קטגוריה:בראשית כד טז
נוסח המקרא
והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל
וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל.
וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
וְ/הַֽ/נַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְ/אִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑/הּ וַ/תֵּ֣רֶד הָ/עַ֔יְנָ/ה וַ/תְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖/הּ וַ/תָּֽעַל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעוּלֵימְתָא שַׁפִּירָא לְמִחְזֵי לַחְדָּא בְּתוּלְתָא וּגְבַר לָא יַדְעַהּ וּנְחַתַת לְעֵינָא וּמְלָת קוּלְּתַהּ וּסְלֵיקַת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְרִיבָא שַׁפִּירָא לְמֵיחֲמֵי לַחֲדָא בְּתוּלְתָּא וּגְבַר לָא יָדָעָהּ בְּמַשְׁכְּבָהּ וּנְחָתַת לְעַיְינָא וּמְלַת לְגִנְתָהּ וּסְלִיקַת: |
רש"י
"ואיש לא ידעה" - שלא כדרכה לפי שבנות הנכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקיה מכל
[יב] ואיש לא ידעה. אפילו שלא במקום בתולים. ואי כתב "ואיש לא ידעה" הווא אמינא אבל מוכת עץ היתה (ראה כתובות יא.), לכך כתיב "בתולה" (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ – שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל (בראשית רבה ס,ה).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה. תמן תנינן: מוכת עץ כתובתה מאתים, דברי ר' מאיר; וחכמים אומרים, מוכת עץ כתובתה מנה. טעמא דר' מאיר מהכא: ואיש לא ידעה; הא אם נבעלה מעץ, בתולה. טעמא דרבנן, בתולה; הא נבעלה מעץ, אינה בתולה. אמר ר' יוחנן: לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחילה אלא רבקה. אמר ר' שמעון בן לקיש: לפי שבנות הכותים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר; אבל זו, בתולה ממקום בתולים, ואיש לא ידעה ממקום אחר. א"ר יוחנן: ממשמע שנאמר בתולה, אין אנו יודעין שאיש לא ידעה? אלא אפילו אדם לא תבע בה, על שם "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים".
ותרד העינה ותמלא. כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים, מיד עלו. א"ל הקב"ה: את סימן לבניך, מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו, כך בניך, כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה, הדא הוא דכתיב: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה".בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד טז.
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל
וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה
אברהם ובניו אהבו נערות יפות:
- שרה היתה "יָפָה הִוא מְאֹד" (ביאור:בראשית יב יד).
- רבקה: "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
- רחל: "יְפַת תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז).
במידה ונערה שאינה יפה היתה באה, העבד לא היה חייב לבחון אותה. העבד אמר לאלוהים: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית כד יד). העבד לא התחייב לשאול את כל הנערות, מהראשונה ועד האחרונה. העבד היה חופשי לבחור לבקש מים רק מעלמות יפות תואר.
לפי התאור רבקה היתה טובת מראה, והיתה מלאה ומפותחת כאישה המוכנה לנשואין, אבל לא מוצאת בעל כי משפחתה עוסקת בצאן, שהיה תועבה לאחרים. העבד רץ לקראתה מכיוון העיר. נערה צעירה היתה נבהלת ובורחת. רבקה לא נבהלה ולא ברחה ולא הפילה את הכד. רבקה שמחה להציע את שירותיה לגבר העשיר ולעזור לו להשקות את גמליו. רבקה רצתה למצוא חן בעיניי הזר. היא הראתה שהיא בוגרת ומחפשת בעל.
בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ
בתולה, והכתוב מדגיש: ואיש לא ידע אותה, כרמז שאפילו לא בסתר.
"כלי יקר" מסביר שהיא לא יצאה מביתה, ולכן איש אפילו לא הכיר אותה, ורק בנס היא יצאה הפעם.
הרמב"ן מסביר ש'בתולה' זה מגע מיני, 'ואיש לא ידעה' בכל מגע אחר.
ההדגשה של הכתוב מראה שהיא כבר היתה עלמה בוגרת והיתה מתאימה לנשואין, אבל כלאה, לא בקשו את ידה.
וַתֵּרֶד הָעַיְנָה
לא בדיוק ברור מה היה המקום הזה:
- נאמר: "ויַַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוץּ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם" (ביאור:בראשית כד יא).
- אולם העבד גם אומר: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָבּ עַל עֵין הַמָּיִם" (ביאור:בראשית כד יג).
אז מה זה היה?
"באר" זה בור באדמה שמעליו בנוי מתקן להרמת המים בדלי. מפלס המים בבאר ניצב בגובה מסוים בהתאם לתקופה וכמות המים מתחת לאדמה. כאשר מוצאים מים מהבאר, תוך זמן מה מים חדשים מהסביבה ממלאים שוב את הבאר עד הגיעו למפלס.
"עין" זה מעיין. מעיין זה מקום שבו יש נביעה מתמדת של מים, כלומר המים נשפכים החוצה, אך כל הזמן מגיעים מים חדשים. כדי שהאנשים לא יעמדו בבוץ, בונים מבנה מאבן מתחת לפני השטח שיאגור את המים. לכן לעיתים יש לרדת במדרגות כדי להגיע למעיין.
- לא נראה שמדובר במעיין הזורם ונשפך לנחל ושבהמשכו חיות יכולות לבוא ולשתות מהנחל מבלי לזהם את מי המעיין.
- לא נראה שמדובר בבאר עמוקה המצריכה להוציא מים בעזרת דלי וחבל או בבאר מכוסה באבן בגלל הכמות המוגבלת של מים.
כאן בסיפור מדובר במקום שנתגלו בו מים בעומק מסוים, ולכן נבנה מבנה לאגירת המים המצריך ירידה במדרגות כדי להגיע לפני המים. פעולת הרמת המים לא היתה עבודה קשה במיוחד, אלא טבילה של הכד במים ונשיאתו מעלה כמספר מדרגות.
פחדה?
לא נראה שרבקה פחדה להיות לבדה ליד הבאר. החוק החמור מאוד כנראה הרתיע אנשים מלפגוע בנערות. אולם עצם קיום החוק מעיד שאנשים שברו אותו. כנראה בחרן לא היתה סכנה ולא היה צריך לשלוח גבר עם רבקה כדי לשמור עליה ושהיא היתה עלמה בוגרת.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד טז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.