קטגוריה:בראשית כד נה
ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.
וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ.
וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשׂ֑וֹר אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אָחִ֨יהָ֙ אָחִ֨י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp3fs וְאִמָּ֔הּ וְ - ו' החיבור
אִמָּ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/517
מורפ': HC/Ncfsc/Sp3fs תֵּשֵׁ֨ב תֵּשֵׁ֨ב - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqi3fs הַנַּעֲרָ֥ הַ - מילית, ה' הידיעה
נַּעֲרָ֥ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5291
מורפ': HTd/Ncfsa אִתָּ֛נוּ אִתָּ֛ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp1cp יָמִ֖ים יָמִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa א֣וֹ א֣וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC עָשׂ֑וֹר עָשׂ֑וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6218
מורפ': HNcmsa אַחַ֖ר אַחַ֖ר - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR תֵּלֵֽךְ תֵּלֵֽךְ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqi2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) אָחִ֨יהָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְאִמָּ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תֵּשֵׁ֨ב קדמא (משרת, דרגא 5) הַנַּעֲרָ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) אִתָּ֛נוּ תביר (משנה, דרגא 3)
יָמִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
א֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) עָשׂ֑וֹר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַחַ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
תֵּלֵֽךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ: "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים שנה אוֹ עָשׂוֹר עשרה חודשים, אַחַר תֵּלֵךְ".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אֲחוּהָא וְאִמַּהּ תִּתֵּיב עוּלֵימְתָא עִמַּנָא עִדָּן בְּעִדָּן אוֹ עֶסְרָא יַרְחִין בָּתַר כֵּן תֵּיזֵיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעַל דִהֲווֹ מְמַלְלִין בְּרַמְשָׁא בְּתוּאֵל הֲוָה אָכִיל מֵהַהוּא תַבְשִׁילָא וְאַשְׁכְּחוּנוֹהִי בִּקְרִיצְתָּא דְהָא מִית וַאֲמַר אֲחוּהָא וְאִימָא תִּיתַב רִיבָא עִמָנָא יוֹמֵי שַׁתָּא חֲדָא אוֹ עֲשַר יַרְחִין וּבָתַר כְּדֵין תֵּיזִיל: |
רש"י
"ימים" - שנה כמו (ויקרא כה) ימים תהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים (כתובות נז)
"או עשור" - י' חדשים וא"ת ימים ממש אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזה
[לד] שכך נותנין לבתולה וכו'. ואם תאמר "עשור" למה לי, דאין לומר 'או עשור חדש' מלתא בעלמא היו מבקשים אף על גב שאינו שייך לדין של בתולה שנותנין לה י"ב חדש, אם כן תקשה שמא "ימים" מילתא בעלמא ולא משום שנותנין לבתולה י"ב חדש,ונראה לומר שהיו אומרים - ואם תאמר שאם נתן לה בכאן י"ב חדש יהיה לה יותר מי"ב חודש, דהא צריך לעכב בדרך הרבה, שהוא דרך רחוק מן ארם נהרים עד ארץ כנען, וגם צריך להכין שם צרכי החופה, ועל זה אמר אם כן תן עשור חודש, שלא יעלה יותר מב' חדשים מה שצריך לעכב עד החופה:
ועוד - שאמרו לו שאם אתה אומר הני מילי שנותנין זמן י"ב חודש כאשר קדשה בסתם והיא מבקשת י"ב חודש, נותנין לה י"ב, אף על גב שאם רוצה לטרוח הרבה בתכשיטין אין צריך י"ב חדש - מכל מקום היא אומרת שהיא אינה רוצה לטרוח יותר מדאי, אבל כאן לא היו מדברין בדין, שהרי מבקש היה דרך חסד, ואם כן אפשר על ידי טורח למהר ולתקן בפחות, או שאין צריך לתקן כל כך הרבה תכשיטין, מכל מקום צריך עשור. וכן מוכח בב"ר (ס, יב) דאמרו שם "ימים" אלו ז' ימי אבלו של בתואל, "עשור" אלו י"ב חודש שנותנין לבתולה, עד כאן. ומעתה קשה איך יתכן לפרש "או עשור" י"ב חודש שנותנין לבתולה, דהא "עשור" כתיב (קושית הרא"ם), ועל כרחך דהכי פירושו - שהדין הוא בעלמא שנותנין י"ב חודש לבתולה, וכאן מפני שאין כאן דין, רק דרך בקשה היו מבקשים עשרה ולא יותר. וכן מה שאמר 'אלו ז' ימי אבלו של בתואל' לאו דוקא שבעה, שאם כן יקשה אין מבקשים מועט ואחר כך הרבה, אלא 'אלו ז' ימי אבלו' דהוא במקום אחר, אבל דרך להוסיף כפי כבוד המת. אף על גב דבכל דוכתיה (ר' נדה לח ע"ב) מיעוט ימים שנים (קושית הרא"ם), היכי דמוכח [שאני] כגון הכא דאין מבקשין מעט ואחר כך הרבה, ולפיכך "ימים" הוא יותר מעשר. והרי תמצא גבי יפת תואר (ר' דברים כא, יג) "ובכתה אביה ואמה ירח ימים":בד"ה שכך נותנין כו' לא י"ב חדש ובעל מתנות כהונה כתב בשם רש"י דמאו מרבינן עוד שני חדשים אמנם לי יראה לפרש דדעת הרבות הוא ג"כ כדעת רז"ל בגמרא שלנו וה"פ ימים ר"ל אלו הוי כתיב ימים לחוד ולא או עשור הוי מוקמינן ימים לז' ימים אבלו של בתואל שכך הוי מיסתבר אבל השתא דכתיב או עשור ואין דרך המבקשים לבקש תחילה דבר מועט ואח"כ דבר מרובה א"כ מעתה האי ימים אלו י"ב חדש ולא ז' ימים אבלו של בתואל ודוק כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יָמִים – שָׁנָה, כְּמוֹ (ויקרא כה,כט): "יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ". שֶׁכָּךְ נוֹתְנִין לִבְתוּלָה זְמַן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ בְּתַכְשִׁיטִים (כתובות נ"ז ע"ב; בראשית רבה ס,יב).
אוֹ עָשׂוֹר – עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים (לפי התרגום "עֶסְרָא יַרְחִין"). וְאִם תֹּאמַר "יָמִים" מַמָּשׁ? אֵין דֶּרֶךְ הַמְבַקְּשִׁים לְבַקֵּשׁ דָּבָר מוּעָט, וְאִם לֹא תִרְצֶה תֵּן לָנוּ מְרֻבָּה מִזֶּה (כתובות נ"ז ע"ב).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמרו אחיה ואמה. ובתואל היכן היה? ביקש לעכב וניגף בלילה. הדא הוא דכתיב: "צדקת תמים תישר דרכו וברעתו ילכד רשע". "צדקת תמים", זה יצחק, "תישר דרכו" של אליעזר; "וברעתו ילכד רשע", זה בתואל, שביקש לעכב וניגף בלילה:
תמן תנינן: נותנין לבתולה י"ב חדש משתבעה הבעל כדי לפרנס את עצמה. מנא הני מילי? דאמר קרא: תשב הנערה אתנו ימים או עשור. מאי ימים? אילימא תרי יומי, משתעי אינש הכי? אמרו ליה תרי יומי ואמר להו לאו, והדר אמרי ליה עשרה יומי? אלא מאי ימים, שנה, דכתיב: "ימים תהיה גאולתו". ואימא מאי ימים? חודש, דכתיב: "עד חדש ימים"? דנין ימים סתם מימים סתם, ואין דנין ימים סתם מימים שנאמר בהם חדשים:
תשב הנערה אתנו ימים, אלו שבעת ימי אבלו של בתואל; או עשור, אלו י"ב חדש שנותנין לבתולה לפרנס את עצמה.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ימים שנה שכן נותנים לבתולה לפרנס עצמה בתכשיטין פי' מקרא מלא הוא במגלת אסתר כדכתיב מקץ היות לה כדת הנשים י"ב חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן וכו':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד נה"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.