בדרך כלל, אין זה ראוי לאדם להתפאר ברכושו ובעושרו; אבל יש מקרה אחד שראוי לעשות כך - כשהאדם מכניס אורחים. כך ניתן ללמוד מהדברים שאמרה רבקה לעבד אברהם שבא להתארח בביתם:

(בראשית כד כה): "וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן"

"יש לנו הרבה, לא חסר שום דבר, אל תתבייש לבוא".

האיש שאל: "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין" (ביאור:בראשית כד כג) - ורבקה ענתה: "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם, לָלוּן" - העבד לא בקש רשות לבוא ללון, ודבריה אינם הזמנה או אישור. רבקה רק ציינה עובדה, שיש מקום ללון. רק לבן רץ לאיש והזמין אותו: "בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים" (בראשית כד לא)

רבקה הראתה בשנית שהיא ממשפחה של רועי צאן והיה חשוב לה להודיע שיש להם אוכל לגמלים לפני שהיא ענתה שהבית מספיק גדול גם לעבד, אנשיו וגמליו בביתם.