים על עוז .

שיר: 'עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון'

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

אהוד בנאי - אשת חיל - שירונט : 10 אפריל 2010 ... עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון: פיה פתחה בחכמה ותורת- חסד על לשונה: צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל: קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה: ... ( cache )
אשת חיל מי ימצא? : 19 דצמבר 2006 ... עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. פיה פתחה בחכמה ותורת-חסד על-לשונה. צופיה הילכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה. ... ( cache )
א - תורה כא - ברסלב! להצליח בכח המחשבה - Breslev.EIP.co.il : ... ועל ידי זה נצול מכל אורב ומסטין כי 'מלבוש' בגימטריא 'חשמ"ל' ומהחשמ"ל בורחים כל המשחיתים וזה (משלי ל"א) : " עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" על ידי הלבוש, ...
תרבות ומורשת יהדות מרוקו -> זאת קומתך דמתה לתמר-תמר בת עישה הלכה ... : כה עז-והדר לבושה; ותשחק , ליום אחרון. כו פיה, פתחה בחכמה; ותורת חסד, על-לשונה. כז צופיה, הילכות (הליכות) ביתה; ולחם עצלות, לא תאכל. כח קמו בניה, ויאשרוה; ... ( cache )
מאמרים | י' בטבת - יום פטירת ר' נתן מברסלב זצוק"ל : 15 דצמבר 2010 ... למרות הכל, המשיך ר' נתן להאיר ולהפיץ את תורת רבו הגדולה, ולעומת כל המתנגדים שגור היה בפיו השיר " עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון". ... ( cache )
פסוקים למצבה - הרבנות הראשית לקפריסין : (רות א, טז); וכל-אשה חכמת-לב, (שמות לה, כה); אשרי אדם, מצא חכמה, ואדם, יפיק תבונה (משלי ג, יג); עז-והדר לבושה, ותשחק , ליום אחרון (משלי לא, כה); מנשים באהל, ... ( cache )
שיעור נשים - משפחת כי טוב : ... את בסדר, את יכולה להתחתן עם המנהיג של הדור, בעז (את האשת חיל, עליה נאמר " עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" ג€“ על ידי העז שלך את זוכה להנשא לבעז[יד]). ... ( cache )
נאסף תשרי- נתן יונתן,שמואל הנגיד וצביקה פיק : 6 מאי 2006 ... ב1951 ב"שבילי עפר" יונתן כותב את "שיר אהבה עתיק" אותו הוא מבסס על ספר משלי ל"א והפסוק " עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון". ... ( cache )
more "עז והדר לבושה ותשחק " :
עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון - אושרי עודג€� - YouTube : 3 אפריל 2010 ... עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון . ... עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון - אושרי עוד . oryahal 4 videos. Subscribe Alert icon Subscribed ... ( cache )
פרשת פקודי : ויביאו את המשכן, הה"ד (משלי לא) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון . מהו ליום אחרון? שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב. הוי, ותשחק ליום אחרון. ... ( cache )
ותשחק ליום אחרוןג€� - YouTube : 11 דצמבר 2010 ... Added to queue עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון - אושרי עודby oryahal1006 views ֲ· Thumbnail 14:56. Add to. Added to queue רבי ישראל בער אודסר ... ( cache )
פרשת חיי שרה : עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (משלי לא) עוז והדר לבושה, של תורה. ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת? מתן שכרה לעתיד לבא. ממי אתה למד? ... ( cache )
מדרש רבה - פקודי : ד"א ויביאו את המשכן הה"ד (משלי לא) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון מהו ליום אחרון שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב הוי ותשחק ליום אחרון מעשה בר אבהו ... ( cache )
אשת חיל : עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון . פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה. צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל. קמו בבניה ויאשרוה בעלה ויהללה. ... ( cache )
שער ברסלב - שירי ברסלב - ניגוני חסידי ברסלב - שונות : ... אמר לה: "כסף אין לי לתת לך, ניגון אני יכול לתת לך", והלחין את הניגון הזה, על המילים (מתוך הזמר "אשת חיל") "עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון ". ... ( cache )
Yeshiva.org.il- מסוכות לשמיני עצרת : וכך מצאנו גם בבית מדרשו של הגר"א, שפירש הפסוק " עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון ", עוז - זה ראש השנה ויום הכיפורים, הדר - זה חג סוכות, שבו לוקחים פרי עץ הדר ... ( cache )
יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - וישב : להקפיד על הלבוש שיהיה הולם את בנות ישראל, בנות שרה, רבקה, רחל ולאה, וכדברי שלמה המלך, עליו השלום: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון " ודרשו חכמינו זכרונם ... ( cache )
אשת חיל מי ימצא... ויהללו בשערים מעשיה : 20 נובמבר 2004 ... עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון . פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. ... ( cache )
בית מדרש "אשת חיל", יג טבת תשע"א, 20.12 מדרש זוטא - רות (בובר ... : עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון וכו' (בתהלים ברמז תש"ט),. מעשה בתלמיד אחד של רשב "י שיצא לח"ל ובא עשיר, והיו התלמידים רואים אותו ורוצים לצאת לח"ל, ... ( cache )
eshet1 : ז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון .ע. יה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה.פ. ופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל.צ. מו בבניה ויאשרוה בעלה ויהללה.ק ... ( cache )
שמיני עצרת יום שמחת תורה : על עניינו של יום שמיני עצרת, דרש הגר"א במשלי (לא, כה) עה"פ "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון " עוז זה יום הדין שבר"ה ויוה"כ, הדר זה סוכות שיש בו פרי עץ הדר, ... ( cache )
מדרש רבא - בשבילי התנ"ך : עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (משלי לא) עוז והדר לבושה, של תורה. ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת? מתן שכרה לעתיד לבא. ממי אתה למד? ... ( cache )
עוז והדר - הדר בן ציון ואהרון רזאלג€� - YouTube : 4 יוני 2011 ... הדר בן ציון ואהרון רזאל בביצוע מקורי לפסוק "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון " מהמזמור "אשת חייל" מתוך הדיסק "עוז והדר". עיבוד: הדר בן ציון. ( cache )
שער ברסלב - שירי ברסלב - ניגוני חסידי ברסלב - שבת : ... אמר לה: "כסף אין לי לתת לך, ניגון אני יכול לתת לך", והלחין את הניגון הזה, על המילים (מתוך הזמר "אשת חיל") "עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון ". ... ( cache )
שמיני עצרת - שמחת תורה - Yeshiva.org.il : והשלמה לרעיון זה בדברי הגר"א על הפסוק במשלי (לא,כה) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון " ומפרש הגר"א "עוז- הוא בר"ה ויוה"כ, והדר בסוכות פרי עץ הדר, ... ( cache )
אני תפילה : ג€�עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון ג€� - אומרים חזג€�ל: למי התורה שוחקת? למי שעמל בה ליום אחרון. מי שזוכה לצאת מן העולם בעת לימוד תורה, התורה ... ( cache )
ילקוט שמעוני - חיי שרה : זקן ושבע הדא הוא דכתיב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא ומראה הקב"ה להן עד שהן בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד ... ( cache )
מדרש רבה - חיי שרה : ב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (משלי לא) עוז והדר לבושה של תורה ותשחק ליום אחרון אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו ... ( cache )
סדר הקידוש בלילה : עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון . פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. ... ( cache )
נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הרבי של ישראל - גמבה נ נח הפקות: מרץ 2011 : 1 מרץ 2011 ... וזה בחינת עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון , עוז והדר לבושה זה בחינת ציצית שנמשכין על ידי התפלה בבחינת דין שנקראת מטה עוז שעל ידי זה נגדל ... ( cache )
התנועה המסורתית בישראל - פידיון הבן : עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון . פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. ... ( cache )
אתר של שמחה - חסידות ברסלב | מאמרים וראיונות | שירות ותשבחות : 11 מאי 2011 ... עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל עיני צופיה לך חונן. בקול נעים שיר ארנן. עיר קדשך מהר כונן. ... ( cache )
מעמד האישה ביהדות VS מעמד האישה באיסלאם : עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון . פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. ... ( cache )
רועי אהרון רוט, הי"ד - קווים לדמותו : 6 מרץ 2008 ... "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון ". אומרים חז"ל: למי התורה שוחקת, למי שעמל בה ליום אחרון. מי שזוכה לצאת מן העולם בעת לימוד תורה, ... ( cache )
ynet עושים חיל - תרבות ובידור : 9 ספטמבר 2008 ... עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון : פיה פתחה בחכמה ותורת-חסד על לשונה: צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל: קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה: ... ( cache )
בס"ד : ג ד"א ויביאו את המשכן, הה"ד (משלי לא) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון , מהו ליום אחרון, שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב הוי ותשחק ליום אחרון. ... ( cache )
פרשת השבוע פקודי - פרשת שקלים - TheMarker Cafe : 3 מרץ 2011 ... 'עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון '. - מהו ליום אחרון? שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב , הוי ותשחק ליום אחרון". ... ( cache )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-03.

פסוק כו

עריכה

דיבורים אחרי מעשים

לפני שאדם מדבר על חכמה או חסד, הוא צריך להתנסות בעצמו בעניינים שהוא מדבר עליהם. זו דרכה של אשת חיל:

(משלי לא כו): "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

פיה פתחה - עד עכשיו פיה היה סגור, כי היא היתה עסוקה בעשיה - עבדה, סחרה והצליחה בעסקיה, טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה . רק אחרי שהצליחה בעצמה, פתחה את פיה כדי ללמד אחרים. מעבר לכך -

פיה פתחה בחכמה - היא פותחת את פיה רק כדי להגיד דברי חכמה, כדרכם של תלמידי חכמים: " "פיה פתחה בחכמה - שאינו פותח פיו אלא בחכמה, וכמו שאמרו, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד" " (הגאון מווילנה; הוא מפרש את כל הקטע כמשל על התורה, אך דבריו מתאימים גם לפשט) .

חסד על לשונה - רק אחרי שהיא מתנהגת בחסד, "כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון", היא פותחת את פיה כדי לקרוא לאחרים לעשות חסד. מעבר לכך -

ותורת חסד על לשונה - כשהיא מדברת על חסד, יש בפיה תורה שלמה שמסבירה איך לעשות חסד בצורה נכונה - איך להלוות לאנשים ולדאוג שיחזירו, איך לתת צדקה באופן שיעודד אנשים לצאת מהמצוקה; גם את החסד היא עושה בחכמה.

פירושים נוספים

פיה פתחה בחכמה

מה המסר המעשי של הפסוק?

1. לפי פירושנו למעלה, המסר הוא שהאדם לא צריך למהר לפתוח את פיו, אלא רק לאחר שעשה מעשי חכמה, ורק כשיש לו דברי חכמה להגיד.

2. אך ניתן לראות בפסוק מסר נוסף, שמתייחס דווקא לנשים. ישנן תרבויות שאינן מעודדות את הנשים לרכוש חכמה והשכלה, וישנם - גם בימינו - אנשים שחוששים מלהינשא לנשים חכמות יותר מהם (ראו מי מפחד מבת-זוג חכמה? ); הפסוק מלמד שהחכמה היא מעלה חשובה גם אצל נשים. הפסוק משמש כמוטו של תנועות ומוסדות המעודדות נשים ללמוד, ראו למשל נשים בתנועת חב"ד , לימוד תנ"ך באולפנה .

תורת חסד

המושג "תורת חסד" מופיע רק כאן. מה משמעותו?

1. פירשנו שהכוונה להוראה ולימוד הקשור לעשיית חסד.

2. אך יש שפירשו שכוונה לסוג מיוחד של לימוד תורה - לימוד שהוא עצמו חסד:

לימוד ללא מטרת רווח: " "שלומד לשם שמים... שמתחסד עם קונו... תורה לשמה זו היא תורה של חסד..." " (הגאון מווילנה ע"פ זוהר ותלמוד בבלי סוכה מט:) ,
לימוד על-מנת ללמד אחרים: " "תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד" " (רבי אלעזר, תלמוד בבלי סוכה מט:) ,
הוראה ללא שכר - גם לא של חכמה תמורת חכמה: " "אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה" " (מצודת דוד) .
הוראה שמעודדת את התלמידים להיות עצמאים ולחשוב בעצמם, ולא להיות תלויים במורה (ע"פ גליה) .
הוראות הנאמרות בעדינות ובאדיבות: " "Ripe wisdom governs her speech, but it is kindly instruction she gives." " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .
" "אם לומד התורה שתהיה אצלו, בדבר זה יש גבול לתורה, כאשר תהיה נמצאת אצלו בלבד, ואין ראוי שתקרא תורת חסד, שהחסד מתפשט בלי גבול; וכאשר למוד התורה מתפשט לאחרים, אז היא תורת חסד."
"הרי ללישנא קמא, כאשר עוסק בתורה לשמה, והתורה בעצמה היא השכל, אשר השכל לא יוגבל ולא יוגדר, ולפיכך נקראת תורת חסד... ואם עוסק בתורה שלא לשמה, רק להנאתו הגשמית, בשביל שינהגו בו כבוד, אין ראוי שתקרא תורת חסד."
"וללשון השני נקראת תורת חסד כאשר התורה היא להשפיע לאחרים, שהשכל השפעתו אל הכל, ולכך נקראת תורת חסד, שהחסד מתפשט אל הכל, וכך השכל העליון מתפשט אל הכל, ולפיכך ראוי ומחוייב שיהיה תורת האדם כאשר ראוי אל השכל העליון אשר הוא מתפשט אל הכל, וכך יהיה תורתו על מנת ללמד אל הכל ..." " (המהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה ז) .

ראו גם: תורת חסד, תורת אמת, תורת חיים - שלשה תארים עצמיים של התורה על-פי החסידות .

פסוקים דומים

בתחילת הפרק נאמר למלך, (משלי לא ח): "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן", כלומר, פתח את פיך בחכמה כדי לשפוט את העניים בצדק, ובכך גם תעשה עמם חסד. אשת חיל מתנהגת כמו המלך האידיאלי, ופותחת את פיה בדברי חכמה וחסד.

חכמי המדרש דרשו את הפסוק על בני ישראל, שהיו הראשונים שפתחו את פיהם בדברי שירה ותהילה לה', אחרי קריעת ים סוף (שמות רבה כג ד) . ויש שדרשו את הפסוק על דוד, שפתח את פיו ואמר את כל ספר תהלים (תלמוד בבלי, ברכות י.) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

השילוב הנכון בין מחקר שכלי לאמונה טבעית / ישיבת שילה : הגמ' (ברכות י') דורשת על הפסוק " פיה פתחה ותורת חסד על לשונה " שלמה המלך אומר פס' זה ... קודש מתוך הידיעה והחכמה " פיה פתחה בחכמה , ומתוך כך תורת חסד על לשונה".... ( מטמון )
נשים למדניות לאורך ההסטוריה / מכללת תלפיות : " פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה " ג€“. על נשים למדניות לאורך ההיסטוריה ..... מתוך קינתו של הבעל על אשתו אנו לומדים על למדנותה ( פיה פתחה בחכמה איסור והיתר ... ( מטמון )
פעילויות החסד באולפנית ישורון : " פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה ". פעילות חסד שש שנתית. מפעלים קבועים:. א. כח לתת- המוקד הטלפוני. מוקד טלפוני ארצי של ארגון החסד "כח לתת" אשר עיקר פעילותו ... ( מטמון )
שיר השירים ורות / ישיבת בית אל : 45 ודרשו חז"ל "מאי דכתיב: פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה . כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמים ואמר שירה ". 46 ... ( מטמון )
האקורדים לשיר "פיה פתחה בחכמה" של להקת "אוף שימחעס" / בתאלוש, חסידיסק ( מטמון )
האשה היהודיה לדורותיה - תכנית בת-המצווה של מתן : אמר ר' אליעזר: מאי דכתיב (משלי לא, כו) " פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה " וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד ?אלא תורה לשמה זוהי תורה של חסד,... ( מטמון )
פיה פתחה בחכמה - האב הפנימי והאם הפנימית / שמאי פישמן, הבלוגיה, תפוז אנשים : דרשה לפרשת בהעלותך (מאוחר)" פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה " " פיה פתחה בחכמה " זה מה שאומר האבא הבוטח בשם לאמא. האבא הפנימי. ... ( מטמון )
נאום אביגיל - ניתוח ספרותי / נתן קלאוס : אביגיל מתנהגת, אפוא, בהתאם לאופי האישה החכמה: " פיה פתחה בחכמה ותורת - חסד על לשונה " (משלי ל"א, כ"ו). היא מתעכבת על שמו של נבל ומסבירה אותו בצורה של סיפור ... ( מטמון )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-21.

פסוק כט

עריכה

רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה

כשמשבחים מישהו, צריך להיזהר שלא לפגוע באחרים. כך ניתן ללמוד מדבריהם של בעלה ובניה של אשת החיל:

(משלי לא כט): "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה"

בפסוק י נאמר "אשת חיל מי ימצא?", כלומר, יש רק מעט "נשות חיל" ( פירוט ); למרות זאת, בפסוק שלנו נאמר שיש "רבות בנות" ש"עשו חיל"!

הסיבה היא, שפסוק י נאמר על-ידי החכם המתאר את המציאות, והפסוק שלנו נאמר על-ידי בעלה ובניה של "אשת חיל". הם מכירים אותה, ויודעים שהיא לא אוהבת שאומרים דברים רעים על הזולת, גם לא כדי לשבח אותה; לכן, אילו הם היו אומרים לה "כל שאר הנשים לא עושות חיל", "כל שאר הנשים עצלניות", וכו', היא היתה נפגעת אישית בשמן של הנשים האחרות.

לכן, כשהבעל והבנים רוצים לשבח את האישה-האם, הם קודם-כל משבחים את שאר הנשים.

פירושים נוספים

1. אפשר לפרש, שיש הבדל בין לעשות חיל באופן חד-פעמי, לבין להיות אשת חיל, שיודעת גם לנהל ולהנהיג .

חיל = "צבא" של אנשים, או רכוש ;

רבות בנות עשו חיל = ישנן נשים רבות שמצליחות להוליד וליצור משפחה גדולה או רכוש רב, אבל -

ואת עלית על כולנה = את לא רק עושה חיל, את אשת חיל (פסוק י), את יודעת גם לנהל ולנהיג את המשפחתה והרכוש שיצרת.

2. אפשר גם לפרש, שה בנות בפסוקנו הן בנותיה של אשת חיל; אשת חיל מחנכת את בנותיה לעשות חיל בעצמן.

אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב בפירוש "בנותייך עשו חיל, ואת לימדת את כולנה", לתת שבח לאם על הצלחתה בחינוך הבנות.

3. אפשר לפרש, ש אשת חיל הוא מושג יחסי, לכל איש יש אשת חיל שמתאימה לו. אם כך, לכל איש ואיש אכן קשה מאד למצוא את ה"אשת חיל" שלו, אך בסך הכל יש הרבה בנות ש עשו חיל.

4. יש מפרשים ש אשת חיל היא משל לחכמת התורה. לפי זה, ייתכן שה בנות הן בינות, חכמות חיצוניות. לפי זה, הפסוק בא ללמד, שבכל הבינות החיצוניות יש ערך כלשהו, אבל חכמת התורה עולה על כולן, יש בה הכל (ע"פ גליה) .

חז"ל דרשו את הפסוק על אנשים שעמדו בניסיון קשה: " "רבות בנות עשו חיל - זה יוסף ובועז, ואת עלית על כולנה - זה פלטי בן ליש" " (רבי יוחנן, סנהדרין כ.) .

ועל דרך הדרש, מצאו בפסוק זה רמז שמותר לאישה להתעטף בטלית: "רבות בנות עשו חיל, והטלית על כולנה"... (ע"פ פינחס שוורץ)

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

פסוק ל

עריכה

שקר החן והבל היופי?!

כשאיש ואישה נפגשים, הדבר הראשון שמושך את העין הוא היופי החיצוני, וליופי אכן יש חשיבות, אבל הוא גם עלול לסנוור ולהטעות. כך ניתן ללמוד מפסוק שנאמר על אשת חיל, אבל נכון גם לגבי גברים:

(משלי לא ל): "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"

שקר החן = החינניות, ה"נחמדות" החיצונית, עלולה להטעות את האדם, להוליך אותו שולל כמו שקר, ולגרום לו לבחור בת זוג שאינה מתאימה לו.

הבל היופי = היופי החיצוני חולף ונעלם עם השנים כמו הבל-פה, ולכן אין להתייחס אליו בתור הגורם העיקרי שלפיו בוחרים בן או בת זוג.

אשה יראת ה' היא תתהלל = יראת ה' הפנימית היא התכונה העיקרית שבה ראוי להלל ולשבח את האישה.

אין להסיק מכאן שהיופי אינו חשוב כלל. הפסוקים הרי משבחים את אמותינו (וגם חלק מאבותינו) שהיו יפות, למשל:

שרה, (בראשית יב יא): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה, וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ 'הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ'"
רבקה, (בראשית כד טז): "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ"
רחל, (בראשית כט יז): "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה"
יוסף, (בראשית לט ו): "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה"

ניתן להסביר את הזכרת היופי בתורה בכל מקרה לגופו, כחלק מהסיפור, למשל: היופי של שרה נזכר כדי להסביר מדוע אברהם חשש שהמצרים יקחו אותה, היופי של רבקה - כדי להדגיש שלמרות שהיתה יפה שמרה על צניעות, היופי של רחל - כדי להסביר את ההבדל בינה לבין לאה, והיופי של יוסף - כדי להסביר מדוע אשת פוטיפר נטפלה אליו. לפי דעה זו, ייתכן שהחן והיופי הם באמת שקר והבל, אבל אנשים מייחסים להם חשיבות והם משפיעים על התנהגותם (ראו הסברים נוספים על היופי במאמרים שהתפרסמו במדור 'היפים והתנכיים' ב'כפית של נח"ת' ) .

אולם, גם אשת חיל עצמה מתהללת בכך שיש לה בגדים יפים:

(משלי לא כב): "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ"
(משלי לא כה): "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן"

גם כאן אפשר לתרץ כל פסוק בנפרד: אשת חיל משתבחת בכך שהיא עושה בעצמה את בגדיה ( פירוט ), וייתכן שהלבושים הם משל למידות ותכונות אופי (ראו דעת מקרא על משלי לא כה). אבל מכל המקורות ביחד עולה שליופי אכן ישנה חשיבות. הפסוק אינו טוען שהיופי אינו חשוב כלל, אלא רק שהיופי עלול לסנוור את האדם ולגרום לו להתעלם מכל שאר התכונות.

ההתעלמות מתכונות אחרות היא ה שקר שב יופי.

מקורות ופירושים נוספים

1. פירשנו שהפסוק מכוון, בין השאר, לגברים שרוצים לבחור להם בנות-זוג, ומלמד אותם שלא להסתנוור מהיופי החיצוני. כך פירשו בנות ירושלים בעת העתיקה, כאשר היו יוצאות לחולל בכרמים: " "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים... יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? 'בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך: אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל...'" " (רבן גמליאל, תלמוד בבלי תענית כו:) .

פירשנו ש"שקר" ו"הבל" הם מושגים יחסיים: ליופי החיצוני יש חשיבות כלשהי, אלא שהוא שקר ו הבל יחסית ליראת ה' הפנימית. פירוש זה נרמז גם בדברי חז"ל: " "שקר החן זה יוסף, והבל היופי זה בועז, יראת ה' היא תתהלל זה פלטי בן ליש. דבר אחר: שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי זה דורו של יהושע, יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקיה. דבר אחר: שקר החן זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי זה דורו של חזקיה, יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה ברבי אילעאי. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה" " (תלמוד בבלי, סנהדרין כ.) . חז"ל כמובן לא התכוונו לזלזל ביוסף ובועז, או בדורם של משה ויהושע; הם רק באו ללמד שהכל יחסי - מה שנחשב לדבר חשוב ועמוק בדור מסויים, יכול להיחשב שטחי וחיצוני בדור אחר. למשל, יראת ה' של יוסף, שנמנע מלשכב עם אשת אדוניו, ושל בועז, שנמנע מלשכב עם רות שבאה אליו לגורן, היא חיצונית ושטחית לעומת זו של פלטי בן ליש, שחי עם מיכל אשת דוד במשך חודשים רבים ולא נגע בה. יראת ה' של דורם של משה ויהושע וחזקיהו, שלמדו תורה מתוך עושר ורווחה, היא חיצונית ושטחית לעומת יראת ה' של דורו של רבי יהודה בר אלעאי, שלמדו תורה מתוך עוני וצרות.

2. ייתכן גם, שהשיר "אשת חיל" הוא הספד שנאמר על האישה לאחר פטירתה. יש לכך כמה רמזים בשיר, כמו הפסוק "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה", והמילים "ותשחק ליום אחרון" (ע"פ 'דעת מקרא') . כשהאישה מתה ונקברת, היופי שלה כבר לא חשוב, הדבר היחיד שנשאר הוא המעשים הטובים שעשתה, ויראת ה' שלה. לפי זה, הפסוק מביע רעיון דומה לזה שנזכר במקום אחר ביחס לעושר ורכוש (תהלים מט יז): "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ": גם ליופי, כמו לרכוש, ישנה חשיבות מסויימת כל עוד האדם חי, אולם אלו קניינים חולפים, שאינם נשארים עם האדם לאחר מותו, ולכן יש לייחס להם חשיבות פחותה מאשר לקניינים הנצחיים שהם המעשים הטובים שהאדם עושה בחייו.

3. יש אומרים, שהפסוק "שקר החן והבל היופי" מבטא רק את דעתו של שלמה המלך, שהיו לו אלף נשים מכל העמים ומכל הצבעים, ולכן היופי כבר לא היה חשוב לו; אך לאדם רגיל היופי כן חשוב.

אולם קשה לקבל דעה זו ברצינות, שהרי שלמה כתב את דבריו לכל אדם ולא רק לעצמו, והוא בוודאי ידע שלרוב האנשים יש רק אישה אחת.

4. יש מפרשים, שהחן והיופי הם שקר והבל, רק כאשר האישה היפה אינה יראת ה', בדומה לרעיון שנזכר במשלי יא כב: "נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם" ( פירוט ); אך כאשר היא אישה יראת ה' - היא תתהלל גם בחן וביופי שלה.

אולם,לפי פירוש זה עדיין לא ברור, מדוע אישה יראת ה' אמורה להתהלל בדבר שהוא שקר והבל? מדוע לא מספיק שתתהלל ביראת ה' שלה?

5. יש מפרשים, שהשקר הוא לא היופי עצמו, אלא התהילה שמהללים את האישה על יופיה, כי היופי אינו תלוי בה, היא נולדה יפה, ולכן אין טעם לשבח אותה על כך. זאת בניגוד לאשת חיל, שמתהללת בכך שהיא יוצרת מלבושים יפים ומהודרים, שהם כן בשליטתה.

אולם, גם בימי התנ"ך, כמו בימינו, היופי היה בשליטת האדם, לפחות באופן חלקי: ביאור:אסתֹּר ב יב : "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים".

6. לפי הפירוש ש"אשת חיל" היא משל לחכמה ותורה, ניתן גם לפרש שהפסוק מזהיר אותנו מפני רעיונות רוחניים שנראים יפים ונוצצים במבט ראשון, אך למעשה אין בהם אמת: " "העיונים הדקים והתחכמות החקירות הנמצאות בשאר החכמות, אין תועלתן רב מול חכמת התורה, כי כמוהם כאין נגדה" " (מצודת דוד) . גם בלימוד ומחקר יש חשיבות מסויימת ליופי, אך השיקול העיקרי הוא האמת. רעיון דומה נמצא גם במשפט המיוחס לאלברט איינשטיין, כמה מאות שנים מאוחר יותר, כשמישהו העיר לו שתורת היחסות שלו לא מספיק יפה: " "את היופי השאירו לציירים ולאדריכלים - אנחנו, המדענים, שואפים לאמת!" ".

תגובות

גם על תמר בת אבשלום ועל בנות איוב נאמר שהיו יפות - מה הנימוק ההגיוני במקרים האלה? ועוד - הגאון מוילנה מעלה את השאלה הזו ועונה - כאשר אישה יראת ה' - אז היא יכולה להתהלל גם ביופיה הפיזי.

-- hagai hoffer, 2010-06-21 00:45:05

לגבי תמר בת אבשלום - הנימוק ברור - להסביר מדוע אמנון חמד אותה.

לגבי בנות איוב - ללמד שאיוב קיבל פיצוי על הסבל שלו.

-- Galya & Erel Segal-Halevi, 2010-06-21 18:25:07

אמנון חמד את תמר אחות אבשלום ולא את בתו, אבל אפשר לומר שבתו היתה יפה כמוהו, כמו אבשלום, ויופיו של אבשלום מסביר את התנשאותו למלוך. לגבי בנות איוב - אם היופי הוא הבל אז זה לא פיצוי בכלל, היה צריך לכתוב שהן היו יראות ה' מאוד. אבל גם כאן אפשר לומר משהו כמו - כמו שהסבל שלו היה חיצוני כך התגמול, אולי. אבל ככלל נראה לי - ולגאון מוילנה גם - שהתנ"ך כן מחשיב יופי חיצוני. ואולי לא כל הכתובים צריכים להתיישב אחד עם השני, יש זוויות הסתכלות שונות, כל פעם רוצים להדגיש משהו אחר. ואוסיף - בכל מקרה הפירוש כאן יפה, לא חשבתי על זה.

-- hagai hoffer, 2010-06-22 12:00:50

ועוד - שמואל א טז יב: "וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ויאמר ה' קום משחהו כי זה הוא"

שמואל א יז מב: "ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה"

-- hagai hoffer, 2010-06-22 13:45:28

וגם אבישג השונמית הייתה יפה. וגם אסתר, כמסתבר. אולי הפתרון הוא - יבוא כתוב שלישי ויכריע ביניהם, שכן כתוב - משלי יא כב: "נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם": אם היא סרת טעם לא עוזר שהיא יפה, אבל אם היא טובת טעם - כמו אביגיל אשת נבל ואחר-כך דוד, שנאמר בה "ברוך טעמך" - אז גם יופיה הוא מעלה.

-- hagai hoffer, 2010-06-22 13:51:53

ועוד בשיר השירים - שיר השירים א ח: "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים"

שיר השירים א טו: "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים"

שיר השירים א טז: "הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה"

שיר השירים ד א: "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד"

שיר השירים ד ז: "כלך יפה רעיתי ומום אין בך"

שיר השירים ה ט: "מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו"

שיר השירים ו א: "אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך"

שיר השירים ו ד: "יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות"

שיר השירים ו י: "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות"

וגם באופן כללי זה בא, כמו למשל -

קהלת ג יא: "את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף"

-- hagai hoffer, 2010-06-22 13:55:14

אכן, משילוב של כל המקורות עולה שיש חשיבות ליופי חיצוני, אלא שהוא עלול לגרום לשקר והבל כאשר מתעלמים מתכונות אחרות.

-- Galya & Erel Segal-Halevi, 2010-06-24 10:20:57

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-05.

פסוק לא

עריכה

תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה

מי צריך להגיש את האוכל לשולחן? נראה שאם האשה בישלה את המאכלים, אז האיש צריך להגיש. כך נאמר בשיר "אשת חיל", שאנו נוהגים לשיר בליל שבת:

(משלי לא לא): "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ"

תנו לה - הגישו לה - מפרי ידיה - מהתבשילים שטרחה והכינה; תנו לה לשבת בנחת וליהנות מתוצאות מעשיה.

הכוונה לא רק לנתינה של חומר אלא גם לנתינה של דברים:

תנו לה = ספרו בשבחה, תנו לה דברי שבח.

פרי = משל לתוצאה או גמול .

תנו לה מפרי ידיה = שבחו אותה על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או, שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים: " "שלמו לה גמול מעשיה, להללה ולשבחה" " (מצודת דוד) .

ויהללוה = יאמרו שהיא הטובה ביותר . לפי פסוק כח: "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה", המהללים הם בעלה ובניה.

השערים = מקום המשפט ומרכז החיים הציבוריים . לפי פסוק כג: "נודע בשערים בעלה", המהלל בשערים הוא בעלה.

ויהללוה בשערים = ישבחו אותה בציבור; היא אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל היא ראויה שישבחו אותה בציבור כדי שכולם יידעו על גדולתה.

ויהללוה בשערים מעשיה = מהקבלה לפסוקים הקודמים, ניתן להסיק שבעלה ובניה, שמהללים אותה, נקראים מעשיה. היא עשתה אותם, רק בזכותה הגיעו למה שהגיעו.

ואפשר לפרש שהכוונה לכל מעשיה, כל המעשים שעשתה 'מהללים' אותה כביכול, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: " "כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא" " (רש"י) , " "כשרון מעשיה יהללו אותה בשערים, מקום מושב החשובים, ואין אם-כן מהצורך לפרסם שבחה, כי מעשיה הם המעידים עליה והם המהללים אותה" " (מצודת דוד) .

פירושים נוספים

1. פירשנו שהמתנה שנותנים לאשת חיל היא התהילה, הסיפורים שמספרים על חייה. ואולי זו גם כוונת המתרגם: " "Work such as hers claims its reward; let her life be spoken of with praise at the city gates" " ( תרגום רונאלד קנוקס ) .

2. יש אומרים, שהשיר אשת חיל נכתב במקור כהספד. גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה. רמזים לפירוש זה הם הביטויים "כל ימי חייה", "ותשחק ליום אחרון", ואולי גם "שקר החן והבל היופי" ( פירוט ). לפי זה אפשר לפרש את הפסוק על עליית הנשמה לגן עדן:

תנו לה מפרי ידיה = המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה.

השערים = שערי גן העדן: " "שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא" " (רעיא מהימנא, פרשת פינחס) , " "בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן" " (הגאון מווילנה, דפס"ר) ;

ויהללוה בשערים מעשיה = המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות.

מאמרים באדיבות גוגל http://www.google.com

שישי משפחתי : תנו לה מפרי ידיה - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים שהרי ויהללוה בשערים מעשיה , תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום. ... ( מטמון )
מרכז ישיבות בני עקיבא - הערב, המועיל ומה שבניהם, עיון במזמור לא... : לפיכך זכתה ויצא ממנה דוד שרוה להקב"ה בשירות ותושבחות, לפיכך נאמר: " תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ". החזק במוסר, שמרו התורה, ותנצלו מיצר הרע[14]. ... ( מטמון )
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | אשת חיל מי ימצא? : 26 מרץ 2006 ... שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה . מה שאני מבינה זה, שמלבד להיראות מטופחת ומרשימה, ... ( מטמון )
האדם הראשון, האשה הראשונה במיתוג וביחסי ציבור - TheMarker Cafe : תנו לה מפרי ידיה מרמז על הפעולות החיוביות שעליך לעשות כדי לזכות ביחס מהציבור " בדיוק כשווי של פרי ידיך" -- " ויהללוה בשערים מעשיה " מרמז על: יהללוה - משמעו ... ( מטמון )
משלי פרק ל"א : (וקורא שלמה לכולם בסיום השיר:) תנו לה (כבוד) מפרי ידיה (=על כל מעשיה),ויהללוה בשערים מעשיה (=עד שיהללו אותה המעשים שלה בשערים).... ( מטמון ) [1]
eshethayil perush : ינתן לה שכר הראוי לפעולותיה - תנו לה מפרי ידיה.מעשיה הטובים מעידים עליה ברבים, והכל - ויהללוה בשערים מעשיה .מהללים אותה עליהם ... ( מטמון )
"אשת חיל מי ימצא"....מוקדש לכל הנשים באהבה - הבלוג של הלב מזהב... : תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה . כאשר מונעים מהאגו ומהמחשבות האישיות שלנו להשפיע עלינו, אנו מתחזקים בנפשנו. לא זו בלבד שהדבר מאפשר לנו לשלוט בתגובות ... ( מטמון )
אשת חיל - TheMarker Cafe : תנו לה מפרי ידה ויהללוה בשערים מעשיה -סימן למבחן התוצאה תנו לה את מה שהיא מבשלת ותשפטו אותה על פי מעשיה . ומצאה חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. ... ( מטמון )
ב"ה : ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה = גם מפסוק זה רואים שהעיקר זה לא איך שנראים אלא מה שעושים. וכן הוא אומר צאינה וראינה. ... ( מטמון )
האומנם שקר החן והבל היופי?! : "שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל, תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ". (משלי ל"א, 30-31). כך חותם את הספר אחד מחכמי העת העתיקה, ... ( מטמון )
טו באב : ... עיניך בנוי תן עיניך במשפחה שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך ... ( מטמון )
Ynet עושים חיל - תרבות ובידור : 9 ספטמבר 2008 ... רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה:. שקר החן והבל היופי אשה יראת-ה' היא תתהלל:. תנו לה מפרי מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:... ( מטמון )
Nachshon Art Store original Jewish Art from the Holy city of... : תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה . לאחר שישה - ימים של עמל בבית ומחוצה לו, בלחץ היומי, בריצות היום-יומיות בין הילדים, העבודה, הבית, הניקיונות, הקניות, ... ( מטמון )
(עד עולם - אתר הנצחה לחנה ג'והן מרדי (1942-2007 : קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה".... ( מטמון )
המחוללות בכרמים\ : ... אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר: +משלי ל"א+ תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ... ( מטמון )
קום לבית הכנסת, לזכרה של אמי במלאות שנתיים למותה - TheMarker Cafe : איך שאני ואחיי היינו הולכים איתה לכול מקום לעזור לה . אם זה לקניות בשוק, ... חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה: ותתהלל: תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:... ( מטמון )
rotter - מזל טוב לנחמן שלנו הידוע כNS : רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה.... ( מטמון )
מרכז ישיבות בני עקיבא - פרשת וישלח - וייאבק - יעקב לבדו : "אשת חיל מי ימצא... בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר... תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה ". הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת ... ( מטמון )
השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : ... אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, משלי ל"א שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר: משלי ל"א תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.... ( מטמון )
יהדות - וייאבק - יעקב לבדו : 8 דצמבר 2008 ... הוא יודע כי ההתגוננות - יש לה מחיר, והוא מוכן לעמוד בה. דווקא כאשר ראה המלאך "כי לא יכול לו" ... תנו לה מפרי ידיה,ויהללוה בשערים מעשיה".... ( מטמון )
Yeshiva.org.il - הלכות ט"ו באב : ... אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, 'שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל' (משלי לא ל), ואומר: ' תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ' (משלי לא לא). ... ( מטמון )
ט"ו באב - חג האהבה : תתהלל' /משלי לא' / ואומר: ' תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה ', וכן הוא אומר: 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום ... ( מטמון )
Yeshiva.org.il - עניינו של ט"ו באב : ואומר: תנו לה מפרי ידיה (ילדיה) ויהללוה בשערים מעשיה (חינוך הילדים)". יש לכם משהו לומר לנו? מצאתם טעות בשיעור? נתקלתם בבעיה? ... ( מטמון )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-21.

ביאור:משלי לא

ביאורי פסוקים

אל תתן לנשים חילך

פסוקים נוספים

פירושים נוספים

אל תתן לנשים חילך

ודרכיך למחות מלכין

שלמה ובת-פרעה

תגובות

מקורות

אל למלכים שתו יין

מקורות ופירושים נוספים

אל למלכים למואל

ולרוזנים אי שכר

מחקק

פסוקים דומים וקשורים

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

מקורות

מקורות

האם צריך לתת יין לעניים?

פסוקים דומים וקשורים

מקורות ופירושים נוספים

תגובות

מקורות

לעזור לאנשים שמתקשים להתבטא במשפט

פירושים נוספים

למי מכוון הפסוק?

בני חלוף

"פתח פיך לאילם" במשפט העברי והישראלי

מקורות

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה

מקורות ופירושים נוספים

אשת חיל

מכרה

פסוקים דומים ומנוגדים

מקורות

אשת חיל חרוצה כי בטח בה לב בעלה

פירושים נוספים

בטח בה לב בעלה

ושלל לא יחסר

לבטוח באישה או לבטוח בה'?

מקורות

גמלתהו טוב ולא רע

מקורות ופירושים נוספים

מקורות

אשת חיל - חריצות בלי תירוצים

לעיון נוסף

תגובות

מקורות

אשת חיל מייבאת מזון ממרחק

מקורות ופירושים נוספים

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

מקורות

סידורים אישיים - לפני שעות העבודה

פירושים נוספים

מקורות

לחשוב במה להשקיע את המשכורת

פירושים נוספים

מקורות

כושר גופני לנשים

מקורות

לטעום את השוק

פירושים נוספים

לא יכבה בלילה נרה

מקורות

להלביש את הבית בבידוד כפול

פירושים נוספים

שָנִים

שלג - שנים

פסוקים נוספים

מקורות

האם אישה צריכה ללבוש בגדים מפוארים?

מקורות ופירושים נוספים

מקורות

נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ

לעיון נוסף

מקורות

עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון

מקורות ופירושים נוספים

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל