קטגוריה:בראשית כד לה
ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיהֹוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛/י מְאֹ֖ד וַ/יִּגְדָּ֑ל וַ/יִּתֶּן־ל֞/וֹ צֹ֤אן וּ/בָקָר֙ וְ/כֶ֣סֶף וְ/זָהָ֔ב וַ/עֲבָדִם֙ וּ/שְׁפָחֹ֔ת וּ/גְמַלִּ֖ים וַ/חֲמֹרִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַייָ בָּרֵיךְ יָת רִבּוֹנִי לַחְדָּא וּסְגִי וִיהַב לֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וּכְסַף וּדְהַב וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וְגַמְלִין וּחְמָרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַיְיָ בְּרִיךְ יַת רִבּוֹנִי לַחֲדָא וּרְבָא וִיהַב לֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְעַבְדִין וְאַמְהָן וְגַמְלִין וְחַמְרִין: |
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד
העבד פעל במספר צעדים. כל צעד קידם אותו למטרה כאשר הוא שומר על אפשרויות שונות כדי לשכנע את לבן ובתואל להסכים לדרישתו.
העבד ידע שרועי צאן היו תועבה למצרים ולכל איש שלא עבד בצאן, כי לרועי צאן היה ריח רע מעבודתם עם הצאן (ביאור:בראשית מו לד). למרות שאברהם לא דרש אישה מבית אביו, העבד החליט שהוא יבחר אישה ממשפחתו של אברהם, שגם הם היו רועי צאן, וכך האישה תהיה רגילה לריח הצאן והיא לא תסרב להנשא ליצחק, ליצחק לא תהיה בעיה עם בת של רועי צאן, ומשפחת הכלה תהיה שמחה לתת אותה בערך מלא ולא כ'תועבה'. ניתן להבין שלבנות רועי צאן היתה בעיה למצוא חתן בדבריו של לבן ליעקב שבקש את ידה של רחל יפת התואר: "טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר" (ביאור:בראשית כט יט) ולאה לא מצאה חתן.
העבד סיפר בגאוה שאדונו עשיר בצאן ובקר. למשפחה שאינה עוסקת בצאן הצהרה כזו היתה סיבה לסרב להמשיך לשמוע, הנערה היתה מתנגדת להנשא לרועה צאן, כי גם לבניה ולבנותיה יהיה קשה למצוא חתן שאינו רועה צאן. אולם משפחת לבן עסקה בצאן ועבורם העושר בצאן היה מקור לגאוה ושמחה.
הצעד השני: העבד מסביר מי הוא אדונו?
- אלוהיו של האדון שלי נקרא "יהוָה". השם הזה העביר חלחלה בבתואל ולבן כי הם ידעו שזה האל שפקד על אברהם לצאת מחרן.
- האדון שלי בורך על ידי אלוהים.אנשים חשבו שאברהם שמע קולות והיה משוגע, אבל הנה הוא הצליח מאוד בזכות אלוהיו.
- האדון שלי צבר רכוש רב בחייו.
- לאדון שלי יש "צֹאן ובָּקָר וְכֶסֶף וְזָהָב ועֲַבָדִם ושְּׁפָחֹת וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" והוא לא דורש לקבל מכם את חלקו בירושה של תרח.
- לאדון שלי יש רכוש רב, ואין לו צורך בנדוניה.
- ראיתם את מה שהבאתי על הגמלים ומה שנתתי לרבקה להוכיח שדברי אמת, וכל זה רק חלק קטן מאוד.
העבד השתמש במילים שמעידות על עושר שאינו מוגדר, אבל יפה שהוא לא ציין את גודל אדמתו של אברהם והערים שבשליטתו, הרי היה לאברהם רק שדה אחד, מערה אחת, מספר בארות ומספר חוזי שלום עם מלך פלישתים ונכבדים אמוריים.
העבד לא הזכיר את הבטחת אלוהים: 'שכנען תהיה לזרעו של אברהם', וזאת למרות שאברהם אמר לו להגיד את זה, כדברי אברהם: "יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי ומֵּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, ואֲַשֶׁר דִּבֶּר לִי ואֲַשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כד ז). העבד נמנע מכך כדי שלא יחשבו שאדונו שומע קולות, מה שעלול להתפרש כטירוף.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כד לה"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
