קטגוריה:בראשית כד טז

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק

אברהם ובניו אהבו נערות יפות:

• שרה היתה "יָפָה הִוא מְאֹד" (ביאור:בראשית יב יד).
• רבקה: "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
• רחל: "יְפַת תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז).

במידה ונערה שאינה יפה היתה באה, העבד לא היה חייב לבחון אותה. העבד אמר לאלוהים: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית כד יד). העבד לא התחייב לשאול את כל הנערות, מהראשונה ועד האחרונה. העבד היה חופשי לבחור לבקש מים רק מעלמות יפות תואר.

לפי התאור רבקה היתה טובת מראה, והיתה מלאה ומפותחת כאישה המוכנה לנשואין, אבל לא מוצאת בעל כי משפחתה עוסקת בצאן, שהיה תועבה לאחרים. העבד רץ לקראתה מכיוון העיר. נערה צעירה היתה נבהלת ובורחת. רבקה לא נבהלה ולא ברחה ולא הפילה את הכד. רבקה שמחה להציע את שירותיה לגבר העשיר ולעזור לו להשקות את גמליו. רבקה רצתה למצוא חן בעיניי הזר. היא הראתה שהיא בוגרת ומחפשת בעל.

בתולה, והכתוב מדגיש: ואיש לא ידע אותה, כרמז שאפילו לא בסתר.
"כלי יקר" מסביר שהיא לא יצאה מביתה, ולכן איש אפילו לא הכיר אותה, ורק בנס היא יצאה הפעם.

הרמב"ן מסביר ש'בתולה' זה מגע מיני, 'ואיש לא ידעה' בכל מגע אחר.
ההדגשה של הכתוב מראה שהיא כבר היתה עלמה בוגרת והיתה מתאימה לנשואין, אבל כלאה, לא בקשו את ידה.

לא בדיוק ברור מה היה המקום הזה:

• נאמר: "ויַַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוץּ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם" (ביאור:בראשית כד יא).
• אולם העבד גם אומר: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָבּ עַל עֵין הַמָּיִם" (ביאור:בראשית כד יג).

אז מה זה היה?
"באר" זה בור באדמה שמעליו בנוי מתקן להרמת המים בדלי. מפלס המים בבאר ניצב בגובה מסוים בהתאם לתקופה וכמות המים מתחת לאדמה. כאשר מוצאים מים מהבאר, תוך זמן מה מים חדשים מהסביבה ממלאים שוב את הבאר עד הגיעו למפלס.
"עין" זה מעיין. מעיין זה מקום שבו יש נביעה מתמדת של מים, כלומר המים נשפכים החוצה, אך כל הזמן מגיעים מים חדשים. כדי שהאנשים לא יעמדו בבוץ, בונים מבנה מאבן מתחת לפני השטח שיאגור את המים. לכן לעיתים יש לרדת במדרגות כדי להגיע למעיין.

• לא נראה שמדובר במעיין הזורם ונשפך לנחל ושבהמשכו חיות יכולות לבוא ולשתות מהנחל מבלי לזהם את מי המעיין.
• לא נראה שמדובר בבאר עמוקה המצריכה להוציא מים בעזרת דלי וחבל או בבאר מכוסה באבן בגלל הכמות המוגבלת של מים.

כאן בסיפור מדובר במקום שנתגלו בו מים בעומק מסוים, ולכן נבנה מבנה לאגירת המים המצריך ירידה במדרגות כדי להגיע לפני המים. פעולת הרמת המים לא היתה עבודה קשה במיוחד, אלא טבילה של הכד במים ונשיאתו מעלה כמספר מדרגות.

לא נראה שרבקה פחדה להיות לבדה ליד הבאר. החוק החמור מאוד כנראה הרתיע אנשים מלפגוע בנערות. אולם עצם קיום החוק מעיד שאנשים שברו אותו. כנראה בחרן לא היתה סכנה ולא היה צריך לשלוח גבר עם רבקה כדי לשמור עליה ושהיא היתה עלמה בוגרת.